הדילמה האסטרטגית של ישראל מול החזבאללה | המבצע בג’נין הוכתר בהצלחה | קרע פנימי מאיים על מוכנות צה”ל; איראן עוקבת בדריכות אחר מהלך האירועים

מזכ”ל החזבאללה, חסן נסראללה, בנאומו

 

החזית הצפונית – תעוזה גוברת מצד החזבאללה מעמידה למבחן את תגובת ישראל

  • במהלך השנה החולפת – וביתר שאת בחודשים האחרונים – בניין הכח המשמעותי של החזבאללה מלווה בצעדים נועזים יותר ויותר מצד הארגון, במטרה לקדם את מה שהוא מגדיר כאינטרסים של לבנון, וזאת על רקע רתיעתה של ישראל מליזום עימות צבאי עם החזבאללה. הארגון ממשיך להעמיד למבחן את תגובתה של ישראל, את איכות מערכות ההגנה שלה ואת מוכנותה למלחמה.  במהלך חודש יולי, גברו הסיכויים לעימות צבאי – אם כי מוגבל בהיקפו – בין ישראל לחזבאללה לאור מספר עימותים באזור הגבול, לצד נאומיו עתירי האיומים של מזכ”ל החזבאללה חסן נסראללה, דרישותיו המחודשות לתיקוני גבול, ופרשנותו לקרע הפנימי בחברה הישראלית.
  • נסראללה מזהה הזדמנות להעמיד את ישראל למבחן ולחזק את מעמדו בלבנון. זאת בתקופה של הידרדרות כלכלית בלבנון וירידה הדרגתית בפופולאריות של החזבאללה על רקע הקרע החברתי העמוק בלבנון, שאת האשמה לו תולים בעיקר בארגון.
  • גורמים רשמיים בכירים בישראל מסרו בלעדית לארגון הביטחוניסטים כי “ייתכן שנסראללה מתכנן פעולה נוספת בישראל. הפעולה הבאה לא תחשב על ידינו כפעולת ‘מגידו 2.0’ [שבו הפעיל פעיל חזבאללה מטען צד ופצע ישראלי אחד] אלא כ’מלחמת לבנון השלישית'”. הגורם מוסיף כי “נסראללה מאמין בכל ליבו ובכל מאודו בכך שישראל היא ‘קורי עכביש’, כפי שאמר בנאומו המפורסם ב-2006, ולפיכך הוא מהמר על חולשתה ועל היעדר התגובה הישראלית”.
  • גורמים צבאיים בכירים אמרו לחדשות וויינט שהחזבאללה “לקח את צעדיו הנועזים לשלב הבא ומחפש עוד ועוד הזדמנויות לעורר פרובוקציות נגד צה”ל בגבול”.
  • מוכנותה של ישראל למלחמה נותרה ללא שינוי. עם זאת, מספר שינויים שאירעו במהלך יולי מצביעים על כוונה אפשרית של החזבאללה ליזום התקפה נגד ישראל בטווח הקרוב עד בינוני:
    • ב-12 ביולי, שלושה פעילי חזבאללה ניסו לחבל בגדר המערכת והורחקו על-ידי צה”ל תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות. שר הביטחון גלנט אישר שמדובר בפעילי חזבאללה. התקשורת הלבנונית מדווחת על שלושה פצועים בתקרית.
    • ב-14 ביולי, נעקרו ממקומם מצלמות האבטחה של צה”ל שהיו מותקנות על גדר הגבול. החזבאללה פרסם סרטון ובו נראים שלושה מפעיליו מטפסים על הגדר ומניפים את דגל הארגון.
    • ב-14 וב-16 ביולי, ניגשו תושבים לבנונים לגדר הגבול באזור מטולה ויידו אבנים על חיילי צה”ל. החיילים השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות וירו יריות אזהרה באוויר (אל-מנאר, ה-16 ביולי, 2023).
    • ב-15 ביולי, 18 אזרחים לבנונים, בהם חבר פרלמנט לבנוני, חצו את הקו הכחול לתוך שטחה של ישראל במהלך ביקור מצולם באזור הר דב. חיילי צה”ל הורו להם להתרחק מהאזור.
    • החזבאללה הפיק סרטון של פעיליו בתרגיל צבאי המדמה השתלטות על מוצב ישראלי.
    • ב-17 ביולי, יחידת התעמולה הקרבית של החזבאללה פרסמה סרטון על כוח אל-רדוואן, יחידת העילית של הארגון, בעת תרגיל המדמה השתלטות על מוצב ישראלי. בסרטון מתחיל התרגיל ב”ריכוך” המוצב בירי טילי נ”ט ופצצות מרגמה. לאחר מכן, עשרות פעילי חזבאללה רכובים על אופנועים וטרקטורונים פותחים בהתקפה. לאחר “השלמתה המוצלחת” של ההשתלטות, נתלה דגל הארגון מעל המוצב (אל-מנאר).
    • ב-20 ביולי, פרסם כלי תקשורת המזוהה עם החזבאללה סרטון ובו נראה הרמטכ”ל וגורמים בכירים נוספים בביקור בגבול הצפון. בנוסף הופצו תמונות של קציני צה”ל בכירים שצולמו מבעד לכוונת טלסקופית של רובה.
    • באפריל הקים החזבאללה שני אוהלים בשטח ישראל בסמוך לגדר הגבול באזור הר דב, או “חוות שבעא”, השייך, לטענת החזבאללה, לשטח לבנון. האוהלים הוקמו מעבר לקו הכחול, שבו החזבאללה לא מכיר כגבול בינלאומי בטענה כי זהו סימון קו הנסיגה מטעם “צבא הכיבוש”. ביוני, פורק אחד האוהלים. על פי התקשורת הלבנונית, הצעד הבא עשוי להיות הקמתם של אוהלי חזבאללה נוספים.
      • חזבאללה מציג את הפעולה ככזו שנועדה להגן על הכפר רג’ר, שלטענת הארגון נמצא תחת כיבוש. נסראללה איים כי אם תפרק ישראל את האוהל, ייתכן ויהיה זה מהלך שבו ישתמש נסראללה להצדיק מתקפת-נגד גדולה יותר.
      • האו”ם וארה”ב מעורבים בתיווך שיחות בין ישראל לחזבאללה. אחת מההצעות על השולחן היא עצירת בניית מכשול קרקעי שישראל מקימה לאורך הגבול עם לבנון בתמורה לפירוק המאהל של החזבאללה. עם זאת, דינמיקה שבה ישראל מסכנת את צרכי הביטחון הקריטיים שלה בשל דרישת ארגון טרור המציב “אקדח על השולחן”, מנוגדת למדיניות ההרתעה של ישראל ועלולה לפגוע משמעותית במשוואת ההרתעה של ישראל מול החזבאללה בעתיד.
    • נאומים מתוקשרים מאז ומעולם היו אמצעי אופייני לנסראללה להפצת מסריו ולהצבת עצמו כדובר ונציג האידיאולוגיה השיעית בלבנון. הוא עשה שימוש באמצעי זה פעמים רבות כשביקש לאיים על ישראל שלא תפיק גז ממצבורי הגז שבשטחה, והתרברב ביכולות שיגור הטילים של החזבאללה בניסיון להחדיר פחד באוכלוסייתה של ישראל.
      • ב-12 ביולי, נשא נסראללה נאום ובו התייחס לעניין האוהלים, ואיים על ישראל בל תפרק אותם. “ישראל אינה נוקטת פעולה שכן היא יודעת שלא תוכל לעשות כך ללא תגובה, ואנשינו יודעים מה לעשות במקרה וכן תפעל”.
      • ב-24 ביולי, עם אישורו של חוק בידי הכנסת כחלק מהרפורמה המשפטית ופרוץ המחאות ברחובות, אמר נסראללה: “היום, במיוחד, הוא היום הגרוע ביותר בתולדותיה של הישות [הציונית], כפי שכמה מאנשיה בעצמם אומרים. והוא מה שמציב אותה על מסלול לקריסה, התפוררות והיעלמות, בעזרת אללה.” בדרשה לציון צום העשוראא, אמר נסראללה: “ישראל נחשבה פעם לכוח אזורי בלתי מנוצח, ומדינות האזור השלימו עם האיום שלה כעובדה מוגמרת…האמון, המודעות והביטחון העצמי של הישות הציונית הידרדרו לתוך המשבר שהיא חווה כיום”.

 

הרמטכ”ל רא”ל הרצי הלוי בעת סיור בגבול לבנון, כפי שנתפס בעדשת המצלמות של החזבאללה

פעילי חזבאללה מורחקים מהאזור תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות בידי צה”ל, בעת שניסו לחבל בגדר הגבול (ה-12 ביולי) | מקור: דובר צה”ל

 

בניין הכח המשמעותי של החזבאללה הוא האיום האסטרטגי השני בגודלו למדינת ישראל

  • היכן שתוכנית הגרעין של איראן נחשבת מצד ישראל כאיום האסטרטגי-בטחוני הגדול ביותר על המדינה, הרי שארגון הטרור החזבאללה, הפועל בלבנון בתמיכת איראן, ניצב כאיום השני בחומרתו על ישראל.

 

  • יכולות רקטיות: על פי הערכות, בידי החזבאללה כיום יש 150,000 רקטות, טילים ומל”טים תוקפים – חלקם טילים מונחים מדויקים, המסוגלים לפגוע במטרות ברמות דיוק של מספר מטרים בלבד.
  • מימון: זהו גם הארגון העשיר ביותר בעולם, עם תקציב שנתי של כמיליארד דולר.
  • יכולות תקיפה קרקעיות:
    • כבר זמן מה שהחזבאללה מקדיש מאמצים ניכרים לערעור הדינמיקה מול ישראל על גדר הגבול עם לבנון, תוך הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1701. כצעד ראשון, ממקם הארגון הקיצוני באופן אסטרטגי חטיבות לוחמים בתוך מתחמים מבוצרים לאורך אזור הגבול. במתחמים אלו מוחזקים מגוון אמצעי לחימה מוסווים, ובכללם משגרי נ”ט, רקטות, רובי צלפים, חומרי נפץ וציוד לחימה נוסף. הציוד הזה מאובטח ומאוחסן במתקנים תת-קרקעיים והם ביטוי לבניין הכח המשמעותי מצד החזבאללה.
    • בנוסף, במסגרת בניין הכח היבשתי, שילב החזבאללה רבים מפעיליו ביחידת עילית קרקעית בשם “כח רדוואן“. מספר גדול של יחידות אלו נולדו בתוך השטחים העירוניים היושבים באזורי דרום לבנון, והמשתרעים מקו הגבול עד ללב המדינה. יחידות אלו מיועדות לחדירה לתחומי ישראל ואף להשתלטות על ערים בצפונה של המדינה. יחידות כוח רדוואן צברו יכולות צבאיות בלתי מבוטלות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, שבה לקחו חלק משמעותי בסיוע למשטר אסאד, בשליחות איראן והחזבאללה.

מימין: שלושה פעילים לבנונים על מגדל התקשורת של צה”ל. משמאל: כתב אלמנאר, המזוהה עם חזבאללה, אוחז באחת המצלמות (מתוך חשבון הטוויטר @alishoeib1970 , 14/7/2023

יחידת התעמולה הקרבית של חזבאללה פרסמה סרטון בו נראה כוח אל-רדוואן, יחידת העילית של הארגון, בעת תרגיל השתלטות על מוצב ישראלי  (17 ביולי)

האוהלים שהקים החזבאללה, ומשמאלם פעיל חזבאללה לובש אפוד של ארגון “ירוק ללא גבולות” (חדשות כאן 11, ישראל.  24 ביוני, 2023)

 

מבצע “בית וגן” בג’נין

  • בין 3-5 ביולי, יזם צה”ל פעילות לסיכול טרור במחנה הפליטים בג’נין,  שנועדה לחסל תשתיות ויכולות טרור ולמעצר מבוקשים.  בין השאר, איתר והרס צה”ל מטענים מאולתרים והחרים ציוד צבאי בהיקפים גדולים. כמו כן, פעילי טרור נוטרלו או נעצרו. גורמים רבים במערכת הביטחון השמיעו את הצורך בפעולה זו, על מנת לנטרל את “חממת הטרור” באזור, המהווה איום מתמשך הן על חיילי צה”ל והן על אזרחי מדינת ישראל. זאת בניגוד לפעילות סיכול פרטנית שוטפת, שנועדה למעצר או לנטרול מחבלים ספציפיים על סמך מידע מודיעיני מדויק שמספקים לצה”ל חיל המודיעין והשב”כ.
  • המבצע הושלם בתוך יומיים בלבד של לוחמה רחבת היקף אך ממוקדת בתוככי מחנה הפליטים ג’נין. בפעילות נהרג לוחם צה”ל, דוד יהודה-יצחק וכן 12 מחבלים פלסטינים. המבצע שילב סיכולים אוויריים ממוקדים ופעילות של כוחות חי”ר וכוחות מיוחדים.
  • יכולות מודיעיניות מפותחות ביחד עם יכולות כוחות צה”ל אפשרו את השלמת המבצע בלב ליבה של אוכלוסייתו הצפופה ביותר של מחנה הפליטים עם אפס הרוגים בקרב האזרחים הבלתי מעורבים. כ-120 מחבלים ופעילים פלסטינים נפצעו וכ-30 נעצרו לחקירה נוספת.
  • במהלך המבצע, איתרו והשמידו כוחות צה”ל כ-1,000 מטעני חבלה מאולתרים, פצצות מרגמה, ציוד תקשורת, רובים ותחמושת, ופגעו בעשרות מעבדות לייצור נשקים ובפירי מנהרות. כמו כן, אותרו כ-14 בתי מחבלים וכן מספר חמ”לים. בנוסף לממצאים אלו, החרים צה”ל סכום גדול של כסף בהיקף מאות אלפי שקלים, שהיו מיועדים למימון פעילות טרור.
  • התחמושת והציוד שהוחרמו היו משמשים לפגיעה באזרחים ובחיילים ישראליים, כפי שיעידו אינספור הפיגועים מצד מחבלים פלסטינים, שהובילו למבצע זה.
  • עצם המבצע הדגיש ביתר שאת את השימוש שעושים ארגוני הטרור בסביבה אזרחית ובאזרחים כמגינים אנושיים כאמצעי למימוש פעילות טרור. דוגמא לכך הינם שני פירי המנהרה שנמצאו בתוך מסגד, וכן מרכז המפגש של פעילי ג’יהאד שהיה ממוקם בסמוך לבית ספר של אונר”א בלב אוכלוסייה אזרחית, שהופגז בתקיפה האווירית המקדימה שהחלה את המבצע.

פירים ששימשו להסתרת תחמושת בתוך מסגד בג’נין. בהצהרתו אמר דובר צה”ל כי “מקומות קדושים, כמו מסגד אל נאסר, לא אמורים לשמש מסתור לטרור. ערמות של אמל”ח המוסתרות בהם, ושני פירים תת-קרקעיים שבהם מאוחסנים מתקני נפץ – זוהי רק דוגמא אחת לאופן שבו המחבלים מנצלים לרעה את תושבי ג’נין”.

חיילי צה”ל בג’נין מחרימים אמל”ח | מקור: דובר צה”ל

 

ביקורת מצד הקהילה הבינלאומית וזהותם של הפלסטינים ההרוגים

  • בתגובה למבצע, קולות מקרב הקהילה הבינלאומית גינו את ישראל על פעולותיה בג’נין, לעיתים ללא ההקשר הרלוונטי כגון יכולות הטרור שהפכו מזה כבר לאיום מתמשך וקטלני על אזרחיה וחייליה של ישראל, או משנה הזהירות שבה נקט צה”ל על מנת להימנע מפגיעה באזרחים.
  • הנציב העליון של האו”ם לזכויות אדם, וולקר טורק, התייחס ל”הריגות” ללא ההקשר הרלוונטי של טרור, והדגיש כי ישראל מחויבת “להבטיח גישה מיידית לטיפול רפואי לכל אלו שנפגעו במהלך האלימות”, מבלי להתייחס לפעילותו של צה”ל. לרוב אפשר צה”ל מעבר של אזרחים ואף פינה בעצמו אזרחים פצועים לבית החולים רמב”ם בחיפה. ואולם, נציג האו”ם אמר כי “ההרג, הפציעה וההרס של רכוש צריכים להיפסק”, והוסיף כי היקף המבצע של ישראל “העלה רשימה של סוגיות חמורות” בנוגע לקיום סטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם. בדבריו של טורק הייתה האשמה מרומזת, כשהעלה את האפשרות שכמה ממקרי המוות “יכולים אף להסתכם בהרג בכוונה תחילה”. הוא קרא לישראל “להמעיט עד כמה שאפשר, בשימוש בכוח, ובעיקר כוח קטלני”. מזכ”ל האום גוטרש האשים את ישראל בשימוש ב”כוח מופרז”.
  • נציג האו”ם לשטחים הפלסטינים, סוון וון בורגסדורף אמר כי הוא “מודאג לגבי הפריסה של אמל”ח ומערכות לחימה, המעלה שאלות בנוגע למידתיות הפעילות הצבאית במהלך המבצע”.
  • הבית הלבן אמר בהודעה רשמית כי ארצות הברית תומכת “בביטחונה של ישראל ובזכותה להגן על אנשיה מפני החמאס, הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור אחרים”.
  • כמה מאמצעי התקשורת אף האשימו את ישראל ב“הרג ילדים”, לאור העובדה כי כמה מהפעילים הפלסטינים שנהרגו במהלך המבצע לאחר שירו אל עבר חיילי צה”ל היו צעירים בגילאי 16-18.
  • מאז נחשפה זהותם של הפלסטינים ההרוגים. מניתוח שמות ההרוגים שנערך בידי המרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, עולה כי כל 12 ההרוגים הפלסטינים השתייכו לארגוני טרור, ואף לא אחד מההרוגים היה אזרח: 4 מתוכם היו שייכים לג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני; 3 מתוכם היו שייכים לגדודי חללי אל-אקצא; 2 היו שייכים לפת”ח; אחד לחמאס; אחד היה שייך הן לפת”ח והן לג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני ואילו שני הפעילים האחרונים היו ללא השתייכות ארגונית ספציפית.
  • מבין הקטינים שנהרגו בעת המבצע, בגילאי 16-17 – שניים השתייכו לג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני ואחד לחמאס, כפי שנטען על-ידי סוכנויותיהם הרשמיות של הארגונים. על אף שהם נחשבים לקטינים על פי הגדרת האו”ם, פעילים אלו היו בוגרים דיים כדי לרכוש מיומנויות שימוש בנשק, להפוך לפעילים בארגונים המוכרים בקהילה הבינלאומית כארגוני טרור, ולסכן את חייהם של חיילי צה”ל בירי אש חיה לעברם. הדבר צריך להעלות שאלות חמורות לגבי האופן שבו הקהילה הבינלאומית מתייחסת לעניין גיוס הקטינים ללוחמה בשטח בקרב ארגוני הטרור.
  • להלן שמות ההרוגים הפלסטינים, נסיבות מותם והשתייכותם הארגונית:
    • סמיח פראס אבו אלופא : בן 20, פעיל גדודי חללי אל-אקצא, כפי שטען הפת”ח



    • אוס האני חנון: בן 19, פעיל הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כפי שנטען באתר הארגון
    • חסאם מחמד אבו ד’יבה: בן 18, פעיל פת”ח והג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כפי שנטען בשידורי הטלוויזיה ואתר הארגונים
    • נור אלדין חסאם מרשוד: בן 16, פעיל הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כפי שמופיע באתר הארגון

    • מחמד מהנד שאמי טורקמן: בן 23, פעיל גדודי חללי אל-אקצא, על פי ערוץ הטלגרם של הארגון ועמוד הפייסבוק של טורקמן

       

    • אחמד מחמד עאמר: בן 21, פעיל גדודי חללי אל-אקצא על פי ערוץ הטלגרם של הארגון ועמוד הפייסבוק של עמאר

   

 

  • מג’די יונס ערעראוי : בן 17, פעיל הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני, על פי אתר הארגון

  • עלי האני אלע’ול: בן 17, פעיל גדודי אלקסאם של החמאס, על פי הודעת הארגון

   

  • מצטפא עמאד קאסם, בן 16. לא ידוע על שיוך ארגוני אולם, בדף הפייסבוק שלו תמונת הנושא היא השהאדה (מות קדושים)

    • עדי אבראהים ח’מאיסה: בן 22, מהפת”ח
  • עבד אלרחמן חסן חרדאן צעאבנה: בן 22 מהג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני על פי ערוץ הטלגרם של הארגון
  • ג’ואד מג’אהד נעיראת, בן 22, ללא השתייכות ארגונית ידועה

 

מסקנות

  • המבצע הוכיח את יכולתה של ישראל לטפל בקיני הטרור בעומק שטחי הרשות הפלסטינית והמחיש עד כמה התרחבו והעמיקו קינים אלה בשל התמיכה האיראנית וההסתה המתמשכת מצד גורמי הטרור ומצד הרשות הפלסטינית עצמה, הממשיכה לשלם משכורות מפתות למחבלים. רעיון העוועים שהובילה מערכת הביטחון ושקנה לו שביתה הן בדרג המדיני בישראל והן אצל האמריקנים, ולפיו הרשות תיקח על עצמה את האחריות לטפל בבעיה, התנפץ מזמן ועתה נאלצת ישראל לטפל בהשלכות ו”לנקות אחרי” הרשות הפלסטינית.
  • גם אחרי המבצע אין לרשות רצון או יכולת למנוע את התפתחותם המחודשת של מוקדי טרור במחנה, והיא עסוקה בהצהרות על התנערות מהתיאום הביטחוני – החיוני בעיקר עבורה – ובהתקפות מתלהמות על ישראל בניסיון נואש לשקם את מעמדה. למרות זאת, נשמעים שוב הקולות בישראל הקוראים לחזק את הרשות, תוך התעלמות מהמציאות הבעייתית המשתנה.
  • המסקנות המתבקשות עבור ישראל הן שכל עוד יימשך הטרור, יידרש צה”ל לעוד מבצעים אינטנסיביים ועתירי סיכון כמו זה, שבו הביא לידי ביטוי את מיטב יכולותיו, תוך שילוב בין יחידות עילית והפעלת כוח אווירי מדויק. גם כך, ולמרות המאמץ להבטיח את ביטחון הכוחות, עלולים מבצעים כאלה להיות כרוכים במחיר כואב ואין בהם כדי להבטיח את מיגור הטרור לאורך זמן, אלא אם כן הם יהיו חלק ממדיניות רחבה יותר שתכלול גם נוכחות מוגברת של צה”ל בצירים והצבת מחסומים, פיקוח קפדני יותר על כניסת פלסטינים לישראל כדי להקשות על ביצוע פיגועים בתחומי הקו הירוק, והמרצת האוכלוסייה הפלסטינית לרסן את פעילי הטרור.

 

הימים שאחרי המבצע

  • תרומות: לאחר המבצע, התחייבה אלג’יריה בהצהרה רשמית להעביר 30 מיליון דולר למחנה הפליטים ג’נין, ואילו איחוד האמירויות הודיע כי הוא מוכן להעביר למחנה 15 מיליון דולר. אולם, תושבי המחנה הביעו את ספקותיהם לגבי האפשרות שהכספים אכן יועברו למחנה. לטענתם ישמש הכסף כפי הנראה לתשלום משכורות ברשות הפלסטינית במקום לשמש את מחנה הפליטים.
  • הרשות הפלסטינית: נציגי ה”משמר הישן” של הרשות והפת”ח גורשו בבושת פנים ממחנה הפליטים כשניסו להשתתף בלוויות של המחבלים ההרוגים לאחר יציאת צה”ל מג’נין. בתגובה לכך הגיע יו”ר הרשות אבו מאזן לביקור בג’נין ונוכחותם של כוחות הביטחון הפלסטינים הושבה על כנה לפחות באופן זמני. על פי הדיווחים, הורה אבו מאזן לשירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית לבסס את נוכחותם באזור. בפגישה פנימית, הזהיר את מג’ד אלפרג’, ראש המודיעין הכללי הפלסטיני, ואת סוכניו שאם לא יפעלו במהירות, ישיב לעצמו החמאס את השליטה באזור, בדומה למה שארע ב-2007 כשהארגון לקח את השליטה ברצועת עזה. גורמים רשמיים מדווחים שאבו מאזן הטיל על אלפרג’ את האחריות לאיבוד השליטה על ג’נין ועל מחנה הפליטים. השניים סיכמו כי יש לבצע שידוד מערכות מעמיק בפעילותם של שירותי הביטחון של הרשות בג’נין, מה שיידרש אם הרשות אכן רוצה לקבל את הכספים שהובטחו לה על-ידי אלג’יריה ואיחוד האמירויות לשיקום ג’נין.
  • יתרה על כן, קרא אבו מאזן לנציגים מכל הפלגים הפלסטינים לערוך מפגש בקהיר ב-30 ביולי, וקיבל את הצעתו של נשיא טורקיה ארדוואן לפגוש את ראש החמאס, הנייה. השלושה נפגשו בטורקיה ב-26 ביולי. בינתיים, התרברב החמאס בניסיונותיו ליזום פיגועים נוספים באיו”ש בעת שהחלה בבנייתה של תשתית טרור מחודשת בג’נין.

 

איום הסירוב לשרת במילואים – סכנה ליציבותה של ישראל

  • המחלוקת הפנימית בישראל בנוגע לחקיקה המשפטית הביאה עימה הפגנות ענק ושיבוש הסדר הציבורי. תופעה מסוכנת שנוצרה הייתה האיום מצד כמה חיילים מילואים שלא להמשיך את התנדבותם בצבא אם תימשך החקיקה. הרמטכ”ל הזהיר כי הדבר עלול לפגוע בלכידותו של צה”ל ובכשירותו.
  • נשיא ארה”ב ביידן חזר והתייחס למתיחות הפוליטית בישראל וקרא לממשלת ישראל להבטיח “הסכמה רחבה” בטרם תתקדם עם החקיקה. התערבות זו משקפת את המתיחות ביחסים בין ממשל ביידן לממשלת ישראל. בניסיון להפשיר את האווירה בין שתי בעלות הברית, זכה הנשיא הרצוג לקבלת פנים חמה בוושינגטון והנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו ואמר שהוא מתכוון להזמינו לבית הלבן בחודשים הבאים.
  • בעוד ישראל מתמודדת עם שורה ארוכה של אתגרים לא פשוטים, תמיכתה ללא עוררין והתחייבותה של ארה”ב לביטחון המדינה חשובים מאי פעם.

 

ארה”ב בדרך להעניק לישראלים פטור מוויזה?

  • בשינוי מדיניות שתאפשר לישראל להצטרף לתוכנית האמריקאית לפטור מוויזה (VWP), המבטיחה כי ישראלים יוכלו להיכנס לארה”ב ללא ויזה, הודיעה ישראל כי תתחיל להעניק פטור מוויזה לכל אזרחי ארה”ב, כולל פלסטינים אמריקאים המתגוררים באיו”ש וברצועת עזה.
  • הצעד מגיע לאחר שהממשל האמריקאי קבע דרישה זו כתנאי להצטרפותה של ישראל לתוכנית.
  • מבחינתה של ישראל, ההחלטה תיצור אתגר חדש לשירותי הביטחון, שכן פעילי טרור יוכלו להשתמש בזכותם לתנועה חופשית למטרות של שיתופי פעולה פנים-ארגוניים ואזוריים, או אף לביצוע פיגועים. בפועל, ארה”ב מאלצת את ישראל לבטל את איסור הכניסה מעזה לישראל, משטחי הרשות הפלסטינית ומכל מקום בעולם.

 

המוניטור: יולי 2023 במספרים

מהצד הישראלי:

2 חיילים נהרגו בעת פעילות מבצעית

9 אזרחים נפצעו בפיגועי דריסה ודקירה

 

 

 

4 ביולי | תל אביב |פלסטיני בן 22 נהג ברכב נגד כיוון התנועה ברחוב בצפון תל אביב, עלה עם הרכב על מדרכה בסמוך לתחנת אוטובוס והתנגש בקבוצה של אנשים שהמתינו לעלות לאוטובוס. התוקף יצא מהרכב כשסכין בידו והחל לדקור אנשים בטרם נורה למוות בידי אזרח חמוש באקדח. תשעה בני אדם נפצעו, חמישה מהם באורח אנוש וכן אישה הרה בת 46 שאיבדה את עוברה בשל התקיפה. התוקף השתמש ברכב מעסיקו כדי לבצע את הפיגוע.

 

 

6 ביולי | הר גריזים |ירי מרכב חולף לעבר ניידת משטרה ותחנת משטרה בשומרון, דרומית לאזור שכם. לא דווח על נפגעים. בניידת ובתחנת המשטרה נמצאו חורי קליעים. המחבלים נמלטו וצה”ל פתח במצוד אחריהם.

 

 

 

 

6 ביולי | קדומים | חמ”ל הישוב קדומים דיווח על רכב חשוד המקיף את הישוב, ככל הנראה בניסיון להיכנס לתוכו. בישוב הוטל סגר והומלץ לתושביו להישאר בבתים. כוח צה”ל נשלח לחקור את הנהג, שיצא מהרכב חמוש באקדח ופתח באש חיה לעבר חייל צה”ל ופצע אותו אנושות לפני שנמלט מהמקום. כוחות צה”ל פתחו במרדף אחר החשוד, שנורה ונוטרל. החייל הישראלי מת מפצעיו. חמאס לקחה אחריות על הפעולה.

סמ”ר שילה יוסף אמיר, בן 22

 

10 ביולי | ירושלים | פלסטינית באמצע שנות ה-60 לחייה נכנסה לתחנת הרכבת הקלה בירושלים, שלפה סכין מתיקה ואיימה על מאבטח. המאבטח הורה לאישה לעצור ולזרוק את הסכין, וירה יריית אזהרה באוויר כשלא נענתה. האישה, תושבת מזרח ירושלים בעלת תעודת זהות ישראלית, נפצעה ברגלה באופן שטחי ופונתה לבית חולים בעיר. על פי הדיווחים, היא מתמודדת נפש ונעצרה באותו אזור חודשיים קודם לכן.

 

 

 

10 ביולי | דיר קדיס | קבוצה של אזרחים ישראליים נכנסה לכפר דיר קדיס. מפגע פלסטיני שהיה במקום שלף סכין וניסה לדקור את אחד האזרחים הישראלים. צה”ל פתח במצוד אחר הדוקר.

 

10 ביולי | דיר נידהאם | כוח צה”ל שפעל במחסום דיר נידהאם הבחין בכלי רכב חשוד לא מזוהה והורה לנהג לעצור. הנהג יצא מהרכב, השליך רימון יד וירה במקלע מאולתר לעבר הכוח, וכתוצאה מכך נורה התוקף ונהרג בידי כוחות צה”ל. תנועת הפת”ח פרסמה הודעה כי בילאל אבראהים קדה, ההרוג, היה חבר הארגון.

 

 מהצד הפלסטיני – פעילות סיכול טרור

3-5 ביולי | ג’נין | 48 שעות של מבצע “בית וגן” של צה”ל במחנה הפליטים ג’נין והעיר ג’נין. במבצע חייל ישראלי אחד נהרג, 18-12 מחבלים נהרגו, וכ-120 פלסטינים נפצעו. כ-30 חשודים נעצרו.

סמ”ר דוד יהודה יצחק, בן 23

 

7 ביולי | שכם | כוחות הביטחון הישראליים ערכו פשיטה על העיר העתיקה בשכם על מנת לעצור שני חשודים בביצוע פיגוע ירי בשכונה השומרונית הר גריזים בשכם ב-5 ביולי 2023. כוחות צה”ל איתרו את השניים שסירבו להיכנע וירו לעבר הכוחות. כתוצאה מחילופי האש נהרגו שני הגברים, ח’ירי שאהין וחמזה מקבול באש הצולבת. במהלך הפשיטה התגלו שני אקדחים, שככל הנראה שימשו את החשודים לביצוע הפיגוע.

 

שאהין הוא אסיר לשעבר, שריצה ארבע שנות מאסר בכלא הישראלי.

הן גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית-הטרוריסטית  של החזית העממית לשחרור פלסטין והן גדודי חללי אלאקצא קיבלו אחריות על הפיגוע בהר גריזים.

 

הנתונים במלואם – טרור 2023

עם סיומה של מחציתה הראשונה של 2023, אנו מביאים פה את הנתונים המלאים של פיגועי טרור נגד ישראלים שבוצעו במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה. רוב המידע הינו מדוח ארגון “הצלה ללא גבולות” (ערוץ הטלגרם https://t.me/hatzhalhyosh).

הנתונים מתייחסים לתקופה של ינואר-יוני, 2023 – 181 יום שבו בוצעו למעלה מ-3,640 פיגועים, ובהם 28 ישראלים נרצחו ו-362 נפגעו.

 

מבחינה סטטיסטית, במחצית הראשונה של 2023, נפגעו בממוצע שני ישראלים ליום מפיגועי טרור.

 

איו”ש:

  • 2118  יידויי אבנים
  • 799  בקבוקי תבערה
  • 342  תקיפה באמצעות צמיגים בוערים
  • 286  מטעני חבלה מאולתרים
  • 185  סינוור מכוון של נהגים ישראליים באמצעות לייזר
  • 101  פיגועי ירי
  • 81  ירי זיקוקים אל עבר בני אדם
  • 67  מקרי הצתה
  • 20  מקרים של השלכת פחיות צבע על רכבים במטרה לחסום את שדה הראייה שלהם
  • 3  פיגועי דריסה
  • 1 מטען צד דמוי מוקש

 

פיגועים והתקפות בשאר אזורי הארץ:

  • 1666  שיגורי רקטות
  • 6  פיגועי ירי
  • 4  פיגועי דקירה
  • 3  פיגועי דריסה
  • 2  זריקת בקבוקי תבערה