החוסן הלאומי בחברה הישראלית נשען על מגוון רחב של מרכיבים, כאשר מרכזיות מיוחסת ליחסי הגומלין בין צה"ל והחברה, לאמון הציבורי במוסדות המדינה, ולקשר הציוני ההדוק בין שירות צבאי להתיישבות.
במהלך השנתיים האחרונות (2023-2024) נבדקו מספר משתנים המשפיעים על החוסן הלאומי של מדינת ישראל, החל מהנכונות לשרת בצה"ל, דרך רמת האמון במוסדות הממשל, שירות מילואים, שירות קבע, ועד לסוגיית ההתיישבות לאור הישגים צבאיים וטריטוריאליים שהושגו במלחמה. עם פרוץ "מלחמת חרבות ברזל", נוצרה הזדמנות ייחודית להיענות הציבורית להשתתפות במחקרים, אשר במסגרתה הצטרפו מעל 2500 אזרחים, רבים מהם משרתי מילואים, למסע מחקרי מקיף המשלב שיטות מחקר שונות: כמותיות, איכותניות, קבוצות דיון ועוד.
ממצאי המחקרים מציגים תמונה רחבה של נושאים הקשורים לחוסן הלאומי של ישראל, וליכולתה להמשיך ולהתמודד עם אתגרי המלחמה, הן במישור הביטחוני והן במישור החברתי. ממצאים אלו עשויים לשמש את כלל הדרגים מקבלי ההחלטות בישראל לצורך הפקת לקחים, פיתוח רעיונות חדשים לשיפור, והתמקצעות סביב הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק.
במרכז העניין נמצא הקשר ההכרחי בין צה"ל כ"צבא העם" והחברה הישראלית – קשר אשר דורש העצמה וחיזוק משמעותיים בשנים הקרובות, זאת לאור הצורך לייצב את הזירות השונות, לשקם את האמון בצה"ל לאחר המשבר שאירע ב-7 באוקטובר 2023, ולבסס ביטחון מסוג אחר לדורות הבאים. החברה הישראלית נמצאת ב"שעת רצון", כאשר רבים מבטאים נכונות לתרום למען החברה, יציבותה, ובמגוון רחב של תחומים – זוהי הזדמנות יוצאת דופן לרתום את הכוחות החיוביים הקיימים בעם, לחזק את החוסן הלאומי, וליצור תנאים לצמיחה חברתית ומדינית.
תקציר הסוגיות העולות במחקרים
האתוס החברתי בישראל והגיוס לשירות חובה בצה"ל
המחקר בוחן את מוטיבציית הנוער הישראלי לשירות בצה"ל בהקשר מלחמת "חרבות ברזל", תוך התמקדות באתוס הלאומי והחברתי. באמצעות סקר בקרב 3,285 בני נוער בגילאי 16–18, המחקר מנתח תפיסות בנושאי חברה, ביטחון, דת ומדינה. הממצאים מצביעים על עלייה באימוץ אתוס לאומי ושימור ערכים ליברליים, לצד תפיסת איום ביטחוני גבוהה. נמצא קשר בין שירות הורים למוטיבציית ילדים, ואזור מגורים לתפיסת איום. המחקר מדגיש את חשיבות המשפחה בהעברת ערכים לאומיים וביטחוניים, אך מצביע גם על מחלוקות חברתיות בקרב הנוער, בעיקר בנושאים ליברליים.
תרבות פוליטית ומנהיגות לאומית
המחקר התבצע חצי שנה חתוך מלחמת "חרבות ברזל", ומטרתו היא לבחון את האופן שבו החברה הישראלית מאפיינת את הטיפול באתגרי הביטחון הלאומי ואת הקשר שלו לתרבות הפוליטית בישראל. המחקר משתמש בשיטת קבוצות מיקוד, בהן השתתפו אנשים מרקעים שונים, כדי ליצור דיון חופשי בנושאים מרכזיים כמו ביטחון, חינוך, כלכלה, התיישבות ותרבות פוליטית. המשתתפים נדרשו לדרג ביצועים ולציין ציפיות ממנהיגות לאומית.
ממצאי המחקר מצביעים על ביקורת נוקבת כלפי המנהיגות הלאומית, תרבות פוליטית סקטוריאלית ופופוליסטית, וחוסר אמון במערכת הפוליטית. המשתתפים מדגישים את הצורך במנהיגות בעלת חזון ארוך טווח, כישורים מתאימים, דוגמה אישית, יושרה ואחריות. המחקר מראה כי החברה הישראלית משוועת למנהיגות המגלמת תרבות פוליטית אחרת, המבוססת על ערכים של כבוד הדדי ושיתוף פעולה מקצועי. הממצאים מעידים על רמת אמון נמוכה במנהיגות הלאומית והפוליטית בישראל, דבר המשפיע על החוסן הלאומי.
שירות המילואים עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"
מטרת המחקר היא לבחון את נכונותם של אנשי המילואים להמשיך ולשרת במערכת "חרבות ברזל" לאורך זמן. המחקר, אשר מתבסס על שאלון אינטרנטי חצי מובנה, בחן את תפיסתם של 742 משיבים לגבי העימות הצבאי, תוך ניתוח כמותני ואיכותני של הנתונים. ממצאי המחקר מצביעים על רמת אמון גבוהה של אנשי המילואים ביכולת להשיג את מטרות המלחמה, במיוחד בזירת הדרום, ועל נכונותם להמשיך ולשרת במילואים. המחקר מצביע על כך שאיכות הציוד, אזור המגורים, הסיוע הממשלתי והוותק במילואים משפיעים באופן מובהק על המורל היחידתי ועל המוטיבציה להמשיך בשירות. בנוסף, המחקר מראה כי השפעתם של ההיבטים המשפחתיים פחותה, בעוד שההיבט הכלכלי משפיע יותר על שביעות רצון המשרתים.
המחקר מסיק כי ניתן להישען על מערך המילואים לתקופה ממושכת, ומדגיש את החשיבות של המשך הדגשת ההישגים המבצעיים, שיפור הסיוע הכלכלי, שמירה על כשירות הציוד, ויצירת אווירה מאחדת בשיח הפוליטי. המחקר ממליץ על המשך בחינת השסעים החברתיים בישראל, אשר ייתכן ונובעים מהבדלים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים.
מחקר נוסף מקביל שנערך שנה לאחר מכן מציג מחקר השוואתי לתוצאות מחקר זה בראי שנה לתוך מלחמת "חרבות ברזל".
שירות החובה בצה"ל בראי מלחמת "חרבות ברזל"
מטרת המחקר היא לבחון שינויים בעמדות הנוער כלפי שירות בצה"ל בהשפעת מלחמת "חרבות ברזל". המחקר משתמש בבחינת אורך כמותנית בקרב 4,000 בני נוער בגילאי 15–19, לאורך ארבע תקופות זמן. הממצאים מצביעים על עלייה בהזדהות לאומית, שימור ליברליות וקשר בין דתיות למוטיבציה לשירות קרבי, וכן השפעת אזור המגורים. מלחמת "חרבות ברזל" משפיעה מובהקות על זהות לאומית, תפיסת איום ומוטיבציה לשירות.
המחקר מדגיש את חוסן המשפחה הישראלית והשפעתה על תפיסת השירות של ילדיהם, כמו גם את תפקיד תנועות הנוער. מעל 70% מהמשתתפים דיווחו על שירות בני משפחה במלחמה, ועל כך שמשפחתם מגויסת. המחקר תהה על המשך מגמות אלו והאם משבר ביטחוני הוא המנוע היחיד ללכידות חברתית.
משבר הקבע בצה"ל
מחקר זה עוסק במשבר הקבע בצה"ל, תופעה המאופיינת בנטישת קצינים ונגדים צעירים את השירות הצבאי לאחר תקופה קצרה. המחקר מבקש לבחון את הסיבות לתופעה זו ולהציע דרכים לשימור כוח אדם איכותי. באמצעות ראיונות אישיים עם מעל 50 קצינים שפרשו משירות קבע קצר, המחקר מנתח את המניעים והתחושות שלהם. ממצאי המחקר מצביעים על מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על החלטתם של משרתי הקבע הצעירים, ביניהם: העדפת איכות חיים על פני יציבות כלכלית, שחיקה בתדמית הארגון הצבאי, תרבות ארגונית בעייתית ותחושת מיצוי עצמי. המחקר מצביע על כך שצה"ל מתקשה להתחרות בשוק העבודה האזרחי המציע גמישות ותנאים טובים יותר.
המחקר מציע מספר המלצות לשיפור המצב, ביניהן: שינוי תדמיתי, בחינה מעמיקה של התרבות הארגונית, התאמת תנאי השירות לנורמות בשוק העבודה, והעצמת בעלי התפקידים. מסקנות המחקר מדגישות את הצורך בהשקעה בהון האנושי ובשימור איכות האנשים בארגון.
מלחמת "חרבות ברזל" ושאלת ההתיישבות מחדש
מחקר זה בוחן את השינויים בעמדות הציבור הישראלי כלפי התיישבות מחודשת לאחר מלחמת "חרבות ברזל". באמצעות שאלון אינטרנטי בקרב 712 אזרחים, המחקר מנתח גישות עקרוניות, הבדלים אזוריים, השפעת השירות הצבאי והקשר לביטחון לאומי. המחקר משתמש בקורלציות, רגרסיה וניתוח תוכן איכותני. הממצאים מצביעים על כך שרוב הנשאלים רואים בהתנתקות טעות ובהתיישבות מרכיב חיוני בביטחון, כאשר כמחצית תומכים בהתיישבות מחודשת. נמצא מתאם חיובי בין השתתפות במלחמה להתנגדות להתנתקות ותפיסת מדינה פלסטינית כסכנה.
המסקנה היא שאירועי ה-7 באוקטובר יצרו תמיכה גוברת בהתיישבות כמרכיב בביטחון הלאומי, דבר המשפיע על תמיכת הציבור בחיבור בין התיישבות לביטחון.
"שעת רצון" – מינוף ערבות הדדית לשם העצמה חינוכית
מחקר זה בוחן את המוטיבציה להצטרף למקצוע ההוראה בצל מלחמת "חרבות ברזל", תוך התמקדות בגורמים המרתיעים ובדרכים להתמודד עמם. המחקר משלב שיטות כמותיות ואיכותניות, כולל שאלון אינטרנטי עם 523 משתתפים וראיונות טלפוניים חצי מובנים עם 50 משתתפים. הממצאים מצביעים על כך שלמשרתים במלחמת "חרבות ברזל" מוטיבציה גבוהה יותר להוראה בפריפריה, במיוחד קצינים לוחמים. כמו כן, נמצא קשר הפוך בין המרחק מהפריפריה לבין המוטיבציה לתפקידי חינוך. המשתתפים מציינים את מעמד המורה, היעדר גמישות מערכתית ותנאי עבודה כגורמים מרתיעים.
מלחמת "חרבות ברזל" מהווה הזדמנות לגיוס כוח אדם איכותי למערכת החינוך, תוך התמקדות בטיפול בחסמים כמו שכר, מרחב יוזמה ומעמד המורה. רתימת קצינים משוחררים לתפקידי הוראה עשויה להוביל לשיפור במעמד המורים, צמצום שחיקה וחיזוק האמון במערכת החינוך.
רשימת המחקרים
- האתוס החברתי בישראל והגיוס לשירות חובה בצה"ל
- תרבות פוליטית ומנהיגות לאומית
- מחויבות במבחן הזמן: שירות המילואים בישראל שנה לתוך מלחמת "חרבות ברזל" (ינואר 2025)
- שירות המילואים עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" (דצמבר 2023)
- שירות החובה בצה"ל בראי מלחמת "חרבות ברזל" (נובמבר 2024)
- משבר הקבע בצה"ל
- מלחמת "חרבות ברזל" ושאלת ההתיישבות מחדש
- "שעת רצון" – מינוף ערבות הדדית לשם העצמה חינוכית