יהודה ושומרון עולים לסדר היום הציבורי בהקשרים ספציפיים מאוד: טרור, פעילות צבאית או הסכמים מדיניים. אבל, יהודה ושומרון הם גם אזורים הקשורים באופן עמוק להיסטוריה של עם ישראל, וגם כאלה שיש להם משמעות כלכלית, תכנונית וחברתית למדינת ישראל. זו הסיבה שבחרנו לחקור הפעם בסקר “מדד הביטחוניסטים” את מקומם של יהודה ושומרון בתודעת הציבור הישראלי בהקשר רחב.
הסקר נערך על ידי מחלקת המחקר שלנו ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 1,191 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט. עבור המדגם המשולב (1,191 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.84% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (956 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.17% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (235 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.39% בהסתברות של 95%.
מחוברים: הזיקה, הזכות והפערים
את ניתוח תוצאות הסקר חילקנו לשני חלקים. החלק הראשון, שאותו אתם קוראים כעת, מתמקד באופנים שבהם מחובר הציבור הישראלי ליהודה ושומרון שלא בהקשר מדיני בטחוני ישיר. החלק השני מתמקד בתפיסות מדיניות וביטחוניות בנוגע ליהודה ושומרון.
הנושא הראשון שבדקנו הוא סוג ומידת החיבור של הציבור הישראלי ליהודה ושומרון. לעיתים נתפס אזור יהודה ושומרון ככזה המשויך למגזר הדתי, ועל כן הפרדנו בין שלושה סוגי חיבורים: חיבור היסטורי, חיבור רגשי וחיבור דתי.
מהנתונים עולה כי 70% מהציבור היהודי מרגיש מחובר ליהודה ושומרון מבחינה היסטורית, 63% מרגיש זיקה רגשית לאזור ול-48% יש חיבור דתי ליהודה ושומרון. המשמעות היא שלרוב מכריע של הישראלים קיים חיבור עמוק ליהודה ושומרון, לפחות ברמה ההיסטורית.
בקרב ערביי ישראל, שנשאלו לגבי זיקתם ל”גדה המערבית”, 37% בלבד מרגיש מחובר ליהודה ושומרון מבחינה היסטורית, 33% מרגיש זיקה רגשית לאזור ול-32% יש חיבור דתי ליהודה ושומרון. במילים אחרות: הציבור היהודי מחובר הרבה יותר לאזור מאשר ערביי ישראל: הן מבחינה דתית, הן מבחינה רגשית ובעיקר מבחינה היסטורית.
מידת חיבור נמוכה ליהודה ושומרון מאפיינת גם את היהודים שזיהו עצמם כשמאל: רק 27% מהמשיבים מהשמאל מרגיש מחובר, לפחות היסטורית, למקום שאין עוררין כי הוא ערש ההיסטוריה והתרבות של העם היהודי. זאת, בהשוואה ל-90% מהמזוהים עם הימין ומרגישים מחוברים היסטורית ליהודה ושומרון, ו-46% מאלה המזוהים עם המרכז הפוליטי.
פערים בין הימין לשמאל נמצאו גם ביחס בין מידת הזיקה ליהודה ושומרון – לזכות על הארץ: 89% מהימין סבור שזיקת העם היהודי ליהודה ושומרון היא הבסיס לזכותו על כלל הארץ, בעוד שרק 10% מהשמאל מסכימים עם כך.
תנועת הביטחוניסטים מזהה סכנה שורשית במידת חיבור נמוכה מדי של חלקים בציבור הישראלי למקומות שהם ערש תרבותנו ובהעדר ידע שמבסס את צדקת הדרך שלנו. זו הסיבה שאנחנו משקיעים מאמצים גדולים בתחום החינוך, דרך הרצאות במכינות קדם צבאיות, מפגשים בתיכונים ועוד.
לבקר ביהודה ושומרון: השפעות אידאולוגיות ודתיות
מעבר לרגשות, זיקות ודעות, רצינו לברר כיצד מתייחסים הישראלים בפועל ליהודה ושומרון ואם הם חלק מהחיים היומיומיים של הציבור הישראלי. ראשית ביקשנו לברר באיזו תדירות מגיע הציבור הישראלי בפועל לאזורים אלו, ולאילו מטרות.
9% מהציבור הישראלי ביקר שם על בסיס שבועי בשלוש השנים האחרונות, 17% על בסיס חודשי, 41% לעיתים רחוקות ואילו 20% מעיד על עצמו שלא ביקר כלל ביהודה ושומרון בשלוש השנים האחרונות (13% מהציבור גר ביהודה ושומרון).
כיוון שלפי שאלה אחרת בסקר, 80% מכלל הציבור הישראלי חש שנסיעה בכבישי יהודה ושומרון היא מסוכנת בהשוואה לנסיעה בכבישים אחרים בישראל, מעלה נתון זה תהייה אם הביקורים ביהודה ושומרון היו תכופים יותר אילו הנסיעה לא הייתה נתפסת כמסוכנת יותר.
כאשר בודקים את אלה שכלל לא ביקרו ביהודה ושומרון בשלוש השנים האחרונות בפילוח אידאולוגי, מגלים הבדל משמעותי בקרב המשיבים: בעוד 18% בלבד מהמשיבים המזוהים עם הימין לא ביקרו כלל ביהודה ושומרון בשלוש שנים האחרונות, 43% מהמשיבים המזוהים עם השמאל לא ביקרו שם.
פילוח מעניין מתקבל כאשר בוחנים את הנושא של ביקורים משפחתיים לפי עמדה אידיאולוגית: 48% מהיהודים המזוהים עם הימין מבקרים ביהודה ושומרון לצורך ביקורים משפחתיים, בהשוואה ל-20% בלבד מהמזוהים עם השמאל. במילים אחרות: החוג המשפחתי קובע במידה רבה אם תבקרו ביהודה ושומרון. כפי שנראה בהמשך, לכך יש השפעה תודעתית על תפיסת יהודה ושומרון.
משפחתי וכלכלי: הביקורים ביו”ש, וההבדלים הלאומיים
בשלב הבא רצינו לברר אם קיימים הבדלים בין היהודים לבין ערביי ישראל בתכיפות הביקורים ביהודה ושומרון, ואת הסיבות שבגינן הן היהודים והן ערביי ישראל מגיעים לשם.
מהנתונים עולה כי בקרב הציבור היהודי אשר אינו מתגורר ביהודה ושומרון, 9% מגיעים ליהודה ושומרון על בסיס שבועי; 17% מבקרים על בסיס חודשי (בסך הכול, לפחות 26% על בסיס חודשי); 47% לעיתים רחוקות ו-27% לא ביקרו כלל ביהודה ושומרון (15% סימנו מגורים במקום).
מהן הסיבות שבגינן מגיע הציבור לבקר ביהודה ושומרון? הסיבה הרווחת לביקור ביהודה ושומרון היא בראש ובראשונה ביקורים משפחתיים (42%), במקום השני ביקור באתרי מורשת (36%), לאחר מכן טיולים רגליים (31%), למטרות עבודה ועסקים (28%), שירות צבאי וביטחוני (27%) ולבסוף ספורט אתגרי (6%).
בקרב ערביי ישראל, 13% מגיעים ליהודה ושומרון על בסיס שבועי; 25% מבקרים על בסיס חודשי; 49% לעיתים רחוקות ו-10% לא ביקרו כלל ביהודה ושומרון (3% מערביי ישראל גרים שם). בשונה מהציבור היהודי, מטרת הביקורים של ערביי ישראל ביהודה ושומרון מציבה מדרג שונה. בראש ובראשונה מבקרים ערביי ישראל ביהודה ושומרון למטרות עבודה ועסקים (63%). רק לאחר מכן מגיעים ביקורים משפחתיים (29%), ושאר הסיבות, כמו טיולים או ספורט אתגרי, באחוזים נמוכים ביותר.
תובנה אפשרית מנתונים אלה היא שבעוד החיבור של ערביי ישראל ליהודה ושומרון הוא בראש ובראשונה כלכלי, החיבור של היהודים בישראל ליהודה ושומרון נשען על קשרים משפחתיים וחברתיים. כך או אחרת, כלל הנתונים מציגים מצב ברור של מארג חיים בלתי ניתן לניתוק בין הציבור הישראלי לבין יהודה ושומרון: משפחתי, חברתי וכלכלי.
צו השעה: ביקור באתרי מורשת ביהודה ושומרון
כאשר נשאל הציבור היהודי כיצד היה מגדיר הסדר שלום הכולל העברת שטחי יהודה ושומרון לרשות הפלסטינית – ויתור על חבלי ארץ ששייכים לישראל או החזרה של חבלי ארץ שכבשה – נמצאו הבדלים משמעותיים בין אלו שביקרו ביהודה ושומרון לאלו שלא.
מבין אלו שביקרו ביהודה ושומרון – 71% ראו במצב כזה ויתור על חבלי ארץ, ו-16% ראו במצב כזה החזרה של חבלי ארץ. לעומת זאת, מבין אלה שלא ביקרו ביהודה שומרון – רק 54% סברו שמצב כזה הוא ויתור, ו-27% סברו שזו החזרה. גם בקרב אלה שסימנו “לא יודע/ת” מודגם הבדל: בקרב אלה שביקרו ביהודה שומרון 13% לא יודעים, לעומת 19% בקרב אלה שלא ביקרו. כך או אחרת, מהנתונים עולה כי ביקורים ביהודה ושומרון משפיעים באופן משמעותי על היחס של הציבור ליהודה ושומרון.
בשלב הבא ביררנו באילו אתרי מורשת ביהודה ושומרון מבקרים היהודים בישראל. מהנתונים עולה כי 47% ביקרו במערת המכפלה, 37% בקבר רחל, 27% בקבר שמואל הנביא (נבי סמואל), 25% בשילה הקדומה, 12% בקבר יוסף ו-12% במזבח הר עיבל.
בפילוח אידיאולוגי עולים הבדלים משמעותיים בין ימין לשמאל: 46% מהמשיבים המזוהים עם הימין לעומת 25% המזוהים עם השמאל ביקרו בקבר רחל; בקבר הנביא שמואל (נבי סמואל) ביקרו 33% מהמזוהים עם הימין לעומת 18% מהמזוהים עם השמאל; בשילה הקדומה ביקרו 31% מהימין לעומת 10% מהשמאל; בקבר יוסף ביקרו 15% מהימין ורק 6% מהשמאל; במזבח הר עיבל ביקרו 14% מהימין ו-8% מהשמאל.
הנתונים משרטטים תמונה די עגומה על מקומם של אתרי המורשת הממוקמים ביהודה ושומרון בקרב הציבור היהודי. חלק מאתרי המורשת האלה הם בעלי חשיבות עליונה בתולדות העם היהודי, כמו גם עוגנים של הוכחות ארכיאולוגיות לתולדות העם היהודי.
נוסף על כך, מהנתונים עולה באופן ברור כי יש יחס ישיר בין ביקור ביהודה ושומרון לבין התודעה הקשורה במקום, כלומר: ציבור המבקר ביהודה ושומרון מרגיש יותר מחובר אליהם.
BDS ודומיו: עד כמה משפיעים ארגוני החרם על הצרכן הישראלי?
חלק ממארג החיים המתקיים בין הציבור הישראלי ליהודה ושומרון מתבטא גם כלכלית: הצרכן הישראלי צורך מוצרים רבים המיוצרים במפעלים הנמצאים ביהודה ושומרון. ארגונים רבים, ה-BDS בראשם, קוראים להימנע מקניית מוצרים שיוצרו על אדמת יהודה ושומרון. החלק הבא של הסקר עסק בהרגלי הקנייה של הציבור הישראלי בכל הנוגע למוצרים ממפעל שמייצר את מוצריו ביהודה ושומרון. במילים אחרות, האם קריאות החרם של אותם ארגונים אנטי-ישראליים משפיעות על המציאות בשטח?
התשובה הפשוטה היא שלא: 4% בלבד מהיהודים ו-19% מערביי ישראל נמנעים לחלוטין מקניית מוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון. לעומתם, ל-71% מהיהודים אין בעיה לרכוש מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון ויותר ממחציתם (37%) לא רק שלא חשים שיש בעיה ברכישה, אלא אף מעדיפים לקנות מוצרים כאלו מלכתחילה. 5% מוכנים לקנות, אך משתדלים שלא כשיש חלופות, וכאמור, רק 4% נמנעים לחלוטין מרכישת מוצרים כאלו (20% מהמשיבים ציינו שהם אדישים למקום הייצור וכלל אינם בודקים היכן המוצרים מיוצרים).
בפילוח אידאולוגי עולה כי למחנה פוליטי השפעה רבה על הנכונות לקנות מוצר שיוצר ביהודה ושומרון: 41% מהשמאל לעומת 1% בלבד מהימין ישתדלו שלא לרכוש או יימנעו לחלוטין מקנייה של מוצר שיוצר ביהודה ושומרון.
בקרב ערביי ישראל, ל-53% אין בעיה לרכוש מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון (מתוכם 21% אף מעדיפים לקנות מוצרים כאלו), 13% מוכנים לקנות מוצרים אלו אך ישתדלו שלא כשיש חלופות, וכאמור, 19% יימנעו לחלוטין מקניית מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון (15% אדישים וכלל אינם בודקים היכן מיוצרים המוצרים).
מעניין לציין כי בעוד 41% מהיהודים המזוהים עם השמאל משתדלים שלא או שנמנעים לחלוטין מרכישת מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון, רק 32% מערביי ישראל עושים זאת.
נכונות למגורים ביו”ש: לא בכל מחיר
יהודה ושומרון מהווים כ-25% משטח ישראל. נתון זה מעלה את השאלה אם הציבור הישראלי רואה ביהודה ושומרון פתרון אפשרי למשבר הדיור. מהסקר עולה ש-66% מהציבור היהודי בישראל סבור שעתודת הקרקעות ביהודה ושומרון היא פתרון אפשרי למשבר הדיור. בפילוח אידאולוגי עולה כי 90% מהימין ו-38% מהמרכז סבור שעתודת הקרקעות ביהודה ושומרון היא פתרון אפשרי למשבר הדיור, לעומת 8% בלבד מהשמאל.
בחלק הבא של הסקר ביררנו אם הציבור הישראלי היה שוקל לגור ביהודה ושומרון במידה שהדבר היה משתלם כלכלית. 47% מהציבור היהודי היה שוקל בחיוב לעבור, כאשר 8% מתנים זאת במעבר ליישובים הנמצאים בצד הישראלי של גדר ההפרדה ו-12% מתנה זאת במעבר ליישובים או ערים גדולות בלבד. (43% לא היו שוקלים לעבור כלל ו-10% גרים שם כיום).
בקרב ערביי ישראל 73% לא היו שוקלים כלל לעבור ליהודה ושומרון. בקרב 25% שכן היו שוקלים לעבור, רק 11% היו שוקלים לעבור ללא תנאים מסוימים, 8% היו מתנים את המעבר לערים או ליישובים גדולים ו-6% היו מתנים את המעבר ליישובים הנמצאים בצד הישראלי של גדר ההפרדה (2% גרים שם כיום).
הסבר אפשרי לחוסר הנכונות של חלקים בציבור הישראלי לשקול מגורים ביהודה ושומרון הוא הסטטוס המדיני של יהודה ושומרון. זו הסיבה שהמשכנו ושאלנו את אלה שהשיבו בשלילה על השאלה אם היו שוקלים לגור ביהודה ושומרון – אם היו משנים את דעתם במידה שמדינת ישראל הייתה מחילה את הדין הישראלי ואת ריבונותה על שטחי C ביהודה ושומרון. ואכן, כשליש מהם היו משנים את דעתם או שוקלים את הדבר מחדש (29%).
סיכום ביניים: יהודה ושומרון – הלב של המדינה
“הסקר מצביע בצורה ברורה על שני ממצאים מרכזיים: האחד, אכן, למרבית הציבור הישראלי היום יש קשר מיוחד ועמוק ליהודה ושומרון. השני, כיום אי אפשר להפריד בין הציבור הישראלי ליהודה ושומרון, כיוון שיש מארג עמוק ביניהם גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה חברתית. זה נכון גם לציבור היהודי וגם לציבור של ערביי ישראל. נוסף על כך, מהסקר עולה שרוב ברור של הציבור היהודי רואה ביהודה ושומרון פתרון אפשרי למשבר הדיור, עם אחוזים גבוהים של נכונות לעבור לגור שם. כל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על משאבי הטבע והיתרונות האסטרטגיים שקיימים באזור הזה”, מסכם מייסד ויושב ראש תנועת הביטחוניסטים, תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, את החלק הראשון של ניתוח הסקר.
“לצערי, הסקר גם מראה על מצב עגום של העדר ביקורים של הציבור הישראלי באתרי המורשת החשובים ביותר לעם היהודי: רק 12% מהציבור ביקר בהר עיבל, אולי האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר לעם היהודי. הסקר מצביע שאחת הסיבות לכך היא חוסר הביקורים של חלקים מהציבור הישראלי ביהודה ושומרון באופן כללי: אם אין משפחה או חברים לבקר שם, לא נחשפים לחבל הארץ היפהפה הזה, ואין רצון לצאת לטיולים ולבקר אתרי מורשת, וזה משפיע ישירות על החיבור הכי בסיסי של עם לארצו – החיבור ההיסטורי והלאומי לחבל ארץ שנטוע עמוק בהיסטוריה של העם שלנו. תנועת הביטחוניסטים מבינה את חשיבות החיבור הזה לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל, ולכן פועלת במכינות קדם צבאיות, במערכת החינוך, בסיורי שטח ופועלת במגוון דרכים כדי לקדם את מקומם של יהודה ושומרון בקרב הציבור הישראלי”.
החלק הבא של ניתוח הסקר יתמקד בתפיסות מדיניות וביטחוניות בנוגע ליהודה ושומרון: הסדרי שלום, הרשות הפלסטינית לאחר עידן אבו-מאזן וכיצד תופסים ערביי ישראל את מדינת ישראל.
