ב-22 באוגוסט 2024 הסניף האיטלקי של המפלגה הקומוניסטית החדשה (NPC), יחד עם האיחוד הדמוקרטי הערבי-פלסטיני (UDAP) וּועדת התמיכה של המחתרת הקומוניסטית (CARC), פרסמו לציבור הודעה בת 24 עמודים – "הצהרה 145" – הקוראת להחרמת ישראל ולמלחמה נגד הציונים באיטליה.
הקבוצה הפונדמנטליסטית פרסמה רשימה הכוללת חברות איטלקיות וישראליות, וכן פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, דיפלומטים, עיתונאים ופעילים חברתיים, יהודים ולא יהודים, שאותם היא מאשימה כי הם "ציוניים" ו"מקבלי תלוש משכורת מישראל".

חתירה מדאיגה תחת הדמוקרטיה
הרשימה אומנם לא קוראת בגלוי לתקוף פיזית את חברי הרשימה, אך היא עדיין חושפת את האנשים שמופיעים בה לאלימות פוטנציאלית. נוסף על כך, ראוי לזכור כי ב-4 באוגוסט 2024, במהלך אירוע שאורגן בידי CARC והתקיים בפרובינציית פיזה, אמר אחד מדוברי המפתח של האירוע גבריאל רוביני כי "האשמים העיקריים בהתנגדות לתמיכה בעם הפלסטיני באירופה הם העיתונאים. עליהם לפחד ללכת לעבודה מדי יום, עליהם לחשוש לשלום בניהם ובנותיהם… לו הייתה קיימת תנועה גלובלית כללית, היא הייתה צריכה לתקוף תחילה את התקשורת".
יש לציין שהודעה מספר 145 כוללת התייחסות ברורה לאותו אירוע ב-4 באוגוסט, וממצבת אותו כ"ציון חגיגי של התחייה העממית" כחלק מיוזמה בשם "ההתנגדות הפלסטינית עד הניצחון", שבמהלכו נציג האיחוד הדמוקרטי הערבי-פלסטיני המוכר בכינוי "מייסה", שגדל בנצרת ומתגורר כיום בנאפולי, הצהיר בפומבי: "עבורנו הפלסטינים, השבעה באוקטובר הוא יום שאותו אנו מאמצים בראש מורם, ואנו אומרים זאת ברוגע, אנו לא חוששים לומר זאת".
ב-25 באוגוסט פרסם אתר CARC הודעה ארוכה, שבה הארגון שב ומהלל את הצהרת NPC ואת הרשימה השחורה על הצלחתן בהשגת היעד וחשיפת הציונים, והוסיף כי "עלינו לחשוף לעולם את מלוני ולכפות ממשלה המוכנה לנקוט את הצעדים הנחוצים כדי להתמודד עם ההשלכות הרציניות ביותר של המשבר – ממשלת הגוש העממי". זוהי הסתה ברורה לחתירה תחת הסדר הדמוקרטי והיא בהחלט מדאיגה.
כמו כן הכריז לאחרונה CARC על "אירוע לציון 'התחייה העממית'", שייערך במילנו ב-27 וב-28 בספטמבר. ושוב, נציגי האיחוד הדמוקרטי הערבי-פלסטיני וגבריאל רוביני ינאמו ביוזמה המכונה "יחד עם ההתנגדות הפלסטינית".
הארגונים CARC ו-NPC הם שניהם חלק מפרויקט "ממשלת הגוש העממי" שמטרתו להקים משטר קומוניסטי באיטליה.
הנוטריקון CARC החל להישמע בשנים 1990–1992 לאחר ועידת התיאום הלאומית כנגד דיכוי (CCR, 1980) הקודמת ולאחר צוות המערכת ליחסים חברתיים (1985).
כפי שצוין באתר CARC, כמה מחבריהם עזבו את הוועדה ב-1999 ויצרו את הוועדה המכינה של הקונגרס המייסד של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית (החדשה) (NPC).
על פי הוועדה המכינה, "על המפלגה הקומוניסטית החדשה להתאפיין בחשאיות, כמפלגה שאינה מבססת את קיומה על החירות השולית של פעילות פוליטית שהבורגנות האימפריאליסטית מאפשרת להמונים העממיים, אלא על יכולתה להתקיים ולפעול חרף ניסיונות הבורגנות לחסלה. ועדות מפלגה חשאיות של המפלגה הקומוניסטית החדשה צריכות לקום בכל מקום".
בעוד חברי CARC מציגים בפומבי את פניהם ואת רשימות הסניפים של הארגון, הרי שה-NPC פועל בחשאיות, ואתר האינטרנט של הארגון מציין כיצד אפשר ליצור קשר אנונימי עם המפלגה. הכתובות הפיזיות של ה-NPC משויכות לסניף הדואר ברובע איל-דה-פראנס בפריז.
ייתכן מאוד שחברים של ה-NPC הם בו זמנית אף חברים פעילים ב-CARC ובקבוצות שמאל רדיקלי אחרות באיטליה.
בנוגע לאיחוד הדמוקרטי הערבי-פלסטיני – הארגון פועל כבר שנים ארוכות על אדמתה של איטליה ומנהל שיתוף פעולה הדוק עם קבוצות חוץ-פרלמנטריות מהשמאל הרדיקלי ועם אנרכיסטים, ביניהם CARC, "הרשת הקומוניסטית" (הקשורה למשטר בוונצואלה), "איחוד הסינדיקט הבסיסי" (USB), פוטרה אל פופולו (הכוח לאנשים), וארגון "המהפכה האנרכיסטית".
האיחוד הדמוקרטי הערבי-פלסטיני פעיל בעיקר באמצעות פעילותם של ראג'ה זאייד (מזכיר), שוקרי הרוב ו"מייסה".
בשבעה בדצמבר 2023 פרסם NPC הצהרה נוספת – הצהרה מספר 30\2023 – "התגייסות נגד התקשורת השותפה והמסייעת לפשעיה של המדינה הציונית ישראל! עמדו בסולידריות עם ההתנגדות הפלסטינית הגיבורה". ההצהרה כללה רשימה של קבוצות תקשורת, ערוצי טלוויזיה ועיתונים איטלקיים המואשמים ב"אימפריאליזם" ובעמידה לצד ישראל ושותפים ל"רצח העם של העם הפלסטיני". שלא כמו הצהרה 145, רשימה זו לא כללה שמות אנשים (יהודים וחברי ישראל) או שמות של חברות ישראליות.
באיטליה, כמו ביתר אירופה, התופעה של שיתוף פעולה של טרור פלסטיני וקבוצות מהשמאל הרדיקלי אינה דבר חדש ושורשיה נטועים בשנות ה-60 של המאה שעברה, אולם אין לטעות ולהמעיט בשל כך בחומרתה של הפעילות האינטנסיבית המתמשכת של קבוצות אסלאמיות פרו-חמאסיות.
הנוכחות כיום של רשת שמאלית רדיקלית פרו-פלסטינית המשתרעת בכל שטחיה של איטליה, והמורכבת מקבוצות שונות הפועלות בתיאום זו עם זו עד לרמה של הפצת רשימות שחורות, היא עניין חמור ומדאיג בעיקר משום שהתופעה עלולה להתרחב ולהוביל לפעילות אלימה נגד מטרות יהודיות, ישראליות ופרו-ישראליות.
מאמר זה פורסם במקור ב-Ynetnews
הכתוב הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה