125 חטופים ישראלים חפים מפשע עדיין מוחזקים באופן בלתי חוקי בידי חמאס במנהרות ובדירות מסתור ברחבי רצועת עזה. יותר מ-250 איש נחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מתוך תוכנית ברורה ומחושבת היטב להחזיק בהם כקלף מיקוח שיגביל את פעולותיה של ישראל כאשר תגיב למתקפה. לשם כך הוכנו מראש כלובים ברשת התת-קרקעית של מנהרות מחניקות ברצועת עזה.
התוכנית היתה להגביל את פעולותיה של ישראל במסגרת התמרון הקרקעי ובמסגרת המתקפות האוויריות, ולהשתמש בחטופים כאבן נגף שתפלג את החברה הישראלית. בינתיים החטופים עצמם, שחלקם בני 80 וחלקם פעוטות שציינו את יום הולדתם הראשון בשבי, ממשיכים לשלם את מחיר הטרור האנטישמי.
בפרספקטיבה רחבה יותר, וחרף מאמציה של ישראל, עיני העולם התמקדו עד לאחרונה בסכסוך שזכה לכינוי “מלחמת ישראל–עזה”, במקום “מלחמת ישראל–איראן הראשונה”. לא זו אף זו, קולותיהם של עיתונאים, פעילים וכן מנהיגים בולטים בעולם התמקדו במצוקה וב”אסון” ההומניטרי לכאורה ברצועת עזה, כפי שניסח זאת המזכיר הכללי של האו”ם.
מלחמה נגד איראן בשבע חזיתות
הצהרתה של המועצה האירופית בדבר “המצב במזרח התיכון” התעלמה כמעט לחלוטין מן הגורם הראשון במעלה המערער את היציבות במזרח התיכון – איראן – ותחת זאת התמקדה במצב ההומניטרי בעזה. הדבר נכון גם לגבי רבות מן ההצהרות הפוליטיות שנשמעו מפי בכירים בממשל ביידן. אולם התמקדות זו הינה שגויה מן היסוד, משום שאת מסלול המלחמה מנחה מאבק עמוק, מקיף ואסטרטגי בהרבה: המערכה שמנהלת איראן נגד ישראל בלא פחות משבע חזיתות שונות.
רק לאחר שאיראן עצמה, ולא אחד משלוחיה האזוריים הממומנים לעייפה, ירתה לעבר ישראל למעלה מ-350 טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב”מים תוקפים, שינתה הקהילה הבינלאומית את ראיית הסכסוך והבינה שמדובר ברצף אירועים מחושב היטב. חמינאי, המנהיג העליון של איראן, נחשב כעת לאחראי ישיר למתקפת הטילים הנרחבת ביותר בהיסטוריה – שסוכלה באופן מרהיב. המסרים הבלתי פוסקים מצידה של ישראל לא עזרו: המסר נדרש להיות מוחשי.
מלחמת הצללים נחשפה כעת, והגיעה העת לגבות מאיראן את המחיר עבור תוכנית הגרעין הצבאית הבלתי חוקית שלה, מימון שלוחי הטרור והמתקפה הנרחבת האחרונה נגד ישראל. נוסף לכך, יש להפעיל על איראן לחץ על מנת שזו תשתמש בהשפעתה על חמאס כדי לשחרר את החטופים. חמאס תלוי במידה רבה באיראן כנותנת החסות שלו. אין מדובר רק בתמיכה הפוליטית הגלויה ובלגיטימציה שהיא מעניקה לארגון הטרור, שרצח בברוטליות כ-1,200 ישראלים ב-7 באוקטובר, אלא גם ב-360 מיליון הדולרים שהוא מקבל ממנה מדי שנה. ראשי חמאס התקבלו בטהראן ברוב הוד והדר, והמנהיגות האיראנית, החל במנהיג חמינאי ועד לנשיא המנוח ראיסי ושר החוץ שלו עבדאללהיאן, שנהרגו שניהם החודש, הצדיקו בכל הזדמנות את “המתקפה המהוללת” של חמאס. עבדאללהיאן אף הרחיק לכת והציע להעביר את החטופים לאיראן.
התפנית של ביידן
אולם, על אף הנתיב הברור הזה אין כל אינדיקציה לכך שהקהילה הבינלאומית מממשת את מנוף הלחץ על איראן הנמצא בידיה כדי לשחרר את כל החטופים. עד כה, הצהרות ברורות ושאינן משתמעות לשתי פנים מצד פקידים אמריקנים בכירים, אשר הדגישו את הקשר בין הצורך בהפסקת אש זמנית בעזה לבין שחרור החטופים, נשטפו בנהר קולות המצביעים “הבלתי מחויבים” במישיגן ובוויסקונסין.
ב-25 במרץ ארה”ב אף הרחיקה לכת עד כדי הימנעות בהצבעה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות על החלטה 2728, אשר שברה לראשונה את הקשר בין הפסקת אש לבין החטופים, בצעד ששם קץ למחויבות אמריקנית ארוכה במסגרת מלחמה זו. צעד זה גרם למשבר חמור ביחסי שתי המדינות, וחוקרים מסוימים אף הרחיקו לכת וטענו כי ארה”ב “השליכה את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס”.
חרף טענתה של מחלקת המדינה האמריקנית כי מדובר בצעד טכני ולא מהותי, הנשיא ביידן חזר בבירור על המסר בריאיון, בצעד שהיווה מעין “וידוא הריגה”. בריאיון שהעניק ב-10 באפריל ל-Univision הגדיר ביידן את מדיניותה של ישראל בעזה כ”טעות” והדגיש את הצורך בהפסקת אש ללא תנאים: “אני קורא לישראל להכריז על הפסקת אש כדי לאפשר גישה מלאה למזון ולתרופות שייכנסו לארץ במהלך ששת עד שמונת השבועות הבאים… אין כל תירוץ לא לתת מענה לצרכים הרפואיים ולצורכי המזון של האנשים האלה. זה צריך להתבצע עכשיו”. הצהרה זו היוותה תפנית משמעותית מן הריאיון שהעניק לתוכנית “60 דקות” ב-16 באוקטובר, שבו אמר כי “אנו עומדים לעשות כל שביכולתנו כדי למצוא את אלה שעדיין בחיים ולשחרר אותם. אנחנו עובדים על זה בטירוף. לנשיא ארצות הברית של אמריקה אכפת מאד ממה שקורה. אנחנו צריכים לשדר לעולם – זה קריטי. זו אפילו לא התנהגות אנושית. זו ברבריות לשמה”.
התנאים ההומניטריים השוררים ברצועת עזה מכונים לעיתים קרובות “נואשים”, חרף העובדה כי למעלה מ-450 אלף טונות של סיוע הומניטרי, שנתרמו על ידי הקהילה הבינלאומית, נכנסו לעזה מאז 7 באוקטובר דרך המעברים הישראליים בקצב של 400 ואפילו 500 משאיות ליום. אולם למעט הצהרות מזדמנות של המזכיר בלינקן ושר החוץ הבריטי קמרון, הקהילה הבינלאומית כמעט אינה מתייחסת לסוגיית החטופים, וכמעט אף פעם אינה מתארת אותה תוך שימוש באותם הסופרלטיבים המשמשים לתיאור מצבה של האוכלוסייה בעזה, אשר נצפתה רק השבוע רוחצת בעליצות בים בחוף דיר אל-בלח. מצבם של החטופים הוא נואש ביותר, ולמקום שבו הם נמצאים לא מגיעות 500 משאיות של סיוע הומניטרי.
בינתיים נראה כי חמאס מסרב במכוון לקבל את העסקה, כך לפי הצהרתם המשותפת של המוסד וראש ממשלת ישראל, וחרף מרב המאמצים עסקה שכזו נראית עדיין כתרחיש מופרך. לדברי הרמטכ”ל הרצי הלוי ומומחים צבאיים רבים, הלחץ הצבאי של ישראל היה הגורם העיקרי שכופף את זרועו של חמאס בנובמבר, אולם נראה כי הוא אינו משיג את מטרתו כעת. חייבים להחזיר את החטופים הביתה, לאחר מעל 200 ימים בשבי. אולם במקום להפעיל לחץ על ישראל להתפשר על ביטחונה הלאומי ולקבל את הדרישות המופרכות של חמאס – כפי שניסח זאת נתניהו – על הקהילה הבינלאומית ללחוץ על איראן. מילה אחת ממנהיג איראן חמינאי, והחטופים ישוחררו.
הכתבה פורסמה במקור ב ynet news
