אחד האיומים החדשים, שעשויים להשפיע על מהלך המלחמה המתנהלת בעזה, הוא השימוש בבינה מלאכותית (AI) למטרות כגון הפצת מידע כוזב, בין היתר באמצעות סרטוני דיפ-פייק של חמאס. נראה כי בעת ששדה הקרב ממשיך להתנהל מעל ומתחת לקרקע, המרחב הקיברנטי הופך גם הוא לשדה קרב מרכזי, והשימוש במידע כוזב עשוי להשפיע באופן דרמטי על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל כאחד.
תופעת הדיפ-פייק הפכה לפופולרית לראשונה עקב הערך הבידורי שלה והשימוש הפרטי בה. מגוון אפליקציות של דיפ-פייק מאפשרות למשתמשים להדביק פרצופים על דמויות שונות או ליצור סרטונים למטרות בידור. עם זאת, הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה מתקדמת זו לא חמק מעיניהם של ארגוני הטרור.
קבוצות קיצוניות הכירו כבר בפוטנציאל הטמון בשתילת נתונים סינתטיים על מנת להשפיע על סביבת המידע באופן המשרת את מטרותיהן הנפשעות. לדוגמה, המיליציה ההודית “חזית ההתנגדות” (תחריכ-י מלת-י אסלאמי) עשתה שימוש בסרטונים ובצילומים מזויפים כדי להשפיע על הנוער בהודו.
גם בארצות הברית ובבריטניה
הפצת דיסאינפורמציה והולכת שולל הפכו לכלים רבי עוצמה בעלי השלכות מרחיקות לכת. השגשוג של הרשתות החברתיות בעידן הדיגיטלי מקל באופן משמעותי על שחקנים זדוניים לבצע מניפולציה על דעת הקהל, לזרוע מחלוקות ולערער את האמון במוסדות ובתהליכים הדמוקרטיים. קבוצות אלה מפיצות תוכן ויזואלי מפוברק במטרה להסית לאלימות, להגביר מתחים קיימים ולהעביר מסרים קיצוניים לקהל היעד שלהן.
הדיפ-פייק ההתקפי מתפתח בקצב מואץ כחלק מתהליך הרדיקליזציה, וההתמודדות עימו דורשת תשומת לב מוגברת. דוגמה מאלפת לכך היא סרטון הדיפ-פייק של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בו הוא מפציר בלוחמים האוקראינים להניח את נשקם, כפי שאפשר לראות בקישור הזה. יתרה מזאת, אפילו בארה”ב ובבריטניה נעשה שימוש בדיפ-פייק של מנהיגים פוליטיים כדי להשפיע על דעת הקהל.
עיצובים גרפיים שנועדו להסית לבצע פיגועים
חמאס ותומכיו כבר השתמשו בדיפ-פייק במלחמה הנוכחית. השימוש בדיפ-פייק, בייחוד בסוגיית החטופים המוחזקים בעזה, גרם לאנשים לחשוב, באמצעות הנדסה חברתית, כי קרה משהו שלא קרה במציאות. גורמים אלה עושים שימוש בתוכן ויראלי כדי להשפיע על דעת הקהל, ותוכן מסוג זה מופץ באופן מיידי בפלטפורמות כגון טלגרם. לאמיתו של דבר, רובם המכריע של סרטוני הדיפ-פייק מגיע מקבוצות תוכן שנוצרו על ידי משתמשי טלגרם.
נוסף לדיסאינפורמציה, חמאס משתמש גם בשילוב של גרפיקה מתקדמת ובינה מלאכותית כדי להפיץ את התעמולה שלו במטרה להסית רבים לבצע פיגועי “זאבים בודדים” וגם לגייס תמיכה בקרב הציבור הפלסטיני בפרט ובמדינות מסוימות בעולם בכלל. חמאס ותומכיו משתמשים בערוצי טלגרם כדי לפרסם פוסטים רבים המכילים תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, וזאת במטרה להפיץ את התעמולה הקיצונית שלהם ולקרוא לפגיעה בישראלים.
דוגמה לכך הם העיצובים הגרפיים המתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית, שבהם נראים מחבלים במסכות המתכוונים לתקוף עיר בישראל, בדומה למתקפה שביצע חמאס ב-7 באוקטובר. דוגמאות נוספות הן עיצובים הכוללים קריאה ברורה לביצוע פיגועי דריסה נגד ישראלים או הסתה לביצוע פיגועי “זאב בודד” בתגובה לפעולות צה”ל, במטרה להצית זירות קרב נוספות על אלה שבעזה.
חמאס אינו הארגון הראשון המשתמש בבינה מלאכותית למטרות תעמולה והסתה של תומכים לביצוע פיגועים. קדמו לו בכך ארגונים ג’יהאדיסטיים נוספים, כגון דאעש ואל-קאעידה, וכן קבוצות המטיפות לעליונות הגזע הלבן.
טרוריסטים אוהבים טכנולוגיה
גורמים ג’יהאדיסטיים היו בין הראשונים לאמץ טכנולוגיות מתפתחות מן הרגע הראשון, כחלק מאמונתם כי עליהם להשתמש בקדמה המערבית עצמה כדי להביס את המערב. מנהיג אל-קאעידה לשעבר, אסאמה בן לאדן, השתמש בדואר אלקטרוני כדי להעביר את תוכניותיו לפיגועי 11 בספטמבר. באופן דומה, המנהיג מעורר ההשראה ביותר של אל-קאעידה לשעבר, אנוור אל-אוולכי, השתמש ב-YouTube לצורך פנייה לקהלים והפצת מסרים, ואף זכה לכינוי “בן לאדן של האינטרנט”. אל-אוולכי, אמריקני ממוצא תימני, הפיץ מאות הרצאות ב-YouTube שבהן דיבר אל חסידיו באנגלית שוטפת וגייס דור שלם של חסידים במערב.
לאורך יותר מ-20 שנה של שימוש באינטרנט וברשתות חברתיות, ארגוני טרור מחפשים ללא הרף דרכים חדשות למקסם את פעילותם ברשת על מנת לתכנן פיגועים, להערים על אמצעי הנגד של המערב ולגייס תומכים. כך הפכה הבינה המלאכותית לגורם משמעותי ביותר במסגרת הג’יהאד שלהם נגד העולם.
הצד האפל של הבינה המלאכותית
ב-6 בדצמבר 2022 פרסם משתמש אדוק בעל מספר רב של עוקבים בשרת Rocket.Chat המופעל על ידי דאעש, שהוא משתמש בתוכנת ChatGPT לצורך ייעוץ בנושא התמיכה בח’ליפות האסלאמית.
שבועיים לאחר מכן הביעו תומכים נוספים של דאעש עניין בפלטפורמה אחרת של בינה מלאכותית, Perplexity Ask, ליצירת תוכן המקדם ג’יהאד. משתמש נוסף שיתף את ממצאיו במסגרת דיון נרחב, שבו הסכימו המשתמשים כי אפשר להשתמש בבינה מלאכותית על מנת לעזור לארגון הג’יהאדיסטי הקיצוני.
לפלטפורמות של תקשורת, כגון אפליקציות של צ’טים, יש פוטנציאל להפוך לכלים רבי עוצמה עבור טרוריסטים לצורך הסתה וגיוס. פלטפורמות אלה עשויות להשתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לשלוח הודעה מותאמת המשרתת את האינטרסים של מגויסים פוטנציאליים. השימוש בצ’טבוטים עשוי גם לנרמל אידיאולוגיות קיצוניות ולטפח תחושה של שייכות לקבוצות קיצוניות מסוימות.
טרוריסטים יכולים להשתמש באנונימיות של הפלטפורמות הללו כדי להסתיר את זהותם בזמן שהם מתקשרים עם מגויסים פוטנציאליים. כמו כן, היכולות הרב-לשוניות של צ’טבוטים של בינה מלאכותית מאפשרות לטרוריסטים להגיע לקהל גדול ברחבי העולם, להתגבר על מחסומי שפה ולהרחיב את טווח הגיוס שלהם.
צ’טבוט בשם אסאמה בן לאדן
ג’ונתן הול, בוחן בלתי תלוי שמונה על ידי ממשלת בריטניה, אמר בריאיון ל”טלגרף” הבריטי כי ערך ניסוי על אתר “Character.ai”, שבו אפשר לקיים שיחות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית עם צ’טבוטים שנוצרו על ידי משתמשים אחרים.
הול דיבר עם מספר בוטים, אשר נועדו לכאורה לחקות את התגובות של קבוצות מיליטנטיות וקבוצות קיצוניות אחרות. אחד מהם אף הציג עצמו כ”מנהיג בכיר בארגון המדינה האסלאמית”. הוא אמר כי הבוט ניסה לגייס אותו והביע “אדיקות ומסירות מוחלטות” לקבוצה הקיצונית. הול אמר כי כל עוד המסרים לא נוצרו על ידי אדם, לא בוצע כל פשע על פי החוק הבריטי. כחלק מן הניסוי הצליח הול ליצור צ’טבוט משלו (שאותו מחק עד מהרה) בשם “אסאמה בן לאדן”, שהפגין “התלהבות בלתי מרוסנת” מטרור.
הניסוי של הול ממחיש את הקלות שבה אפשר להשתמש בכלי בינה מלאכותית ואת האופן שבו גורמים קיצוניים יוכלו לנצל כלים של בינה מלאכותית בעתיד. הניסוי שלו בא בעקבות חשש הולך וגובר בדבר האופן שבו טרוריסטים עלולים לנצל בינה מלאכותית מתקדמת בעתיד.
טכנולוגיה נגישה וזולה
דו”ח שפורסם על ידי ממשלת בריטניה באוקטובר 2023 הזהיר שעד 2025 אפשר יהיה להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת “כדי לאסוף ידע על מתקפות פיזיות על ידי שחקנים לא-מדינתיים, לרבות עבור כלי נשק כימיים, ביולוגיים ורדיולוגיים”. התחזקות הבינה המלאכותית בקרב ארגוני טרור אינה מהווה רק איום קריטי על הביטחון הלאומי, אלא גם מהווה מכפיל כוח עבור סדר היום ההרסני שלהם.
אפשר לייחס את התגברות השימוש בבינה מלאכותית על ידי ארגוני טרור בעיקר לנגישות ולמחיר הזול שלה. בעבר הייתה הגישה לבינה מלאכותית מוגבלת לשחקנים מדינתיים או לתאגידים רב-לאומיים. כיום, לעומת זאת, הפתיחות של טכנולוגיה זו לקהל הרחב מקילה על טרוריסטים להשיג יכולות של בינה מלאכותית ולהשתמש בהן, ואף לתכנן ולבצע פיגועים במידת דיוק רבה יותר.
מכונת הג’יהאד
השימוש בבינה מלאכותית בפיתוח כלי נשק אוטונומיים טומן בחובו סכנות משמעותיות לצבאות ולאוכלוסייה האזרחית כאחד. למכונות אלה, המופעלות באמצעות בינה מלאכותית, יש פוטנציאל לקבל החלטות בעצמן, למקד כוח קטלני ולהשתמש בו ללא התערבות אנושית. עובדה זו מעלה חששות גדולים באשר לשילוב כלי נשק בלוחמה על ידי ארגוני טרור.
אפשרות זו יוצרת תרחיש מבעית, שבו טרוריסטים עלולים להשיג גישה לטכנולוגיות מתקדמות, ובעתיד ייתכן שאף לרובוטי-הרג אוטונומיים לחלוטין שיוצבו בשטח ללא המגבלות הכרוכות בלוגיסטיקה ובכוח אדם.
שימוש בכטב”מים על ידי ארגוני טרור
קיימים כבר דיווחים על טרוריסטים המבצעים ניסויים בכטב”מים חמושים ובטכנולוגיות נוספות הנשלטות מרחוק. לדוגמה, ידוע כי דאעש משתמש בכטב”מים המצוידים בחומרי נפץ לצורך ביצוע תקיפות.
ב-2021 אירעו שני פיצוצים בסיוע כטב”מים בבסיס חיל האוויר ההודי בג’אמו, שהצביעו על מעורבותו של ארגון הטרור הפקיסטני לשכר-א-טייבה. הפיצוץ הראשון גרם נזק חמור לבניין בן קומה אחת, ואילו השני התרחש בשטח פתוח על פני הקרקע. במהלך חקירת מתקפת הכטב”מים התגלה מידע מהותי על אודות אופיין של התקיפות. הסתבר כי הטרוריסטים השתמשו בכטב”מים מנמיכי טוס כדי לתקוף בלילה. אסטרטגיה זו מנעה את גילויָם ואפשרה להם לחדור לתוך אזור המאובטח היטב על ידי מערכות ההגנה ההודיות. השימוש בכטב”מים אִפשר להביא מטעני נפץ ליעדם בדיוק רב.
ארגון חזבאללה, הנתמך בידי איראן, ידוע בשימוש הנרחב שהוא עושה בכטב”מים. שימוש זה הופך אותו לגוף הלא-מדינתי האלים בעל הניסיון הרב ביותר בשימוש בכטב”מים. תוכנית הכטב”מים של חזבאללה צומחת ומתפתחת. כיום מחזיק הארגון בצי של כטב”מים, כולל כטב”מים מתוצרת איראן, כגון “אבאביל” ו”מרצאד-1″ (זוהי גרסה מעודכנת של כטב”ם ה”מהאג’ר” האיראני המוקדם, שבו נעשה שימוש לצורך איסוף מודיעין במהלך מלחמת איראן–עיראק בשנות ה-80).
דאעש הקים חטיבת כטב”מים
כחלק מ”ציר ההתנגדות”, חמאס מקיים שיתוף פעולה רב-שנים עם חזבאללה ואיראן, אשר התרחב גם לתחום הטכנולוגי. ב-2021 הופיע איום חדש מצד החמאס, כאשר הארגון פרסם את הסרטון של הכטב”ם המתאבד “שהאב”, אשר נשא תחמושת בתוך ראשי קרב מובנים.
דאעש החל להשתמש בכטב”מים ב-2013, תוך שימוש בדפוסים דומים. בניגוד לארגוני טרור אחרים לא נעזר דאעש ביכולות צבאיות מתקדמות או בגופים ממשלתיים לצורך פיתוח תוכנית הכטב”מים שלו. הארגון הסלפי השתמש בטכנולוגיות נגישות בקלות בשיטת “עשה זאת בעצמך”. יחד עם זאת, דאעש פיתח תשתית כטב”מים איתנה ועושה בה שימוש נרחב. בינואר 2017 דווח כי דאעש פרסם בשבועון שלו, “א-נבא”, הצהרה בדבר הקמתה של חטיבה חדשה בשם “כלי הטיס הבלתי מאוישים של המג’אהידין”. יחידה מיוחדת זו הוקמה במטרה מפורשת לקדם את יכולות הכטב”מים של דאעש ולשלבן באסטרטגיות המבצעיות שלו.
לסיכום, הפוטנציאל המצמרר של בינה מלאכותית בידיהם של טרוריסטים מעניקה משנה-חשיבות לשיתוף פעולה של הקהילה הבינלאומית לצורך פיתוח אסטרטגיות איתנות למניעת שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית. הופעת מגוון טכנולוגיות נגישות של בינה מלאכותית, כגון דיפ-פייק, צ’טבוטים וכטב”מים, מהווה שלב נוסף בהתפתחות היכולות התעמולתיות והמבצעיות של ארגוני הטרור לצורך ליטוש המסרים, גיוס תומכים וביצוע פיגועים “איכותיים” יותר.
אנו ניצבים בראשיתו של עידן חדש, שבו השימוש בבינה מלאכותית מתרחב לאזורים שונים בעולם. ככל שטכנולוגיה זו תהיה נגישה יותר, כך יהיה נוח יותר לארגוני טרור להשתמש בה. על מנת לשמור על פיתוח טכנולוגיית הבינה המלאכותית במרחב דיגיטלי ידידותי – כך שתהווה כלי שימושי ולא איום – גופי מודיעין וביטחון חייבים להתעלות על היכולות של ארגוני הטרור ולשדרג את יכולות המלחמה בטרור בעידן החדש.
