שם המבצע "עם כלביא" אינו שם אקראי. זו בחירה עמוקה ושורשית, ששואבת את כוחה ועוצמתה ממעמקי התרבות והזהות היהודית שלנו. זוהי תפיסת עולם שנוסכת כוח, משמעות ואחריות על כולנו, מהעורף, דרך הדרגים המבצעיים ועד מקבלי ההחלטות בקריה ובירושלים.
"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָׂא": מה קורה כשהאריה קם
האריה, או הלביא, מוזכר כמה וכמה פעמים בתנ"ך כסמל לעוצמה ולנינוחות שמגיע יחד עם עוצמה אמיתית. יעקב מברך את יהודה כשהוא מתאר אותו כ"גור אריה", וכמי ש"רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו" והנביא ישעיהו משתמש כמטפורה בשאגתו של האריה: "שאגה לו כארי".
אבל הפסוק שהיווה השראה לשם המלחמה מול איראן, הוא מיוחד, כיוון שלא נאמר על ידי מישהו מעם ישראל. את המילים "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" אומר לא אחר מאשר בלעם, הנביא שנשכר כדי לקלל את עם ישראל, ויצא מברך. איזו תכונה מיוחדת ראה בעם ישראל הנביא שהסתכל עלינו מבחוץ? את התעוררותו של האריה בזמן אמת.
האריה יודע לרבוץ ומפגין בכך את שלוות רוחו. אך כאשר האריה בכל זאת מאותגר לצאת למלחמה הוא לא נמנע מהעימות, אלא פועל בנחישות ובעוצמה בלתי מתפשרות עד הניצחון. אל תטעו בעם הזה, אומר בלעם לעולם. גם כשהוא נראה רובץ, יש תחתיו עוצמות ונחישות. הוא "יקום ויתנשא" כשהוא נדרש לפעול, ו"לא ישכב" עד שהאיום יוסר והמשימה תושלם.
גם כיום, עם ישראל לא תמיד מזהה את הכוחות הטמונים בו. המחלוקות שלנו לפעמים מסתירות מעינינו את מי שאנחנו באמת, ואנחנו צריכים שיבוא איזה "בלעם" כדי לשקף לנו את מי שאנחנו באמת. השבעה באוקטובר היה סוג כזה של בלעם. רבצנו, חשבנו שאין לנו כוחות לקום ולהתנשא, אבל מה שקורה בימים אלה שבהם ההיסטוריה של המזרח התיכון נכתבת מחדש, מזכיר לנו שאנחנו אריות.
לא לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו
והינה עוד נקודה מעניינת שתפסה אותנו. בפירושו על הפסוק שמהווה השראה לשם המבצע, מדגיש רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה"משך חכמה"), מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה, תכונה נוספת שמאפיינת את האריה – עצמאות.
כך הוא כותב: "כי הנה עם כלביא יקום כו', שאין העזר מהשתתפות ממלכות אחרים רק מעצמו, וכמו הארי שאינו קורא זולתו לו לעזרה…". כלומר, כשם שהאריה מגן על להקתו מפני מתקפות חיצוניות בכוחות עצמו, כך גם על עם ישראל להיות מסוגל להגן על עצמו מפני האויבים, ולא להיות תלוי בכוחן של מדינות אחרות. זהו אחד מעקרונות היסוד של תנועת הביטחוניסטים: ביטחון ישראל חייב להיות רק בידי ישראל.
לשאוב כוח מהמורשת היהודית
"עם כלביא" הוא שם שמחייב אותנו לא רק להגן, אלא גם לקחת אחריות, ליזום, להכריע ולנצח. זוהי התחייבות, לא רק כלפי עצמנו, אלא כלפי הדורות הבאים וכלפי המורשת שממנה באנו. הוא מבטא את האומץ הנדרש להתמודד מול קשיים בלתי נתפסים, את הנחישות הבלתי מעורערת להשיג את היעד, ואת החוסן המנטלי לעמוד זקופים גם תחת אש. זוהי הרוח שמובילה אותנו בקרב, וזוהי הרוח שמחייבת אותנו ביום-יום.
הבחירה במילות התנ"ך לשם המבצע היא תזכורת חדה וברורה: כוחנו אינו רק בברזל, במודיעין או בטכנולוגיה. כוחנו טמון גם, ואולי בעיקר, ברוח האנושית שלנו. במערכה הנוכחית, כמו בכל עימות עם האויב, עם ישראל נחוש להגן על עצמו, ושואב את חוסנו משורשיו, ומצדקת הדרך שלו.
