ההיכרות של אמיר אביבי עם זירת החוץ של ישראל החלה בגיל צעיר מאוד. כבן לדיפלומט ששימש כמה פעמים שגריר ישראל, הוא נדד בין מדינות שונות, בהן איטליה, חוף השנהב, צ'ילה וארגנטינה. הוא למד שפות זרות, תרבויות חדשות, מנהגים שונים – אבל מעל לכול למד כמה חשוב להציג את ישראל לעולם.
"הילדות לצד אבא שגריר השפיעה עליי מאוד", הוא משתף. "בכל שנתיים–שלוש עברתי מדינה, ונאלצתי להסתגל לתרבויות ולשפות חדשות. המצב הזה חידד אצלי את היכולת לתקשר עם גורמים שלא בהכרח מבינים את המקום שממנו אני מגיע. היום אני מנסה ליישם את כל מה שלמדתי על הסברה יחד עם הניסיון הצבאי שצברתי, כדי לספר לדיפלומטים מכל רחבי העולם את הסיפור של ישראל מהזווית שלנו".
מאבק בין נרטיבים: שורש בעיית ההסברה
אין הרבה דברים שמוסכמים על החברה הישראלית, אבל יש טענה אחת שנדמה שמקובלת על כל הצדדים – ההסברה הישראלית לוקה בחסר. לפי תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים לשעבר, שורש הבעיה של ההסברה הישראלית נוגע ישירות בשורש הוויכוח הישראלי-פלסטיני.
"אנחנו רואים כאן מאבק בין נרטיבים", הוא מסביר. "מצד אחד, הפלסטינים ותומכיהם מציבים סיפור שהוא שקרי לחלוטין, אבל מאוד פשוט וברור: הם טוענים שהייתה מדינה פלסטינית ואז הגיעו הפליטים היהודים מאירופה והתחילו לכבוש אותה, וכעת צריך לשחרר את כל המדינה מהכובשים היהודים. מנגד, במקום שאנחנו נבוא ונאמר באופן פשוט לעולם: אנחנו עם ישראל ואנחנו הבעלים של הארץ הזאת מכוח הזכות התנ"כית וההיסטורית, אנחנו מסתבכים עם סיפור לא קוהרנטי של כן כיבוש, לא כיבוש, חצי כיבוש – וכשהסיפור לא קוהרנטי הוא גם לא נשמע אמין. בסוף, בכל סיפור טוב יש גיבור ויש נבל, ובעשורים האחרונים הפכנו להיות הנבלים בסיפור של עצמנו. כשזה המצב, אנחנו יכולים לספר עד מחר שיש לנו הייטק מדהים ושזכינו באינספור פרסי נובל, ושאנחנו מייצרים יין טוב, ושאנחנו דמוקרטיה נאורה – אבל עד שהעולם לא יבין שאנחנו בעצם הגיבורים החיוביים בסיפור, שום דבר מהותי לא ישתנה".
"אנחנו משקפים לעולם את צורכי הביטחון של ישראל ומסבירים למה המלחמה מול האסלאם הרדיקלי משותפת לכל המערב"
בלי להתנצל: פעילות ההסברה של הביטחוניסטים
תנועת הביטחוניסטים החליטה מיומה הראשון שהיא תפעל גם לעיצוב תודעה בתחום קשרי הממשל, ותעבוד באופן שוטף מול הדיפלומטים בארץ, בוושינגטון ובאיחוד האירופי. לפי אביבי, פעילות ההסברה של הביטחוניסטים יוצאת וחוזרת כל הזמן לשאלת היסוד שעומדת בבסיס התנועה: מה דרוש כדי להבטיח את ביטחון ישראל לדורות?
"אנחנו משקפים לעולם את צורכי הביטחון הלאומי של ישראל, מתוך אמירה ברורה שיש לנו זכות מלאה לשכון בגבולות בטוחים ובני הגנה, ולהיות מסוגלים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו", הוא מרחיב. "לצד זה, אנחנו משתדלים לגעת גם באינטרסים של המדינות עצמן ולהסביר להן כיצד הפעולות שלנו מסייעות להן, ולמה המלחמה הזאת מול האסלאם הרדיקלי היא מלחמה משותפת של כל המערב".
פעילות ההסברה של הביטחוניסטים מתמקדת בשלוש זירות מרכזיות: תקשורת, מחקר ודיפלומטיה. בהתאם לכך, התנועה מופיעה הרבה מאוד בתקשורת – גם בארץ וגם בחו"ל; מחזיקה מכון מחקר – מכון דוד – אשר מקדם מחקרים בנושאי ביטחון, ומשתפת פעולה עם מכוני מחקר בינלאומיים; וגם נמצאת בקשר עקבי עם דיפלומטים, שגרירים, וחברי פרלמנט ממדינות שונות. הקשר עם הדיפלומטים נעשה בדרכים שונות. מדי שבוע מוציא מכון המחקר עדכון לדיפלומטים שכולל סקירה של אירועי השבוע, ואף מקיים וובינר שבועי שאליו מצטרפים גורמי ממשל מכל העולם. נוסף על כך, נציגי התנועה נפגשים באופן שוטף עם דיפלומטים זרים. בין היתר נפגשו נציגי התנועה עם השגרירים של ארה"ב, רוסיה, הונגריה, הודו וסינגפור, עם חברי פרלמנט אירופי ועם חברי הקונגרס האמריקאי.
הפעילות המתמשכת מול הקהילה הדיפלומטית נושאת פירות, והיום תנועת הביטחוניסטים נחשבת לגוף משפיע ומוערך מאוד. לראיה, נציגי התנועה נפגשים בתכיפות גבוהה עם נציגים של כל המעצמות והמדינות המרכזיות, ומוזמנים באופן קבוע לכל האירועים של השגרירויות. לפי אביבי, ההצלחה נובעת גם מהפעילות העצימה וגם מהקול הייחודי שהתנועה מביאה. "אין הרבה גופים עם תפיסת ביטחון ברורה ועם עמדה בלתי מתנצלת כמו שיש לנו", מוסיף אביבי, "אבל אנחנו לא רק מאמינים בצדקת דרכנו, אלא גם מכירים את השטח באמת. כשהדברים מגיעים מקצינים בכירים, זה מעניק לחוות הדעת שלנו תוקף ואמינות. הדיפלומטים אולי לא מסכימים עם כל דבר שאנחנו אומרים, אבל הם יודעים שההערכות שלנו מאוד מדויקות ונאמנות למציאות".
"השגריר כתב לי: אמיר, אתה רואה? בעקבות הפגישה שלנו הצלחנו לבלום החלטה אירופאית נגד ישראל'
כוחו של הקשר האישי
במציאות שבה רוב פעילות ההסברה נעשית באמצעות פוסטים וציוצים ברשתות החברתיות, תנועת הביטחוניסטים נותנת עדיפות ברורה למפגשים אישיים. "בסופו של דבר, החלטות מתקבלות בממשלות, ולכן היכולת להשפיע על גורמי הממשל היא קריטית", מסביר אמיר אביבי. "ברגע שנוצר קשר אישי זה מאוד מסייע לקדם את האינטרסים של ישראל".
אחת ההצלחות שזכורות ליו"ר התנועה במיוחד בזירת ההסברה קשורה במפגש שקיים עם שגריר הונגריה. "נפגשתי עם השגריר בביתו יום אחרי ירי טילים על תל־אביב, והסברתי לו לעומק מה קורה בעזה", הוא מספר. "יומיים אחרי זה היה דיון באיחוד האירופי שבו ניסו להעביר החלטה אנטי-ישראלית מובהקת. ההחלטה דרשה הסכמה של כל המדינות החברות, ובזכות ההתנגדות של הונגריה היא נפסלה. אחר ההצבעה, השגריר שלח לי וואטסאפ וכתב: 'הינה, אמיר, אתה רואה? בעקבות הפגישה שלנו הצלחנו לבלום החלטה אירופאית נגד ישראל'. זה הוכיח לי אילו דברים משמעותיים יכולים להתרחש או להימנע בזכות קשר בין-אישי".
לחזק את התומכים, לרכך את המתנגדים
המפגשים הרבים עם הדיפלומטים חושפים פער גדול מאוד בין מה שהם חושבים שהם יודעים על ישראל לבין האמת ההיסטורית והמציאות בשטח. "אני אוהב לשאול דיפלומטים מהו המקור של השם פלסטין – ולא נתקלתי בדיפלומט אחד שידע לתת לי תשובה", מספר אמיר אביבי. "לשם הזה אין קשר לא לערבים ולא למוסלמים. זה שם שנתנו הרומאים לאחר מרד בר-כוכבא, כך שהוא קשור לחלוטין להיסטוריה היהודית. חוסר הידיעה הזה מדגיש שאם לא יודעים היסטוריה, ואם לא מכירים את הנתונים, קל מאוד להיגרר לנרטיבים שקריים. הדיפלומטים מושפעים מאוד מארגוני שמאל קיצוניים שמסיתים אותם נגד ישראל, ונשענים על כתבות שמתפרסמות ב'הארץ' או ב-CNN, ומכפישות את ישראל. וככה הם בטוחים שכל המתנחלים הם אלימים, שיש הרעבה בעזה, או שחיילי צה"ל הורגים אזרחים באופן מכוון. המטרה שלנו היא להילחם בהאשמות הבזויות האלה בעזרת נתונים, ולצייר לכל אותם דיפלומטים תמונה כמה שיותר אמיתית וברורה".
עם זאת, בכל הקשור להסברה הישראלית, נתונים מפורטים ועובדות מהשטח לא תמיד מספיקים. הסכסכוך האזורי טעון בכל כך הרבה משמעויות, שאי אפשר להתעלם מהפן הרגשי שמלווה אותו. גם הביטחוניסטים מבינים שיש גורמים שקל יותר לשכנע, ואחרים שנוטים להתבצר בעמדותיהם האנטי-ישראליות – ויהיו העובדות אשר יהיו. "יש מדינות שמלכתחילה מזדהות עם הנרטיב הישראלי, ואחרות שמתנגדות אליו נחרצות", אומר אביבי. "גם בין הדיפלומטים עצמם יש שונות גדולה, כי לכל אחד יש את תפיסת העולם שלו. עם זאת, תמיד יש עבודה שאפשר לעשות. כשאנחנו עובדים עם דיפלומטים שתומכים בישראל, המטרה שלנו היא לספק להם כמה שיותר 'תחמושת' – כלומר כמה שיותר נתונים שבאמצעותם הם יוכלו לקדם החלטות וחוקים פרו-ישראליים. כשאנחנו עובדים עם דיפלומטים שמתנגדים לישראל, המטרה היא בעיקר לרכך את העמדות שלהם, לעזור להם להבין לעומק את הסוגיות השונות, וגם להדגיש את האינטרסים שלהם – כי אחרי הכול, הרבה מדינות מעוניינות בשיתוף פעולה עם ישראל מטעמים שונים".
"הכול מתחיל מאיתנו: מחיזוק הזהות הלאומית ומיצירת חזון משותף. כשרואים שאנחנו עצמנו מבולבלים –התמיכה נחלשת"
לא מספיק להיות צודקים: הדרך לניצחון במערכה על התודעה
ישראל ניצבת מול זירות לחימה שונות ששואבות ממנה קשב רב, אבל אסור לשכוח שיש זירה נוספת שגם בה צריך להשקיע: זירת התודעה. לפי אמיר אביבי, הניצחון בזירה זו מחייב הפניית משאבים, אמונה אמיתית בצדקת הדרך, ויכולת להיות לא רק צודקים – אלא גם חכמים.
"מדינת ישראל לא מתעסקת עם ההסברה ברצינות", הוא קובע. "היקף ההשקעות בתחום הזה בטל בשישים ביחס למה שאנחנו משקיעים בביטחון, וכרגע משרד החוץ הוא אחד המשרדים הכי לא מתוקצבים במדינה. המדינה צריכה לומר בצורה ברורה שגם זו מערכה, ולהפעיל שם את היכולות הטכנולוגיות והיכולות היצירתיות יוצאות הדופן שלה".
מעבר לכך, אביבי מדגיש שוב כי בסופו של דבר הכול יקום וייפול על האמונה שלנו בצדקת דרכנו. לדבריו, רק כשהמסר הישראלי יהיה ברור, מחובר לשורשיו ההיסטוריים והתנ"כיים, ויגיע מתוך תחושת ביטחון בזהות שלנו – רק אז אפשר יהיה לרתום את העולם לטובתנו. "גם אם נפנה את כל המאמץ והמשאבים להסברה, ישראל תוכל לנצח בזירה הזאת רק כשהיא תחזור להיות הגיבורה של הסיפור שלה ולא תגמגם", הוא אומר. "חלקים גדולים מהעולם הם דתיים ויש גם הרבה אוונגליסטים שתומכים בישראל במהותם, אבל כשהם רואים שאנחנו עצמנו מבולבלים – זה מחליש את התמיכה. הכול מתחיל מאיתנו: מחיזוק הזהות הלאומית ומיצירת חזון משותף."
לצד האמונה הפנימית, אביבי מציין עוד נקודה חשובה שאסור לפספס. "לא מספיק להיות צודקים", הוא קובע. "יש בארץ הרבה אנשים עם כוונות טובות, אבל כשהם מתקשרים את הרעיונות שלהם החוצה הם רק פוגעים במקום לקדם. כשמדובר בהסברה, ובמיוחד בהסברה לדיפלומטים, צריך לדעת להעביר מסרים בצורה שתרתום את הקהל ולא תייצר אנטגוניזם. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בפגישות שלנו עם קובעי מדיניות. מצד אחד אנחנו אומרים באופן ברור: 'אנחנו לא עם כובש, זו הארץ שלנו', ומצד שני לא מנסים להתנער מאחריות, להפך. אנחנו מסבירים שמתוך המחויבות שיש לנו לישראל, חשוב לנו להיות אלה שיוזמים ומובילים את הפתרונות".
