בשנה האחרונה, ובעיקר לאחר סדרת חיסולים מדויקים של בכירים בשורותיו – בהם פואד שוכר, אבראהים עקיל וג'ואד טוויל, כשגולת הכותרת היא חיסולו של מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, ולאחריו חיסול מחליפו, האשם צפי א-דין – חזבאללה ניצב בפני משבר קיומי הולך ומעמיק. הארגון, שפעם היה ארגון הפרוקסי העוצמתי ביותר של איראן ובעל משקל אסטרטגי בזירת המזרח התיכון, נאלץ כיום להתמודד עם אובדן מפקדים, חיסול הכוח הצבאי ולחצים גוברים מצד הקהילה הבינלאומית. האם אלו סימנים כי ארגון הטרור השיעי אכן נחלש משמעותית?
לפי מקורות לבנוניים, חזבאללה נוקט צעדים דרמטיים כדי להבטיח את הישרדותו: העברת משפחותיהם של מאות ממנהיגיו אל אמריקה הלטינית. העיתונאי הלבנוני, עלי חמאדה, חשף בסרטון שפרסם בחשבון ה-X שלו כי משפחותיהם של כ-400 מנהיגי חזבאללה גורשו מלבנון, ורבים מהם מצאו מקלט במדינות דרום אמריקה כמו ונצואלה, קולומביה, ברזיל ואקוודור. הוא הסביר כי מהלך זה מתרחש בשל הבנה גוברת כי יכולתו הצבאית של חזבאללה נמצאת על סף פירוק, וכי שהייתם של אותם מפקדים בלבנון עלולה לחשוף אותם לרדיפה מודיעינית ישראלית או בינלאומית.
בהערכתו, חמאדה רמז שההתיישבות החדשה של אנשי חזבאללה מעבר לים משדרת מסר ברור: חיזבאללה נערך לעידן שבו פעילותו הצבאית הישירה בלבנון תצטמצם, והוא יבקש לנתב את כוחו לערוצים אחרים, תוך התבססות על פעילות פוליטית, כלכלית ופשע מאורגן בזירות חיצוניות.
חזבאללה באמריקה הלטינית
חזבאללה הינו הארגון האיסלאמיסטי הדומיננטי ביותר באמריקה הלטינית. עוד מתחילת שנות ה-80 הקים הארגון נוכחות עמוקה ומגוונת ביבשת, בעיקר כחלק ממאמצי איראן לייצא את המהפכה האסלאמית. החיבור ההדוק לקהילות השיעיות הלבנוניות באזור, לצד מדינות עם שלטון רופף או אנטגוניסטי כלפי המערב, הפך את דרום אמריקה לקרקע פורייה לפעילותו.
אחד המרכזים הבולטים הוא אזור משולש הגבולות – החיבור בין ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי – שם מנהל חזבאללה רשתות נרחבות של סחר בסמים והלבנת הון. ונצואלה, תחת שלטונם של צ'אבס ומדורו, סיפקה לארגון תשתית נוחה להעמקת השפעתו, תוך ניצול הקהילה הלבנונית הגדולה במדינה.
גם בברזיל ובקולומביה ניכרת פעילותו של הארגון. בשנת 2023 סוכלה בברזיל מזימה לבצע פיגוע נגד הקהילה היהודית, שיוחסה לחזבאללה. נוסף על כך, יש לציין את פיגוע התופת במרכז הקהילתי
היהודי (MIA) בבואנוס איירס ב-1994, שבו נרצחו עשרות בני אדם, פיגוע שיוחס לארגון והוביל לכך שארגנטינה הכריזה עליו כארגון טרור ב-2019.
משמעות הרילוקיישן והשלכות עתידיות
אם אכן נכונות הידיעות על העברת משפחות מנהיגי חזבאללה לדרום אמריקה, הרי שמדובר בצעד אסטרטגי שצפוי להעצים את נוכחות הארגון ביבשת. גיבוש שרשרת פיקוד מקומית חדשה, לצד חדירה עמוקה יותר לרשתות פליליות, יאפשרו לחזבאללה להמשיך להוות איום גלובלי גם אם מעמדו במזרח התיכון ייחלש.
יתרה מכך, מבחינת איראן, התבססות חזבאללה בדרום אמריקה מהווה תחליף אסטרטגי נדרש לאור קריסת המסדרון היבשתי שחיבר בעבר בין טהראן לביירות דרך עיראק וסוריה – מסדרון שקרס לאחר השתלטות אל-ג'ולאני על חלקים בסוריה, והפיל את אחד ממפעלי חייו של מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סולימאני.
ייתכן שהמהלך הזה פותח צוהר לאיראנים לשקם את חזבאללה: ארגון הטרור השיעי משנה פניו. מאיום צבאי ישיר באזור המזרח התיכון – לשחקן חשאי ומשפיע בזירה הבינלאומית, כשהיבשת הלטינית הופכת לזירת פעולה מרכזית להתעצמות מחודשת.
המהלך הזה מגיע בעת שאיראן מנסה לשקם את "ציר ההתנגדות" בראשותה לאחר נפילת משטר אסד, חיסולו של חסן נסראללה, היחלשותו של חזבאללה והיחלשותו של חמאס בעקבות חיסולם של בכיריו. האיראנים מחפשים לשקם את "ציר ההתנגדות" המרוסק בדרכים יצירתיות, כמו הקמת ארגון פרוקסי חדש בסוריה בשם "ההתנגדות האסלאמית בסוריה" , שימוש ברשתות פשע והברחות ברחבי העולם וניהול שיתופי פעולה בין ארגון פרוקסי אחד למשנהו.
איום על ארה"ב
תרחיש אפשרי של התעצמות חיזבאללה בזירת אמריקה הלטינית מהווה סיכון לביטחונן של ישראל וארה"ב. עם שובו של ממשל טראמפ לבית הלבן, ישנו פוטנציאל ממשי להפניית זרקור אמריקאי לזירה הלטינו-אמריקאית.
מנקודת מבט אמריקאית, הגירה של פעילי חזבאללה לדרום אמריקה אינה רק סוגיה ביטחונית – אלא גם בעיה מבנית בתחום ההגירה. מדינות כמו ונצואלה, קולומביה ואקוודור, שבהן גבולות רופפים, שלטון מושחת או חסר שליטה, מהוות קרקע פורייה להברחות, לזיוף מסמכים ולעקיפת חוקים של מערכות ביקורת גבולות.
ישנו חשש ממשי כי פעילי חזבאללה יצליחו לחדור לארה"ב דרך הגבול הדרומי, כשהם נושאים דרכונים מזויפים או זהויות חלופיות. בהקשר הזה, חיזבאללה נתפס לא רק כאיום מרחבי – אלא גם כאיום מערכתי, שמערער את עצם השליטה של ארה"ב בגבולותיה, בכלכלתה ובמרקם החברתי שלה.
טראמפ ידוע כמי שנקט גישה תקיפה כלפי חיזבאללה בעבר: פעל לבידודו הכלכלי ויזם חקירות חובקות עולם נגד רשתות המימון שלו. כעת, עם הפוטנציאל להסתננות של אנשי חיזבאללה לדרום אמריקה תחת כסות אזרחית, יש מספר נקודות שיוכל ממשל טראמפ לנקוט:
- ליזום שיתופי פעולה עם מדינות אמריקה הלטינית להסגרת פעילים לארה"ב, באמצעות לחצים דיפלומטיים, סנקציות כלכליות והפעלת מנגנוני חוק בין-לאומיים.
- להרחיב את רשתות המעקב והסיכול של משרד האוצר האמריקאי, ה-CIA וה-FBI.
- למקד את תשומת הלב המודיעינית והמבצעית של מחלקת ביטחון המולדת האמריקאית (DHS) וסוכנות המכס והגנת הגבולות האמריקאית (CBP) כחלק ממדיניות הגירה נוקשה.
כמו כן, יש צורך להתמקד במעקב אחר חזבאללה כארגון היברידי: ארגון המשלב בין פשע מאורגן לטרור. יש לשלב בין מאבק בהגירה בלתי חוקית לבין לוחמה בפשע מאורגן וטרור המגיעים מארגוני טרור אסלאמיסטיים במזרח התיכון דרך מרכזי פעילות בדרום אמריקה.
חיזבאללה הוא אחת הדוגמאות לזרועה הארוכה של איראן, ופעילותו ברחבי אמריקה הלטינית מהווה איום אסטרטגי רחב. מדיניות ישראלית-אמריקאית ממוקדת צפויה לשפר את שיתופי הפעולה המודיעיניים בין ירושלים וושינגטון, להחליש את הזרוע הכלכלית והלוגיסטית של חזבאללה, ולהגביר את הלחץ האזורי על איראן.
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה
