מדענים איראנים במעבדת גרעין

ימים ספורים לפני השבעתו של דונלד טראמפ מתגבשת תפיסת מדיניות חוץ ברורה סביב נשיא ארצות הברית הנבחר, שבעבר רווחה הדעה לגביו שיהיה מנהיג בדלני במיוחד.

אף על פי שהעמיד בבירור בראש סדר העדיפויות שלו נושאי פנים כגון כלכלה והגירה המונית, טראמפ הבין בחוכמה את מה שראה גם קודמו ואביו הרעיוני, הנשיא רייגן: כדי לשמור על ביטחון העם האמריקאי יש לקיים "מרווח ביטחון" עבור אמריקה.

זוהי במהותה דוקטרינה של "שלום דרך עוצמה": תגבור פעולותיה של אמריקה מחוץ לגבולותיה, כדי לשמור על שלום בתוכם.

הזירה הגדולה ביותר שבה הצטמצם בהדרגה מרווח זה היא ציר סין-רוסיה-איראן-צפון קוריאה, שאני מרשה לעצמי לכנות CRIN (China-Russia-Iran-North Korea). טראמפ מוקיע את סין על התנהלות סחר זדונית ויצירת סכנה חמורה לביטחון הלאומי של ארה"ב, מבטיח לשים קץ לפלישה הרוסית לאוקראינה, ומאיים לתפוס שליטה צבאית בתעלת פנמה וגרינלנד "למטרות ביטחון לאומי", כפי שאמר ממש השבוע במהלך מסיבת עיתונאים. בתחילת שנת 2025, טראמפ אינו מאותת בשום פנים ואופן שהוא מתמקד בענייני פנים בלבד.

עם זאת, חוליה חלשה אחת בולטת בציר הזה, ומהווה הזדמנות לממש את הבטחתו של טראמפ "לעצור את הכאוס" המשתולל במזרח התיכון בעקבות מתקפות הטרור המחרידות של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023: הרפובליקה האסלאמית של איראן. איראן, על תוכנית הנשק הגרעיני שלה, הפכה לכוח המערער המוביל במזרח התיכון, ומרחיקה מהישג יד את היציבות והשגשוג הרצויים כל כך לטראמפ.

מנהיגה, עלי ח'מינאי, מחויב להשמדת ישראל, שהיא בעלת ברית מרכזית של ארה"ב, ומציב אותה בגלוי על הכוונת בתור "גידול סרטני שצריך להסיר". ח'מינאי רואה בעיני רוחו איך יחסל את ישראל באבחה אחת, תוך ערעור המשטרים הסוניים במדינות הערביות הסמוכות לאיראן, ואיחוד המזרח התיכון תחת שלטונו. הוא הציג תוכנית בשווי מיליארדי דולרים למטרה זו ממש.

אך כעת, כאשר ישראל מפילה באופן שיטתי את אבני הדומינו האיראניות, החזון והתוקפנות של ח'מינאי פועלים נגדו. כך נוצרה הזדמנות חסרת תקדים לנקוט פעולת מנע צבאית מוגבלת נגד הסכנה הגרעינית האיראנית, ולהסיר אותה מהשולחן אחת ולתמיד – במחיר נמוך יחסית. אחת ההחלטות הראשונות שיצטרך לקבל הנשיא הנבחר היא כיצד להביא סוף סוף ליציבות במזרח התיכון, והמפתח לכך לא נמצא בעזה, אלא בטהראן.

האקדח הגרעיני על השולחן

צומת הדרכים הנוכחית מהווה הזדמנות בת-מימוש לפעול נגד השאיפות הגרעיניות של איראן, וזאת משתי סיבות עיקריות.

ראשית, איראן מסוכנת יותר מאי פעם. איראן האיצה את קידום תוכנית הנשק הגרעיני שלה במהלך נשיאותו של ביידן, מול פיקוח בינלאומי קלוש. על פי הדו"ח האחרון של מנהלת המודיעין הלאומי האמריקאי (DNI), איראן נמצאת כחוט השערה מהשגת כמות מספקת של אורניום מועשר ברמה צבאית לתריסר מתקנים גרעיניים. הדבר היחיד שעומד בדרכה הוא אור ירוק מח'מינאי ומקורביו – ואז יעמדו המזרח התיכון והעולם במצב חירום.

עם זאת, איראן מאיימת פחות ופגיעה יותר מכפי שהיא מוכנה להודות. אסטרטגיית השלוחים (פרוקסים), שאותה נקטה באזור במטרה להכניע את ישראל, יורדת בהדרגה לטמיון מאז הזוועות המחרידות של ה-7 באוקטובר. בני חסותה ושלוחיה – חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן – ספגו כולם מכות קשות מצה"ל. במקביל, אסד ברח מסוריה, והשאיר אותה לחסדי הג'יהאדיסטים של ארגון "היאת תחריר א-שאם" (HTS). ההגנה החזיתית הזו קרסה, ואינה יכולה עוד להגן על איראן גופא.

בינתיים, על פי דיווחים, פעולת התגמול הראשונה אי פעם של ישראל על אדמת איראן באוקטובר חיסלה חלק ניכר ממערכות ההגנה האווירית מטילות המורא של טהראן. היא חשפה את אוזלת ידה של טהראן בסיכול התקפות על נכסיה האסטרטגיים המוגנים והיקרים לליבה ביותר.

עניין אחרון: גם כשטהראן הייתה נחושה לנקום בישראל על סדרת המכות המשפילות שהנחיתה עליה, היא נכשלה. באפריל ובאוקטובר שיגרה איראן מאות טילים וכטב"מים, אבל רובם סוכלו בידי מערכת ההגנה האווירית המתקדמת וטייסות F-35 של ישראל. זאת, נוסף לשיתוף פעולה אזורי במסגרת MEAD ("ההגנה האווירית של המזרח התיכון") של מדינות ערב התומכות בחשאי, ששיתפו מודיעין קריטי במסגרת פיקוד מרכז של הצבא האמריקאי.

סילוק הענן האיראני יקדם שיתוף פעולה אזורי

שובר השוויון האמיתי מטעם האיראנים הוא האקדח על השולחן, הטעון בקליעים גרעיניים. במיוחד עכשיו, אחרי נפילתו של משטר אסד, איראן עלולה להסיק שאין לה ברירה אחרת, ועל מנת להבטיח את שלטונה עליה להגיע לפצצה, וזאת כדי לפצות על מצבה הנתפס כחולשה, אחרי כל המכות שספגה.

טראמפ, בדומה לרייגן, סולד מהרחבת המועדון הגרעיני. התראותיו החוזרות ונשנות מפני שימוש אפשרי של רוסיה בנשק גרעיני נגד אוקראינה, ותיאוריו הגרפיים והקודרים של הטרגדיה האנושית הנוראה שהוא עלול לחולל, מלמדים שהוא רואה את הביטחון העולמי בצבעים קודרים בהרבה מכפי שנוהגים לייחס לו.

סילוק הענן האיראני המעיב על המזרח התיכון יכול לחולל גם שינויים אזוריים בקנה מידה גדול: ערב הסעודית, ומדינות פרגמטיות רבות אחרות בעולם הערבי, העדיפו לשבת על הגדר במקרה הטוב, או להתנכר לארצות הברית ולחמם את יחסיהן עם איראן במקרה הגרוע.

האיומים של איראן על ריבונותן נשמעו היטב, ובהיעדר תמיכה משמעותית מוושינגטון, הן העדיפו להצטייד בפוליסת ביטוח, ולעמוד לצד הבריון האזורי. בהיעדר איום זה, הדרך לנורמליזציה ישראלית-ערבית וליציבות ארוכת טווח במזרח התיכון תהיה פתוחה לרווחה.

פגיעה קשה באיראן תחליש את רוסיה וסין

ברמה הכלל-עולמית, מכה קשה כזאת לאיראן תחליש משמעותית גם את המעצמות הנותנות לה את חסותן: רוסיה וסין. הן עדיין תומכות באיראן, בין אם זו רוסיה, הממשיכה לרכוש ציוד צבאי כמו כטב"מים וטילים להמשך המלחמה באוקראינה, או סין, העוקפת את הסנקציות האמריקאיות ברכישת כמויות עצומות של חביות נפט מהאייתוללות, ובכך מצילה את מדינת הנפט האיראנית מקריסה כלכלית.

איראן, הנמצאת כפסע מהשגת נשק גרעיני, מאיימת דרך קבע על ארה"ב ובעלות בריתה. ישראל והעולם למדו בדרך הקשה, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר, שיש להתייחס ברצינות ולא להקל ראש בהצהרות אויביהם. התוצאות ההרסניות של מתן האפשרות לאיראן להפוך למעצמה גרעינית הן כאלה שאי אפשר להפריז בחשיבותן.

הזדמנות לשלום ארוך טווח במזרח התיכון

בפני טראמפ פתוחה כעת הזדמנות פז להסיר את האקדח האיראני מהשולחן, ולשלול מח'מינאי את חזונו הקיצוני. במציאות החדשה במזרח התיכון, פעולת מנע צבאית מוגבלת – ללא כוחות קרקע – מציאותית כיום הרבה יותר מבעבר. בעבר נחשבה אפשרות כזו לסכנה למלחמה אזורית, אך שערי הגיהינום האיראניים כבר נפרצו באזור, ופעלו דווקא נגדה. חולשתה המוכחת כעת של איראן מזמינה מנהיגות אמריקאית, לא נגד המשטר – אלא נגד יכולתו לאיים על האזור והעולם.

לאחרונה הצהיר טראמפ כי מטרתו לכונן "שלום ארוך טווח" באזור. עכשיו הרגע המתאים עבורו לאשר את המכה שתחסל את תוכנית הגרעין האיראנית ותפתח את הדלת לשלום מהסוג שהוא מחפש. שלוחיה של איראן וההגנה האווירית שלה נחלשו, האזור מוכן יותר משהיה אי פעם, והרווחים יעלו בבירור על המחיר שישולם.

שח-מט.

מאמר זה פורסם במקור בעיתון Jerusalem Post