בתום שבועיים של מבצעים צבאיים מרהיבים בלבנון, שכללו פעולות שנראו כאילו נלקחו ממיטב מותחני הריגול, חיסלה סוף כל סוף ישראל את מי שנחשב למחבל החזק בעולם: מזכ”ל חיזבאללה, חסן נסראללה.
התקיפות והמבצעים החוזרים והנשנים מצד ישראל נגד ארגון הטרור השיעי הם ביטוי להחלטתם של מקבלי ההחלטות במדינה להעלות הילוך מתוך נכונות ליטול סיכונים מחושבים, בכוונה לשנות את מאזן הכוחות הגיאופוליטי באזור. לראשונה יש תחושה כי ישראל מוכנה ללכת עד הסוף על מנת לקבוע ניצחון מכריע, גם אם זה אומר שהיא לא תותיר אבן אחת בדרך ללא הופכין. גישה זו מחליפה את הגישה שהייתה מקובלת עד כה – להעביר את ה”חבילה” לדורות הבאים של ממשלות ישראל, כדי שהן יתמודדו עם הצרה.
המומנטום של ישראל
כעת ניצבת ישראל על פרשת דרכים נוכח הזדמנות פז להכריע אחת ולתמיד את ארגון חזבאללה, ואולי אף לשנות בתוך כך את מרקמה הפוליטי של לבנון ולעקור משורש את התחפרותה של איראן על גבולותיה הצפוניים של המדינה מתוך לבנון וסוריה.
ובינתיים, מעבר לים, כוחו של נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן, שכבר נחשב ברווז צולע בפרוזדורי הכוח בוושינגטון, נחלש משמעותית בניסיונו למנוע מישראל לשלוט במדרגות ההסלמה. בימים אלו ארצות הברית שקועה עד צוואר בסבב הבחירות, והבית הלבן מאותת שאינו נלהב מדי להסיט את תשומת הלב והמשאבים לעוד משבר במזרח התיכון שעל הממשל “להכיל”.
איראן מצידה מתקדמת בניסיונותיה להפיס את דעת המערב ולהשיג הסכם גרעין חדש, כפי ששב ומכריז הנשיא האיראני החדש, מסעוד פזשכיאן. היא לא יכולה להרשות לעצמה להיות מעורבת ישירות בעימות מול ישראל כעת, כשהיא זקוקה למערב. על פי הדיווחים, איראן סירבה לתקוף ישירות את ישראל ולהגן על שלוחתה, לזעמו של חיזבאללה. לאחר התקיפות שאירעו ברובע הדאחייה בביירות, מעוזו הידוע לשמצה של חיזבאללה, המפקד לשעבר של משמרות המהפכה ושר הפנים האיראני אחמד ואהידי אמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה הממלכתי של איראן שלכל מנהיג אפשר למצוא מחליף, ברמזו שלאיראן כבר יש יורש לנסראללה. שותפותיה של איראן רואות זאת כנטישה מצד הרפובליקה האסלאמית, דווקא ברגע האמת.
אם כך, בידיה של ישראל נתונה כעת ההזדמנות להעמיק את הטריז התקוע בין איראן לבין שלוחתה החזקה ביותר – חיזבאללה. באמצעות המשך ההתקפות נגד חיזבאללה ישראל יכולה לכופף את זרועה של איראן, ולאלץ אותה להשלים עם חיסולו המוחלט של ארגון הטרור. בכך תוכל ישראל להציל את הסיכוי להסכם גרעין פוטנציאלי, או לחלופין להצטרף בעצמה לקלחת ובכך לנופף לשלום לכל סיכוי להסכם גרעין שיכול היה למלא את קופותיה הדלות של הרפובליקה האיסלמית. אף לא אחת מברירות אלו תיטיב עם איראן.
כריתת זרוע התמנון
מדינת ישראל יכולה למנף את חולשתו של חיזבאללה גם כדי לחזק את הפלגים הנרחבים חדורי ההתלהבות בסוריה ובלבנון החוגגים קבל עם ועדה את מותו של נסראללה, ולסייע להם להחליש את לפיתת הפלדה של איראן במדינות אלו. ברגע שתיווצר מסה קריטית מאוחדת של הכוחות המתנגדים לחיזבאללה, אפשר יהיה להביא לשינוי משוואת הכוחות באזור לרעת איראן שייתן את אותותיו למשך העשורים הבאים.
כריתתה של הזרוע החזקה ביותר של התמנון האיראני עשויה לחלחל אף לשלוחותיה האחרות של איראן ולהשיב לישראל את כוח ההתרעה. לראיה, עם היוודע דבר חיסולו של נסראללה הוחש המנהיג העליון של איראן, עלי ח’אמנאי, למקום מאובטח מחשש להתקפה ישראלית נוספת.
ישראל חייבת להמשיך את המומנטום שנוצר בעקבות חיסול נסראללה על מנת שתוכל לנתץ את טבעת ההדק בגבולה הצפוני ולאפשר לרבבות מתושביה העקורים לשוב לביתם בצפון המדינה. מהלך כזה יוכיח הן לישראלים והן לג’יהאדיסטים למיניהם שישראל תשיג את מטרות הלחימה בגבולה הדרומי בדיוק כפי שהשיבה את השקט ואת הביטחון בגבולה הצפוני. זוהי הדרך לסיים את המלחמה, לשמר את תמונת הניצחון ולשנות את הנרטיב שאויביה של ישראל מספרים לעצמם על חולשתה כביכול.
מאמר זה פורסם במקור ב- Ynetnews
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה