מדוע נכשל יוניפי"ל בדרום לבנון ומהי החלופה?

שם מלא: כוח האו"ם הזמני בלבנון

תאריך ייסוד: 19.3.1978.

תקציב: 551,113,500 דולר (לשנת תקציב 2023–2024, מה שמשקף עלייה של 9.6 אחוזים משנת התקציב הקודמת, 2022–2023)[1].

מצבת כוח האדם: כ־10,000 אנשי צוות מוצבים בשטח. כ־13,000 לובשי מדים מורשים (צבא ומשטרה) וכ־800 אנשי צוות אזרחיים.

המשימה: "לוודא כי ישראל נסוגה מלבנון, להחזיר את השלום ואת הביטחון הבינלאומיים ולסייע לממשלת לבנון לשקם את סמכותה באזור"[2].

"בעקבות המשבר של יולי־אוגוסט 2006, תגברה המועצה את הכוח והחליטה שנוסף על המנדט המקורי, הכוח יפקח, בין היתר, על הפסקת פעולות האיבה; ילווה את הכוחות המזוינים של לבנון ויתמוך בהם במהלך פריסתם ברחבי בדרום לבנון; וירחיב את הסיוע שלו במטרה להבטיח את הגשת העזרה ההומניטרית לאוכלוסייה האזרחית ולחזרה הבטוחה של העקורים לבתיהם מרצונם החופשי".[3]

המדינות המשתתפות (10 המובילות): אינדונזיה (1,230); איטליה (1,043); הודו (903); גאנה (878); נפאל (876); ספרד (676); צרפת (665); סין (419); אירלנד (351).[4]

מדוע נכשל יוניפי"ל בדרום לבנון ומהי החלופה?

תמצית מידע אודות יוניפי"ל

כוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל) נוסד ב־1978 על בסיס החלטות מועהב"ט 425 ו־426 המייצגות את החלק המרכזי במאמצי שמירת השלום של האו"ם. תחילה הוטלה על הכוח המשימה לפקח על נסיגת ישראל מלבנון ולאפשר את השבת השקט. מאוחר יותר, בתגובה למלחמת לבנון השנייה (2006), התרחב היקף הכוח.  החלטת מועהב"ט 1701 לא רק הורתה על הפסקת פעולות האיבה, אלא גם הפקידה בידי יוניפי"ל את התפקיד הקריטי של שמירה על השלום, ניטור הקו הכחול וסיוע לכוחות צבא לבנון (צל"ב) לפרק מנשקו את ארגון חיזבאללה (ארגון טרור שיעי ופרוקסי של איראן, ששולט בלבנון ומצהיר על מחוייבותו להשמדת ישראל. עם זאת, במשך עשרות השנים, מצא יוניפי"ל את עצמו מוגבל יותר ויותר, הן מבחינה מבצעית והן מבחינה פוליטית, בעוד חזבאללה ממנף את השתלבותו העמוקה בחברה הלבנונית כדי לערער באופן שיטתי את יעילות המשימה.

אף שמצבת כוח האדם של יוניפי"ל הגיעה למספר שיא של מעל 10,000 חיילים, נוכחותו נעשתה בהדרגה לנוכחות סמלית בעיקרה, ללא יכולת לאכוף שליטה או השפעה משמעותית על המתרחש בדרום לבנון. הסתבכותו הגוברת של כוח המשימה בסבך הפוליטי ובמבני הכוח המקומיים הותירה אותו בעמדת צופה פסיבי – כזה שהמנדט שלו נתון לערעור חוזר ונשנה על ידי נוכחותו הצבאית הגוברת של חזבאללה.

הביצועים הגרועים של יוניפי"ל הובילו ישירות להשתלטות בלתי מבוקרת של חזבאללה על דרום לבנון, ולביסוס תשתית שכוללת משגרי רקטות ומנהרות תקיפה, פריסה של יחידת העילית המכונה "כוח רדואן" ולוחמים אחרים לאורך הגבול בין לבנון לישראל, כל זאת תוך שימוש בסביבה אזרחית להסתרת טילי קרקע־קרקע ומגוון רחב של כלי נשק וחימוש. הדבר יצר סיכון משמעותי לפלישה קרקעית לתוך ישראל. נוכחותו ההולכת ומעמיקה של חזבאללה בדרום לבנון מילאה תפקיד מרכזי בתקיפותיו נגד ישראל והובילה באופן בלתי נמנע למלחמה הנוכחית.

אתגרי יוניפי"ל: כישלון אסטרטגי של תנועה מוגבלת

השלכות אסטרטגיות רחבות יותר

אחד הכשלים היסודיים של כוח המשימה יוניפי"ל היה חוסר היכולתו לנווט בין המכשולים השיטתיים שהציב חזבאללה, שהשפעתו בדרום לבנון הותירה את יוניפי"ל חסר אונים למעשה. שליטת חזבאללה הינה גלויה וסמויה כאחד. הארגון עושה שימוש בגופים כגון "ירוק ללא גבולות" להסוואת מתקנים צבאיים תחת כסות של עבודות סביבתיות. הונאה זו אפשרה לחזבאללה לבנות תשתיות – כמו עמדות תצפית ומחסני נשק – במסווה של פעולות אזרחיות. בכך נמנעה מיוניפי"ל כמעט כל אפשרות לערוך בדיקות יסודיות או לשמור על פיקוח אמין בקו המגע של ישראל עם לבנון (הקו הכחול).

ההשלכות של הגבלות אלה הינן מרחיקות לכת, שכן חזבאללה ממשיך להרחיב את השפעתו בלי לשאת בתוצאות על כך (או לפחות עשה זאת ממש עד תחילתה של "מלחמת חרבות ברזל" ומבצע "חצי הצפון" במסגרתו). באמצעות שליטה בנרטיב ומינוף הפרצות המשפטיות, כמו בעלות על רכוש ותקנות סביבתיות, הגביל חזבאללה בהצלחה את חופש התנועה של יוניפי"ל, והבטיח שגזרות אסטרטגיות מרכזיות יישארו בלתי נגישות עבורו. אזורים "אסורים לכניסה" אלה, שנשלטים למעשה על ידי חזבאללה, פגעו ביכולתו של יוניפי"ל ליישם אפילו את המרכיבים הבסיסיים ביותר של המנדט שלו – כגון ניטור הפירוק מנשק ואכיפת הפסקת האש – והפכו את הכוח הבינלאומי ללא יותר מצופה מן הצד.

עם זאת, הדברים הללו מתרחשים על רקע פיתוח תשתיות של חזבאללה באזורים עירוניים וכפריים כאחד, שכוללות מנהרות תקיפה גדולות ובסיסים צבאיים. פעילי חזבאללה אף החלו לסייר לאורך הגבול כשהם לבושים במדים, בפנים גלויות, ללא פעולות משמעותיות או יעילות מצד יוניפי"ל, מה שייתר את תפקידו של יוניפי"ל בדרום לבנון.

הצמיחה הבלתי מרוסנת של ארגון חזבאללה, שקיבלה חיזוק משאיפותיה האזוריות של איראן, אינה מהווה איום מקומי בלבד – יש לה גם השלכות אזוריות ועולמיות רחבות יותר. הכישלון האסטרטגי של יוניפי"ל לרסן את התעצמותו הצבאית של חזבאללה מעודד את הארגון להמשיך ולהתרחב, מהווה איום מתמיד על גבולה הצפוני של ישראל ותורם לחוסר היציבות המתמשך בלבנון. היעדר פיקוח והרתעה מעודד שחקנים לא־מדינתיים ברחבי האזור, ומצביע על כך שכוחות שמירת השלום הבינלאומיים יכולים להפוך לבלתי יעילים בעזרת מניפולציה אסטרטגית ושליטה מקומית.

יתר על כן, ההשפעה של חזבאללה חורגת מתחום השליטה הטריטוריאלית. הארגון פועל נמרצות כדי לערער את הלגיטימיות של יוניפי"ל בשטח. באמצעות מעורבותו בחיי האוכלוסייה המקומית, תוך כדי זריעת אי־אמון בקרב כוחות בינלאומיים, חזבאללה ממצב את עצמו כסמכות השלטונית האמיתית בדרום לבנון. הדינמיקה הזו חותרת תחת כל הישג פוטנציאלי שיוניפי"ל עשוי להשיג, ומבססת את השליטה בפועל של חזבאללה, מה שמסבך עוד יותר כל מאמץ להשגת שלום ויציבות ארוכי טווח.

תקריות ספציפיות של תנועה מוגבלת

כישלונותיו המבצעיים של יוניפי"ל אינם תאורטיים; הם נטועים עמוק בתקריות ספציפיות שערערו את אמינותו של כוח המשימה ופגעו ביכולות המבצעיות שלו. ראוי לציין כי חזבאללה תזמר סדרה של פעולות שמטרתן לצמצם את יכולתו של יוניפי"ל לסייר בגזרות קריטיות ולפקח עליהן. במשך שנים, נמנעה מהכוחות לשמירת השלום הגישה לאזורים מרכזיים שבהם ידוע כי קיימת תשתית צבאית של חזבאללה. לעתים קרובות נעשה הדבר בטענה לשמירה על זכויות קניין פרטי או הגנה על גידולים חקלאיים. מכשולים אלה אינם מקרים בודדים; הם מהווים חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשמירה על חופש התנועה של חזבאללה, תוך שלילת אותו החופש מיוניפי"ל.

למרבה הצער, מכשול זה הוביל לאובדן חיי אדם בקרב אנשי יוניפי"ל. בשנת 2022 נהרג חייל אירי בעימות שיזם חזבאללה, מה שהיווה תזכורת קשה לסכנות הפיזיות שכוחות לשמירת שלום נתונים בהן בסביבה עוינת זו. תקריות מסוג זה אינן נדירות; בשנת 2007 נהרגו ששה חיילים ספרדים כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה שהונח על ידי פעילי חזבאללה. במקרים אחרים, שיירות של יוניפי"ל הותקפו ממארב או באמצעות מטעני נפץ, מה שהביא למספר הרוגים ופגע קשות במורל של הכוח הבינלאומי. התקפות ממוקדות אלו, בשילוב מניפולציות של חזבאללה במסגרות המשפטיות והחברתיות, יצרו סביבה שבה תפקידו של יוניפי"ל הפך בעיקרו לתפקיד טקסי.

יתרה מכך, ההתבססות הצבאית של חזבאללה המשיכה לגדול למרות נוכחותו של יוניפי"ל. הארגון הרחיב את מאגר הנשק שלו, בנה עמדות מבוצרות והקים רשת מודיעין חזקה, שפועלת ללא הפרעה מצד כוחות בינלאומיים. חוסר יכולתו של יוניפי"ל לסכל פעילויות אלה – הן בשל מגבלות מבצעיות והן בשל שיקולים פוליטיים – הפך את כוח המשימה לבלתי יעיל, מה שמעודד עוד יותר את חזבאללה לפעול בלי חשש מתגובה.  המציאות העגומה היא, שבעוד יוניפי"ל קיים על הנייר ככוח לשמירת השלום, הרי שחזבאללה הוא זה ששולט בפועל בדרום לבנון.

בין השנים 2006–2019, דיווח יוניפי"ל שכוחותיו הותקפו באלימות למעלה מ-100 פעמים על ידי חזבאללה או גופים המשתפים פעולה איתו. לצורך הדגמת היקף הבעיה, אנו מצרפים כאן דוגמה אחת בלבד מיני רבות: דוח המזכיר הכללי בדבר יישום החלטת מועהב"ט 1701 (2006) בתקופה שבין 21.2.2023-20.6.2023, נספח א': הגבלת חופש הגישה והתנועה של כוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל) בין 21.2.2023-20.6.2023– רשימה קצרה של דוגמאות להגבלות שהוטלו על יוניפי"ל על ידי חזבאללה.

מספר תקריות, שבהן יוניפי"ל היה שותף להסתרת מידע חיוני, הקשו אף יותר על משימתו. בולט במיוחד המקרה משנת 2000, כאשר שלושה חיילים ישראלים נחטפו על ידי חזבאללה לעיני אנשי יוניפי"ל, שצילמו את החטיפה מבלי לדווח עליה באופן מיידי. יוניפי"ל לא רק נכשל כשלא התערב בזמן אמת; הוא גם סירב למסור את קלטת הווידאו המתעדת רגעים מרכזיים של התקרית, מה שהוביל להאשמות כי האו"ם הטעה את ישראל. הקלטת, שהוחבאה במשך חודשים, תיעדה את השימוש שעשה חזבאללה ברכבי האו"ם במהלך החטיפה, והכילה ראיות שעשויות היו לסייע באיתור החיילים. כישלון זה לפעול, והסתרת המודיעין החיוני שלאחר מכן, מסמלים את יעילותו המוגבלת של הכוח. סירובו של יוניפי"ל לשחרר את הקלטת במסווה של שמירה על נייטרליות העלה שאלות קשות לגבי מחויבותו לשמירת השלום, במיוחד כאשר חיי אדם היו בסכנה. חוסר מעש זה מצד יוניפי"ל תרם לתפיסה, כי תפקידו בדרום לבנון היה לעתים קרובות פסיבי, במקרה הטוב, ושותף לפעולותיו של חזבאללה, במקרה הרע.

שיתוף פעולה בין יוניפי"ל לחזבאללה

עדות של חייל דני משוחרר, שפעל במסגרת ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האו"ם (UNTSO)

ב-20.10.2024, מסר חייל לשעבר ב-UNTSO עדות תחת השם הבדוי "מיקל". בעדותו טען "מיקל", כי בעת שהיה מוצב בלבנון עשר שנים קודם לכן, יוניפי"ל היה "כפוף לחלוטין לחזבאללה".  העדות נמסרה בראיון לאתר החדשות הדני BT ו"מיקל" הצהיר, כי הוא מדבר בשמו, כאדם פרטי, ולא מטעם UNTSO.[5]

משימותיו של "מיקל" כללו תצפית ודיווח על הפרות פוטנציאליות של החלטת מועהב"ט 1701 משנת 2006, שהייתה אמורה לשים קץ לנוכחותו של חזבאללה בדרום לבנון.

להלן מספר ציטוטים מתוך העדות:

"היינו כפופים לחלוטין לחזבאללה […] ברור שהיה לנו חופש תנועה מוגבל. לדוגמה, מעולם לא פעלנו אחרי רדת החשיכה מחשש כי ניתקל בחזבאללה. כך שהיה להם זמן חופשי בשעות הערב והלילה. הם פשוט חסמו את הציר. הם לא נשאו נשק באופן גלוי אבל הם היו תוקפניים והיה די ברור שהם פעילי חזבאללה. ידענו מי מקבל החלטות על המתרחש, במיוחד בערים שיעיות. הם לא רצו שנראה מה הם עושים. כאשר סיירנו לאורך הקו הכחול, ראינו לעתים קרובות "אזרחים" מצלמים תמונות קרוב מאוד למתקנים הצבאיים של ישראל. כשזה קרה, נסוגונו והתבוננו מרחוק; פשוט קיבלנו הוראה לנהוג כך".

חיילי האו"ם לא הורשו לצלם תמונות או סרטונים:

"אסור היה לצלם תמונות או סרטונים ואם עשינו זאת, המקומיים יכלו פשוט להחרים את המצלמות שלנו בסופו של דבר. זה קרה לעמיתים שלי ביוניפי"ל וב־UNTSO".

בנוגע לנוכחות ולשליטת חזבאללה בדרום לבנון ובסמוך לגבול עם ישראל, העד אמר:

"אזרחים שלא היו קשורים לחזבאללה, במיוחד נוצרים, פחדו לדבר נגדם. הם הטילו אימה על רבים מהתושבים. אבל במקביל היינו עדים לשיתוף פעולה איתם מצד האוכלוסייה המוסלמית השיעית. לדוגמה, היו לנו כמה מתורגמנים שהאמינו בהשקפת העולם של חזבאללה. פעם, כשאחד המתורגמנים החל לשבח את חסן נסראללה, סילקתי אותו בסופו של דבר מהרכב. פשוט לא רציתי להקשיב לזה".

"מיקל" ציין כי לא ננקטו פעולות במקרים שהחלטה 1701 הופרה. "דיווחנו למפקדינו על הפרות יומיומיות של החלטה 1701, כולל הגבלות על חופש התנועה שלנו, וקיבלנו הוראה לדווח על כל ההפרות ללא קשר למספרן". אבל שום דבר לא קרה", הוא אמר. "לא קיבלנו שום תגובה, ולא ננקטו שום פעולות. זה היה מתסכל מאוד ורק אישר את מה שחוויתי במדינות אחרות שבהן הוצבתי: האו"ם אינו מסוגל לבצע את תפקידו".

יוניפי"ל וחזבאללה – קשרים לא ידועים?

באשר לפעילותה של הכוח האיטלקי של יוניפי"ל בלבנון, ראוי להזכיר את דבריו של פרנצ'סקו קוסיגה[6] בראיון ל"ידיעות אחרונות" בשנת 2008: "קוסיגה ליהודי איטליה: מכרנו אתכם".

לדברי קוסיגה, איטליה יישמה את ההסכם בינה לבין חיזבאללה שאפשר לכוחות יוניפי"ל לנוע בחופשיות בדרום לבנון, ללא חשש לביטחונם, בתמורה לעצימת עין ואפשרות שניתנה לחיזבאללה להתחמש מחדש. עוד הוסיף הנשיא לשעבר כי הוא בטוח בקיומו של ההסכם וכי הוא יהיה מוכן להעיד בפני בית משפט כי מדובר בסוד מדינה והוא לא יידרש לחשוף את מקורותיו.[7]

יתרה מכך, שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני, הצהיר באפריל 2024, בעקבות התקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל:

"האיראנים הבטיחו לנו כי חיילינו האיטלקים באזור יכובדו. […] הכוח האיטלקי בלבנון נמצא תחת חסות האו"ם, הוא מוגן, ואני לא חושב שהחיילים או האזרחים האיטלקיים בישראל ובאיראן נמצאים בסכנה". באשר למתקפות מצד החות'ים בים האדום, השר הסביר כי הובטח לו ש"רק אוניות שנושאות נשק לישראל יותקפו". (Agi, Apr 14,2024).[8]

ההצהרה של טאיאני מצביעה, על כך שממשלת איטליה עמדה בקשר עם איראן כדי להבטיח את שלומם של חיילי יוניפי"ל האיטלקיים. ניתן לראות שהדבר עולה בקנה אחד עם ההצהרה של קוסיגה בנוגע להסכם עם חזבאללה, הפרוקסי של איראן בלבנון.

נוסף על כך, ^ב־14 באפריל 2024 טען ג'רמנו דוטורי, פרופסור למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת לואיס ברומא, כי איטליה ויתרה על החופש שלה להתבטא בנוגע לאיראן ברגע שפרסה ב־2006 אלף מחייליה במעוזי החזבאללה. [9]

מאמר שפורסם ב־17 באפריל 2024 באתר Startmag הדגיש את הכישלון של יוניפי"ל בביצוע משימתו בלבנון – לפרק את חזבאללה מנשקו. מחבר המאמר מתח ביקורת על כניעתה של איטליה לארגון, וציין כי כעת חזבאללה חמוש ומסוכן יותר מאשר ב־2006, והוא ממשיך לערער את היציבות באזור כפרוקסי איראני. [10]

יתרה מכך, מאז התמרון היבשתי של צה"ל נגד חזבאללה, הגיעו עדויות לכישלונו של יוניפי"ל מהחקירות האחרונות של מחבלי חזבאללה. אלו העידו כי ארגון הטרור שילם לאנשי יוניפי"ל על השימוש בעמדותיהם לצורך מעקב ואף פעולות צבאיות. במספר עדויות הודו הנחקרים שחזבאללה השתלט גם על מצלמות יוניפי"ל סמוך לגבול ישראל.

לסיים את המשימה של יוניפי"ל

יש לבטל לאלתר את המנדט של יוניפי"ל, שכן הוא אינו מספק עוד תועלת, לא ללבנון ולא לישראל. יוניפי"ל, שנתפס בעבר ככוח מייצב, הפך למנגנון שבאמצעותו מחזק חזבאללה את כוחו. במקום להמשיך להעביר מימון ולתמוך בכוח בלתי יעיל לשמירת השלום, על הקהילה הבינלאומית להעביר את המיקוד שלה ליוזמות דיפלומטיות וביטחוניות ישירות, המטפלות בגורמי היסוד לחוסר היציבות בלבנון.

הכישלון החוזר ונשנה של יוניפי"ל לפעול בנחישות, בשילוב עם הטעיית ישראל ומעורבותו בפעילות של חיזבאללה, מדגישים כי מזה זמן רב הוא חדל מלהיות כוח שפועל למען שלום. חוסר יכולתו למנוע את התעצמותו הצבאית של חזבאללה, בשילוב עם סירובו לשתף פעולה גם כאשר חיי אדם מונחים על כף המאזניים, לא רק מערערים את המנדט שלו, אלא גם מעלים את השאלה האם הוא מעל בתפקידו בלבנון.

סיום פעילותו של יוניפי"ל יסיר גם מרכיב מרכזי במניפולציה של חזבאללה, ויאלץ הן את ממשלת לבנון והן את הקהילה הבינלאומית להתעמת עם המציאות בשטח. מבחינת ישראל, ביטול המנדט של יוניפי"ל יבטל את תחושת הביטחון הכוזבת שכוח המשימה מספק, ויאפשר גישה מציאותית יותר לביטחון הגבולות. בדומה לכך, מבחינת לבנון, ביטול המנדט של יוניפי"ל יציע הזדמנות להחזיר לעצמה את הריבונות על אזור הדרום שלה, ללא האילוצים שהוטלו על ידי המנגנון הצבאי של חזבאללה.

גם בני העם הלבנוני, במיוחד אלו המתגוררים באזורים שבשליטת חזבאללה, זכאים לחיות ללא האיום המתמיד של אלימות וסכסוך. הוצאת יוניפי"ל והטלת נטל הטיפול במצב הביטחוני על גורמים מקומיים ואזוריים, עשויה לכייל מחדש את הדינמיקה הפנימית בלבנון. סיום המשימה של יוניפי"ל יסמן את הצעד הראשון לעבר שלום יציב יותר; כזה שאינו מבוסס על התערבות בינלאומית אלא על אחריותם של בעלי העניין האמיתיים באזור.

המלצות ספציפיות לתחליפים אפשריים ויעילים עבור יוניפי"ל ניתן למצוא במסמך של מחלקת המחקר בתנועת הביטחוניסטים: "נקודת מפנה בצפון: תחזיות למלחמת ישראל–חזבאללה".

סיכום

לאחר יותר מארבעה עשורים של פעילות, ברור שיוניפי"ל נכשל בהשגת יעדי המנדט שלו בדרום לבנון. חוסר יכולתו להתנגד להתעצמות הצבאית של חזבאללה, בשילוב עם מגבלות התנועה שלו והסכנה הגוברת לחייליו, הפכו אותו לבלתי יעיל. סיום הנוכחות של יוניפי"ל יכול להביא הן את ישראל והן את לבנון להתחיל לטפל בגורמי היסוד לחוסר היציבות באזור.

אזור דרום לבנון שהינו חופשי מנוכחות חזבאללה, הוא לא רק אינטרס ישראלי אלא גם אינטרס של העם הלבנוני, שזכאי לחיות ללא התערבות חיצונית וסכסוך. רק התמודדות עם המציאות בשטח וסיום המשימה הכושלת לשמירת השלום יאפשרו להתקדם באמת למציאות טובה יותר.

שאלה מרכזית שדורשת תשומת לב

1. יוניפי"ל הוקם במרץ 1978, כדי לוודא את נסיגת הכוחות של ישראל. צה"ל נסוג מלבנון באוגוסט 1978. מה הייתה ההצדקה להמשך קיומו של יוניפי"ל מאז ואילך?
2. מטרה נוספת הייתה "להשיב את השלום והביטחון הבינלאומיים ולסייע לממשלת לבנון להבטיח את חזרת סמכותה האפקטיבית באזור". אם כך, מדוע נכשל יוניפי"ל במשימה בין אוגוסט 1978 ל־1982 ואפשר את הנוכחות של אש"ף בדרום לבנון?
3. כמו כן, כיצד הוא אפשר את הקמתו של חזבאללה ואת קיומה של ההשפעה האיראנית בלבנון? תופעות שהן ההיפך המוחלט מהיעד "לסייע לממשלת לבנון להבטיח את חזרת סמכותה האפקטיבית".
4. בהמשך לכך, כיצד הוא אפשר לסוריה להתערב בלבנון במהלך שנות השמונים?
5. כיצד הוא אפשר את פרוץ מלחמת לבנון הראשונה בין לבנון לישראל?
6. כיצד הוא אפשר את הקמתו של צבא דרום לבנון בניגוד גמור למשימתו "לסייע לממשלת לבנון להבטיח את חזרת סמכותה האפקטיבית"?
7. כיצד קרה שיוניפי"ל הפך לכוח מאפשר ואף משתף פעולה עם גורמי טרור?
8. איך ייתכן שאחרי כל הכישלונות הללו, ואחרי מלחמת לבנון השנייה ב־2006, יוניפי"ל עדיין פועל ותקציבו עולה משנה לשנה?
9. מדוע אחרי כל הכישלונות הללו, האו"ם ממשיך להעמיד בסיכון את החיילים בשטח, פעמים רבות לשווא, ומדוע הקהילה הבינלאומית דבקה ביוניפי"ל עד כדי כך, שהיא מדגישה כי אין לו תחליף בר־קיימא?

[1] מזכ"ל האו"ם (2023), תקציב כוח האו"ם הזמני בלבנון לתקופה שבין 1.7.2023-30.6.2024: דו"ח המזכיר הכללי, ב: מערכת הספרייה הדיגיטלית של האו"ם (A_77_740-EN). https://digitallibrary.un.org/record/4008431
[2] United Nations Peacekeeping. (n.d.). UNIFIL Fact sheet: United Nations Interim Force in Lebanon. Retrieved November 11, 2024, from https://peacekeeping.un.org/en/mission/unifil
[3] ראה 2.
[4] 10 המדינות המובילות מתוך 48 המדינות התורמות, נכון לתאריך 22 באוקטובר 2024. UNIFIL Troop-Contributing Countries. (2024, October 22). UNIFIL. https://unifil.unmissions.org/unifil-troop-contributing-countries
[5] ראה: Jotam Confino, B.T., “Michael var FN-soldat i Libanon: 'Vi var totalt underlagt Hizbollah'”, October 20, 2024, https://www.bt.dk/udland/michael-var-fn-soldat-i-libanon-vi-var-totalt-underlagt-hizbollah
[6] ראש ממשלת איטליה בשנים 1979–1980 ונשיא איטליה בשנים 1985–1992.
[7] Focus on Israel, “Cossiga agli ebrei italiani: “Vi abbiamo venduto”, Oct 6, 2008 – https://www.focusonisrael.org/2008/10/06/cossiga-ebrei-italiani-vi-abbiamo-venduti-lodo-moro/
[8] Agi Press Agency, “Tajani, "segnali incoraggianti da Iran e Israele. La diplomazia è al lavoro", Apr 14, 2024 – https://www.agi.it/estero/news/2024-04-14/attacco-iran-israele-medio-oriente-tajani-26026362/
[9] https://x.com/GermanoDottori/status/1780185313278582842?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1780185313278582842%7Ctwgr%5E5cd465fb019c7da8f7f919db8294c3bb82bfaa49%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.startmag.it%2Fmondo%2Fitalia-sovranita-limitata-hezbollah%2F
[10] Marco Orioles, “L’Italia è un Paese a sovranità limitata su Hezbollah?”, Startmag, April 27, 2024 – https://www.startmag.it/mondo/italia-sovranita-limitata-hezbollah/