"מדד הביטחוניסטים" הוא מחקר מתמשך שנערך בחברה הישראלית בנושאי ביטחון, צבא וחברה. הפעם התמקד המדד בנושא הגיוס לצה"ל והשירות הלאומי – נושא ששזור באופן בלתי נפרד בתוך תפיסת הביטחון של ישראל. במסגרת הסקר נשאלו שאלות שונות הנוגעות לגיוס אוכלוסיות שאינן מגויסות, למתן פטורים גורפים, לסנקציות שיש להטיל על מי שאינו משרת, ולחלופות לגיוס לצה"ל.
הכתבה הנוכחית תעסוק בממצאי הסקר הנוגעים לעקרונות השוויון בנטל ובתפיסות מהותיות שנוגעות לגיוס לצה"ל ולשירות לאומי. הכתבה הבאה בסדרה תתמקד בצעדים מעשיים שיש לנקוט על מנת לקדם את סוגיית הגיוס בישראל.
הסקר נערך במהלך חודש יולי 2025 בליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים-שלם. הסקר נערך בקרב 1,366 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,366 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.7% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (1,118 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (218 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.7% בהסתברות של 95%.
גיוס חרדים – צורך ביטחוני מעל לכול
אחת הסוגיות המרכזיות הקשורות לגיוס לצה"ל היא כמובן גיוס החרדים. בתוך השיח הסוער על הסוגיה החלטנו לבדוק אם גיוס חרדים הוא קודם כול צורך ביטחוני או שהוא יותר עניין חברתי הנוגע לעצם השוויון בנטל. השאלה הזאת נבדקה פעמיים במסגרת מדד הביטחוניסטים – פעם אחת בסקר שנערך במאי 2024, ופעם שנייה בסקר הנוכחי שנערך ביולי 2025. בשני הסקרים עלה שרוב הציבור סבור שגיוס החרדים לצה"ל הוא קודם כול צורך ביטחוני, אלא שבסקר האחרון אנחנו רואים עלייה משמעותית במצדדים בטענה זו: בסקר הנוכחי 65% מצדדים בטענה, עלייה של 8% מלפני שנה. ייתכן שהמלחמה הממושכת מבהירה לחלקים רבים יותר בציבור את הצורך המקצועי והביטחוני בהגדלת סדר הכוחות הצבאי.
שירות לאומי במקום גיוס? תלוי בנסיבות
שאלה נוספת שנבחנה במסגרת בחינת המושג "שוויון בנטל" היא אם שירות לאומי יכול להוות חלופה לגיוס לצה"ל. 79% מהמשתתפים סבורים שכן. למרות ההסכמה הרחבה, מבט על הפילוח לפי רמה דתית חושף פער לא מבוטל בין המגזרים – בקרב הנשאלים החילונים, 74% סבורים ששירות לאומי יכול להחליף גיוס לצה"ל, ובקרב הנשאלים הדתיים כבר 91% סבורים כך.
עוד ביקשנו לברר מהם התנאים שיהפכו שירות לאומי לחלופה הוגנת לשירות צבאי. בהתאם, המשיבים שסימנו כי הם מסכימים ששירות לאומי יחליף שירות צבאי התבקשו לסמן גם באילו נסיבות ותנאים החלופה תיחשב הוגנת. כמעט מחצית מהנשאלים ציינו שבשביל ששירות לאומי יהיה חלופה מקובלת, הוא צריך להיות באותו אורך של השירות הצבאי, להיות שירות חובה, ולהיות פתוח רק למי שגיוסם לא אפשרי מסיבות דתיות, רפואיות או ביטחוניות. 40% מהנשאלים ציינו שיש לשמור אפשרות לזמן את בוגרי השירות הלאומי למילואים לפי הצורך, ו-34% מהנשאלים ציינו שהשיבוץ לשירות הלאומי צריך להיעשות בהתאם לצרכים של המדינה בלבד. מבין אלו שתומכים בשירות לאומי כחלופה לשירות צבאי, רק 15% סבורים שהשירות הלאומי במתכונתו הנוכחית יכול להחליף את השירות בצה"ל.
שאלת המחלוקת: למי להעניק פטור גורף משירות?
לא רק הציבור החרדי עומד לדיון הנוגע לשוויון בנטל. גם ערביי ישראל זוכים לפטור קבוצתי, וגם נשים דתיות, יהודיות, נוצריות ומוסלמיות. שאלנו את הציבור לאיזו מהאוכלוסיות האלה יש הצדקה לפטור הגורף. לפי התוצאות, 21% מכלל הנשאלים תומכים במתן פטור גורף לבני ישיבות חרדים, 33% תומכים במתן פטור גורף לערבים, ו-40% תומכים במתן פטור גורף לנשים דתיות. מבט על הפילוח האידיאולוגי מגלה שאלו המשייכים את עצמם למרכז הפוליטי הם המתנגדים העיקריים למתן פטור גורף לכל אחת מן האוכלוסיות שצוינו, ובמיוחד לחרדים – רעיון שבו תומכים רק 7% מהנשאלים במרכז.
גם בפילוח דתי ניכרים ההבדלים. בציבור החילוני רק 5% תומכים במתן פטור גורף לתלמידי ישיבות ו-15% תומכים במתן פטור גורף לנשים דתיות, ואילו בציבור החרדי אחוזי התמיכה כבר נוסקים ל-78% ו-89% בהתאמה.
"אחד הדברים הברורים שלמדנו בשנתיים האחרונות, גם בהיבטים ערכיים וגם בהיבטים ביטחוניים, זה שבמדינת ישראל נכון וראוי שכולם ישרתו", אומר יו"ר תנועת הביטחוניסטים אמיר אביבי. "יש מגוון דרכים לשרת, בין אם בצבא ובין אם בשירות לאומי, וזה ברור וטבעי שהאוכלוסיות שנושאות בעיקר הנטל הן גם אלו שיצפו יותר מכל לראות את כולם נכנסים מתחת לאלונקה. הגישה ארוכת הטווח שצריכה להיות במדינת ישראל היא גישה של אומה מגויסת שבה כלל המגזרים תורמים לביטחון הלאומי ולחזון של המדינה, כאשר העדיפות צריכה להינתן תמיד לצבא ולצורכי הצבא".
גם בימין וגם בשמאל: גיוס מלא חיוני ללכידות החברתית
במסגרת הסקר נבדק הקשר בין גיוס ללכידות חברתית, ובצידו השני של המטבע – הקשר בין סרבנות לפילוג חברתי. מהנתונים עולה כי 70% מכלל הציבור מסכים עם הטענה שלפיה גיוס מלא של כל חלקי הציבור הישראלי לצה"ל חיוני ללכידות החברתית ולחוסן הלאומי של ישראל.
מעניין לראות כי בימין ובשמאל מידת ההסכמה כמעט זהה – עם 73% ו-71% תמיכה בהתאמה. הקבוצה הפוליטית שבלטה בשאלה הזאת היא דווקא המרכז, שם נרשמו 82% תמיכה.
בשאלה אחרת, התבקשו הנשאלים לדרג עד כמה הם מסכימים עם הטענה שלפיה איום בסרבנות על רקע פוליטי, אידיאולוגי או כל רקע אחר אינו לגיטימי, ואין לו שום מקום בשיח הציבורי. גם כאן נרשמה הסכמה של 63% מהנשאלים, אך פילוח התוצאות לפי זהות אידיאולוגית מגלה שהממוצע לא מספר את הסיפור במלואו. בעוד שבימין 80% סבורים שהאיום בסרבנות אינו לגיטימי, במרכז רק 61% חושבים כך, ובשמאל אחוזי ההסכמה יורדים ל-44%.
"השבעה באוקטובר לימד אותנו בדרך הקשה מהו המחיר של פוליטיזציה של הצבא, שכן כולנו ראינו עד כמה היא פגעה ביכולת ההרתעה ובכשירות של מערכת הביטחון, ומנגד כמה כוח היא נתנה לאויבים שלנו", אומר אמיר אביבי. "בדיוק בגלל זה, הפערים באופן שבו תופסים את נושא הסרבנות בקבוצות הפוליטיות השונות מדאיגים, ומצריכים הבנה משותפת שהצבא ומערכת הביטחון מוכרחים להישאר מחוץ לתחום הוויכוחים הפוליטיים. בשנתיים האחרונות של המלחמה לחמו כתף אל כתף לוחמים שמייצגים את כלל המגזרים, ואף אחד לא שאל את חברו תחת אש אם הוא מהימין או מהשמאל, כי בשדה הקרב ברור מה שלא תמיד ברור בזירה הציבורית וזה שצה"ל הוא הצבא של כולנו".
כל הדרך לקלפי – איך תשפיע סוגיית השוויון בנטל על הבחירות הבאות?
סוגיית השוויון בנטל היא סוגיה בעלת משמעות גדולה גם בהיבטים ביטחוניים וגם בהיבטים חברתיים, וזה מה שהופך אותה לאחד הנושאים הבוערים ביותר בישראל. משתתפי הסקר התבקשו לדרג מהן הסוגיות שישפיעו עליהם בבואם להצביע בבחירות הבאות. סוגיית השוויון בנטל הגיעה למקום הרביעי במדרג זה, לאחר ש-49% מהנשאלים ציינו שהיא תשפיע באופן משמעותי על ההצבעה שלהם בבחירות הבאות. עם זאת, מבט על הפילוח האידיאולוגי חושף פערים משמעותיים בין הקבוצות הפוליטיות: בימין 39% ציינו שיושפעו מסוגיה זו, במרכז 77% ובשמאל 68%. נראה שוב שקבוצת המרכז היא הקבוצה שמעוניינת יותר מכול בשוויון בנטל הגיוס.
מדרג הסוגיות שישפיעו על המצביעים בבחירות הקרובות מגלה שהרבה משקל יונח על שאלות ביטחוניות. למרות שהנשאלים התבקשו לדרג גם סוגיות כלכליות כמו יוקר המחיה וסוגיות חברתיות כמו שיפור מערכת החינוך, למקומות הראשון והשני במדרג הגיעו נושאי ביטחון מובהקים. לפי התוצאות, 74% מכלל הנשאלים ציינו שסוגיית ביטחון הפנים והמשילות היא הסוגיה שתשפיע עליהם יותר מכל בבואם לבחור, ו-63% ציינו שהם יושפעו מביטחון ישראל מול גורמים חיצוניים.
"מדד הביטחוניסטים מראה פעם אחר פעם שהנושא מספר אחת שמטריד את הציבור בישראל זה הביטחון", אומר אמיר אביבי. "אנחנו רואים שביטחון הפנים והמשילות הם הסוגיה שמטרידה את הישראלים יותר מכול, אפילו יותר מהאיומים החיצוניים על המדינה. הדבר קשור ככל הנראה בכך שמדינת ישראל הצליחה בשנתיים האחרונות לפרק משמעותית את האיומים מן החוץ, אך בבית היא עדיין נאבקת. הנתונים שעולים מהסקר תואמים את כל הרעיון של סולם הצרכים של מאסלו, שלפיו הצורך הבסיסי ביותר של האדם הוא הצורך הקיומי. הציבור בישראל מבין שבלי ביטחון לאומי ואישי אין אפשרות להפנות קשב לתחומי עיסוק אחרים, ולכן עלינו לטפל קודם כול בסוגיה הזאת".
