מחלקת המחקר שלנו ממשיכה לסקור את הלכי הרוחות בחברה הישראלית בנושאי חברה, ציונות וביטחון. תוצאות הסקר המתמשך – “מדד הביטחוניסטים” – מוצגות באופן שוטף לכלי התקשורת ולמקבלי ההחלטות, שכן הקול שלכם חייב להישמע.
במאמר זה נסכם את החלק הראשון של סקר מדד הביטחוניסטים שנערך ברבעון השני של שנת 2022 ועסק בשיקולים שמדינת ישראל צריכה לראות לנגד עיניה בעת עימות צבאי ובהשפעות הדרג המדיני על הדרג הצבאי.
הסקר נערך על ידי מחלקת המחקר ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 1,232 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל המשתמשת באינטרנט. עבור המדגם המשולב (1,232 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.79% בהסתברות של 95%. עבור המדגם היהודי (1,032 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.05% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (200 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.93% בהסתברות של 95%.
מהכרעה ועד תדמית: שיקולים במערכה צבאית
בניהול מערכה צבאית יש מגוון שיקולים ומטרות שלעיתים מתנגשים זה בזה וצריך להכריע ביניהם. פתחנו את הסקר בבירור אילו שיקולים נתפסים כחשובים ביותר בקרב הציבור הישראלי במהלך עימות צבאי עם ארגון טרור או מדינת עוינת.
התוצאות – מעניינות: בעוד בכלי התקשורת ובקרב חלק מקובעי המדיניות נשמעים קולות הדוחקים הצידה אפשרות להכרעה צבאית ברורה בשטח, והעדפה של “תמונת ניצחון”, הציבור הישראלי דווקא חושב אחרת. השיקול שהגיע למקום הראשון בסקר הוא “הכרעה ברורה בשטח” עם 70%. לאחר מכן נמצאים פגיעה מינימלית בעורף הישראלי (63%), הישג תודעתי מול האויב (48%), מספר האבדות בקרב כוחותינו (42%), שמירה על תדמית ישראל בעולם (21%) ולבסוף פגיעה מינימלית בעורף האויב (17%).
מעניין לציין כי קיימים הבדלים בדירוג חשיבות השיקולים בין ערבים ליהודים. בעוד 78% מהיהודים סבורים שהכרעה ברורה בשטח היא השיקול החשוב ביותר במהלך עימות צבאי, רק 41% מהמשיבים הערבים סבורים כן. נוסף על כך, בעוד רק 12% מהמשיבים היהודים סבורים שפגיעה מינימלית באזרחי מדינת האויב היא שיקול מכריע שיש לקחת בחשבון במהלך עימות, לא פחות מ-34% בקרב המשיבים הערבים סבורים כן.
גם פילוח אידיאולוגי של המשיבים מצביע על הבדלים בדירוג השיקולים החשובים ביותר בעיני הציבור הישראלי. כך, למשל, בעוד הימין סבור שהשיקול החשוב ביותר הוא השגת הכרעה ברורה בשטח (89%) ורק אז פגיעה מינימלית בעורף הישראלי (65%), השמאל סבור להפך, וכי השיקול החשוב ביותר הוא דווקא פגיעה מינימלית בעורף הישראלי (72%) ורק אז השגת הכרעה ברורה בשטח (58%).
כך או אחרת, הכרעה ברורה בשטח נמצאת גבוה במערך השיקולים בקרב כלל הציבור הישראלי, ובמרחק משמעותי משאר השיקולים. במילים אחרות: הציבור הישראלי חותר להכרעה ברורה בשטח בעת עימות צבאי.
רישיון להרוג: גבולות ואתיקה
מה זו הכרעה ברורה בשטח, בעצם? הכרעה היא מושג מופשט. הדרך להגיע אליה היא מורכבת, אולי אפילו קיימות כמה דרכים אליה וכנראה מוסכם על כולם שיש לנקוט אמצעים תקיפים על מנת להשיג אותה.
אחד האמצעים התקיפים הללו, שעולה לא אחת על סדר היום הציבורי, הוא הוראות הפתיחה באש. האם ההוראות מחמירות מדי, או שמא דווקא מקילות? במילים אחרות: האם יש לשנות את הוראות הפתיחה באש כך שחיילים ושוטרים יחששו פחות להשתמש בנשק חם כדי לנטרל איומים?
מהסקר עולה כי 72% מהציבור סבור שאכן יש לשנות את הוראות הפתיחה באש. מעניין לציין כי בפילוח לפי לאום עולה כי 81% מהיהודים סבורים שיש לשנות את ההוראות בעוד רק 35% מהערבים סבורים כן. נוסף על כך, בפילוח פוליטי עולה כי 96% מהציבור הימני סבור שיש לשנות את ההוראות ו-43% מהציבור השמאלי סבור שיש לשנות את הוראות הפתיחה באש כך שחיילים ושוטרים יחששו פחות להשתמש בנשק חם כדי לנטרל איומים.
בשלב הבא ביררנו סוגיה אתית שעולה לא אחת בזמן מבצעים צבאיים בעזה: במקרה של ירי על כוחות הביטחון מתוך מטרה אזרחית (בית ספר, בית חולים), האם על כוחות הביטחון לנטרל את האיום גם במחיר פגיעה בלא מעורבים? למרות שכאן התשובות פחות חד משמעיות, עדיין התשובה ברורה: 65% מהציבור סבור שכן ואילו 26% סבור שלא (9% ניטרליים). גם כאן, פילוח לפי עמדה אידיאולוגית מצביע על הבדלים משמעותיים ביחס לסוגיה: 87% מהימין סבור שיש לנטרל ירי שכזה גם במחיר פגיעה בלא מעורבים, לעומת 44% מהשמאל.
שמאל, ימין, שמאל: ראייה צבאית במשקפיים פוליטיים
צה”ל, הדרג הצבאי במדינת ישראל, כפוף ישירות לדרג המדיני. עם זאת, זה לא סוד שמערכת יחסים הדדית מתקיימת בין הדרגים, וכי קיימת ביניהם השפעה הדדית. כך, למשל, 14 מתוך 22 הרמטכ”לים הגיעו לחיים הפוליטיים. חלקם ישבו בקבינט הביטחוני, חלקם היו שרי ביטחון וחלקם אף כיהנו כראשי ממשלה. השפעה זו בין הדרגים ניכרת בכל מערכות ישראל מאז מלחמת העצמאות. בסקר ביקשנו לברר עד כמה לדעת הציבור הישראלי משפיע הדרג המדיני על מידת ההצלחה של צה”ל בשטח.
מהתשובות עולה כי 72% מהציבור סבור כי לדרג המדיני יש השפעה גבוהה מאוד על מידת ההצלחה של צה”ל בשטח, 14% סבורים שההשפעה היא בינונית ורק 9% סבורים כי ההשפעה היא נמוכה (5% השיבו “לא יודע/ת”).
מפילוח לפי לאום עולים הבדלים עמוקים בין יהודים לערבים בדבר השאלה עד כמה משפיע הדרג המדיני על מידת ההצלחה של צה”ל: 78% מהיהודים סבורים שההשפעה היא גבוהה, בעוד רק 12% מהערבים סבורים כן. עוד עולה, כי 13% מהיהודים סבורים שההשפעה היא בינונית ואילו 4% סבורים שהיא נמוכה. בניגוד לכך, 47% מהערבים סבורים שההשפעה היא בינונית בעוד 18% סבורים שהיא נמוכה (שאר המשיבים השיבו “לא יודע/ת”).
בכל מקרה, המסקנה העולה מהנתונים לפנינו ברורה: רוב משמעותי מהציבור הישראלי סבור שלדרג המדיני יש השפעה מכרעת על הצלחותיו של צה”ל בשטח.
כרע”ם ביום בהיר: עד כמה משפיעה מפלגה ערבית על יכולת כוחות הביטחון?
לראשונה מהקמת מדינת ישראל, נכנסה בשנה שעברה מפלגה ערבית לקואליציה. את ההשפעות של הימצאותה של מפלגת רע”ם בקואליציה תוכלו לקרוא כאן. כך או אחרת, אם אכן לדרג המדיני יש השפעה גבוהה על הצלחת הצבא בשטח כפי שעולה מהנתונים, מעניין היה לברר אם נוכחותה של מפלגה ערבית בהרכב הממשלה או בקואליציה משפיעה על יכולת כוחות הביטחון להשיג את מטרותיהם.
51% מכלל הציבור הישראלי סבור שכן, 30% סבור שלא, ו-7% בלבד סבורים כי נוכחותה של מפלגה ערבית בהרכב הממשלה או בקואליציה מחזקת את יכולת כוחות הביטחון להשיג את מטרותיהם (12% השיבו “לא יודע/ת”).
פילוח לפי עמדה אידיאולוגית העלה כמה הבדלים מרחיקי לכת בין המשיבים ממחנה הימין למשיבים ממחנה השמאל. בעוד 88% מהימין סבור כי מפלגה ערבית בקואליציה פוגעת ביכולת כוחות הביטחון לפעול בעימות צבאי, רק 12% מקרב משיבי המחנה השמאלי סבורים כן. נוסף על כך, בקרב אנשי הימין רק 7% סבורים שמפלגה ערבית אינה משפיעה על יכולת כוחות הביטחון ו-1% בלבד סבור שמפלגה ערבית דווקא מחזקת אותם. לעומת זאת, 63% מהמחנה השמאלי סבורים שמפלגה ערבית אינה משפיעה על יכולת כוחות הביטחון ואילו 13% סבורים כי מפלגה כזו דווקא מחזקת את יכולותיהם של כוחות הביטחון.
העם משדר למנהיגיו: נדרשת הכרעה ברורה בעימותים צבאיים
מהממצאים שנותחו לעיל, עולה בבירור שלציבור הישראלי חשוב שבעימות צבאי מדינת ישראל תצא עם הכרעה ברורה בשטח, וכי הציבור נותן מרווח פעולה לצה”ל לפגוע גם בלא מעורבים כאשר נפתחת לעברם אש ממטרה אזרחית. גם בנוגע לסוגיית הוראות הפתיחה באש, רוב הציבור בעד לאפשר לכוחותינו לחשוש פחות להשתמש בנשק כנגד איומים.
עוד עולה מהנתונים כי במדינת ישראל לדרג המדיני השפעה רבה על הדרג הצבאי. במצב דברים זה, יש לבחון ולהחליט בכובד ראש מי מרכיב את הקואליציה, ועל מי הממשלה נשענת, מאחר שביום פקודה, אינטרסים זרים עלולים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות אשר נועדו להגן ולשמור על ביטחונה של מדינת ישראל, ולפגוע ביכולת של כוחות הביטחון להשיג הכרעה ברורה.
