כחלק מהמאמץ הלאומי להכשרת רופאים למדינת ישראל יצא משרד הבריאות ב"תוכנית אופקים", שמטרתה לתמוך בלומדי הרפואה הישראלים בחו"ל ולעודד אותם ובכך לאפשר לסטודנטים רבים יותר להגשים את חלומם, להפוך לרופאים ולהשתלב במערכת הבריאות בארץ. התוכנית מיועדת לסטודנטים יהודים וערבים, המעוניינים ללמוד במוסדות נבחרים לרפואה בחו"ל, אך ידם אינה משגת לממן את עלויות שכר הלימוד, תוך התחייבות מצידם לשוב ארצה ולעבוד כרופאים בבתי החולים בישראל.
בפועל מעניקה התוכנית לסטודנטים אשראי במתווה של הלוואה מותנית בגובה שכר הלימוד השנתי במוסדות האקדמיים הנבחרים בחו"ל, עד לגובה של 360 אלף ש"ח (במסלול שש שנתי) ועד 216,000 ש"ח (במסלול ארבע שנתי) החל מהשנה השנייה ולאורך תקופת הלימודים, כשגובה החזר ההלוואה נקבע בהתאם להתמחות שבה יבחרו הסטודנטים בתום תקופת הלימודים.
בוודאי תמהים אתם מדוע מעודדת מדינת ישראל לימודים דווקא בחו"ל ולא בארץ? מדוע אין היא משקיעה את המשאבים הללו בפתיחת פקולטות נוספות לרפואה ותגבור תקנים ללימודים והתמחויות בפקולטות ובתי החולים בארץ? אכן יש לתמוה על כך שמדינת ישראל בת ה-77 עודנה מדשדשת בתחום. התשובה כידוע נמצאת לא אחת בצורך לחפות בתוך זמן קצר על פערי תכנון אסטרטגיים, שלא נעשו או יושמו בזמן, נוכח אתגריה הנוכחיים והעתידיים של המדינה. בתמצית, זהו המחדל שלשמו נוצר ה"פלסטר" של תוכנית אופקים.
כך, לאור אתגרי הקבלה המוגזמים לפקולטות לרפואה בארץ והיחס שלו זוכים בעיקר אלו ששירתו בצבא ותרמו למדינה, נאלצים רבים מהצעירים לפנות בעל כורחם ללימודים בחו"ל. החלטה גורלית ומעצבת חיים זו מתקבלת לרוב לאחר שהוקדשו זמן רב לניסיונות קבלה עקרים ויקרים לפקולטות לרפואה בארץ. בל נשכח כי מדובר באזרחים ערכיים, אינטליגנטים ובעלי מוטיבציה גבוהה, לאחר שירות צבאי משמעותי בסדיר ובקבע, שעודם משרתים במילואים ולא פסחו על תקופות לחימה, פיקוד ותפקידי קצונה; צעירים שנמצאים בצעדיהם הראשונים באזרחות, שבחרו למצות את כספי הפיקדון מהצבא בכדי לשפר בכמה נקודות את תוצאת הפסיכומטרי הידוע לשמצה, אך לא תמיד ברמת ההצלחה שנדרשת לפקולטה לרפואה. לבסוף נאלצים הם לצאת את גבולות המדינה, מלווים בתחושת אכזבה, בכדי ללמוד, להגשים עצמם ולהתפתח במקצוע שהוא ייעוד ושליחות ממעלה ראשונה.
בדרכם ללימודיהם היקרים, רצופי המהמורות והאתגרים בחו"ל, עדים הצעירים לאותם משתמטים, שאינם תורמים או מביעים נאמנות ומחויבות למדינה בשום דרך וצורה. אלו הדורשים זכויות, הטבות ו"העדפה מתקנת" על חשבונם, לכאורה. חלק מהם אף זוכים להישאר בישראל, וממשיכים להתגורר בבית הוריהם או במעונות במחיר מסובסד ונמוך למדי, בזכות האפשרות הפתוחה לערבים בלבד ללמוד רפואה באחת הפקולטות שבשטחי הרשות הפלסטינית או בממלכת ירדן השכנה, לדוגמה. זאת, בציפייה ובמידת ודאות לא קטנה, שלפיה עם החזרה הביתה יתקבלו להתמחות ולעבודה סדורה במוסדות הרפואיים שברחבי המדינה.
מהללים מעשי טבח ביהודים
"תכנית אופקים" מאפשרת לסטודנטים ערבים שבחרו ללמוד בירדן לזכות בתנאיה המיטיבים של התוכנית, ובכך אף לעודד את חזרתם ארצה לאחר שעברו אינדוקטרינציה במוסדות אקדמיים שבהם רווחת שנאת יהודים ומדינת ישראל. אווירה שכזו שורה במרבית האוניברסיטאות, הממוקמות בערים המרכזיות בממלכה השכנה, המהללות מחבלים ומעשי טבח ביהודים, שבהן יש חשיפה גבוהה לתאי סטודנטים של התנועות האסלאמיות הקיצוניות תומכות החמאס. בפקולטות אלו לא די שנחשפים הם לתכנים ולגורמים עוינים, אלא קושרים הם אף קשרי משפחה שאפשר "לייבא" ארצה בבוא השעה. האם על מדינת ישראל לסייע במימון לימודיהם של סטודנטים ערבים באוניברסיטאות בירדן, או בכל מקום אחר שבו רף ההסתה, העוינות והשנאה לישראל חריג על פי כל קנה מידה?
אז מה קורה מאחרי הקלעים באוניברסיטאות הירדניות שבהן פועלות פקולטות לרפואה המאושרות ב"תוכנית אופקים"? ראשית, יש לציין כי ברוב האוניברסיטאות בירדן מתקיימת פעילות הסתה ומחאה בוטה נגד ישראל. זאת לצד תמיכה גלויה בארגוני הטרור, על אף ניסיונות של המשטר, ולעיתים גם ההנהלות, להצניע ואף למנוע התארגנויות מתוקשרות.
עוד ראוי לציין כי במרבית האוניברסיטאות בירדן פועלים, כמעט באין מפריע, תאי סטודנטים הנקראים "לג'נת אלקודס", כלומר ועדת ירושלים, המזוהים עם החמאס ואחראים לארגון ולהובלת פעילות הכוללת תמיכה בפיגועים והאדרת מחבלים, ציון אירועים ארגוניים של החמאס, סגידה לראשיה ועוד. נוסף לתאים אלו יש כמובן תאים נוספים, אך אף אחד מהם אינו מזוהה עם "חובבי ציון" או מקדש חלילה את הסכם השלום, מעודד יחסי שכנות טובה או מגנה רצח ישראלים ויהודים.
תפילה לזכר איסמעיל הנייה
להלן יוצגו דוגמאות לביטויי שנאה והסתה נגד ישראל באוניברסיטאות הירדניות שאושרו עקרונית במסגרת "תוכנית אופקים".
הראשונה היא אוניברסיטת ירמוך בארביד שבצפון ירדן. באזור זה העוינות לישראל מוקצנת, בייחוד מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ב-31 ביולי 2024 קיימו באוניברסיטה תפילה ועצרת לזכרו של המחבל איסמעיל הנייה שחוסל. ראשי האוניברסיטה יצאו בנובמבר 2023 בראש הסטודנטים להביע הזדהות עם העזתים נגד "התוקפנות" הישראלית, ללא שנאמרה מילת גינוי אחת כנגד החמאס ומתקפת הטרור האכזרית שביצע רק חודש קודם לכן.
בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר טבח שמחת תורה, קיימה האוניברסיטה מפגן הזדהות עם תושבי רצועת עזה באמצעות יצירות אומנות של סטודנטים, בנוכחות הסגל הבכיר, שבו "העלו את ירושלים על ראש שמחתם", כשם המבצע "מבול אל-אקצא". ציורים וססמאות קראו לכיבוש כל הארץ מידי היהודים: "פלסטין היא המצפן שלנו, והכתר שלה הוא ירושלים".
"ועדת ירושלים" באוניברסיטה, המזדהה עם חמאס באופן מלא, פרסמה בפוסט מדצמבר 2022 מכתב, שלפיו בזכות תרומות העצים של הסטודנטים יתקיים החדית' הידוע באסלאם האומר כי זמן תחיית המתים יגיע רק לאחר שהמוסלמים יילחמו ביהודים ויהרגו בהם והעצים עצמם ישתפו פעולה עם הלוחמים המוסלמים: "לא תגיע השעה (של תחיית המתים) עד שתילחמו ביהודים; היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים. והאבנים והעצים יקראו: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו'". גם באוניברסיטאות אחרות, כגון ההאשמית (להלן), נתרמו עצים לזכר מחבלים שרצחו יהודים ולשם השתלטות על שטחי C ביהודה ושומרון.
"ועדת ירושלים" דואגת להעביר את מסריה נגד ישראל בעקביות ובאופן שאינו מותיר ספק בדבר כנות כוונותיהם של הסטודנטים המוסתים והמסיתים כאחד. כך לדוגמה בפוסט שפורסם במאי 2020, המציג את כיפת הסלע ניצבת בלב המלחמה תחת הכותרת "ירושלים היא הקרב האחרון ואין בה חיילים מלבדך". בפוסט אחר רואים את כיפת הסלע עם הכיתוב "ירושלים, אנחנו מסוגלים" ותחתיה מחבל חמאס מ"אנשי המנהרות" אוחז במטול RPG.
האוניברסיטה ההאשמית בעיר זרקא: ב-15 בנובמבר 2024 קיימו סטודנטים עצרת מחאה בדרישה מהנהלת האוניברסיטה לבטל את האזהרות והעונשים שהוצאו נגד יותר מ-15 סטודנטים בגין השתתפות בהפגנות הזדהות עם עזה. בכרזות שהונפו נטען כי "תמיכה בעזה היא כבוד וגאווה, לא פשע". ב-1 בנובמבר 2023 מחו סטודנטים נגד "התוקפנות הישראלית" בעזה ו"באדמות הפלסטיניות", ב-17 באוקטובר 2023, פחות משבועיים אחרי הטבח, קראו הסטודנטים בשבחי החמאס ואדריכלו, מוחמד דף. שלושה ימים אחרי הטבח פורסם באינסטגרם המזוהה עם האוניברסיטה שיר הלל לניצחון החמאס. בינואר 2020 מחו הסטודנטים, בתמיכת ההנהלה, נגד תוכנית המאה של טראמפ.
מחאה נגד משלחת ישראלית
אוניברסיטת ירדן בעמאן – שנאת ישראל מפעמת באוניברסיטה זו במשך שנים. ב-17 ביוני 2009 קיימו 200 סטודנטים מחאה שאורגנה על ידי התא האסלאמי נגד ביקורה של משלחת ישראלית רשמית בממלכה. לפני כשנתיים התקיים באוניברסיטה אירוע הסתה שארגנה "ועדת ירושלים" ובו השתתפו המופתי המסית עכרמה סברי ובכירת המורביטאת חדיג'ה חוויס, שניהם בעלי תעודת זהות כחולה ותושבי מזרח ירושלים. המופתי נאם על חשיבות נאמנותם של כלל המוסלמים למלחמה על ירושלים, וטען שעצם העובדה שיהודים נאלצים להסתובב בהר הבית רק בליווי שוטרים מוכיחה כי הר הבית שייך בלעדית למוסלמים. בסיום נאומו פרץ הקהל בקריאות "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מוחמד עוד ישוב", קריאת המטיפות לטבח ביהודים. לאחר הקריאות השביע המופתי את הסטודנטים "להגן על אל-אקצה". נאומה של חדיג'ה כלל תפילה על ה"שאהידים" וברכות למחבלים הכלואים בישראל. בנאומה ציינה כי הגיעה מירושלים כדי לדבר על המאבק בייהוד ירושלים והצורך להתכונן ל"יום השחרור".
ב-31 ביולי 2024 יצאו הסטודנטים להפגין נגד חיסולו של המחבל איסמעיל הנייה וקראו קריאות בגנות ההכרה במדינת ישראל. בעקבות טבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר ובהמשך לציון יום השנה למלחמה פורסמו כרזות תמיכה בניצחון חמאס, מטעם ועדת ירושלים באוניברסיטה. התפילות למען עזה וניצחון החמאס על "היהודים" התקיימו גם בשבוע החולף באין מפריע ברחבת האוניברסיטה.
אוניברסיטת ירדן למדע וטכנולוגיה אינה חפה מפעילות הסתה. זו מובלת לרוב על ידי סטודנטים מ"ועדת ירושלים" המפרסמים תכנים המביעים תמיכה ב"שהידים", בטרור החמאס ובמאבקם של ערביי עזה והרשות הפלסטינית בישראל. כך לדוגמה פורסם לפני ימים אחדים פוסט המהלל את המחבלאבו חמזה, דובר ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי, שחוסל לאחרונה ברצועת עזה. בינואר פורסם פוסט המהלל את מנהיגי החמאס מאז השיח יאסין ועד סינוואר.
באוקטובר 2024 פורסמה תמונה שבה מופיעים עשרות סטודנטים בקמפוס המשתתפים בעצרת הזדהות עם ארגוני המחבלים, בעודם מניפים כרזות ומביעים תמיכה בטרור. ב-7 באוקטובר 2024 נערכה עצרת רבת משתתפים להזדהות עם העזתים במלאת שנה למלחמה.
השפעות שליליות על סטודנטים ערבים-ישראלים
דוגמאות להשפעות שליליות ומסוכנות על הסטודנטים הערבים-ישראלים הלומדים באוניברסיטאות במדינות ערב וברשות הפלסטינית יש בשפע. ראוי להזכיר כי בנובמבר 2003 חשפו השב"כ והמשטרה את דבר מעצרם של מספר סטודנטים ערבים ישראלים, שלמדו באוניברסיטאות בירדן וגויסו לפעילות טרור נגד ישראל, חלקם בהשפעת הסגל האקדמי. עוד ראוי לתהות היכן למדו וספגו השראה אותם רופאים ערבים שנעצרו בעת האחרונה בישראל בשל מעורבותם בטרור.
"תוכנית אופקים" של משרד הבריאות היא תוכנית חשובה וערכית שנועדה לתמוך בסטודנטים ישראלים הלומדים רפואה בחו"ל, עם כוונה לשוב ארצה ולהשתלב במערכת הבריאות בישראל. עד למימוש רפורמה מקיפה ומחויבת המציאות, שתאפשר ליותר ישראלים ללמוד רפואה בארץ מתוך בחירה, נדרש הסיוע לאלו שידם אינם משגת בהכרח, אשר יצאו ללמוד בחו"ל מתוך אילוץ, על אף תרומתם וזיקתם למדינה.
ראוי שהתוכנית תתמוך בעדיפות עליונה באותם צעירים וצעירות שתרמו את חלקם למען המדינה, הקריבו והוכיחו את נאמנותם לה, בין אם במסגרת שירות צבאי, לאומי או אזרחי. התוכנית צריכה לסייע לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות מאושרות, העומדות באמות המידה המקצועיות, אך לא פחות חשוב מכך הוא שאין הן מאפשרות פעילות אנטי-ישראלית ותומכת טרור או אנטישמית וגזענית נגד יהודים במסגרתן. לכאורה, נוכח הסכם השלום שנחתם, מצופה מהאוניברסיטאות הירדניות המוזכרות בגיבוי המשטר בירדן למנוע הסתה, אך היצף דברי הבלע אינו נעדר אפילו מהפרלמנט, הממשלה וכס המלוכה בירדן.
משום כך יש לקרוא למשרד הבריאות ולראשי התוכנית שלא לאשר תמיכה בסטודנטים הערבים שבחרו ללמוד באוניברסיטאות הירדניות הנמנות במזכר, לאור פעילות התמיכה בטרור המתנהלת בקרבן ולעיתים אף בעידוד הנהלתן. יתרה מכך, אין להכיר בתאריו של סטודנט שבחר ללמוד באוניברסיטאות מעין אלו, שראשיהן מאפשרים פעילות של תאים סטודנטיאליים מטעם ארגוני הטרור, המביעים תמיכה גלויה ופומבית בחמאס, בג'יהאד האסלאמי ובכל ארגון טרור אחר המטיף ופועל למען השמדת מדינת ישראל.
לא ייתכן שמשרד ממשלתי בישראל יתמוך, באמצעות כספי משלם המיסים הישראלי, בסטודנטים הלומדים מבחירה במוסדות תומכי טרור, שבהם נחשפים הם לתוכני שנאה והסתה, עד כדי סיכון לגיוסם לפעולה עוינת נגד המדינה. שערורייה זו חייבת להיפסק לאלתר. התקציב צריך לשמש למלגות ליוצאי צבא בעדיפות, הלומדים רפואה בחו"ל על חשבונם בהעדר תמיכה מהמדינה, או לחלופין לפתיחת תקנים נוספים במוסדות הישראליים ללומדים ולמתמחים בארץ מתוך אמונה בצדקת הדרך המקצועית והערכית כאחד.
מאמר זה פורסם לראשונה בערוץ 7.
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.
