בימים האחרונים דווח בכלי תקשורת על ניסיונות של ישראל לרתום את מצרים וקטאר להגיע לעסקת חטופים נוספת. זאת, ברקע העמקת התמרון בדרום הרצועה, השלמת כיבוש צפון הרצועה, והתקיפות האוויריות במרכז הרצועה. בישראל מעריכים כי הלחץ וגביית המחירים מחמאס ומהג’יהאד האסלאמי כתוצאה מהתמרון עשויים לשכנע את חמאס להסכים לעסקת חטופים כדי לקבל מעט אוויר לנשימה.
האינטרס של חמאס הוא להמשיך לשחרר חטופים בקצב נמוך. כך, חמאס ירוויח ימים ושעות למנוחה והתארגנות מחדש כמו גם לתכנון מהלכים צבאיים נגד כוחות צה”ל בשטח עזה. נוסף על כך, חמאס מקווים כי אם ימשכו זמן, לבסוף ישראל לא תוכל לעמוד בלחצים הבין-לאומיים שיופעלו עליה, והמלחמה תיעצר בהפסקת אש, מה שיאפשר לו לשרוד.
לכן, אם ישראל מעוניינת בעסקת חטופים נוספת, עליה להצהיר כי כל עסקה חדשה לשחרור חטופים חייבת להיעשות במהלך המלחמה בלבד, וכי הלחימה לא תופסק יותר, להוציא מספר שעות בודדות בלבד ביום ביצוע העסקה בפועל. הצהרה ישראלית נחושה כזו, בתוספת להמשך העמקת התמרון הקרקעי בעזה, לא ישאירו לחמאס יותר מדי ברירות, אלא להסכים בסופו של דבר לעסקה שתוביל גם לכמה שעות בודדות של הפוגה בלחימה לצורך נשימה והמשך קבלת סיוע הומניטרי.
ישראל חייבת להעלות הילוך
בכל הנוגע להמשך המלחמה, יש לבצע התאמות לקראת המשך הלחימה לאחר סיום ההפוגה. התגברות הלחצים הבינלאומיים, המשך תמונות ההרס מרצועת עזה, בוא החורף והמשך התקיפות מלבנון מחייבים את ישראל להעלות הילוך בלחימה. אם עד כה ישראל פעלה – בצדק – באופן איטי, מבוקר, זהיר ושיטתי, הרי שהתנאים הקיימים מחייבים תמרון זריז, יעיל וקטלני יותר.
כחודשיים מתחילת התמרון הקרקעי בעזה, ולאחר כיבוש חלקים נרחבים בצפון הרצועה ומעל 7,000 מחבלים הרוגים, נראה כי יכולותיו של חמאס נפגעו במידה לא מבוטלת, בעיקר בכושר שיגורי הרקטות מאזור צפון הרצועה. אולם, עסקת שחרור החטופים מעידה כי חמאס עדיין שולט בשטח במידה מסוימת, ויכולות הפיקוד והשליטה שלו לא נהרסו כליל. עובדה היא כי בתקופת הפסקת האש לא שוגרה אפילו רקטה אחת לעבר ישראל, ולא נורה טיל נ”ט אחד לעבר הכוחות הנמצאים בעזה. אם ניקח בחשבון שצה”ל טרם השלים את הכיבוש המלא של צפון הרצועה, וטרם טיפל במרכז הרצועה והשלים את הפעולה בדרום, נסיק כי מצפה לישראל לחימה קרקעית של חודשיים נוספים לפחות.
השלמת כיבוש חאן יונס וחיסול הנהגת חמאס הבכירה ישליכו באופן מיידי וממשי על כלל האזורים הנותרים בעזה, ויקלו את הלחימה עבור צה”ל. ברגע שהנהגת ארגון הטרור תחוסל, יהיו לכך משמעויות בפן הפסיכולוגי והמנטלי על שרשרת הפיקוד הזוטרה יותר, לא כל שכן על מחבלי השטח הזוטרים. מציאות זו תסייע לישראל לקצר באופן משמעותי את המלחמה.
במקביל, ישראל חייבת לדאוג כבר מעתה כי תושבי עזה שעברו לדרום, וכן התושבים המקוריים של דרום הרצועה, יועתקו למקום אחר. מכיוון שהאינטרס הישראלי הוא שהעזתים המפונים לא יחזרו לביתם בצפון או בדרום, ומכיוון שרצועת עזה הינה מקום צפוף והלחימה בה רק תלך ותתרחב, הרי שישראל חייבת לשכנע את הממשל האמריקני, תוך שיתוף פעולה עם קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים, על מעבר של פליטים עזתים לסיני, גם אם באופן זמני. הואיל ומצרים מתנגדת מראש למהלך, יש לדאוג להבטיח לה חבילה כלכלית ואולי אף ביטחונית שתרצה את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. לחלופין, אפשר לנסות להגיע להבנות עם מדינות אחרות שיקלטו את הפליטים באמצעות ספינות דרך הים.
ד”ר עומר דוסטרי הוא מומחה לאסטרטגיה ולביטחון לאומי, חוקר ב”מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון” ובתנועת “הביטחוניסטים”. הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.
