מדד הביטחוניסטים: תפקיד האזרח באסטרטגיית הביטחון הלאומי

במסגרת מיזם “מדד הביטחוניסטים”, מחקר מתמשך בחברה הישראלית בנושאי ביטחון, צבא וחברה, בדקנו הפעם סוגיה שעלתה למרכז הבמה לאחר אירועי השבעה באוקטובר: תפקידו של האזרח באסטרטגיית הביטחון הלאומי.

בסדרת הכתבות הקרובה נסקור את ממצאי הסקר והתובנות העולות ממנו. הכתבה הנוכחית תתמקד באופן שבו הציבור בישראל תופס את תפקידו של האזרח בשמירה על הביטחון הלאומי בשגרה ובחירום, וכן בדעת הציבור על גיוס חרדים ועל מעורבות הנוער. בכתבה הבאה נבחן באופן ממוקד יותר את תחומי ההתיישבות, החקלאות והתעשייה, ואת תרומתם לביטחון המדינה.

הסקר נערך במהלך חודש מאי 2024 בליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,453 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, והוא עבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.

עבור המדגם המשולב (1,453 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.6% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (1,079 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (374 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±5.1% בהסתברות של 95%.

לסכן את החיים למען המולדת? רוב האזרחים מוכנים לכך

בחלקו הראשון של הסקר נשאלו המשתתפים סדרת שאלות שמטרתה להבין עד כמה האזרחים בישראל צריכים לקחת חלק פעיל בשמירה על ביטחון המדינה. 81% מכלל הנשאלים סבורים שבעת חירום האזרחים צריכים להירתם לשמירה על הביטחון, ו-58% מכלל הנשאלים סבורים שהאזרחים צריכים להשתתף בשמירה על ביטחון המדינה גם בשגרה. פילוח לפי לאום ולפי זיהוי אידיאולוגי של הנתונים חושף פערים משמעותיים בתשובות: בימין 91% סבורים שהאזרחים צריכים לקחת חלק פעיל בשמירה על ביטחון המדינה בחירום, ו-66% סבורים שיש לעשות זאת גם בשגרה; במרכז הסכימו 82% שהאזרחים צריכים להיות מעורבים בביטחון בחירום, ו-53% ציינו שגם בשגרה; בשמאל, 70% הסכימו עם ההיגד שנוגע לזמני חירום, ו-37% בלבד הסכימו שהאזרחים צריכים להיות מעורבים בביטחון גם בשגרה. בקרב ערביי ישראל, 68% הסכימו עם ההיגד הראשון ו-61% עם ההיגד השני. אפשר לראות הבדלי תפיסה משמעותיים בין ערבים ליהודים בכל הנוגע לתפקיד האזרח באסטרטגיית הביטחון בשגרה, בהשוואה לעיתות חירום, כאשר ערביי ישראל תופסים תפקיד זה כמשמעותי יותר בהשוואה למרכז ולשמאל בקרב היהודים בישראל.

עוד נשאלו המשתתפים אם במלחמת קיום הם יהיו מוכנים לסכן את חייהם לצורך הגנת המולדת. על השאלה הזאת ענו 71% מכלל הנשאלים בחיוב, אך גם כאן נרשמו פערים משמעותיים בין הקבוצות האידיאולוגיות השונות. בימין 86% מהנשאלים מוכנים לסכן את חייהם למען המולדת, במרכז 70% ובשמאל 60%.

עוד נשאלו משתתפי הסקר אם לדעתם יש להקים משמר לאומי המורכב מיוצאי צבא שתפקידו להבטיח את ביטחון הפנים. 63% מכלל הנשאלים ציינו שיש לעשות זאת, אך שוב התגלו פערים אידיאולוגיים ניכרים: בימין 86% תומכים בהקמת משמר לאומי, במרכז 50%, ובשמאל 31% בלבד.

בין לימוד תורה לשירות מילואים: הפעולות שתורמות לביטחון המדינה

משתתפי המדד התבקשו לסמן אילו פעולות לדעתם תורמות לשמירה על ביטחון המדינה. למקום הראשון במדרג, הגיע “שירות מילואים” עם 88 אחוזי הצבעה, מייד אחריו “התנדבות בכיתות כוננות” עם 86 אחוזי הצבעה, ולמקום השלישי הגיע “שירות צבאי סדיר” עם 84 אחוזי הצבעה. בהמשך המדרג נמצאים התנדבות במשטרה (73%), החזקת נשק פרטי ברישיון (62%) ושירות לאומי (58%). הפעולה שהגיעה לתחתית המדרג היא לימוד תורה, עם 35 אחוזי הצבעה בלבד.

בהסתכלות על פילוח דתי, אפשר לראות שיש הסכמה רחבה בנוגע לשלושת הסעיפים הראשונים. החילונים, המסורתיים, הדתיים והחרדים כאחד ציינו ששירות מילואים, התנדבות בכיתות כוננות ושירות צבאי סדיר תורמים מאוד לביטחון המדינה. מנגד, בסעיף של לימוד תורה נרשמו פערים משמעותיים. בקרב החילונים: רק 12% סבורים שלימוד תורה תורם לשמירה על ביטחון המדינה; בקרב המסורתיים 48% סבורים כך, בקרב הדתיים 73%, ובקרב הנשאלים החרדים 96% סימנו את לימוד תורה כפעולה שתורמת לשמירה על ביטחון המדינה.

רוב האזרחים בישראל: רוצים לראות נוער יותר ציוני ויותר מעורב

מדד הביטחוניסטים הנוכחי התמקד גם בנוער הישראלי, ובשאלת מידת המעורבות שצריכה להיות לו בשמירה על ביטחון המדינה. 56% מכלל משתתפי הסקר סבורים שהנוער הבוגר בישראל צריך לקחת חלק פעיל בהגנה על ביטחון המדינה בשגרה ובחירום. פילוח התשובות מגלה נתון מעניין: בעוד התשובות של היהודים והערבים הן כמעט זהות – 56% מהיהודים חושבים כך, ו-57% מהערבים, הפילוח האידיאולוגי חושף פערים – בימין 69% סבורים שהנוער צריך להיות מעורב בהגנה על המדינה, במרכז 44%, ובשמאל רק 28% חושבים כך.

עוד נשאלו המשתתפים אם לדעתם יש להקים גרעיני מנהיגות של בני נוער ומילואימניקים ביישובי קו העימות. על כך ענו 67% מהנשאלים בחיוב. גם פה הפערים בין הקבוצות האידיאולוגיות גדולים: בימין 82% חושבים כך, במרכז 58%, ובשמאל 42%.

בהקשר של הנוער עלו גם שאלות הנוגעות לחינוך. כך למשל נשאלות משתתפי הסקר אם יש להוסיף לתוכנית הלימודים תכנים על ציונות ועל ערך השירות למדינה. 77% מהיהודים ענו בחיוב, לעומת 32% מערביי ישראל. בפילוח אידיאולוגי ודתי של הציבור היהודי, נראה שהקהלים שהכי מסכימים עם הטענה שיש להוסיף תכנים ציוניים לתוכנית הלימודים הם מסורתיים או דתיים שמשתייכים לימין או למרכז הפוליטי. הקהלים שהכי פחות מסכימים עם הטענה הם חילונים או חרדים, ואנשי שמאל.

כמו כן נשאלו המשתתפים אם לדעתם יש להקים תנועת נוער חדשה שתתמקד בערכי ציונות וביטחון. 54% מהנשאלים היהודים תמכו ברעיון, ורק 28% מהנשאלים הערבים תמכו גם הם. בימין, 69% סבורים שיש להקים תנועת נוער כזו, במרכז 36%, ובשמאל 27%. בסך הכול, 48% מכלל הנשאלים תמכו ברעיון להקים תנועת נוער שתקדם את ערכי הציונות והביטחון.

גיוס חרדים: קודם כול צורך ביטחוני

ומה לגבי הסוגיה הבוערת של גיוס חרדים? 56% מהנשאלים סבורים שהפתרון להעלאת אחוזי הגיוס לצה”ל צריך להתמקד בחברה החרדית, אך בד בבד 59% מציינים שגיוס החרדים חייב לבוא יחד עם גיוס של אוכלוסיות נוספות שכיום אינן מתגייסות.

בשתי השאלות הללו נרשמו הבדלים בין היהודים לערבים. 52% מהיהודים ו-71% מהערבים סימנו שהפתרון להעלאת אחוזי הגיוס צריך להתמקד בחרדים; 62% מהיהודים ו-47% מהערבים סימנו שגיוס החרדים צריך לבוא יחד עם גיוס אוכלוסיות לא מגויסות נוספות. הפערים בין המגזרים נעוצים ככל הנראה בכך שגם הציבור הערבי ברובו לא מתגייס לצה”ל.

מבחינה אידיאולוגית, גם קיימים פערים בין הקבוצות. בימין 40% סימנו שיש להתמקד בגיוס חרדים, במרכז 63%, ובשמאל 78%. עם זאת, השאלה “האם יש לגייס גם אוכלוסיות נוספות?” הניבה תוצאות דומות מאוד, כך שנראה שרוב הציבור היהודי תומך בגיוס אוכלוסיות שונות שאינן מגויסות עכשיו.

לבסוף, המשתתפים התבקשו לבחור בין שתי אופציות, אם לדעתם גיוס חרדים הוא קודם כול צורך חברתי או קודם כול צורך ביטחוני. התוצאות יצאו צמודות מאוד, אך רוב הציבור (54%) סבור שמדובר בעיקר בצורך ביטחוני. התנודות בין הקבוצות הפוליטיות והדתיות נמצאות בתוך טווח הטעות הסטטיסטית.

בשורה התחתונה: הציבור רוצה להיות מעורב

למרות הפערים בין הקבוצות האידיאולוגיות והדתיות השונות, נראה שהציבור הישראלי בכללותו סבור שלאזרח תפקיד משמעותי באסטרטגיית הביטחון הלאומי, קודם כול בעיתות חירום, אך גם בשגרה. הציבור הישראלי אף מאמין בתפקיד שיש לתת לבני הנוער בהגנה על המולדת, ומסכים שיש להתייחס לכך במערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות.

באשר לסוגיית גיוס החרדים, כאן נחשפו פערים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. נראה שרוב הציבור תומך בגיוס חרדים לצה”ל, אך סבור שיש לגייס במקביל גם אוכלוסיות נוספות שכיום אינן מתגייסות.

“כבר מראשית הציונות, היה ברור שנדרשת אומה מגויסת לא רק בחזית אלא גם בעורף”, אומר יו”ר הביטחוניסטים, תא”ל (מיל’) אמיר אביבי. “בעבר יחידות ההגמ”ר (הגנה מרחבית) היו חלק מובנה מהאופן שבו המדינה התנהלה, אך במרוצת השנים הן נזנחו. בעקבות מבצע “שומר חומות” ב-2021, וביתר שאת בעקבות השבעה באוקטובר, הציבור מבין מחדש את החשיבות של מעורבות האזרחים בהגנה – ולראיה, היום כמעט כל יישוב בישראל דואג להכשיר כיתות כוננות. תוצאות הסקר מראות שאנחנו חוזרים לעקרונות הבסיסיים שהיו ברורים מאליהם עם הקמת המדינה, ומבהירות עד כמה הציבור בישראל יכול, צריך ומוכן לתרום מעצמו למען ביטחון המדינה והשמירה על המולדת”.