החלטה 3379

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו”ם קובעת כי “ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית”. את ההחלטה, שהתקבלה ב-10 בנובמבר 1975, בדיוק 37 שנה לאחר ליל הבדולח בגרמניה, הובילו ברית המועצות ומדינות ערב, והיא נתמכה בקולותיהן של 72 מדינות, בהן גם סין, ברזיל, הודו, פולין, פורטוגל, טורקיה וקפריסין. שגריר ישראל באו״ם באותה עת, אבא אבן, קרע את ההחלטה באופן הפגנתי מעל בימת האו״ם.

החלטה 3379 נשענה על החלטה קודמת (3151) שטענה לקנוניה בין הקולוניאליזם, האפרטהייד הדרום אפריקאי והציונות, וכן על החלטות בוועידות נוספות שבהן נטען שמדינת ישראל מדכאת נשים ומהווה סכנה לשלום העולמי.

ארצות הברית ומדינות המערב התנגדו להחלטה. שגריר ארצות הברית קם ואמר שארצו “לא מכירה, ולא תציית, ולעולם לא תשלים עם החלטה המגונה הזאת”.

ההחלטה בוטלה ב-16 בדצמבר 1991, בהחלטה 4868 של האו”ם, שקבעה כי העצרת הכללית “מחליטה לחזור בה” מהחלטה 3379. החלטת הביטול התקבלה ביוזמת נשיא ארצות הברית, ג’ורג’ בוש (האב), שאף נאם בפני העצרת ואמר כי השוואת הציונות לגזענות היא “עיוות של ההיסטוריה”.

דילוג לתוכן