היום שאחרי אבו מאזן: עמדת הרשתות החברתיות

פתחו את ה-PDF לקובץ המלא

מחקר זה בוחן את דעת הקהל והלכי הרוח בקרב הפלסטינים המשתמשים ברשתות החברתיות בהקשר היום שאחרי אבו מאזן. במסגרתו בדקנו סטטיסטיקות בפילוח לפי פלג פוליטי – פת”ח וחמאס, ובמקרים מסויימים גם ג’יהאד אסלאמי פלסטיני, גוב האריות וקבוצות חמושות אחרות – לצד ניתוח תוכן איכותני מעמיק ברשתות החברתיות טיקטוק, טלגרם, טוויטר ופייסבוק.
בנוסף, בדקנו את עמדות הפלגים הפוליטיים המרכזיים – פת”ח וחמאס – כפי שמשתקפות מהדוברים הרשמיים שלהן, העמודים שלהן ברשתות החברתיות, ונציגיהן בעימות באוניברסיטת ביר זית, שבה גם בדקנו מגמות בהצבעה לתאי הסטודנטים של פת”ח וחמאס, מתוך הבנה שהאוניברסיטאות משמשות חממה פוליטית לצעירים ובמה לבחירות הדמוקרטיות היחידות בשטחי הרשות. חמאס הצליחה לבצע מהפך ולגבור על פת”ח בכל סבבי הבחירות האחרונים.
השאלה כיצד ייראה היום שאחרי מותו של יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס – אבו מאזן, מנותחת פעמים רבות מנקודת מבט מקצועית ומקיפה, אך חיצונית. מטרת מחקר זה היא לתת את הבמה לפלסטינים עצמם, בפרט אלו שמשתמשים דרך קבע ברשתות החברתיות בתור “כיכר עיר” להבעת עמדות פוליטית וחברתיות. כיצד הם רואים את הזרמים הפוליטיים השונים ואת הארגונים החמושים, באיזו מידה הם תומכים בכל אחד מהם, והאם הם יקבעו את תמונת המצב בחברה הפלסטינית ביום שאחרי?
שאלת מחקר זו הובילה אותנו לנתח את העמדות והלכי הרוח בקרב החברה הפלסטינית שמשתמשת ברשתות החברתיות בתור כלי אפקטיבי להבין דעת קהל. אמנם, זהו איננו כלי הרמטי, בהתחשב באוכלוסיה הצורכת את הרשתות החברתיות אשר מייצגת פלח מסויים בחברה הפלסטינית; אך הממצאים הראו הלימה מפתיעה וכמעט מדוייקת לתמונת המצב במציאות.
בחינת העמדות של החברה הפלסטינית כלפי הפלגים הפלסטינים הדומיננטיים תניח את התשתית להבנה משופרת של הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני ואת הסיכוי למהפך פוליטי או הפיכה עממית באיזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית, שיציב את ישראל בפני אתגר ביטחוני משמעותי.
בטיקטוק מזוהה מגמה ברורה של העדפת חמאס על פני פת”ח, בפרט בקרב הדור הצעיר ביותר (18-24), הן בכמות הצפיות והן בכמות הפוסטים. לצד זאת, גוב האריות, ארגון חמוש בלתי-פורמלי וצעיר בהרבה מהפלגים הפוליטיים הפלסטינים הפורמליים, זוכה לפופולריות עצומה שאף גוברת על פת”ח, בפרט בהתחשב בותק הצעיר של הארגון. תאי הסטודנטים של פתח (“שביבה”) ושל חמאס (“כתלה אסלאמיה”) מקיימים שם פעילות ענפה. תכנים שמאדירים את פת”ח ואת חמאס, מבקרים קשות את אבו מאזן וקוראים למאבק מזויין נפוצים מאוד ברשת זו, עם מאות אלפי צפיות לכל פוסט במקרים מסויימים.
בטלגרם מזוהה גם מגמה של רוב יחסי לחמאס בפילוח על פי כמות הקבוצות והערוצים ובפילוח על פי כמות העוקבים. הרשת משמשת גם פלטפורמה חתרנית עבור קבוצות חמושות שפעילותן ברשתות האחרות מוגבלת, כמו ג’יהאד אסלאמי פלסטיני, גוב האריות ואחרות.
בניגוד לזירה הפוליטית בישראל, רשת טוויטר איננה במה מרכזית לחילופי דעות בזירה הפלסטינית. בעוד הפעילות ברשתות הטיקטוק והטלגרם ענפה ותוססת, בטוויטר ישנה תהודה מצומצמת ביותר למסרים פוליטיים. על אף זאת, חשבונות חמאס פופולריים הרבה יותר מבחינת כמות עוקבים מאשר פת”ח.
בפייסבוק מתקיימת פעילות ענפה הרבה יותר של פת”ח מאשר חמאס, עם אלפי לייקים, מאות תגובות ועשרות שיתופים; על אף שמספרים אלה מצומצמים לעומת רשת הטיקטוק. תכני תנועת חמאס מנוטרים ומוסרים ברוב המקרים מהפייסבוק, לכן ההשוואה מוגבלת. מחמד דחלאן זוכה למספר העוקבים הגבוה ביותר.