התגובה הצבאית הישראלית נגד חמאס בעזה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, והמהלך הצבאי המתרחש כעת בלבנון נגד חזבאללה, מעוררים ביקורת – ואף זעם – מצד חלק ניכר מן הקהילה הבינלאומית. תופעה זו כוללת מספר ממשלות באמריקה הלטינית, בייחוד אלה השייכות ל"ברית הבוליברית", הכוללת את ונצואלה, ניקרגואה, קובה ובוליביה.

שני המחנות באמריקה הלטינית

זמן קצר לאחר טבח ה-7 באוקטובר, כאשר ישראל פתחה במתקפה נגד חמאס בעזה, ניתקה לה פאס את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל וביקשה מן התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) "לחקור את המצב בפלסטין". באותו יום החזירו ממשלות קולומביה וצ'ילה את שגריריהן, ומאוחר יותר תמכו בתביעה שהגישה דרום אפריקה ל-ICC נגד ישראל, בשיתוף ברזיל ומקסיקו.

בתחילת אוקטובר 2024 הכריזה גם ניקרגואה כי בכוונתה לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל. מדובר בצעד סמלי בעיקרו, משום שהקשרים בין ישראל למדינה מרכז-אמריקנית זו אינם מתקיימים למעשה. ראוי להזכיר כי ביוני 2023 אירח נשיא ניקרגואה, דניאל אורטגה, את נשיא איראן באותו זמן, אבראהים ראיסי, בבירה מנגואה. ניקרגואה ניתקה כבר פעמיים את קשריה עם ישראל, פעם אחת ב-2010 תחת שלטונו של אורטגה, וקודם לכן ב-1982 תחת השלטון הסנדיניסטי המהפכני.

לעומת זאת, נשיאה הטרי של ארגנטינה, חאבייר מיליי, ונשיא אל-סלבדור, נאיב בוקלה, אישרו את תמיכתם בישראל. בוקלה אף השווה את אלימות חמאס לפשעי הכנופיות המקומיות ושיבח את שחרורם של הפלסטינים מציפורני החמאס.

פרגוואי תומכת אף היא בישראל ומתכננת להעביר את שגרירותה לירושלים. זאת ועוד, ב-2019 הוסיפה פרגוואי את חמאס וחזבאללה לרשימה השחורה של ארגוני הטרור בארצה, לצד דאע"ש ואלקאעדה.

אמריקה הלטינית כמעוז טרור

ההתנגדות של מדינות לטיניות רבות למדינת ישראל מעוררת חשש, במיוחד בהתחשב בעובדה כי אמריקה הלטינית משמשת, זה ארבעה עשורים, כמרכז לפעילות טרור. לצד זאת, אזור זה סובל מהיסטוריה ארוכה של פיגועי טרור מצד ארגונים מקומיים, לרבות ארגוני הגרילה FARC ו-ELN בקולומביה, וארגון "הנתיב הזוהר" בפרו, בשילוב עם נוכחותו של ארגון חזבאללה באזור, כפי שהסבירה ג'ניפר תיל מתנועת "הביטחוניסטים".

חזבאללה אינו ארגון הטרור היחיד שמצא מקלט בטוח באמריקה הלטינית. מספר ארגונים אחרים, דוגמת הג'יהאד האסלאמי המצרי, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אלקאעדה, ומאוחר יותר ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), השיגו דריסת רגל באמריקה הלטינית מאז שנות ה-90.

הנוכחות הנרחבת של הטרור האסלאמיסטי באמריקה הלטינית נובעת ממספר סיבות, ביניהן האפשרות לניצול רשתות הסחר הבלתי חוקי בסמים, בייחוד לצורך הברחת סמים והלבנת כספים, הגבולות החדירים, אכיפת החוק הבלתי מספקת והעדר חוקים מתאימים למאבק בטרור.

חזבאללה ביבשת הלטינית

אין מחלוקת על כך שהארגון האסלאמיסטי הדומיננטי באמריקה הלטינית הוא חזבאללה, הנוכח ופועל ביבשת מאז תחילת שנות ה-80. הארגון מתבסס בעיקר על פעילותן של רשתות נרחבות אשר הוקמו על ידי איראן לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979. חזבאללה מעורב גם בהיקף נרחב בסחר בסמים ובהלבנת כספים, בייחוד מבסיסו הממוקם במשולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי.

חוד החנית הנוכחי של איראן וחזבאללה באמריקה הלטינית היא ונצואלה, עקב הקשרים ההדוקים בין משטרו של הנשיא מאדורו לבין טהרן. איראן משקיעה רבות בבתי הזיקוק בוונצואלה ומסייעת למשטרו של הנשיא מאדורו בהחייאת תעשיית הנפט המקרטעת של המדינה. ונצואלה של מאדורו קשורה בייחוד לציר הרדיקלי האיראני ומחריפה את הרטוריקה המרושעת שלה נגד ישראל והמערב, את האשמותיה נגד ישראל ב"רצח עם" מעל במת האו"ם ואת השיח האנטישמי הגלוי של מאדורו, המאשים את "הציונות הבינלאומית" במחאות המתקיימות נגד הממשלה בארצו.

חזבאללה הצליח להכות שורש בוונצואלה ולהקים רשתות המסוגלות לפעול בכל רחבי אמריקה הלטינית, תוך ניצול הקהילה הלבנונית הגדולה במדינה. מצב דומה התרחש בברזיל, מדינה נוספת שבה מתגוררת קהילה לבנונית גדולה, ואין זה מקרה כי בנובמבר 2023 סיכלו שירותי הביטחון של ברזיל פיגוע נגד הקהילה היהודית במדינה, אשר תוכנן על ידי חזבאללה.

ב-2021 סיכלו מנגנוני הביטחון של קולומביה מזימה איראנית להתנקש בחייהם של שני אנשי עסקים ישראלים וגירשו מהמדינה שני פעילים של חזבאללה.

במרץ 2024 עצרה משטרת פרו אזרח איראני ואזרח פרואני. השניים תכננו לפגוע באזרח ישראלי במהלך כינוס של ה"פורום לשיתוף פעולה אסיה – האוקיינוס השקט" (APEC) שנועד להיערך בנובמבר.

ב-16 באוגוסט סיכלה המשטרה הפדרלית בארגנטינה מזימה של פעילי טרור אסלאמיסטים הקשורים לדאע"ש ולטליבאן לרצוח יהודים בעיר מנדוזה; הייתה זו המזימה השנייה מסוג זה אשר נחשפה בארגנטינה באותה שנה.

אף על פי שמזימות אלה נחשפו בזמן וסוכלו, הן מוכיחות שהקהילות היהודיות וישראלים באמריקה הלטינית ממשיכים להוות מטרה עיקרית עבור ארגוני טרור סוניים ושיעיים כאחד. אלו הצליחו עד כה לפעול ביבשת מבלי לתת את הדין על מעשיהם.

איומים פוטנציאליים

היבט נוסף שאין להמעיט בערכו בכל הקשור לאיומים פוטנציאליים הוא תעשיית התיירות הישראלית המשגשגת באמריקה הלטינית. תרמילאים ישראלים רבים עורכים טיולים ארוכים ביבשת עם סיום שירותם הצבאי, ומגיעים לעיתים קרובות לאזורים מרוחקים, שם הם עלולים להפוך יעד לטרור.

בהתחשב במצב הנוכחי בלבנון, לאחר שחזבאללה הובס בעקבות המתקפה הישראלית, ובשל היסוסיה הניכרים של איראן להיכנס לזירה לצד שלוחיה בלבנון, אי אפשר לשלול את האפשרות כי המשטר האיראני וחזבאללה עלולים לנסות לתקוף קהילות יהודיות וישראלים בחו"ל, במקומות שבהם הם עדיין מפעילים רשתות. בספטמבר 2023 הכריז ראש המוסד, דוד ברנע, כי עלה בידו של ארגון המודיעין הישראלי לסכל 27 ניסיונות פיגוע איראניים במהלך שנה אחת בלבד, לרבות באמריקה הלטינית. היבשת השקטה בדרך כלל עלולה להפוך לאחד המקומות המתאימים ביותר לכך, בהתחשב בפערים העצומים הקיימים בתחום הביטחון, וברמות החקיקה והאכיפה.

אין לשכוח כי הרשויות מתקשות לשלוט באזורים מיוערים והרריים נרחבים ובגבולות הארוכים והחדירים לעיתים קרובות, כגון זה שבין קולומביה וּונצואלה. יצוין כי האזורים הסמוכים לגבול זה הפכו למאחזים של ארגוני הטרור FARC ו-ELN. אזורים בעייתיים נוספים כוללים את אזור VRAEM בפרו, שם שכן בסיסה של תנועת "הנתיב הזוהר", ואת הגבולות בין ברזיל לבין בוליביה, פרו ופרגוואי, הניתנים לחצייה בקלות וכוללים נקודות מעבר חשובות עבור סוחרי סמים, הקשורים לעיתים קרובות לרשת הטרור האיראנית.

לפיכך, מומלץ לנקוט משנה זהירות במהלך נסיעות ברחבי אמריקה הלטינית, לא רק בערים אלא גם באתרי הטבע המרוחקים יותר, ולהימנע מביקורים במדינות העוינות לישראלים וליהודים.

מאמר זה פורסם במקור ב-JNS

הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה