אמריקה וישראל בוחרות בגדולה ובהתחדשות
סדרה של אירועים שאירעו לאחרונה השפיעה על מצב הרוח וההשקפה הלאומית, הן של האמריקאים והן של הישראלים. ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית ואימוץ אסטרטגיה חדשה מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו — אסטרטגיה של מלחמה מקדימה כהגנה עצמית לאומית כנגד תוקפנות אזורית, תוך הצבת הניצחון כמטרה אסטרטגית — קשורים זה בזה במישרין ובעקיפין. העובדות הבסיסיות ידועות היטב, אך הסביבה הפוליטית והרעיונית השתנתה. יש גורמים שלא ניתנים לכימות כמו המורל הציבורי ותפיסת הזהות הלאומית, אך חובה לקחתם בחשבון. האופן שבו מדינה תופסת את מקומה בעולם קובע את ייעודה ואת היכולות שהיא מסוגלת לממש. כאשר מצב רוח לאומי של גאווה ותכלית מחליף אווירת תבוסתנות ולייאוש, נוצרת מציאות חדשה.
הידרדרות עמוקה בתחושת הייעוד הלאומי התחוללה בארצות הברית בתקופת ממשל אובמה, כאשר הנשיא לשעבר ברק אובמה דחה את רעיון "הייחודיות האמריקאית" ואת שורשיו המסורתיים העמוקים שמקורם בערכים דתיים. בניגוד חד לכך, הנשיא הנבחר דונלד טראמפ אימץ את הסיסמה "Make America Great Again" ("להחזיר את אמריקה לגדולתה"), שמגלמת רעיונות של גדולה והתחדשות. רעיון זה מוכר לנו היטב, והוא שואב השראה מהמקרא, מספר איכה, פרק ה': "חדש ימינו כקדם."
עם ההכרזה על מינויים לקבינט של טראמפ, נשמע צליל חדש, אופטימי וברור, שהעיד כי גדולה והתחדשות הפכו שוב למטרות לאומיות. אף שחלק מהמינויים היו שנויים במחלוקת, הם הצביעו על קיומה של תוכנית קוהרנטית ועל כוונה ברורה ליישמה. חשוב לציין שחלק מהמועמדים למשרות בכירות הביעו מיוזמתם תמיכה בישראל וגינו את האנטישמיות הפוליטית שהרימה את ראשה בחיי הציבור האמריקאי. שינוי זה בקונצנזוס משקף התפתחות חיובית וחשובה.
נתניהו פונה ישירות לעם האמריקאי
מספר חודשים קודם לכן התרחש אירוע משמעותי שסייע לעצב מחדש את הקונצנזוס הלאומי. ב־24 ביולי 2024, בהזמנתו של יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון מלואיזיאנה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאם בפני ישיבה משותפת של הקונגרס. נתניהו ניצל הזדמנות יוצאת דופן זו כדי לפנות ישירות לעם האמריקאי ולעולם כולו ולהציג את עמדתה של ישראל באופן חד וברור. דבריו התקבלו בהתלהבות רבה.
ואכן, המציאות העולמית השתנתה. המחוקקים האמריקאים מבינים כיום יותר מתמיד את הסכנות הגלומות בטרור. מספר רב של חברי קונגרס שירתו בעצמם בכוחות המזוינים של ארה"ב ורכשו ידע ישיר על המציאות במזרח התיכון.
בעקבות מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 פרצה "אינתיפאדה" גלובלית, שבה פעילים פרו־פלסטינים השתלטו באגרסיביות על המרחב הציבורי, במיוחד בקמפוסים באוניברסיטאות. הפגנות אלו, שלכאורה היו ספונטניות, ביטאו בפועל עוינות אנטי-ישראלית ואנטישמית מובהקת, ויצרו סביבה של הפחדה והתעמרות כלפי סטודנטים יהודים. אחת הבעיות הייתה הפסיביות והסובלנות המכוונת מצד מספר הנהלות אוניברסיטאיות.
"מלחמה בין ברבריות לציוויליזציה"
חברי הקונגרס מסוגלים לפנות למקורות מידע עצמאיים ולהסיק את מסקנותיהם בעצמם. בדצמבר 2023 קיימה ועדת החינוך של בית הנבחרים שימועים בנושא האנטישמיות בקמפוסים. תחת הנהגתה של יו"ר הוועדה וירג'יניה פוקס מצפון קרוליינה, חברת בית הנבחרים אליס סטפאניק מניו יורק ביצעה חקירה נוקבת וחריפה במיוחד בנושא.
בנאומו הגדיר נתניהו את העימות כ"מלחמה בין ברבריות לציוויליזציה", והצהיר כי ארה"ב וישראל חייבות לעמוד יחד, שכן לשתיהן אויב משותף. דבריו הנחרצים — "אנחנו ננצח!" — הדהדו בעוצמה.
לפי העיתונאית קרוליין גליק, בפגישה שהתקיימה למוחרת (ב־25 ביולי) בין נתניהו לנשיא ג'ו ביידן התפתחה מחלוקת קשה. הנשיא ביידן קרא לנתניהו "הגיע הזמן לסיים את המלחמה", ונתניהו השיב בנחישות: "אדוני הנשיא, אנחנו נסיים את המלחמה כשננצח!" גליק ציינה שעמדתו של נתניהו משקפת את דעת הרוב המכריע של הציבור הישראלי.
בהקשר של גדולה והתחדשות, חשוב לזכור אירוע נוסף שאירע באותו ערב ממש. יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון הוביל משלחת חברי קונגרס לתחנת "יוניון" בוושינגטון די.סי. כדי לבצע מעשה סמלי של חידוש והתחדשות. כפי שדיווח ג'ונסון בפוסט ברשת החברתית שלו:
"מוקדם יותר היום, מפגינים פרו-חמאס הסירו את דגלי ארה"ב מתחנת יוניון, שרפו אותם והניפו במקומם דגלי פלסטין. הערב תיקנו את העוול שנעשה. דגלי ארה"ב מתנופפים שוב מעל תחנת יוניון. לא נאפשר לאספסוף התומך בטרור לנצח."
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.
