לאחר טבח ה-7 באוקטובר הזדעזעה הקהילה הבינלאומית מן הזוועות המחרידות שבוצעו על ידי חמאס, הג’האד האסלאמי ואזרחים פלסטינים שהשתתפו בטבח. ההשוואות בין חמאס לדאע”ש ולנאצים העניקו לישראל תמיכה בינלאומית נרחבת ואור ירוק לפעול בעזה במטרה למוטט את חמאס ולהשיב את החטופים הביתה. ההסברה הישראלית מצאה אוזן קשבת, מכיוון שמרבית חברות הקהילה הבינלאומית התקשו לתמוך בצד הפלסטיני שביצע זוועות בלתי אנושיות אלה.
חמאס והפלסטינים היו בצרות. כיצד יוכלו לשנות את דעת הקהל העולמית שהציבה אותם בשורה אחת עם דאע”ש והנאצים? הן חמאס והן הרשות הפלסטינית הבינו כי על מנת לנצח במלחמה זו יהיה עליהן להשתמש בקלף שבו משתמשים הפלסטינים כבר שנים: פגיעה בלגיטימיות של ישראל בעולם.
“ההסברה ההפוכה” הפלסטינית
בזמן שבערבית ממשיכה ללא הרף ההסתה נגד יהודים, באוזני הקהילה הבינלאומית נשמעת מנגינה אחרת. בהצהרותיהם בחודשים האחרונים נוקטים בכירים ברשות הפלסטינית ובחמאס בגישת “ההסברה ההפוכה”. גישה זו מתבססת על שיטה פשוטה: כדי להאשים את ישראל, הם עושים שימוש דווקא בטרמינולוגיה מתוך הזוועות שחולל חמאס ב-7 באוקטובר ומתוך עדויות חטופים שחזרו מן השבי.
הפלסטינים משתמשים במושגי ליבה מן הנרטיב הישראלי של ה-7 באוקטובר והופכים אותם לנרטיב פלסטיני. חמאס קשוב לנקודות המכאיבות לציבור הישראלי ומזהה את התגובה הבינלאומית לנרטיב הישראלי. כבר בדצמבר 2023 ניכס חמאס את התאריך הסמלי של ה-7 באוקטובר וקבע שזה היה היום שבו החלה המתקפה על עזה: “היום בו החלה המתקפה על עמנו”. בדרך זו מנסה ארגון הטרור הרצחני להטעין את התאריך הסמלי של הטבח המזוויע בתוכן הפוך: “היום שבו ישראל תקפה את הפלסטינים”. הוא הופך את המתקפה הברוטלית שלו על פניה, ומציג את עצמו כקורבן.
כמו כן, חמאס מזהה גם את המניע ההומניטרי שמשפיע על דעת הקהל הבינלאומית ומשתמש בו לטובתו. הוא מגדיר את המחבלים שנשבו בידי ישראל כ”עצורים” ש”נעלמו” במסגרת חטיפה לכאורה של “פלסטינים חפים מפשע” בידי הכוחות הישראליים, וטוען כי יש ביניהם נשים, קשישים וילדים – בדומה לתיאור החטופים הישראלים, שהוחזקו בידי חמאס ושוחררו. לדבריו, “הם מוחזקים בתנאים נוראיים במיוחד”.
הצהרות אלה נפוצו לאחר עסקאות לשחרור חטופים, שבמסגרתן שוחררו נשים, קשישים וילדים ישראלים מידי חמאס. חמאס מייצר נרטיב חדש: ישראל היא “התוקפן”, החוטף נשים, קשישים וילדים. יתרה מזאת, בכירי חמאס משתמשים במילה “נאצי” בהצהרותיהם כדי לתאר את ישראל ופעולותיה, על מנת לפרק את ההשוואה בין חמאס לנאצים ולהפוך אותה על פניה, כך שישראל עכשיו היא זו המושווית לנאצים.
למה בחמאס טוענים ל”שואה”
בנאומו בינואר 2024 הקפיד בכיר חמאס אסאמה חמדאן להשתמש במונחים “תוקפנות נאצית” ו”מלחמת השמדה” המנוהלת על ידי ישראל, כדי לתאר את המתרחש בעזה. נביל אבו רודיינה, דוברו של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אמר כי “סדרת פשעי ההריגה” של צה”ל ברצועת עזה וביהודה ושומרון מהווה “מלחמת השמדה כנגד העם הפלסטיני”.
בכירים פלסטינים באש”ף ובחמאס משתמשים במונחים “השמדה” ו”שואה”, כדי לחזק את ההשפעה על דעת הקהל וליצור רושם שלפיו ישראל מבצעת “שואה” בעם הפלסטיני. הם מנסים להגביר את הביקורת בקרב הקהילה הבינלאומית כשהם שואלים: “כיצד יכול העם היהודי, אשר חווה את השואה, לגרום שואה לעם אחר?”. הפלסטינים מעוניינים גם ליצור “תחושות אשם” במערב, שכן תמיכתו בישראל מהווה למעשה, לדידם, תמיכה בשואה המבוצעת כנגד בני עמם.
בינואר 2024 פתח חמאס בקמפיין ברשתות החברתיות, כשהוא משתמש במחבלות הכלואות בישראל לצורך תעמולת-הנגד שלו. הארגון פרסם פוסטים רבים, שבהם מתוארות “האסירות הפלסטיניות” כמי שסובלות מהתעללות בבתי הכלא וכמי ש”מצויות בסכנה”. זאת ועוד, חמאס פירט את “ההתעללויות” מהן סובלות הנשים הפלסטיניות בבתי הכלא בישראל: “הכאות קשות ועינויים, בדיקות (גופניות) משפילות” ועוד.
השימוש הציני במניעים הומניטריים, הפורטים על המיתרים הרגשיים של הקהילה הבינלאומית, משחק לידיהם של הפלסטינים בבואם לנקות עצמם מאשמת הטבח ב-7 באוקטובר, ולהפוך את ישראל ל”צד הרע” בסיפור.
בכירי אש”ף וחמאס מאוחדים במאמציהם לשנות את השיח לגבי המלחמה בעזה. אף על פי שמבחינת הפלסטינים חמאס הוא זה שהביא את “ההישג” של התביעה הדרום-אפריקאית נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, אש”ף מנסה ליישר קו עם עלילת הדם הזו לגבי “רצח עם” ולהשמיץ את ישראל בזירה הבינלאומית. פעילות זו של הרשות הפלסטינית מתווספת לפעילותה ארוכת השנים בניסיון לבטל את הלגיטימיות של ישראל בעולם.
עיתונאים ביום, מפקדי-חמאס בלילה
חמאס מסווה את מחבליו, בין היתר, כעיתונאים. במרבית המקרים מועסקים אנשי חמאס אלה על ידי אלג’זירה. חמאס וארגונים אחרים ברצועת עזה משתמשים בערוצי תקשורת המקושרים אליהם ובמערך של עיתונאים המקורבים אליהם ומסייעים להם למטרות הפצת מידע ותעמולה.
במהלך טבח ה-7 באוקטובר אפשר היה לראות כיצד עיתונאים אלה, המקושרים לחמאס, קיבלו התראה מוקדמת על המתקפה, הגיעו ליישובים הישראליים בעוטף עזה והחלו לשדר בשידור חי מתוך מתקפת הטרור המזעזעת. עיתונאים אלה ממלאים גם תפקידים צבאיים בשורות ארגוני הטרור. נוסף לפעילותם העיתונאית של סיקור המתרחש בהקשר של המאבק ליצירת מודעות, עיתונאים אלה מהווים לעיתים חלק בלתי נפרד מן היחידות הצבאיות הפועלות בשטח.
עם זאת, באופן תיאורטי, הם נהנים מחסינות עיתונאית. לדוגמה, עיתונאים רבים נטלו חלק פעיל באירועים כגון “צעדות השיבה” לעבר גבול הרצועה, אולם זוהו כעיתונאים עקב האפודים המיוחדים שלבשו. במקרים מסוימים שימשו האפודים של העיתונאים לביצוע מתקפות טרור, בידיעה כי האדם הלובש אותם חסין מפני פגיעה מידי כוחות צה”ל.
במהלך פעילות צה”ל בסוף ינואר 2024 בתוך אחד מבסיסי החמאס בצפון רצועת עזה, נתפס המחשב הנייד של מחמד סמיר מחמד וושאח, אשר שימש כתב עבור ערוץ “אלג’זירה ישיר” ועבור רשת “אלג’זירה” ברצועת עזה. בדיקת המסמכים במחשבו של וושאח חשפה את העובדה כי הוא שימש מפקד בכיר במערך הלוחמה בטנקים בזרוע הצבאית של חמאס. דובר צה”ל לתקשורת הערבית, אביחי אדרעי, פרסם זאת ב-X, ובעקבות הציוץ שלו פרסמו גולשים תצלום של וושאח ויחיא סנוואר מחשבון האינסטגרם שלו.
אין זה מפתיע במיוחד. פעילי טרור במסווה של עיתונאים מהווים חלק ממערך הכתבים של אלג’זירה, מה שמעיד על רמת האמינות של הערוץ. הערוץ הקטארי אלג’זירה משמש שופר של חמאס ומסית תכופות נגד ישראל. הערוץ נהנה מפופולריות עצומה בקרב דוברי הערבית בעולם, מעין חלופה ערבית ל-CNN, אך בה בעת מפעיל תחנות בשפות שונות, ביניהן אנגלית, ומשתמש במידע כוזב אנטי-ישראלי על מנת להשפיע על דעת הקהל העולמית.
טרור הומניטרי: אנשי חמאס מוסווים כעובדי אונר”א
בסוף ינואר 2024 הציגו בכירים במודיעין הישראלי בפני עמיתיהם האמריקנים חומרים מרשיעים שהוכיחו כי לפחות 12 עובדי אונר”א נטלו חלק בטבח של חמאס ב-7 באוקטובר. האמריקנים עדכנו בכירים במדינות אחרות, מה שהוביל להחלטה דרמטית מצדן של מדינות דוגמת ארצות הברית, בריטניה, איטליה, קנדה, פינלנד, אוסטרליה והולנד להקפיא את מימון הסיוע לאונר”א.
העיתון האמריקני “וול סטריט ג’ורנל” אף דיווח כי חלוקת התפקידים בין חברי הארגון הייתה כדלקמן: שישה מבין ה-12 השתתפו באופן פעיל בטבח, היו חמושים ואף ביצעו מעשי זוועה נגד אזרחים. שניים מבין ה-12 סייעו בחטיפת ישראלים, שניים נוספים השתתפו בטבח באזורים שבהם נרצחו אזרחים ישראלים (הכוונה כפי הנראה למסיבת “נובה” ליד קיבוץ רעים), ואילו אחרים היו מעורבים בתיאום הלוגיסטי של המתקפה.
אולם, 12 עובדי הארגון הם רק קצה הקרחון של תופעה נרחבת הרבה יותר. לפי ה”וול סטריט ג’ורנל”, מחבלי חמאס אלה, אשר בכובעם השני היו מעורבים בסיוע הומניטרי לרצועה, שימשו מורים בבתי ספר בעזה. שבעה היו מורים בבתי ספר יסודיים ובתיכונים, ביניהם שני מורים למתמטיקה, שני מורים לערבית ומורה אחד בבית ספר יסודי.
ערוץ “כאן 11” חשף פרטים נוספים על פעילי חמאס ועל הקשר שלהם לאונר”א: הנתונים מוכיחים כי מתוך 12,000 עובדי הארגון ברצועת עזה, כמעט 9,500 קשורים ישירות או בעקיפין לחמאס. פירושו של דבר, שאחד מכל חמישה עובדי אונר”א ברצועת עזה הוא חבר בחמאס. ערוץ “כאן 11” אף פירט את החלוקה של העובדים וקשריהם לחמאס: 440 פעילים בעצמם בזרוע הצבאית של חמאס; 2,000 פעילי חמאס שאינם משתייכים לזרוע הצבאית; 7,000 בעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחמאס.
קחו לדוגמה את סוהייל אלהנדי. הוא כיהן כיושב ראש ועדת העובדים בעזה ונבחר כחבר הלשכה המדינית של חמאס ב-2017. הוא התפטר מתפקידו באונר”א בעקבות לחץ ישראלי. דוגמה נוספת היא שר הכלכלה של חמאס, ג’וואד אבו שמאלה, שחוסל על ידי צה”ל עם תחילת המלחמה. גם אבו שמאלה עבד בסוכנות אונר”א, עד שנאלץ להתפטר מתפקידו כאשר נבחר להנהיג את ארגון הטרור בעזה ב-2017. אבו שמאלה, שהיה מופקד על כספי חמאס, ייעד אותם למימון ולהכוונה של טרור ברצועת עזה ומחוצה לה. כך מסתיר חמאס את אנשיו ופעולותיו באמצעות שימוש בארגון כמו אונר”א, המשמש בידיו כלי להסוואת פעילות הטרור שלו.
טרור בתחפושת
לסיכום, חמאס מסתיר את פעילות הטרור שלו תחת מסווה של ארגונים וגופים אזרחיים לגיטימיים. ההסוואה של חברי הארגון כעיתונאים או כעובדים של סוכנויות הומניטריות מתווספת לניסיונו להסתיר את הזוועות המחרידות שביצע ב-7 באוקטובר באמצעות הסברה פלסטינית הפוכה חדשה. כל הפעולות הללו הן חלק מתיאטרון טרור מתוכנן היטב, ואין לאפשר לו להוליך שולל את הקהילה הבינלאומית.
הן חמאס והן אש”ף פועלים במספר תפקידים במסגרת תיאטרון הטרור הפלסטיני. הם מנסים לצבור נקודות בזירה הבינלאומית, לערער את הלגיטימיות של ישראל בעולם ולקדם את פעילות הטרור שלהם, לטובת מטרתם הסופית: חיסול מדינת ישראל.
אחד השחקנים המובילים הוא אונר”א. עובדיו נטלו חלק בפעילויות טרור ביהודה ושומרון וברצועת עזה תוך שימוש בסוכנות כצינור להעברת כספים ממדינות התורמות. בכסף זה נעשה שימוש לאספקת נשק ותחמושת, והדבר רק ממחיש את הצורך בסגירתו ובהחלפתו בארגון סיוע הומניטרי אחר שיושם תחת פיקוח הדוק.
ישראל חייבת לדרוש ממדינות המערב לייבש את מקורות המימון של אונר”א. יש להבהיר כי סוכנות הדואגת לפליטים אינה יכולה לשמש צינור לקידום טרור במסווה של ארגון סיוע הומניטרי. על אנשי הקהילה הבינלאומית להכיר בפעילותו של התיאטרון הפלסטיני, ולהבין כי הם משמשים צופים שבויים בהצגה של טרור בתחפושת. ההצגה חייבת לא להימשך.
הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה
