אונר”א: ארגון סיוע, לחמאס?

 

תקציר מנהלים

רקע כללי

• אונר”א (UNRWA) פועלת בנפרד מנציבות הפליטים של האו”ם (UNHCR – United Nations High Commissioner for Refugees). כך, הפלסטינים הם אוכלוסיית הפליטים היחידה בעולם שמטופלת בסוכנות מובחנת משלהם.
• אונר”א מדווחת על פעילותה בשני מישורים עיקריים –

1. המישור החינוכי, שכ-60% מתקציבה מושקע בו, ובמסגרתו היא מפעילה למעלה מ-700 בתי ספר במחנות פליטים פלסטיניים בעולם ובמקומות כמו מזרח ירושלים. את ספרי הלימוד מאשרת הרשות הפלסטינית והם בפיקוח של האו”ם.
2. המישור ההומניטרי, שבמסגרתו היא מסייעת לפליטים פלסטינים ב-59 מחנות פליטים במזרח התיכון, שבהם גרים כשליש מסך הפליטים הרשומים בארגון.

• מימון: ב-2022 תקציב הארגון עמד על קרוב ל-1.055 מיליארד דולר, שנתרמו על ידי 20 מדינות שונות. המדינות שבאופן מסורתי תורמות את סכומי הכסף הגבוהים ביותר הן ארה”ב (344 מיליון דולר), גרמניה (202 מיליון דולר), האיחוד האירופי (114 מיליון דולר); ושוודיה (61 מיליון דולר).
  • לפי נתוני UN WATCH, 18 מדינות השעו את תרומותיהן לאונר”א בעקבות הדיווח על מעורבותם של כמה מעובדי הסוכנות בטבח ב-7 באוקטובר. לעומת זאת, יש ספר מדינות אשר ממשיכות להעניק תרומות.
  • ככל הנראה לרוב המדינות התורמות אין מנגנוני פיקוח הדוקים שמטרתם לבחון לאיזו מטרה משמשים כספי הסיוע.

ממצאים בנוגע למעורבות אונר”א בטרור

• ועד העובדים: בבחירות לוועד העובדים של אונר”א שהתקיימו ב-2012, מועמדים של הרשימה המזוהה עם ארגון הטרור חמאס זכו ב-25 מקומות מתוך 27. בין השנים 2012 ל-2017, עמד בראש ועד העובדים של אונר”א סהיל אלהנדי, בכיר חמאס שמכהן כחבר בלשכה המדינית שלו.
• שימוש ארגוני טרור בתשתיות אונר”א: זה שנים שדו”חות של האו”ם חושפים שימוש צבאי של חמאס והג’האד האסלאמי בנכסי אונר”א ברצועה. בין הממצאים שנמצאו על ידי כוחות צה”ל במלחמת “חרבות ברזל” היו ציוד חמאס שנמצא בשקי אונר”א; ציוד או”ם שנמצא בבתים שמהם חמאס ירה על כוחות צה”ל; תיעוד של ירי על כוחות צה”ל מתוך מבני או”ם; וגולת הכותרת, מנהרת הטרור העצומה שנחפרה מתחת למטה המרכזי של אונר”א בעיר עזה, שפיר הכניסה אליה היה מבית ספר של הארגון.
• עובדי אונר”א לקחו חלק בטבח ה-7 באוקטובר וסייעו לחמאס לאחר מכן במלחמה:
  • עפ”י מערכת הביטחון, לפחות 440 מחבלי הזרוע הצבאית של חמאס מועסקים במקביל גם באונר”א; כ-2,000 נוספים הם פעילי חמאס שאינם בזרוע הצבאית; ולכ-7,000 יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא מחבל חמאס. בסה”כ, 9,500 מתוך 12,000 עובדי אונר”א קשורים לחמאס.
  • עפ”י שר הביטחון, לפחות 30 מעובדי אונר”א ברצועה לקחו חלק בטבח;
  • עפ”י הוול סטריט ג’ורנל, לכ-23% מהגברים עובדי אונר”א קשר עם חמאס, ול-49% מכלל העובדים בארגון יש קרובי משפחה הקשורים לארגוני טרור ברצועה;
  • לפחות שני מורי אונר”א החזיקו חטופים בביתם.

חינוך לטרור שמתבצע על ידי אונר”א

• דו”ח רחב ביותר של מכון Impact-se פורט את החינוך לאנטישמיות ולאלימות נגד יהודים, האדרת עקרון הג’האד והילול השהידים ומחיקת ישראל. הדו”ח מכיל פרטים על 118 פעילי חמאס אשר התחנכו בבתי ספר של אונר”א; צילומים מתוך ספרי הלימוד של אונר”א בבתי הספר ברצועת עזה וביהודה ושומרון, אשר מלמדים את הילדים כי היהודים שולטים בכסף, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית; מחבלים מתאבדים מוצגים בהם כגיבורים; ונאמר כי סופם של היהודים שחיים במדינת ישראל הוא להימחק מעל פני האדמה.

הנצחת הסכסוך

• מטרתה של אונר”א היא הנצחת הסכסוך ולא פתירתו. בניגוד ליתר הפליטים בעולם, מעמד הפליטות של פלסטיני לא מבוטל גם כאשר הוא משתקע במדינה אחרת ומקבל אזרחות. בצורה זו, מספר הפליטים של אונר”א גדל פי 6 מהמספר המוערך ב-750,000 בתום מלחמת העצמאות ל-6 מיליון פליטים פלסטינים, ביניהם כ-2.4 מיליון בירדן, 1.6 מיליון ברצועת עזה, כ-900,000 ביו”ש ועוד.

מעמד הפליט בעולם	מעמד הפליט באונר”א
מבוטל במידה שקיבל אזרחות במדינה אחרת	נשאר גם במידה שקיבל אזרחות אחרת
מבוטל במידה שיש חשד סביר לפשעי מלחמה	לא משתנה במידה שביצע פשעי מלחמה
ניתן ללא קשר לתקופת זמן	ניתן לכל מי ששהה בא”י בין 1946-1948

המלצות לממשלת ישראל

1. אימוץ גישה שדוגלת בפירוק כללי ומיידי של אונר”א והפסקת ההכרה בה, ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כולל מניעת פעולותיה שם.
2. העברת האחריות על כלל בתי הספר, המרפאות ומוסדות אונר”א ברצועה לידי נציבות הפליטים של האו”ם (UNHCR).
3. החלפת מנגנון חלוקת הסיוע ההומניטרי של אונר”א ברצועת עזה במנגנון אחר של צה”ל במסגרת ממשל צבאי זמני ברצועה.
4. סגירה מיידית של כל מוסדות אונר”א שנמצאים בתוך ישראל, והעברת האחריות על התחומים שעסקו בהם למשרדי הממשלה.
5. ביטול כל הטבות המס לאונר”א ולפעילותה בישראל.
6. הוצאת דו”ח ממשלתי רשמי על מעורבות ארגון אונר”א בטרור – המידע הרשמי היום במדינת ישראל מבוזר לשברי ידיעות ומסתכם בהצהרות ובידיעות חלקיות שמפורסמות על ידי צה”ל, במקום במדיניות ממשלתית מוסדרת שאפשר להציע לעיון מדינות העולם.

רקע כללי

UNRWA, בשמה המלא United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East, היא סוכנות מטעם ארגון האו”ם, אשר הוקמה ב-8.12.1949, לאחר מלחמת העצמאות, על פי החלטת העצרת הכללית של האו”ם בהחלטה [1]302, במטרה לספק סעד וסיוע לפליטים הפלסטינים. היא פועלת בכל מקום במזרח התיכון שבו יש מחנות פליטים פלסטינים – רצועת עזה, יהודה ושומרון, ירדן, סוריה, לבנון ועוד. תחילה, בסוף 1948 הוקם ארגון ה-UNRPR שהחל לפעול לסייע לפליטים הנזקקים, ושנה לאחר מכן פורק ארגון זה והוחלף באונר”א.

אונר”א פועלת בכפוף לעצרת הכללית של האו”ם, ובנפרד מנציבות הפליטים הכללית של האו”ם United Nations High Commissioner for Refugees – UNHCR אשר מוסמכת לטפל בפליטים מכל שאר העולם. ההחלטה להקים את אונר”א בנפרד, כסוכנות שתטפל בפלסטינים בלבד, התקבלה בעקבות לחץ של מדינות ערב, שהבינו כי הציפייה היא שהן יקלטו את הפליטים הפלסטינים, דבר שהן אינן מעוניינות בו, ופעלו כדי להכניס את המילה “פלסטין” לתוך הסוכנות המוצעת ולפעול למען ביסוס זכות השיבה, על מנת למנוע התיישבות קבע של הפלסטינים בשטחן.

בשיטה זו, הפלסטינים הם אוכלוסיית הפליטים היחידה בעולם שמטופלת בסוכנות מובחנת משלהם. את זכות השיבה מבססים הפלסטינים על החלטה [2]194 של האו”ם וספציפית מסעיף 11 בה, אשר מדבר על השבת הפליטים הפלסטינים, אך בתנאים מסוימים. סעיף זה נתון לפרשנות ועל בסיסו התקיימו לאורך השנים ויכוחים רבים באשר לפתרון שהוא מציע לבעיית הפליטים. בכל מקרה, לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה מועצת הביטחון של האו”ם את החלטה [3]242 אשר קראה למצוא “פתרון צודק” לבעיית הפליטים הפלסטינית, מבלי להזכיר את החלטה 194.

אונר”א לא מחזיקה במעמד משפטי ברור, שכן היא נחשבת טכנית לארגון זמני, שאמור היה להתפרק מספר שנים לאחר הקמתו ולאחר שיפור איכות חייהם של הפליטים. מאחר שזה לא קרה, ההמלצות לאורך השנים מצד נציבי אונר”א לאו”ם היו להאריך את המנדט להפעלתה, ובכל 3 שנים מתחדש המנדט של אונר”א. הדבר לא התממש בין היתר מכיוון שכפי שיומחש בנייר זה, אונר”א מתוכננת באופן מובנה להנציח את הסכסוך במקום לשאוף לסיימו.

נכון לשנת 2023, את שירותי הארגון מעניקים כ-30,000 עובדים. הבחירות האחרונות לאיגוד העובדים של אונר”א התקיימו ב-2012, ומועמדים של הרשימה המזוהה עם ארגון הטרור חמאס זכו[4] ב-25 מתוך 27 מקומות. בין השנים 2012 ל-2017 עמד בראש ועד העובדים של אונר”א סהיל אלהנדי[5], בכיר חמאס שב-2017 נבחר לחבר בלשכה המדינית של חמאס.

אונר”א פועלת, לפי דיווחיה, בשני מישורים עיקריים –

3. המישור החינוכי, שכ-60% מתקציבה מושקע בו, ובמסגרתו היא מפעילה למעלה מ-700 בתי ספר במחנות פליטים פלסטיניים. את ספרי הלימוד מאשרת הרשות הפלסטינית.

4. המישור ההומניטרי, שבמסגרתו היא מסייעת לפליטים פלסטינים ב-59 מחנות פליטים במזרח התיכון, שבהם גרים כשליש מסך הפליטים הרשומים בארגון. בעיתות משבר ומלחמות מספקת הסוכנות מזון לנזקקים.

מעבר לכך, פועלת אונר”א לסייע לבעלי עסקים פלסטינים באמצעות “מיקרו מימון” – מתן שירותי בנקאות למעוטי יכולת, שמתמקד בהלוואות ובהשקעות לטווח הקצר לתושבים במחנות הפליטים.

ממצאים בנוגע למעורבות אונר”א בטרור

פרק זה בוחן את קשריו של ארגון אונר”א לתשתיות טרור, בפרט של ארגון הטרור חמאס. נתמקד בשימוש בתשתיות אונר”א למטרות טרור; בעובדי אונר”א שלקחו חלק באירועי ה-7 באוקטובר וסייעו לחמאס לאחר מכן; ובחינוך לטרור שמתבצע במוסדות אונר”א.

נושא השימוש של ארגוני הטרור הפלסטיניים במתקני ובתשתיות אונר”א אינו מידע חדש, על אף שנושא זה הוצף בעקבות המלחמה, בעקבות הממצאים הרבים שכוחות צה”ל מוצאים וחושפים בשטחי הרצועה.

שימוש ארגוני טרור בתשתיות אונר”א

במשך השנים הצטברו ראיות רבות לכך שמתקני אונר”א משמשים את ארגוני הטרור ברצועת עזה, בפרט חמאס השולט ברצועה. המתקנים מנוצלים למטרות טרור תוך ידיעתם, שתיקתם ואף מעורבותם של גורמים רשמיים באונר”א. שיטה זו מהווה חלק מאסטרטגיית חמאס ללוחמה מתוך מתקנים אזרחיים, בידיעה כפולה: מתקנים אזרחיים, בפרט מתקני סיוע בינ”ל, זוכים לחסינות מסוימת מפני תקיפה צבאית על פני מתקנים צבאיים גרידא; ותקיפה שלהם על ידי צה”ל, הגם שהדבר נעשה בהתאם לדיני המלחמה, תצייר את ישראל באור שלילי בדעת הקהל העולמית ותגביר את נרטיב הקורבנות הפלסטיני.[6]

כבר ב-2009, דיווחה[7] אונר”א על השתלטות אלימה של משטרת חמאס ברצועה על ציוד הומניטרי שהגיע לרצועה במטרה לסייע לפליטים.

היועץ המשפטי לשעבר של אונר”א, ג’יימס לינדזי, חשף בדו”ח[8] בשנת 2009 כי “אונר”א לא נקטה צעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה, ולא צעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כגון חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה. לאונר”א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים והיא אינה מפקחת על ההתנהגות של עובדיה מחוץ לזמן העבודה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון”.

באפריל 2015, לאחר מבצע “צוק איתן”, דו”ח[9] של האו”ם, הארגון שתחת חסותו עובדת אונר”א, חשף שימוש של החמאס והג’האד האסלאמי בבתי ספר של אונר”א ברצועה, וציין שהשתמשו בהם במהלך מבצע צוק איתן והחביאו בהם אמל”ח בשעה שהיו בהם ילדים.

ביוני 2017 ובאוקטובר 2018, דובר אונר”א חשף[10] כי עובדי הארגון מצאו קטעי מנהרות שנחפרו על ידי חמאס ועברו מתחת לבתי ספר של הארגון ובקרבתם. דובר אונר”א גינה את השימוש במתקני אונר”א למטרות לחימה, וציין כי עובדי הארגון ניסו לאטום את המנהרות שנמצאו.

מתחילת התמרון הקרקעי בעזה במסגרת מלחמת “חרבות ברזל” (שהחלה ב-7 באוקטובר 2023), צה”ל חושף[11] כמות בלתי נתפסת של ציוד, נכסים ואמצעים של אונר”א בשירות חמאס – לפני המלחמה ובמהלכה. מצורפות מספר דוגמאות לממצאים שנמצאו על ידי כוחות צה”ל במלחמת “חרבות ברזל”:

• מקרים רבים של ציוד חמאס שנמצא בשקי אונר”א[12].
• ציוד או”ם שנמצא בבתים שמהם ירה חמאס על כוחות צה”ל[13].
• תיעוד של ירי על כוחות צה”ל מתוך מבני או”ם[14].

גולת הכותרת היא כמובן מנהרת הטרור[15] העצומה שנחפרה מתחת למטה המרכזי של אונר”א בעיר עזה, שפיר הכניסה אליה היה מבית ספר של הארגון. במנהרה הייתה חוות שרתים, שנותקו כולם לפני הגעת כוחות צה”ל. במטה עצמו של הארגון מצאו כוחות צה”ל חיבור חשמל אל תוך המנהרה, אמצעי לחימה רבים ומסמכים מודיעיניים ששימשו את חמאס.

לסיכום, יש הוכחות חותכות לכך שחמאס והג’האד האסלאמי משתמשים זה שנים רבות בתשתיות אונר”א ובציוד שאונר”א מקבל ברצועה. כל זה, תחת ניצול ציני של הסיוע ההומניטרי הבינ”ל.

עובדי אונר”א שלקחו חלק ב-7 באוקטובר וסייעו לחמאס לאחר מכן במלחמה

• רבים מעובדי אונר”א עצמם הם בעלי קשרים לארגוני הטרור, וחלק מהם אף לקחו חלק באירועי ה-7 באוקטובר:עפ”י מערכת הביטחון, לפחות 440 מחבלי הזרוע הצבאית של חמאס מועסקים במקביל גם באונר”א; כ-2,000 נוספים הם פעילי חמאס שאינם בזרוע הצבאית; ולכ-7,000 יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא מחבל חמאס. בסה”כ, 9,500 מתוך 12,000 עובדי אונר”א קשורים לחמאס. [16]
• לפחות 12 מעובדי אונר”א ברצועה לקחו חלק באירועי ה-7 באוקטובר. שר הביטחון הישראלי חשף [17] את פרטיהם המלאים, וטען [18] כי לישראל יש מידע שלפחות 30 מעובדי אונר”א לקחו חלק בטבח.
• מדיווח של הוול סטריט ג’ורנל [19], כ-23% מהגברים עובדי אונר”א בעלי קשר עם חמאס, ול-49% מכלל העובדים בארגון יש קרובי משפחה בעלי קשר לארגוני הטרור ברצועה.
• בנספח ג’ מצורפת הקלטה שחשף דובר צה”ל של מורה אונר”א מתגאה במעשי הטבח ב-7 באוקטובר

נוסף על כך, שימוע שנעשה בארה”ב חשף[20] קבוצת טלגרם ובה 3,000 מורים ומחנכים בבתי הספר של אונר”א, אשר חגגו ושמחו על רקע אירועי ה-7 באוקטובר של טבח המוני באזרחים חפים מפשע. 130 מורים מהקבוצה היללו את הטבח בפומבי.

שני מורים שמועסקים באונר”א החזיקו חטופים בביתם לאחר ה-7 באוקטובר[21].

חינוך לטרור שמתבצע על ידי אונר”א

אונר”א לוקחת חלק בחינוך לטרור בחברה הפלסטינית. דו”ח רחב ביותר[22] של מכון Impact-se פורט לאורך 123 עמודים את החינוך לאנטישמיות ולאלימות נגד יהודים, האדרת עקרון הג’האד והילול השהידים ומחיקת ישראל.

הדו”ח מציג שמות ופרטים על 118 פעילי חמאס אשר התחנכו בבתי ספר של אונר”א, ביהודה ושומרון וברצועת עזה.

במזרח ירושלים, אונר”א מפעילה[23] כ-7 בתי ספר שמספקים שירותי חינוך לכ-3,000 פלסטינים ממזרח ירושלים, בשטחים שנמצאים תחת אחריות עיריית ירושלים.

בדו”ח ישנם צילומים מתוך ספרי הלימוד של אונר”א בבתי הספר ברצועה ובגדה המערבית, אשר מלמדים את הילדים כי היהודים שולטים בכסף, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית. מחבלים מתאבדים מוצגים כגיבורים, ונאמר בהם כי סופם של היהודים שחיים במדינת ישראל הוא להימחק מעל פני האדמה.

בנספח א’, מצורפות דוגמאות לדברי הסתה בספרי הלימוד, מצד מורים באונר”א ובראיונות עם תלמידי אונר”א.

הנצחת הסכסוך

פרק זה יתמקד בפן בעייתי, מרכזי ושורשי מאוד באונר”א: בניגוד למטרת נציבות האו”ם הכללית לענייני פליטים, שהיא פתרון בעיית הפליטות דרך יישוב מחדש של פליטים וסיום מעמד הפליטות שלהם או שיפור התנאים במדינות המוצא שלהם כדי לאפשר להם לחזור לבתיהם, ההתנהלות של אונר”א וההגדרות הייחודיות שהיא אימצה מלמדות דבר אחד: מטרתה של אונר”א היא הנצחת הסכסוך. משמעות הדבר, אונר”א לא עושה דבר כדי לצמצם את מספר הפליטים הפלסטינים משנה לשנה; ההפך הוא הנכון.

הפרק יבחן את אימוץ הנרטיב הפלסטיני על ידי אונר”א; את ההבדל בין הגדרת הפליט הפלסטיני להגדרת הפליט בשאר מקומות העולם; ואת תפקידה של אונר”א בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ראשית, נחזור על עצם היותה של אונר”א סוכנות הסעד היחידה של האו”ם שנועדה לפליטים ממוצא מסוים. הפליטים הפלסטינים הם היחידים בעולם שהטיפול בהם מתבצע על ידי סוכנות מיוחדת ולא על ידי נציבות הפליטים הכללית של האו”ם.

עם הקמת מדינת ישראל, תועדו נתונים שונים בנוגע למספר הערבים שעזבו את שטח ישראל בעקבות הקמתה ומלחמת העצמאות, אך המספר הרשמי שנקבע על ידי אונר”א עם הקמתה הוא כ-750,000 נפשות. כיום, לפי אונר”א, יש כ-6 מיליון פליטים פלסטינים ברחבי העולם, ביניהם כ-2.4 מיליון בירדן, כ-1.6 מיליון ברצועת עזה, כ-900,000 ביהודה ושומרון ועוד. ראו נספח ב’, להסבר על מספר הפליטים בעולם לפי נתוני אונר”א וחלוקתם שאינה מתיישבת עם סטטוס הפליט הבינ”ל.

מספרים אלו שנויים במחלוקת, וישנם עדויות ומחקרים רבים[24] ממדינות המזרח התיכון שמציגים מספרים אחרים לחלוטין ומעידים על ניפוח אפשרי של המספרים על ידי אונר”א. למשל, אונר”א מדווחים על כ-480,000 פליטים פלסטינים שחיים בלבנון, בעוד מרשם האוכלוסין הלבנוני הרשמי משנת 2017 דיווח על כ-172,000 בלבד.

מעמד הפליט של אונר”א[25] שונה ממעמד שאר הפליטים בעולם במספר קריטריונים עיקריים:

• הפליט הפלסטיני הוא היחיד שזכאותו לפליטות עוברת דורות קדימה, ללא הגבלה. צאצאיהם של הפליטים הפלסטינים ה”מקוריים” מ-1948 לנצח יהיו פליטים פלסטינים, לפי הגדרה זו.
• מעמד הפליט נשמר גם במידה שהפליט השתכן במדינה אחרת, קיבל בה אזרחות ומחזיק בה במגורי קבע. למשל בירדן, שם רק כ-360,000 אלף מתוך למעלה מ-2 מיליון פלסטינים שחיים במדינה חיים במחנות פליטים. השאר חיים במגורי קבע. גם מחנות הפליטים עצמם, בשטחי יהודה ושומרון, בעזה ובמדינות ערב הפכו להיות ממגורים ארעיים וזמניים למגורי קבע. יש דוגמאות רבות לפלסטינים שהשתקעו באירופה, בארה”ב ובמדינות דרום אמריקה, התאזרחו ובעלי הכנסה גבוהה ועמדת השפעה במדינותיהם, כמו חברת הקונגרס רשידה טאליב, איל הנדל”ן האמיד מחמד חדיד ובנותיו המשפיעניות בלה וג’יג’י חדיד, וייתכן שאף מלכת ירדן ראנייה שנולדה בכווית להורים ממוצא פלסטיני.
• מעמד הפליט הפלסטיני יישאר גם עבור אלו שביצעו פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. זאת, לעומת פליט שאינו פלסטיני, שפשעי מלחמה ישללו ממנו את מעמד הפליט[26].
• מעמד הפליט של אונר”א נקבע כ”מי שמקום מגוריו הרגיל בין השנים 1946 ל-1948 היה פלשתינה – ארץ ישראל”. הגדרה זו נועדה כדי להחיל את מעמד הפליטות גם על המוני מהגרי עבודה ערבים מהמזרח התיכון, שהגיעו בשנים אלו לעבוד בישראל אך זהו לא מקום מגורם הטבעי.

זאת, לעומת מעמד והגדרת הפליט[27] לשאר הפליטים בעולם, שבו מגורי קבע במדינה אחרת, קבלת אזרחות, חילופי דורות, ביצוע פשעי מלחמה וכו’ מבטלים את הזכאות למעמד הפליט, מתוך רצון לפתור את הבעיה ולא להנציחה ולשמור את המצב כמו שהוא.

מימון

לפי נתוני אונר”א ב-2022[28], תקציב הארגון עמד על קרוב ל-1.055 מיליארד דולר, שנתרמו על ידי 20 מדינות שונות. המדינות שבאופן מסורתי תורמות את סכומי הכסף הגבוהים ביותר הן ארה”ב, שתרמה 344 מיליון דולר בשנת 2022; גרמניה – 202 מיליון דולר; האיחוד האירופי – 114 מיליון דולר; שוודיה – 61 מיליון דולר ועוד.

לפי נתוני UN WATCH[29], 18 מדינות השעו את תרומותיהן לאונר”א בעקבות הדיווח על מעורבותם של כמה מעובדי הסוכנות בטבח ב-7 באוקטובר, וביניהן ארה”ב, גרמניה, קנדה, צרפת ואחרות, לצד האיחוד האירופי. לעומת זאת, ישנן מספר מדינות כגון בלגיה, ספרד, ערב הסעודית, נורווגיה, טורקיה, אירלנד ועוד, אשר ממשיכות להעניק תרומות.

במכתב[30] מ-16.02.2024 ששלחו חברי ועדת הפיקוח והרפורמה של בית הנבחרים האמריקני (Committee on Oversight and Accountability) למזכיר המדינה אנתוני בלינקן בנוגע להחלטת ממשל ביידן ב-2021 לחדש את המימון האמריקני לאונר”א לאחר החלטת ממשל טראמפ להקפיאו, הם ביקשו לקבל את כל המידע והמסמכים שנוגעים למנגנוני הפיקוח וההגנה של הממשל שנועדו למנוע מעבר כספי סיוע אמריקני מאונר”א לחמאס ולפעולות טרור.

בשורה התחתונה, נראה שלרוב המדינות התורמות אין מנגנוני פיקוח הדוקים מספיק שמטרתם לבחון לאן הולכים כספי הסיוע שתרמו, מהרגע שהגיעו לידי אונר”א.
ללא כספי הסיוע מארה”ב, שמהווים כשליש מסך תקציבה, אונר”א לא תוכל להמשיך ולהתקיים זמן רב. עם זאת, יצוין שעל אף שהאמריקנים הודיעו על הפסקת הסיוע, יש לכך רק משמעות הצהרתית ומדינית משום שארה”ב העבירה את כל הסיוע ל-2024 לפני שהודיעה על הפסקת הסיוע.

המלצות

המלצות לממשלת ישראל

1. ימוץ גישה שדוגלת בפירוק כללי ומיידי של אונר”א והפסקת ההכרה בה, ברצועת עזה וביהודה ושומרון – מניעת פעולות של אונר”א ברצועה; מניעת כל ניסיון ארגון מחדש של אונר”א ברצועה, כולל מרפאות, בתי ספר וכיוצא בזה. ביהודה ושומרון – מניעת מתן היתרי עבודה, יבוא סחורות וכיוצא בזה על ידי אונר”א.
2. העברת האחריות לכלל בתי הספר, המרפאות ומוסדות אונר”א ברצועה לידי נציבות הפליטים של האו”ם (UNHCR). זאת, תוך עבודה מול הגורמים המוסמכים בנציבות זו בנוגע לנושאי הרפואה, החינוך וכדומה. יש להדגיש: מעמד הפליטות של תושבי הרצועה חייב לפוג במסגרת הגדרתם מחדש של פליטים פלסטינים תחת ההגדרה העולמית הכללית, לצד מעמדם של “מחנות הפליטים” שחייב להשתנות ליישובי קבע.
3. החלפת מנגנון חלוקת הסיוע ההומניטרי של אונר”א ברצועת עזה במנגנון אחר של צה”ל במסגרת ממשל צבאי זמני ברצועה, בידיעה שהסיוע של אונר”א מגיע גם לידי חמאס ולא רק לאוכלוסייה האזרחית.
4. סגירה מיידית של כל מוסדות אונר”א שנמצאים בתוך ישראל, והעברת האחריות על התחומים שעסקו בהם למשרדי הממשלה, אם יש בכך צורך. למשל, מטה אונר”א בשכונת גבעת דפנה בירושלים; משרדי אונר”א בשכונת שיח’ ג’ראח במזרח ירושלים ועוד.
5. רגולטורית – ביטול כל הטבות המס לאונר”א ולפעילותה בישראל.
6. המשך פעילות דיפלומטית-הסברתית עצימה ואפקטיבית במטרה להפסיק לחלוטין את העברת כספי התרומה מכמה שיותר מדינות לאונר”א.
7. הוצאת דו”ח ממשלתי רשמי על מעורבות ארגון אונר”א בטרור, שכולל דוגמאות לשימוש במתקני אונר”א, מעורבות עובדיה בטרור, החינוך לאנטישמיות ולאנטי-ציונות במוסדות אונר”א והשיטה של הארגון להנצחת הסכסוך. המידע הרשמי היום במדינת ישראל מבוזר לשברי ידיעות ומסתכם בהצהרות ובידיעות חלקיות שמפורסמות על ידי צה”ל, במקום במדיניות ממשלתית מוסדרת שאפשר להציע לעיון מדינות העולם.

המלצות לקהילה הבינ”ל

1. הפסקת המימון והכרזה על פירוק כולל של אונר”א.
2. מתן התרעה למדינות המארחות להיערך לסגירת הארגון ולמשמעויות הכרוכות בכך.
3. העברת הסמכויות ותחומי האחריות מאונר”א לנציבות הפליטים של האו”ם (UNHCR).
4. בעתיד – שינוי הגדרת הפליט הפלסטיני והשוואתו להגדרת הפליט הכללית, ויישוב הפליטים שנשארו על מנת להביא לסיום בעיית הפליטים הפלסטינים, ובכך להשיג הגדלה משמעותית של הסיכויים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נספחים

נספח א’: קטעים מספרי לימוד של אונר”א

מקור: UNRWA Education: Textbooks and Terror, מכון Impact-se, נובמבר 2023, https://www.impact-se.org/wp-content/uploads/UNRWA-Education-Textbooks-and-Terror-Nov-2023.pdf

כתבה ובה סרטון של תלמידי בית ספר של אונר”א במזרח ירושלים מדברים על מה שלומדים בבית הספר על יהודים, ומצהירים שהם מוכנים להיות שהידים, שהם יביסו את ישראל במלחמה וכי דקירה ודריסה של יהודים עושה כבוד לפלסטינים: https://www.cfnepr.com/תלמידים-בבי-ס-של-אונר-א-במזרח-ירושלים-מדברים-דקירת-יהודים-כבוד-לפלסטינים.html

מחנות הקיץ של אונר”א מנוהלים על ידי חמאס ומשמשים חממה לייצור דור צעיר חדש המתחנך על אנטישמיות וג’יהאד כנגד ישראל. במחנה “חלוצי השחרור – חרב ירושלים” (השם הערבי של מבצע “שומר החומות”) בקיץ 2021, שחלקו נערך בתוך בסיסי חמאס וגא”פ, התחנכו הילדים “למות כשהידים למען אללה” ו”ולבצע פיגועים כדי לשחרר את המולדת” ו”לשחרר את פלסטין ולטהר אותה מיהודים”. במסגרת האימון למדו על הפעלת נשק ואמל”ח, תרגלו חטיפת חיילים ולוחמה בשטח בנוי, ושרפו דגלי ישראל. חמאס פרש את חסותו על מחנות הקיץ האלה ובכיריו מגיעים אליהם כדי לשדר מסר של שליטה בדור הצעיר ובתכניות אונר”א.[31]

נספח ב’: הנצחת הסכסוך במספרים של אונר”א

טבלה[32] מאתר אונר”א ובה נתונים על אודות מספר הפליטים הרשומים וסיווגם לקטגוריות. כפי שאפשר לראות, כ-600,000 פליטים רשומים אינם פליטים גם לפי אונר”א, אלא נחשבים ל”נשואים לפליטים”, “צאצאים של פליטים” ו”מאומצים של פליטים”. נוסף על כך, אין נתונים על מספר ה”פליטים המקוריים”, שכאמור היו כ-750,000 מהם במלחמת העצמאות. מספר הפליטים הכפיל עצמו פי 8, מ-750,000 ל-6,000,000, על אף שרוב מוחץ של הפליטים המקוריים כבר אינם בין החיים.

נספח ג’: ראיות לשימוש במתקני אונר”א על ידי חמאס בעבר

נספח ד’: ראיות למעורבות אונר”א ב-7 באוקטובר ובמלחמת “חרבות ברזל”

מטה אונר”א בעזה, בו נמצאה מנהרת טרור של חמאס. שרתי חמאס במקום היו מחוברים גם לרשת השרתים של אונר”א | מקור: https://t.me/newsil_tme

משרד הביטחון חשף את פרטיהם של 12 עובדי אונר”א שהיו מעורבים בטבח ה-7 באוקטובר. להלן מספר שקופיות נבחרות | מקור: משרד הביטחון, פורסם: https://img.mako.co.il/2024/02/16/FFFFFFFFFFFFFFFFF.pdf

 

מחבר: סרן במיל’ תמיר ברהום

ייעוץ מקצועי: סא”ל במיל’ מוריס הירש, תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר

עריכה: אור יששכר

עיצוב אינפוגרפיקה: אודליה יגודייב

פורסם: 6 במרץ 2024 / כ”ו באדר ה’תשפ”ד

 

[1] https://www.unrwa.org/content/general-assembly-resolution-302

[2] https://web.archive.org/web/20070828175019/http://domino.un.org/UNISPAL.NSF/0/c758572b78d1cd0085256bcf0077e51a?OpenDocument

[3]https://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94_242_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F  %D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%22%D7%9D

[4] https://www.timesofisrael.com/pro-hamas-bloc-wins-control-of-unrwa-in-gaza/

[5] https://www.terrorism-info.org.il/en/21160/

[6] לפירוט נוסף על שיטת חמאס לשימוש במתקנים אזרחיים כמו בתי ספר, בתי חולים ומסגדים ר’ הביטחוניסטים, מחלקת המחקר, “הערכה אסטרטגית לישראל 2022”

[7] https://www.nytimes.com/2009/02/04/world/africa/04iht-mideast.4.19933553.html

[8] https://drive.google.com/file/d/0B__vpNpiu4cUM2QzNjI3MjctODMwMy00ODdlLTk0MWEtZmRhODZhZjcwMjhm/view?hl=en&resourcekey=0-hfqLM3SPRurm0wJd4vngdg

[9] https://unwatch.org/confirmed-un-admits-palestinians-stored-rockets-in-unrwa-schools-and-highly-likely-used-school-premises-to-launch-attacks/

[10] https://www.unrwa.org/newsroom/press-releases/unrwa-condemns-neutrality-violation-gaza-strongest-possible-terms

[11] https://www.idf.il/en/mini-sites/hamas-israel-war-24/war-on-hamas-2023-resources/ammunition-found-inside-unrwa-bags/, https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/january-24-pr/weapons-and-explosives-located-in-unrwa-bags/, https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/december-23-pr/terrorist-fires-from-a-school-explosive-devices-located-in-unrwa-bags-the-operations-of-the-nahal-brigade-in-northern-gaza/

[12] https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/february-24-pr/inside-unrwa-facilities-weapons-and-underground-hamas-intelligence-asset, https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/january-24-pr/weapons-and-explosives-located-in-unrwa-bags/

[13] https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/february-24-pr/un-vest-and-weapons-located-in-a-bedroom-by-commando-forces/

[14] https://www.idf.il/en/mini-sites/hamas-israel-war-24/war-on-hamas-2023-resources/hamas-shot-at-idf-troops-from-an-unrwa-school/

[15] https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/february-24-pr/inside-unrwa-facilities-weapons-and-underground-hamas-intelligence-asset/

[16] https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1078388

[17] https://img.mako.co.il/2024/02/16/FFFFFFFFFFFFFFFFF.pdf?Partner=interlink

[18] https://www.mako.co.il/news-military/2024_q1/Article-ee5d793eca2bd81027.htm

[19] https://www.wsj.com/world/middle-east/at-least-12-u-n-agency-employees-involved-in-oct-7-attacks-intelligence-reports-say-a7de8f36

[20] https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/15187643

[21] https://www.inn.co.il/news/621803

[22] https://www.impact-se.org/wp-content/uploads/UNRWA-Education-Textbooks-and-Terror-Nov-2023.pdf

[23] https://www.timesofisrael.com/report-israel-to-shut-unrwa-schools-in-east-jerusalem/

[24] https://www.jordantimes.com/news/region/lebanon-conducts-first-ever-census-palestinian-refugees, https://www.inss.org.il/publication/palestinian-refugees-facts-figures-significance/

[25] https://www.unrwa.org/palestine-refugees

[26] https://freemovement.org.uk/briefing-can-criminals-be-denied-refugee-status/

[27] https://www.unhcr.org/about-unhcr/who-we-protect/refugees

[28] https://www.unrwa.org/sites/default/files/top_20_donors_2022_overall_ranking.pdf

[29] https://unwatch.org/updated-list-of-countries-suspending-unwra-funding/

[30] https://oversight.house.gov/wp-content/uploads/2024/02/State-UNRWA-Renewal-Doc-Request.pdf

[31] מרכז בדין לחקר מדיניות המזרח התיכון, UNRWA’s Child Soldiers, https://www.cfnepr.com/205640/סרטים

[32] https://www.unrwa.org/what-we-do/relief-and-social-services/unrwa-registered-population-dashboard

[33] https://www.gov.il/en/Departments/General/terrorists-fire-mortars-from-unrwa-boys-school-in-gaza

[34] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4555365,00.html

[35] https://www.terrorism-info.org.il/Data/articles/Art_20680/E_120_14_384339231.pdf