לאחר השתלטות המורדים הסורים על דמשק ועל כ-70 אחוזים משטח המדינה, שואף מנהיג המורדים, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, להקים משטר חדש בסוריה במקום משטרו של בשאר אל-אסד. המצב השברירי בסוריה מדיר שינה מעיניהן של מדינות רבות, כאשר ישראל, ארצות הברית, רוסיה וטורקיה, עוקבות מקרוב אחרי המתרחש. החשש העיקרי הוא כי השינויים האחרונים יובילו ליצירת ואקום שלטוני בסוריה, דבר שיאפשר לארגונים ג'האדיסטים לפרוח.
אל-ג'ולאני לומד מטעויות – המערב לא
בשבועיים האחרונים, מנסה אל-ג'ולאני להעביר מסר של מתינות כלפי המערב, במה שניתן לתאר כ"גרסה רכה" שלו, ובכך לשפר את תדמיתו של ארגון היאת תחריר א-שאם. עם זאת, לוחמיו הג'האדיסטים מציגים גישה תקיפה יותר.
במהלך השבוע, פרסמו המורדים הג'האדיסטים סרטון ברשתות החברתיות שבו הם הצהירו כי לאחר שכבשו את דמשק ואת סוריה כולה, הם "ישחררו ויכבשו את ירושלים ומסגד אל-אקצא, כמו גם את הכעבה במכה שבסעודיה".
דבריהם הנחרצים של המורדים הג'האדיסטים מגיעים על רקע הודעתה של בריטניה כי היא תשקול מחדש את הוצאתו מחוץ לחוק של ארגון היאת תחריר א-שאם. כמו כן, גם הממשל האמריקני מסר כי הוא בוחן את האפשרות להסיר את הארגון מרשימת ארגוני הטרור.
התגובות האחרונות של ארה"ב ובריטניה, הן דוגמה לנאיביות המערבית הטיפוסית לנוכח המצב החדש בסוריה. בראייתם זו נראה כי מדינות המערב לא למדו מההיסטוריה, כפי שקרה במקרה של אוסאמה בן לאדן וארגון אל-קאעידה או במקרה של הטליבאן באפגניסטן.
מאידך, נראה כי אל-ג'ולאני למד מהטעויות של גדולי הג'אדיסטים לפניו – כמו בן לאדן ואל-קאעידה, ואבו בכר אל-בגדאדי ודאעש. הוא מהווה את הגרסה המודרנית והמתוחכמת שלהם: לומד מהעבר ומנסה להימנע מאותן טעויות.
האג'נדה האמיתית נחשפת
לאור שורשיו האסלאמיסטיים של אל-ג'ולאני, עולה השאלה: האם ייתכן כי המערב נאיבי עד כדי כך?
דוגמה קלאסית לכך ניתן לראות בחוות הדעת של המודיעין האמריקני, שלפיה, ג'בהת אל-נוסרה, הארגון שקדם למה שנקרא היום היאת תחריר א-שאם, עבר שינוי משמעותי, התרחק מהקשרים עם דאעש והפך להיות עצמאי מאל-קאעידה. בנוסף, טוען המודיעין האמריקני כי אל-ג'ולאני פועל במרץ על מנת לשפר את התדמית של הארגון והוא מטהר אותו מפעילים קיצוניים.
למרות הפרספקטיבה האמריקנית, יש להתייחס לפעולותיו של אל-ג'ולאני באופן שונה מן הראייה המערבית הקלאסית. אחת הדוגמאות למשמעות השונה של הדברים היא הגעתו של אל-ג'ולאני למסגד האומיי הגדול בדמשק. הגעתו למסגד הזה, כמנצח, בו הוא נושא תפילה – מעביר מסר חד לחסידיו המעיד על האג'נדה שלו ושל לוחמיו הג'האדיסטים: כיבוש דמשק ותפילה במסגד האומיי, כאשר בצדו נמצא המוזולאום של צלאח א-דין, אחד מהמצביאים המפורסמים של האסלאם. ההצהרה הזו מדברת בעד עצמה, ויש לה סמליות וכוונה ברורה. לא כפי שאל-ג'ולאני מנסה להציג את עצמו בתקשורת המערבית, אלא כפי שפעיליו הצהירו.
בין אפגניסטן לסוריה
בהקשר לראייה המערבית המוטעית, המקרה הסורי עשוי להיות רפליקה למה שקרה במקרה של הטליבאן באפגניסטן: משטר הטליבאן הבטיח להנהיג מדיניות מתונה יותר לאחר השתלטותו על כאבול ב-2021, אך בפועל אנשיו הטילו מגבלות חמורות על נשים ומפעילים את חוקי השריעה בכל תחום.
בנוסף לכך, בדומה למקרה האפגני, גם במקרה הסורי נמצא דאעש נוכח בשטח. נוכחותו של הארגון הג'האדיסטי אומנם עמומה יותר, אך קיימת. על אף התחרות מול היאת תחריר א-שאם ופלגים אחרים, דאעש יכול להתרחב שוב בסוריה עם היווצרות ואקום שלטוני שכזה. במהלך השבוע הארגון אף דיווח כי הוציא להורג 54 חיילים מהצבא של אסד. החיילים הללו נתפסו על ידי דאעש לאחר שניסו לברוח מסוריה.
בשל כך, המצב של ואקום שלטוני בסוריה עלול להביא להיווצרות של 'אפגניסטן חדשה' על גבולה של ישראל – דבר שעשוי לחזק את דאעש – כפי שקרה באפגניסטן לאחר הנסיגה האמריקנית ב-2021. לאחר מכן, הפכה שלוחת דאעש-מחוז ח'וראסאן לשלוחה הקטלנית ביותר של הארגון. מצב שכזה עלול אף להגביר את התחרות בין דאעש לפלגים הג'האדיסטים האחרים ובראשם היאת תחריר א-שאם, שעל בסיסו תוקם הממשלה החדשה. הדבר אף חמור עוד יותר כי ממשלה שתוקם על בסיס ארגון ג'האדיסטי תנהל את סוריה ותתבסס על האידיאולוגיה והמדיניות שלו. יש לציין כי ארגון היאת תחריר א-שאם גם תמך במתקפת ה-7 באוקטובר. עצם התבססותו ושליטתו במדינה על גבולה של ישראל מגביר את האיום הנשקף מסוריה שבעתיים ומעלה את האפשרות לתרחיש דומה, קרי מתקפה בסגנון ה-7 באוקטובר על יישובי רמת הגולן.
המאמר פורסם במקור בעיתון "מקור ראשון"
הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה
