אסון השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל הציפו לדיון שאלות נוקבות על תפיסות הביטחון של ישראל, ועל מה שנדרש לעשות כדי לתקן את המצב ולשמר את ביטחון ישראל לדורות.
הפעם ב”מדד הביטחוניסטים” בחנו את יחס הציבור הישראלי אל מלחמת חרבות ברזל בהסתכלות של עבר, הווה ועתיד. תחילה בדקנו מה הציבור חושב על הנסיבות והתפיסות שהביאו לאסון השבעה באוקטובר. לאחר מכן בדקנו מה הציבור חושב על המציאות הנוכחית ועל מטרות המלחמה. לבסוף בדקנו אילו לקחים הציבור סבור שיש להפיק מהשבעה באוקטובר, וכיצד הוא חושב שיש לפעול בסיום המלחמה.
בכתבה זו נעסוק בחלקו הראשון של הסקר: היום שלפני מלחמת חרבות ברזל.
הסקר נערך במהלך חודש ינואר 2024, מטעם מחלקת המחקר של הביטחוניסטים, ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,156 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, והוא עבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,156 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (919 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.5% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (237 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.5% בהסתברות של 95%.
הכשלים שהובילו לאסון: ניתוח מודיעין שגוי והתנהלות לקויה בזמן אמת
המחדלים שאפשרו את התרחשות השבעה באוקטובר עוד ייבחנו לעומק בעתיד, וייתכן שיחלפו שנים עד שהציבור יֵדע בוודאות מהן הסיבות למחדל ומיהם האשמים. בינתיים, שאלנו את הציבור מי לדעתו נושא בעיקר האחריות לאסון הגדול שפקד את החברה הישראלית, הדרג הצבאי או הדרג המדיני. התשובה שקיבלנו: גם וגם, אם כי קיימת הסכמה גבוהה יותר באשר לחלקו של הדרג הצבאי במחדל: 89% מהמשיבים סבורים שהדרג הצבאי אשם, ו-76% סבורים שהדרג המדיני אשם.
נוסף על כך בדקנו אילו כשלים צבאיים השפיעו לדעת הציבור על האסון. 91%מהמשיבים מאמינים שהכשל המכריע הוא ניתוח שגוי של מודיעין קיים, ואילו רק 67% מהמשיבים מאמינים שלצה”ל היה מחסור במודיעין. על השאלה אם הכשל בהבנת הסיטואציה בזמן אמת השפיע על האסון, 89% ענו בחיוב, ו-86% ציינו שהיערכות לא מספקת של צה”ל בגבול עזה בשגרה השפיעה גם היא על מאורעות השבעה באוקטובר.
נתון מעניין נוסף שעלה במסגרת הסקר הוא עלייה של 14% במדד האמון במשטרת ישראל. בסקר הנוכחי 39% ציינו שיש להם אמון במשטרה, לעומת 25% בלבד בסקר הקודם. ייתכן שהעלייה באמון במשטרה נובעת מהתרומה המשמעותית וההרואית שלה לבלימת הפלישה בשבעה באוקטובר.
הקונספציה קרסה. אבל איזו קונספציה בדיוק?
על אמירה אחת יכול הציבור להסכים: “הקונספציה קרסה”. השאלה שנותרה פתוחה היא: מה בדיוק הייתה הקונספציה. בסקר שאלנו עד כמה התפיסות השונות שבהן החזיקה מדינת ישראל אפשרו את מתקפת הטרור.
במקום הראשון, לפי84% מהמשיבים, נמצאת התפיסה שלפיה חמאס מורתע. מייד אחריה נמצאות התפיסה שאפשר לשמור על ביטחון ישראל לצד שלטון חמאס ברצועה (82%), והתפיסה שמודיעין וטכנולוגיה יכולים להחליף נוכחות צבאית משמעותית (81%). שתי תפיסות נוספות שהשפיעו לדעת המשיבים על אירועי השבעה באוקטובר הן התפיסה שמתן שטח, עצמאות פנימית וכסף לשלטון הפלסטיני בעזה יפחית את הכוונות לתקוף את ישראל (79%), והתפיסה שנכון לחזק את חמאס בעזה כדי להחליש את הרשות הפלסטינית (75%).
תפיסה נוספת שהוצגה למשתתפי הסקר היא התפיסה שלפיה מהלך היפרדות מהפלסטינים, כפי שנעשה בהתנתקות, יוביל לעליית כוחות מתונים ברצועת עזה ולרגיעה ביטחונית. על פי תוצאות המדגם המשולב, 73% מהמשיבים סימנו תפיסה זו כגורם אפשרי למחדל. בחלוקה לפי לאום, עלה כי 80% מבין המשיבים היהודים סבורים שתפיסה זו השפיעה על המחדל, לעומת 48% מהמשיבים מקרב ערביי ישראל. גם בתוך הציבור היהודי אפשר לראות חילוקי דעות. בחלוקה אידיאולוגית של הציבור היהודי, אפשר לראות כי 92% מהנשאלים שזיהו עצמם כימנים סימנו תפיסה זו כמשפיעה על האסון, לעומת 69% ו-66% מקרב הנשאלים שזיהו עצמם במרכז ובשמאל בהתאמה.
בחזרה ל-2005: האם תוכנית ההתנתקות השפיעה על השבעה באוקטובר?
אחת השאלות שעלו מחדש לדיון בעקבות מלחמת חרבות ברזל היא האם תוכנית התנתקות, שבוצעה בשנת 2005, השפיעה על אסון השבעה באוקטובר.
במסגרת הסקר, שאלנו את המשתתפים אם לדעתם תוכנית ההתנתקות הייתה טעות. 60% מהם סברו כי ההתנתקות הייתה טעות, לעומת 35% שסברו שלא הייתה טעות, ו-15% ש”אינם יודעים”.
בחינה של הפילוח לפי לאום חושפת פערים משמעותיים. 68% מהיהודים סבורים שההתנתקות הייתה טעות, אך רק 31% מערביי ישראל חושבים כך. פער גדול אף יותר אפשר לראות בפילוח האידיאולוגי בקרב המשיבים היהודים: בימין 86% מהמשיבים מאמינים שההתנתקות הייתה טעות, ובשמאל 29% בלבד.
המשתתפים בסקר נשאלו גם אם דעתם בנוגע להתנתקות השתנתה בעקבות מאורעות השבעה באוקטובר. 79% מהמשיבים ענו שדעתם לא השתנתה, 19% ענו שבעבר הם חשבו שההתנתקות הייתה נכונה אך כעת חושבים שהיא הייתה טעות, ו-2% בלבד בחרו בתשובה ההפוכה – בעבר הם חשבו שההתנתקות הייתה טעות וכעת חושבים שהיא הייתה מוצדקת.
המחלוקות והסרבנות
התקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל הייתה מאתגרת מאוד עבור החברה הישראלית. בשנים האחרונות נערכו מחאות חברתיות ופוליטיות רבות, שהלכו והחריפו סביב הדיון על הרפורמה המשפטית. בצל המחאות נשמעו גם קריאות לסרבנות מצד משרתי מילואים.
המשתתפים בסקר נשאלו עד כמה המחלוקות בחברה הישראלית והקריאה לסרבנות השפיעו לדעתם על ההרתעה הישראלית מול חמאס.
התוצאות מראות כי 84% מהנשאלים במדגם המשולב (ו-91% בקרב הנשאלים היהודים) מאמינים שהמחלוקות בחברה הישראלית פגעו ביכולת ההרתעה מול חמאס. פילוח של האוכלוסייה היהודית לפי זיהוי אידיאולוגי לא גילה פערים משמעותיים בין ימין, מרכז ושמאל.
לעומת זאת, באשר לשאלת הסרבנות ואי-ההתייצבות לשירות, כן הודגמו הבדלים משמעותיים בפילוח האידיאולוגי: בימין 93% מאמינים שהסרבנות פגעה ביכולת ההרתעה, במרכז 74% חושבים כך, ובשמאל 51% בלבד.
השורה התחתונה
חלקו הראשון של הסקר נועד לברר מה הציבור חושב על הנסיבות שאפשרו את התרחשות האסון בשבעה באוקטובר. לצד חילוקי דעות ברורים בין היהודים לערביי ישראל, ובין הימין לשמאל, התגלו גם מספר הסכמות שמעלות מסקנות חשובות.
“אנחנו רואים שהחברה הישראלית מסכימה באופן גורף שהמחלוקות בעם והקריאות לסרבנות פגעו ביכולות ההרתעה של ישראל. זה מוכיח שהאחדות בעם הכרחית לשמירה על החוסן שלנו, ושצה”ל צריך להישאר מחוץ לשיח הפוליטי”, אומר תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, יו”ר הביטחוניסטים. “ראינו גם שאין קונספציה אחת שקרסה, אלא מערך חשיבה שלם שלא היה מיושר עם המציאות. בשביל להבטיח את ביטחון ישראל נדרשת חשיבה מחודשת על כל אסטרטגיית הביטחון הלאומי – בדיוק כמו שתנועת הביטחוניסטים התריעה הרבה לפני המלחמה”.
בכתבה הבאה נמשיך לבחון את תוצאות הסקר, ונבדוק מה הציבור חושב על המציאות הנוכחית – גם בזירה המקומית וגם בזירה העולמית.
