ההבדל התהומי בין מוספי העיתונים החגיגיים לראש השנה לבין מוספי העיתונים הקודרים ליום הכיפורים מספר בכל שנה מחדש סיפור על החברה הישראלית.
בעוד במדדים צבאיים ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים ברור, העיסוק התקשורתי באותה מלחמה מתמקד בכשלים שהובילו לנקודת פתיחה גרועה, ולא בניצחון שבסופה. האם תופעה זו גורמת לעיוותים בתפיסת המלחמה בקרב הציבור הישראלי, והאם יש בכך כדי לפגוע בביטחון ישראל בעתיד?
לרגל 50 שנה למלחמת יום כיפור, יצאה מחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים בסקר שבירר את עמדת הציבור בנוגע לסוגיות שונות הנוגעות למלחמת יום כיפור – האחריות, המורשת ואיך המלחמה משפיעה על התפיסה הביטחונית של הציבור הישראלי היום.
הסקר נערך בליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים, בקרב 1,057 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה סטטיסטית כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. עבור המדגם המשולב (1,057 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.01% בהסתברות של 95%. עבור המדגם היהודי (858 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.35% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (199 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.95% בהסתברות של 95%.
ניצחון או כשלון: המרחק מקהיר ומדמשק
כאמור, מבחינה צבאית, תוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים מעידות על ניצחון ברור. מדינה שבה חיו אז כ-3 מיליון תושבים עמדה מול כוח צבאי אדיר שנבנה במשך שנים וכלל לא רק את צבאות מצרים וסוריה, אלא גם חילות משלוח מעיראק, ירדן, לוב ומרוקו, בתמיכה סובייטית מסיבית. את סדר הגודל של הניצחון הצה”לי אפשר להבין מדברי הרמטכ”ל המצרי דאז, סעד א-שאזלי, שכתב בספרו על כך ש”כוח צבאי גדול יותר משל נאט”ו” התפרק בתוך זמן קצר מול הכוחות הישראליים.
שאזלי לא הגזים. 370,000 חיילים ישראליים מול 785,000 חיילי אויב, 476 מטוסי קרב ישראליים מול 1,342 מטוסי אויב, ו 2,100 טנקים מול 5,382 בהחלט מעידים על מצב של “מעטים מול רבים”. והתוצאות: מול המחיר הכבד של כמעט 2,700 הרוגים ישראלים, 800 טנקים ו-102 מטוסים, איבד הצד שכנגד כ-20,000 חיילים, 2,250 טנקים ו-555 מטוסים. מה שהחל כפלישה שתפסה את מדינת ישראל בהפתעה, הסתיים במרחק נגיעה מבירות סוריה ומצרים.
האם החברה הישראלית רואה את מלחמת יום כיפור כניצחון הצבאי הזה, או שמא העיסוק המתמיד בכשלים של אותה מלחמה הוביל לשינוי תפיסה?
שאלנו את הציבור שאלה פשוטה לכאורה: “האם ישראל ניצחה במלחמת יום הכיפורים”. כפי שאפשר לראות, רק 62% מהציבור הישראלי סבור כי מדינת ישראל ניצחה במלחמת יום כיפור. 22% אינו מסכים עם אמירה זו ואילו 16% לא מכריעים בשאלה.
בפילוח המשיבים לפי לאום, עולים הבדלים משמעותיים בין יהודים לערביי ישראל. בעוד 71% מהמדגם היהודי סבורים שמדינת ישראל ניצחה במלחמה, רק 29% מערביי ישראל סבורים כך. בפילוח אידיאולוגי של המדגם היהודי אפשר לראות הבדלים בין אלה שהגדירו עצמם “ימין” או “מרכז” לבין אלה שהגדירו עצמם כ”שמאל”: 74% מהימין סבורים שניצחנו במלחמה, גם 71% מהמרכז סבורים כן, אך בקרב השמאל הישראלי, רק 54% סבורים שניצחנו במלחמה.
הילדים של חורף 73′ הם המבוגרים של חורף 23′
שאלה נוספת ששאלנו, כדי לדייק את תחושת הניצחון, העלתה שרק 19% מהציבור הישראלי רואים במלחמת יום הכיפורים “ניצחון ברור” של ישראל. בפילוח לפי לאום, רק 22% מהיהודים סבורים שהיה זה “ניצחון ברור”.
האם לגיל המשיבים יש השפעה על תפיסת הניצחון? מתברר שכן: בקרב המשיבים עד גיל 50, 18% תופסים את המלחמה כ”ניצחון ברור”, זאת לעומת כמעט פי שניים (34%) מקרב המשיבים בגילאי 66 ומעלה, אשר היו לפחות בני 16 כשפרצה המלחמה ולבטח זוכרים את מאורעותיה.
להבדלים מובהקים אלה בתפיסת המלחמה כמה הסברים אפשריים. אחד מהם: הזווית שבה מוגשת המלחמה לציבור הישראלי בתקשורת. אלה שחיו באותה תקופה, וחוו גם את הכשלים וגם את הניצחון, מרגישים את הניצחון הברור באופן מובהק יותר לעומת אלה שלא נכחו במאורעות, ומכירים את המלחמה מהאופן שבו היא מדוברת בישראל, ומאותם מוספי יום כיפור שהזכרנו בראש הכתבה כסמל לחיטוט המתמיד שלנו בפצעי המלחמה.
חיטוט מתמשך בפצעי עבר או הפקת לקחים בריאה
חיטוט בפצעי העבר הוא חשוב, בעיקר כדי להסיק מסקנות לעתיד. השאלה היא אם מחירו של החיטוט גבוה מדי, ואם הסקת המסקנות הנובעת ממנו תורמת לביטחון ישראל.
נעסוק תחילה בשאלה השנייה: האם העיסוק המתמיד בכשלי המלחמה מפחית את הסיכויים לחזרה על אותם כשלים? סדרת שאלות שעסקה בנושא זה גילתה שהציבור הישראלי לא באמת חש שכך הם פני הדברים.
כך, למשל, שאלנו עד כמה הפתעה ביטחונית כמו מלחמת יום הכיפורים יכולה לחזור על עצמה היום. 66% מהציבור סבור שהפתעה הדומה לזו שהתרחשה לפני 50 שנה יכולה להתרחש היום, לעומת 21% שסבור שהסיכוי לתרחיש כזה הוא נמוך (13% ניטרליים). מעניין לציין שערביי ישראל פחות מסכימים עם הטענה כי ההפתעה יכולה לחזור (48%) לעומת היהודים בישראל (71%).
התחושה שהפתעה שכזו יכולה לחזור אינה מעידה על אמון בכך שהלקחים יושמו, ועובדה זו עולה גם מהשאלה הישירה ששאלנו: האם לדעת הציבור הישראלי לקחי המלחמה מיושמים כיום בפועל במערכת הביטחון? מתברר שרק 43% מהציבור הישראלי סבור כך. במקרה הזה לא מצאנו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בפילוח לאומי או אידיאולוגי.
ומה לגבי שאלת המחיר של חיטוט בפצעי העבר? חלק מהמחיר ראינו בשאלה שהדגימה את תפיסת המלחמה בקרב ילידי 1973 ומעלה, שפחות רואים אותה כניצחון. מחיר נוסף הוא האופן שבו נתפסת גבורתם של הלוחמים בתודעה הישראלית: 48% מהציבור הישראלי סבור כי לוחמי מלחמת יום כיפור לא קיבלו את המקום הראוי במורשת הגבורה וההנצחה הישראלית, והימין (56%) סבור כך יותר מהשמאל (33%).
הנתונים מציגים תמונה ברורה בכל הנוגע לחיטוט המתמיד בכשלי המלחמה, וההימנעות מלדבר על הניצחון ההרואי שהושג במחיר כבד. לאחר 50 שנות חיטוט בפצע, הציבור עדיין לא מרגיש שהלקחים מיושמים או שהסבירות לחזרה על ההפתעה אינה גבוהה, ומנגד – תודעת הניצחון הברור נשחקה. הלוחמים שהביאו את הניצחון על גבם במחיר הכבד ביותר לא זוכים להכרה מספקת, והמלחמה אינה נתפסת כניצחון הצבאי הברור שהיה שם באמת.
ערך הניצחון במלחמת יום הכיפורים כנדבך לבניית הניצחון הבא
מדינת ישראל נמצאת תחת איום מתמיד, והציבור הישראלי מבין זאת היטב. הציבור הישראלי אף מבין שאנחנו יכולים לסמוך בעיקר על עצמנו ועל כוחנו. כך, למשל, עלה מהסקר כי רק 43% מהציבור הישראלי סבור שבמקרה שתפרוץ כנגד ישראל מלחמה המאיימת על קיומה, אפשר לסמוך על ארה”ב שתתמוך בישראל באופן מלא, לרבות הזרמת נשק וחימוש.
במילים אחרות, במלחמה הבאה אנחנו חייבים להיות חזקים בעצמנו, כי לישראל אין את הפריבילגיה להפסיד אף מלחמה. מה הקשר בין זה לבין תודעת הניצחון וההוקרה של הלוחמים במלחמת יום כיפור? לדברי תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, יו”ר תנועת הביטחוניסטים ומייסדה, התשובה טמונה בערכים שסופג הדור הבא: “אנחנו בתנועת הביטחוניסטים מאמינים ויודעים, שמה שינצח את המלחמה הבאה הוא האנשים והרוח השורה בהם. מורשת צה”ל, רוח הלחימה, ציונות והאמונה בצדקת הדרך הן אלה שהניעו את לוחמי מלחמת יום כיפור לתת מעצמם הכול, מה שהוביל לניצחון הברור גם בתנאי פתיחה קשים. אנחנו חייבים להנחיל לדורות הבאים את מורשת אותם לוחמים, את ההבנה שרוח הלוחמים והערכים שלהם הם אלה שהביאה ניצחון ברור, ואת ההבנה שרק אנחנו יכולים להגן על עצמנו. רק כך נוכל לשמור על ביטחון ישראל לדורות”.
