מזה עשרות שנים שהעולם בכלל, והחברה הישראלית בפרט, דנים בסוגיית יהודה ושומרון: האם צריכה לקום מדינה פלסטינית בשטחים אלה? האם ישראל צריכה ויכולה לספח את השטחים הללו? נראה כי כל אדם במערב מחזיק בדעה מבוססת בנושא, אך רבים נשענים על נתונים לא מדויקים ועל חצאי אמת, שלא לומר על שקרים גמורים.
מפתיע לגלות שבדומה לאזרח הפשוט, גם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל נשענים על נתונים לא מדויקים בכל הנוגע לסוגיה הדמוגרפית של ערביי יהודה ושומרון ועזה. לאורך השנים נמנעו מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לברר מהם הנתונים המדויקים בנושא, והם הסתמכו על נתוני הלמ”ס של הרשות הפלסטינית,1 אך לה, מטבע הדברים, יש אינטרס מובהק לפברק את הנתונים משיקולים שונים, ביניהם לצורכי תקציב, גיוס דעת הקהל העולמית, ומעל לכול, כדי להפעיל לחץ מדיני על ישראל שתעדיף למסור שטחים כדי לא לפגוע במאזן הדמוגרפי בישראל. לא צריך להכביר במילים כדי להבין שאי אפשר לסמוך בסוגיה כל כך רגישה על רשות המממנת טרור ומתנגדת לקיומה של מדינה ישראל כמדינה יהודית.
האם המספרים של הרשות מנופחים?
כיום ישנן שתי גישות עיקריות הנוגעות לשאלת הדמוגרפית. הראשונה טוענת כי אפשר לסמוך על נתוני הלמ”ס הפלסטיני, וכי אכן קיימת סכנה דמוגרפית בסיפוח רשמי של יהודה ושומרון למדינת ישראל. לטענת התומכים בגישה זו, כיום חיים מעל ל-3 מיליון ערבים ביהודה ושומרון, נוסף לכ-2 מיליון ערבים בעזה.2
לפי הגישה השנייה, נתוני הלמ”ס הפלסטיני הם שקר גמור, והמספר הנקוב מנופח בכמעט 100% מהמספר האמיתי.3 הטענה היא שהמספר האמיתי של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון עומד על כ-1.6 מיליון בני אדם. הטוענים מסתמכים על בדיקות עצמאיות שהם עורכים, לצד אמירות מהעבר של פקידים בכירים ברשות הפלסטינית.4 משמעות הנתונים היא כי אפשר לספח את יהודה ושומרון ללא חשש ממשי מהסוגיה הדמוגרפית.5
נראה כי הבעיה הדמוגרפית בכל תחומי ארץ ישראל אכן לא גדולה כמו שסוברים מרבית האנשים: מספר הלידות לאישה ערבייה ביו”ש נמוך כיום ממספר הלידות לאישה יהודייה – כ-2.98 לאישה ערבייה לעומת כ-3.13 לאישה יהודייה.6 נוסף על כך ישנה הגירה שלילית מיהודה ושומרון – כ-20,000 מהגרים בשנה, רובם צעירים. 7כמו כן, הלמ”ס הפלסטיני סופר גם אנשים שנפטרו לפני שנים רבות, ובמפקד האוכלוסין נכללו אנשים שנולדו בשנת 1845.
“זה שישראל לא יודעת כמה פלסטינים חיים בשטחי C זה מביש“
לאור חשיבות הסוגיה, מצופה ממדינת ישראל לברר את המספר המדויק של הערבים החיים בתחומי יהודה ושומרון. זאת, כדי שנדע אם הלמ”ס הפלסטיני אכן מזייפים נתונים, כפי שטוענים מומחים בתחום, וביהודה ושומרון מתגוררים רק כ-1.6 מיליון פלסטינים; או שנתוני הלמ”ס הפלסטיני אכן נכונים, ומספרם של תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים עומד על כ-3 מיליון תושבים.
בשנת 2016 נערך דיון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, שבמסגרתו הועלתה הסוגיה כמה ערבים חיים בשטחי C ביהודה ושומרון. 8במהלך הדיון התברר כי מדינת ישראל לא יודעת להגיד כמה אנשים אכן חיים בשטח זה, והיא נסמכת על נתוני הרשות הפלסטינית.9 כפי שאמר ח”כ חיליק בר מהמחנה הציוני במהלך הדיון: “עם כל ההערכה שיש לי למתפ”ש ולמנהל האוכלוסין, זה שמדינת ישראל לא יודעת כמה פלסטינים חיים בפועל בשטחי C זה מביש. כמה טנקים יש לסורים אנחנו יודעים, אבל אזרחים באחריותנו, אנחנו לא… נוסף לכך, מאחר שרה”מ ושר הביטחון הפכו למקדמי רעיון שתי המדינות, אני רוצה לדעת מכמה פלסטינים ניפרד או כמה אזרחים פוטנציאליים יהיו במדינה”.
דיון זה ממחיש נקודה עמוקה יותר: אם מדינת ישראל לא יודעת כמה תושבים חיים בשטחי C, השטחים שעליהם היא אחראית מבחינה ביטחונית ומוניציפלית, כיצד היא תדע כמה תושבים חיים בשטחי A ו-B, שבהם חיים רוב ערביי יהודה ושומרון? כיצד יכולה מדינת ישראל להסתמך על נתונים של רשות המעוניינת בחיסול מדינת ישראל, לא גינתה את הטבח שהתרחש בשמחת תורה ובימים אלו משתפת פעולה עם מטרותיה של חמאס?
היחידה הייעודית שנסגרה בשנת 1997
בריאיון לאתר “גילוי דעת” בשנת 2022, טען הדיפלומט יורם אטינגר, החבר בצוות האמריקאי-ישראלי למחקרים דמוגרפיים, כי בין השנים 1993 ל-1996 פעלה בלמ”ס הישראלי יחידה שמטרתה הייתה לבדוק את נתוני הלמ”ס הפלסטיני. 10יחידה זו חשפה פערים וסתירות בנתונים הפלסטיניים, אולם היחידה נסגרה בשנת 1997. נראה כי מאז נסמכת מדינת ישראל על נתוני הרשות הפלסטינית בלי לאמתם. האם לא הגיע הזמן להקים מחדש את היחידה ולהפסיק לסמוך על נתוני הרשות הפלסטינית בלי לוודא אותם?
נוסף לצורך המדיני-אסטרטגי, קיים צורך ביטחוני מובהק בתמונת המצב הדמוגרפית ביהודה ושומרון, וביתר שאת לאור ניפוץ הקונספציות לאחר הטבח בשמחת תורה. כיצד מסוגל צה”ל להיערך לתרחיש שבו יחליטו ערביי יהודה ושומרון לבצע פשיטה על שטחי מדינת ישראל, אם הוא אינו יודע מהו מספר האנשים בשטחים אלו? 11 כיצד יֵדע כמה גדודים וחטיבות להעמיד על הגבולות? איך יֵדע מהי כמות האנשים המסוגלים לשאת נשק באזור זה? מעבר לשיקול הצבאי, כיצד תדע מדינת ישראל לנהל סיכונים ברמה המדינית אם איננה עורכת מפקד אוכלוסין מסודר שיעניק לה כלים לקבלת החלטות יסודיות? לסיכום, הסוגיה הדמוגרפית ביהודה ושומרון מציבה בעיות ואתגרים רבים בפני מדינת ישראל – ביטחוניים, כלכליים, מדיניים ועוד. בשביל להבין מהן האפשרויות העומדות לפנינו כמדינה ולפתור את הבעיה, עלינו להכיר את הנתונים המדויקים בשטח. לצורך כך, אנחנו חייבים לברר בכל האמצעים המדינתיים העומדים בפנינו – אם באמצעים מודיעיניים ואם באמצעים אחרים – כמה ערבים חיים כיום ביהודה ושומרון, היכן הם מתגוררים, מהן מגמות ההגירה ומהו מצב התושבים בערים ובכפרים בשטחים אלו. רק לאחר מכן אפשר יהיה לקבל החלטה מושכלת לגבי הפתרון הנכון והצודק ביותר לסכסוך הערבי-ישראלי.
הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף את עמדת תנועת הביטחוניסטים.
