על אף התרסקות גרורותיה של איראן במזרח התיכון ממשיכה טהראן להרחיב את פעילותה באפריקה. עוד מראשית ימי המהפכה האסלאמית ראתה איראן באפריקה כר פעולה בעדיפות גבוהה, משלל סיבות: איראן זיהתה קשר אידיאולוגי בינה לבין מדינות רבות באפריקה בהתנגדותן למערב, ל"כובש המערבי הקולוניאליסטי". נוסף על כך, איראן תמיד חיפשה להשתמש בקהילות השיעיות ברחבי העולם לצרכיה ובאפריקה יש קהילה שיעית-לבנונית גדולה.
יתרה מכך, קרבתה הגיאוגרפית של אפריקה למזרח התיכון הפכה אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור האיראנים, שביקשו להשתמש בה לצורכיהם ולחיזוק הארגונים השליחים של טהראן. ראיה לכך הוא השימוש הרב של איראן בסודן כציר להעברת אמל"ח לארגוני הטרור הפלסטינים בעזה. לסודן יש היסטוריה ארוכה של קשרים ענפים עם ארגוני טרור קיצוניים, ביניהם גם גורמים מחזבאללה וחמאס, שלוחיה של איראן.
גם עתה ממשיכה טהראן להרחיב את קשריה עם סודן ומעבירה כטב"מים מסוג מהאג'ר 6 לצבא הסודני. כמו שאיראן הדריכה את החות'ים, את חמאס וגם את חזבאללה כיצד להשתמש במל"טים ולייצר אותם – כך היא פועלת גם בסודן. איראן חותרת להפוך את סודן למדינת חסות איראנית ולקצור רווחים מדיניים וביטחוניים: חיזוק מערכת היחסים המדינית בין המדינות והקמת נמל לשימוש איראני באזור פורט סודן.
נורה אדומה גם למצרים
התבססותה של איראן בסודן מהווה איום נוסף על ישראל – וגם על מדינות נוספות באזור, כמו מצרים למשל, הגובלת בסודן. האיראנים חוברים לגורמים הקשורים לאחים המוסלמים וזוהי נורה אדומה למצרים. משטרו של הנשיא המצרי הנוכחי, עבד אל-פתאח א-סיסי, הוציא את האחים המוסלמים מחוץ לחוק, זרק את אנשי המשטר הקודם, כולל הנשיא המודח, מחמד מורסי, לכלא – ועתה ייתכן שייאלץ להתמודד עם התחזקותם של האחים המוסלמים, בעידוד איראני.
האיראנים, כדרכם בקודש, מנסים לתפוס אחיזה במספר מקומות בעת ובעונה אחת, כאשר הם פועלים לחידוש היחסים עם מצרים ובמקביל מגבירים את אחיזתם בשכנתם מדרום, סודן. לדידם של האיראנים, אם המצרים יסכימו לשתף פעולה, ירוויחו האיראנים שני יעדים אסטרטגיים – מצרים וסודן – שיקלו עליהם לתקוף את ישראל באמצעים שונים. אם לאו, יוכלו להפעיל מנופי לחץ על ידי איום מצידם על מצרים משטחה של סודן.
כמו כן, איראן מתבססת גם באזור קרן אפריקה, המהווה נקודה אסטרטגית רבת מעלה, שבה היא מנסה להגביר אחיזה ולהשפיע על כוחם של החות'ים בתימן ועל האיום על מצרי באב אל-מנדב. תימן וקרן אפריקה חולשות על מצרי באב אל–מנדב, המחברים בין הים האדום לבין מפרץ עדן והאוקיינוס ההודי, ומהווים נתיב מרכזי בסחר בין אירופה ואסיה. באב אל–מנדב הוא נתיב ימי האחראי ליציבות אספקת הנפט לאירופה, לתפקוד נמל ג'דה הסעודי ותעלת סואץ, וליציבות הכלכלית של מצרים.
התמנון האיראני משטה במערב
ביוני 2024 החלו החות'ים לקדם ברית אסטרטגית עם ארגון אל-שבאב אל-מוג'האדין בסומליה, המסונף לארגון אל-קאעדה. שיתוף פעולה כזה עלול להגביר את המתיחות באזור הים האדום, ולחזק את שלוחיה של איראן במרחב. שני ארגוני הטרור, למרות הבדלים דתיים-אידיאולוגיים (החות'ים הם שיעים ואילו אל-שבאב הם סונים-סלפים), עלולים לחזק זה את זה, להעביר אמל"ח מתקדם ביניהם ולשתף פעולה בלחימה מול ישראל וגורמי מערב. החות'ים עשויים לספק נשק מדויק לאל-שבאב, כזה שיכלול מל"טים וטילים חמושים שיהוו איום משמעותי על היציבות האזורית. נוסף על כך, אל-שבאב יוכלו לפגוע ישירות בכוחות אמריקאיים המוצבים בסומליה על ידי שימוש בנשק שכבר נוסה על ידי החות'ים נגד כוחות אמריקאיים סמוך לתימן.
על ישראל ומדינות נוספות באזור לשים לב לנעשה באפריקה, כאשר איראן מנסה לחתור להגמוניה אזורית על ידי הוספת עוד ועוד זרועות שיחזקו את "התמנון האיראני". המאמצים האיראניים עלולים להביא לכך שסודן ובהמשך מדינות נוספות באזור יהפכו למדינות חסות איראניות – בעוד משטר האייתולות מנסה לשטות במערב ולהסיח את דעתו.
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.
