"מדד הביטחוניסטים" הוא מחקר מתמשך שנערך בחברה הישראלית בנושאי ביטחון, צבא וחברה. הפעם התמקד המדד בנושא הגיוס לצה"ל והשירות הלאומי – נושא ששזור באופן בלתי נפרד בתוך תפיסת הביטחון של ישראל. במסגרת הסקר נשאלו שאלות שונות הנוגעות לגיוס אוכלוסיות שאינן מגויסות, למתן פטורים גורפים, לסנקציות שיש להטיל על מי שאינו משרת, ולחלופות לגיוס לצה"ל.
הכתבה הקודמת בסדרה עסקה בעקרונות לשוויון בנטל ובתפיסות מהותיות שנוגעות לגיוס לצה"ל ולשירות לאומי. הכתבה הנוכחית תתמקד בצעדים מעשיים שיש לנקוט על מנת לקדם את סוגיית הגיוס בישראל.
הסקר נערך במהלך חודש יולי 2025 בליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים-שלם. הסקר נערך בקרב 1,366 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,366 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.7% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (1,118 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (218 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.7% בהסתברות של 95%.
סבסוד תואר ראשון וזכאות לדיור מוזל: אלו ההטבות שראוי להעניק למשרתים
כחלק מבחינת הצעדים המעשיים לעידוד גיוס, משתתפי הסקר התבקשו לסמן אם יש להעניק הטבות למשרתים בצה"ל – ואם כן, אילו הטבות ראוי להעניק להם.
מהתוצאות עולה כי יש קונצנזוס סביב השאלה אם יש להעניק הטבות למשרתים בסדיר ובמילואים. 90% מבין כל משתתפי הסקר, ו-96% מבין הנשאלים היהודים, הסכימו שיש להעניק הטבות למשרתים.
באשר לבחירת ההטבות, ההטבה שהגיעה למקום הראשון, עם תמיכה של 71% מכלל הנשאלים, היא סבסוד לימודים לתואר ראשון. למקום השני, עם 70% תמיכה, הגיעה הטבה של הוספת של נקודות זיכוי במס הכנסה. נוסף על כך, 58% מהנשאלים סימנו שיש להעניק למשרתים בצה"ל העדפה בקבלה למשרות בשירות המדינה, ו-54% סימנו שיש להעניק להם העדפה מתקנת לקבלה למוסדות אקדמיים.
באופן דומה, הנשאלים התבקשו לסמן אילו הטבות ראוי להעניק משרתי המילואים. 69% מהם בחרו במתן זכאות לדיור מוזל למילואימניקים, ו-68% סימנו שיש להעניק מענקים מיוחדים למי שמשרת במילואים מעל 30 יום בשנה.
ביטול הנחות בארנונה ושלילת הזכות לכהן בממשלה: אלו הסנקציות לנמנעים משירות
מול שאלת ההטבות עלתה השאלה אילו סנקציות יש להטיל על אלו שנמנעים משירות צבאי או לאומי – שלא בשל סיבות רפואיות או נפשיות. חלק מהסנקציות שהוצעו היו כלכליות ואחרות נגעו לשלילת זכויות.
באשר לסנקציות הכלכליות, 60% סימנו שיש לשלול מהנמנעים משירות את הזכאות להנחות בארנונה ואת הזכאות להשתתף בתוכנית מחיר למשתכן. 58% סימנו שיש למנוע מהם סבסוד לימודים באקדמיה, ו-55% סימנו שיש לבטל להם נקודות זיכוי מס בתלוש השכר. לפי 52% מהנשאלים יש למנוע מהם גם סבסוד מעונות, ולפי 50% מהנשאלים יש למנוע מהם הנחות בתחבורה ציבורית.
הסנקציות שנוגעות לשלילת זכויות גרפו אחוזי תמיכה לא פחותים. 55% ממשתתפי הסקר, סימנו שיש לשלול מהנמנעים משירות את הזכות לכהן כשר בממשלה, 52% סימנו שיש לשלול מהם את הזכות להיבחר לכנסת, ו-51% מהם סימנו שיש לשלול מהם את האפשרות לעבוד במשרה ציבורית. לפי 40% מהנשאלים אפילו ראוי לשלול מכל אלו שלא משרתים את הזכות לבחור לכנסת. סנקציות נוספות שהוצגו בסקר הן הגבלת אפשרות היציאה מהארץ (31% מהנשאלים) ושלילת הזכות להוציא רישיון נהיגה (24% מהנשאלים).
"העומס האדיר שמוטל על מערך המילואים במלחמה הנוכחית הוא עומס שלא נראה כמותו בהיסטוריה של מדינת ישראל", אומר יו"ר תנועת הביטחוניסטים אמיר אביבי. "המציאות הזאת חידדה מצד אחד את הצורך לתגמל משמעותית את אלו שמשרתים ומסכנים את חייהם למען המדינה, ומצד שני את חוסר הסובלנות שיש מול אלה שאמורים לשרת ולא מתייצבים. אפשר בהחלט להבין מדוע הציבור מעוניין בהטלת סנקציות על אלו שלא נכנסים מתחת לאלונקה ולא מסייעים במלחמת הקיום שבה אנחנו נמצאים כבר כמעט שנתיים".
תמריצים ותוכניות – איך לגייס את החרדים והערבים לצה"ל?
כאשר מדובר על אוכלוסיות שאינן מתגייסות לצה"ל, ההתמקדות היא בשתי אוכלוסיות עיקריות: החרדים וערביי ישראל. במסגרת הסקר נשאלו המשתתפים אם לדעתם יש להעניק תמריצים מיוחדים, שאינם ניתנים לכלל החיילים, עבור חרדים וערבים שכן מתגייסים לצה"ל. הצעה זו זכתה לאחוזי תמיכה נמוכים – רק 19% מהנשאלים סבורים שיש להעניק תמריצים מיוחדים לחרדים, ו-16% בלבד סבורים שיש להעניק תמריצים מיוחדים לערבים. באופן טבעי, יותר יהודים תמכו במתן תמריצים לחרדים ויותר ערבים תמכו במתן תמריצים לערבים – אך אחוזי התמיכה עדיין היו נמוכים.
כדי להבין טוב יותר את האופן שבו הציבור בישראל תופס את גיוס החרדים, משתתפי הסקר התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם מספר היגדים שנוגעים לנושא. ההיגד שזכה לתמיכה הרחבה ביותר, של 72% מכלל הנשאלים, הוא "על צה"ל לפעול כדי שהמתגייסים למסלולים חרדיים יישארו חרדים במהלך השירות". היגד אחר, שעימו הסכימו 62% מהנשאלים, הוא "על המדינה להקצות משאבים נרחבים לחינוך לשירות בצה"ל במגזר החרדי". היגד נוסף, שזכה לתמיכה של 57% מהנשאלים, הוא "יש הצדקה לדרוש מהחרדים לשרת בצה"ל בשעה שהאזרחים הערבים פטורים מכך".
נראה, אם כך, שרוב הציבור מעוניין בגיוס חרדים לשירות בצה"ל, אך מבין שיש לבצע התאמות על מנת לאפשר למתגייסים החרדים לשמור על אורח חייהם גם במהלך השירות. "עידוד גיוס חייב לכלול גם שינוי יסודי בחינוך בקרב אוכלוסיות שלא מתגייסות, לצד התאמת מסלולים", מוסיף אמיר אביבי. "במקביל יש ציפייה שההנהגות של אותן אוכלוסיות יבינו את גודל השעה, ויצטרפו למאמץ לתווך לאנשיהן את החשיבות של שירות בצה"ל ובמערכות הביטחון".
פתרון ביטחון לצורך ביטחוני
כפי שהודגם בכתבה הקודמת בסדרה, רוב הציבור בישראל מאמין שגיוס החרדים הוא קודם כול צורך ביטחוני. גם תנועת הביטחוניסטים סבורה כך, ועל כן יזמה את תוכנית ה-8000 – מתווה לגיוס החברה החרדית לשירות ביטחון. נקודת המוצא שעומדת בבסיס התוכנית היא שנדרשת תוספת מיידית של כ-16,000 חיילים למערך הלוחם ותומך הלחימה בצה"ל. המתווה המוצע הוא לערוך שני מחזורי גיוס מדי שנה, שבכל אחד מהם יגויסו 8,000 חרדים מבין החרדים שחייבים בגיוס.
משתתפי הסקר התבקשו לסמן אם הם יתמכו בתוכנית שאלה יעדי הגיוס שלה. התוצאות חושפות אחוזי תמיכה נמוכים בכל הקבוצות האידיאולוגיות: בימין 37% תמכו בתוכנית, במרכז 21%, ובשמאל 23%. אחוזי התמיכה הנמוכים מעידים שגם אם הציבור רואה בגיוס החרדים צורך ביטחוני, הוא עדיין מחפש אחר פתרונות חברתיים שהם שוויוניים אך לא בהכרח ישימים.
"אזרחים רבים בישראל מרגישים, ובצדק, שכולם צריכים לשרת באופן שוויני", אומר אמיר אביבי. "עם זאת, צריך לחשוב על פתרונות בני-קיימא. כפי שציבור רחב הרגיש שלעשות רפורמה משפטית מקיפה מקצה לקצה זה לא דבר סביר, באותה מידה יש ציבור שמרגיש שלשנות את אורח חייו מקצה לקצה באופן מייד זה דבר מורכב. תוכנית ה-8,000 של הביטחוניסטים מציעה מתווה מדורג, שאומנם לא פוגש את השאיפה לראות כולם מגויסים בטווח הקצר, אך מחזיק בחזון ברור: הפיכת ישראל לאומה מגויסת שבה, בסופו של דבר, כולם כולל כולם משרתים".
