יהדות התפוצות: כיצד ישראל תגן על הנכס הגדול ביותר שלה?

תקציר מנהלים

נכון לתחילת שנת תשפ"ה יש ברחבי העולם כ-15.8 מיליון יהודים. הקהילה הגדולה ביותר נמצאת בישראל, ובה גרים כ-7.3 מיליון יהודים (46% מכלל היהודים), זאת לאחר שבמשך שנים רבות הקהילה בארה"ב הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר. אולם, מרבית היהודים עדיין חיים מחוץ לישראל – כ-8.5 מיליון יהודים. הקהילה הגדולה ביותר מחוץ לישראל היא ארה"ב, שבה חיים כ-6.3 מיליון יהודים. 2.2 מיליון היהודים האחרים מפוזרים בכ-105 מדינות ברחבי העולם. במרבית מדינות אלו הקהילה היהודית מונה בין 100 ל-10,000 אנשים. למרות העלייה בכמות היהודים בעולם, מספר היהודים לא הגיע עדיין למספרם לפני מלחמת העולם השנייה והשואה, שעמד על 16.5 מיליון יהודים. בהמשך לכך, מאז מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים כאחוז מהאוכלוסייה העולמית הולך ופוחת.

כיום, המגמה מבחינת היהודים בעולם היא התכנסות במספר מדינות מצומצם וירידה בהיקף היהודים במדינות האחרות. בהמשך לכך, שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל וארה"ב, המונות כ-85% מכלל יהודי העולם, נמצאות במגמת גדילה כבר כמה עשורים. מחוץ למדינות אלו המגמה שונה – מאז סוף מלחמת העולם השנייה מספר היהודים במרבית מדינות העולם הולך ופוחת. למגמות אלו מספר סיבות: הגירת יהודים ממדינות ברחבי העולם לישראל ולארה"ב, בעיקר לאור אנטישמיות והמצב במדינות המוצא שלהם; עלייה בהתבוללות; שינוי בהגדרה העצמית של חלק מהיהודים; ושינוי ביחס לידות–מקרי מוות.

ירידה בתמיכה בארה"ב

על פי תוצאות סקר שנערך בארה"ב, ככל שהגיל יורד התמיכה בישראל או הפרו-ישראליות פוחתת בכל המובנים: תמיכה בישראל, בממשלה הישראלית, בסיוע אמריקאי ובסיבות שמאחורי המלחמה. מנגד, התמיכה בפלסטינים עולה בקרב הציבור היהודי הצעיר: תמיכה גוברת בפלסטינים, סיוע להם והצדקת הסיבות שהובילו למלחמה (הגם שמדובר במידה פחותה). חשוב להדגיש כי הדור הצעיר מורכב מהאנשים שיחזיקו בעמדות ההשפעה בעתיד הלא רחוק. מגמת השינוי בדעות תציב אתגרים רבים למדינה בעתיד, שכן כיום יש המון יהודים תומכי ישראל באופן כללי ובעמדות ההשפעה, אולם בעתיד הלא רחוק מצב זה צפוי להשתנות, עקב אחוז הצעירים המחזיקים בדעות מאתגרות יותר כלפי ישראל.

אנטישמיות ואנטי–ציונות

בהמשך לכך, נראה כי כיום האנטישמיות חזרה להיות רווחת בכל צידי המתרס של המפה הפוליטית. האנטישמיות רווחת הן בקרב הימין הקיצוני כדוגמת קבוצות לאומניות וניאו-נאציות, הן בקרב השמאל הפרוגרסיבי והמהגרים המוסלמים, ובקרב רבים במנעד שביניהם. מאפיין שלא השתנה הוא שהאנטישמיות נשענת על בורות, דיסאינפורמציה, טרנדים, נוחות פוליטית וסיבות מסורתיות נוספות.

אחד הביטויים הרווחים לאנטישמיות הוא האנטי-ציונות, שהגדרתה מורכבת. אפשר להגדיר אנטי-ציונות באופן רחב כהתנגדות לתנועה הלאומית היהודית ולזכותו של העם היהודי להקים מדינה עצמאית בארץ ישראל. במצב שבו ההתנגדות היא לעם היהודי בלבד, כשהביקורת מופנית ליהודים בשל היותם יהודים תוך הצדקה עצמית בטיעונים שונים, מדובר באנטישמיות החדשה. כיום, אנטי-ציונים רבים טוענים כי הם אינם אנטישמים וכי הם מתנגדים למדינות לאום ולגזענות, אך ההתנגדות שלהם באה לידי ביטוי רק מול למדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מבלי להתנגד ולמחות נגד מדינות לאום נוספות. טענה נוספת הרווחת בקרב אנטישמים אנטי-ציונים היא שההתנגדות היא לא ליהודים אלא לישראל. אולם, מייד לאחר מכן הם תוקפים אנשים ומוסדות בעלי סממנים יהודיים, מבלי לדעת אם הם תומכים בישראל ומהן דעותיהם הפוליטיות. לבסוף, אנטי-ציונות מתבססת על נרטיב אנטישמי עתיק יומין, שלפיו היהדות היא דת בלבד ולא לאום הזכאי למולדתו ההיסטורית ובעל זיקה לארץ ישראל ולירושלים. נרטיב זה מושמע הן מצד ארגוני טרור פלסטיניים כמו חמאס ופת"ח, הן מצד המשטר האיראני, והן מצד השמאל הפרוגרסיבי והימין הקיצוני.

האנטישמיות מהשמאל נובעת בעיקר מסיבות אנטי-ציוניות ומהתנגדות לקיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית במזרח התיכון כמדינת הלאום של העם היהודי ולא "מדינת כל אזרחיה", כחלק מראיית עולם כוללת של מדכאים נגד מדוכאים. לטענתם, ישראל היא כובשת, מנהלת משטר אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון ועזה ונוקטת פרקטיקות גזעניות. ברחבי העולם מוכרים ארגוני שמאל הקוראים להחרמה של ישראל (עוד טרם המלחמה), בראשם ארגון ה-BDS, שמנסים לגרום לבידוד כלכלי-פוליטי-תרבותי של ישראל, ללא הצלחה מרובה. נוסף לכל אלו, ארגוני זכויות אדם רבים המשתייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית ומקבלים מימון מממשלות זרות מביעים עמדות אנטישמיות ומפיצים שנאה כלפי יהודים ומדינת ישראל. פעמים רבות יש זיקה בין המהגרים הערבים והמוסלמים במדינות השונות לחוגי השמאל, על רקע אידיאולוגי ופוליטי.

במקביל, גם בקצה הימני של המפה הפוליטית קיימת אנטישמיות, הנובעת לרוב ממניעים לאומנים ודתיים-נוצריים. ארגונים ניאו-נאציים, ארגונים הדוגלים בעליונות הגזע הלבן וארגונים נוספים מחזיקים בדעות אנטישמיות, מתבטאים בצורות אנטישמיות ואף נוקטים פעולות בהתאם. לאחר השבעה באוקטובר נשמעו התבטאויות מצד אנשי ימין קיצוני המהללים את הטבח ומסיתים כלפי יהודים. התבטאויות שכאלה נעשו רווחות יותר בשיח הציבורי, אולם עדיין נשמרות בקצה הימני של המפלגה הרפובליקנית, שהממסד שלה מגנה בתוקף התבטאויות שכאלה.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר התקריות האנטישמיות בחו"ל ובשנת 2023 נרשמו מספרים שלא נראו מאז תחילת מדידות האנטישמיות. מאז השבעה באוקטובר מגמה זאת צברה תאוצה ונראתה עלייה משמעותית בכלל התקריות האנטישמיות בחו"ל. תקריות אלו כוללות בתוכם אלימות מילולית, ונדליזם, איומים ואף תקיפות פיזיות ורצח. כך, בשנת 2023 חלה עלייה של 235% באירועי אנטישמיות ברחבי העולם בהשוואה לשנת 2022, ועלייה של 33% באירועים אנטישמים אלימים. חשוב לציין כי חלק מביטויי האנטישמיות התרחשו בשבעה באוקטובר ולפני שצה"ל נכנס קרקעית לעזה. נוסף על כך, מאז תחילת המלחמה נצפתה עלייה במקרי אנטישמיות משני הצדדים, אולם אלו מהצד השמאלי התרבו במידה ניכרת יותר.

לצד זאת, הרשות הפלסטינית ממשיכה להפיץ אנטישמיות, שנאה וקריאות נגד מדינת ישראל ויהודים והיא אחד המוקדים המרכזיים האחראים לכך. בתוך כך, מערכת החינוך הפלסטינית ממשיכה לחנך לאנטישמיות כחלק מהנרטיב הפלסטיני, נוסף למעורבותה של אונר"א ("סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים") בטבח השבעה באוקטובר וההסתה לאנטישמיות ואלימות כלפי יהודים.

חשוב לזכור כי לא מדובר בתקופות החשוכות שלפני השואה או בימים הראשונים של המשטר הנאצי. רוב היהודים לא חווים אנטישמיות ממסדית ואין חקיקות גזעניות נגד יהודים, לפחות בשלב זה. אולם, היכולת לקיים חיים יהודיים במופגן ובביטחון נפגעת ומצטמצמת (תנועה יהודית בקמפוס, הליכה עם סממן יהודי, השתתפות בבית כנסת), כך שהמשך המגמה יסתום את הגולל על האפשרות לקיים חיים יהודיים בכלל בציבור במערב וברחבי העולם. עקב כך חשוב להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולהמשיך להיאבק נגד אנטישמיות ולנקוט בהירות מוסרית כלפי מקורותיה, במטרה שלא נגיע לימים אפלים יותר.

מאבק באנטישמיות

אפשר לחלק את הפעולות נגד אנטישמיות לשני סוגים:

• פעולות שמטרתן מיגון קהילות מול התקפות והבטחת ביטחון בטווח הקצר: מיגון מוסדות יהודיים בידי ארגונים יהודיים וממשלת ישראל; הגברת האבטחה על ידי המדינות השונות.
• פעולות שמטרתן שינוי דעות ומיגור האנטישמיות מהיסוד, הכוללות בעיקר מאמצים בתחום החינוך וההסברה: פעולות בתחום החינוך; גיבוש תוכניות אסטרטגיות למלחמה באנטישמיות; קידום חוקים ואימוץ הגדרות המאפשרות מאבק באנטישמיות; אכיפת רגולציות וחוקים; קיום עצרות תמיכה ועוד.

אחד ההבדלים המשמעותיים בין שני הסוגים הוא המעבר מתפיסה מתגוננת ומגיבה (שהכרחית לביטחון בטווח הזמן הקצר והבינוני) לתפיסה יוזמת שחותרת לשנות דברים מהיסוד (והכרחית להבטחת ביטחון בטווח הזמן הארוך).

ישראל ויהדות התפוצות

לאור המטרות שלשמן הוקמה מדינת ישראל, ביניהן שמירה על יהודים בכל רחבי העולם, ממשלת ישראל עוסקת בנושא יהדות התפוצות על היבטיו השונים. המשרד האחראי על כך הוא "משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות", ש"אמון על הקשר בין יהדות העולם למדינת ישראל, הקשר מתבצע באמצעות פעילות משותפת ודיאלוג משותף עם יהדות התפוצות בראייה כי ממשלת ישראל אחראית לכל יהודי בעולם, בין אם הוא מתגורר בישראל או בתפוצות". משרד התפוצות תומך במספר תוכניות הפועלות ברחבי העולם לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל, ביניהן תוכניות כמו "Smartj" ומיזם "יונייטד UnitEd".

בשנת 2023 חלה ירידה של כ-40% במספר העולים למדינת ישראל לעומת 2022. תופעה זאת חלה גם לפני המלחמה, אך היא התגברה מאז. לאור זאת, נעשים מספר צעדים, כמו עבודת מטה במשרד העלייה והקליטה לטיפול בתהליכים הבירוקרטיים הקשורים לעלייה, הקמת מנהלת רופאים לעולים חדשים, קידום תוכנית "נתיב לגיור" לפני הגיוס והשקעת כספים גדולים בתמיכה במדענים עולים.

באופן כללי, יהודים וארגונים יהודיים מחוץ למדינת ישראל נוהגים לתרום כסף רב למדינת ישראל, לארגונים ולקהילות בארץ. היקף התרומות נע בין מיליארדי דולרים בודדים לעשרות מיליארדי דולרים. מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" (נכון לאחד באפריל), תרמו קהילות יהודיות ברחבי העולם 1.4 מיליארד דולר. נוסף לכך, נכון לאוקטובר 2024 גייס ארגון הבונדס 3.6 מיליארד דולר של אג"ח ישראלי. מעבר לתרומה הכספית, מספר רב של יהודים מגיע לישראל להתנדב ולסייע, בפרט מאז תחילת המלחמה. התרומות הכספיות וההתנדבות הם חלק חשוב מיחסי הגומלין בין יהודי התפוצות וישראל, והוא מעיד על הקשר והזיקה שחשים חלק רב מיהודי העולם למדינה.

נוסף לכל אלו, יהודים רבים ברחבי העולם הביעו גם תמיכה דיפלומטית והסברתית במדינת ישראל, פעילות חשובה ביותר שאי אפשר לכמת את השפעתה למספרים. יהודים מרחבי העולם קיימו משלחות הסברה, נפגשו עם מנהיגים, ביניהם ראשי מדינות, נשיאים, האפיפיור, ראשי ערים ואנשים בכירים נוספים, וקיימו כנסים, עצרות והפגנות לתמיכה בישראל. לצד זאת, אלפי סטודנטים קיימו אירועים לתמיכה בישראל, למרות היחס העוין שהיה בקמפוסים השונים. נוסף על כך, גם ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית נראתה תמיכה רבה מצד יהודי התפוצות, שהעלו סרטונים, ביצעו מאמצים הסברתיים וקיימו ראיונות שבהם הביעו תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה.

משמעויות

להבנתנו, לא התקיים לאחרונה דיון קבינט הדן באסטרטגיה של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות – שמירה על ביטחונה, עידוד עלייה, חיזוק הקשר עם מדינת ישראל ומאבק בדה-לגיטימציה ובאנטישמיות ("הסברה" או דיפלומטיה ציבורית). המשרדים השונים והממשלה לא קיימו בשנים האחרונות מושב משותף הנוגע בעתיד יהודי התפוצות, מה עושים בנידון ואיזו תוכנית אסטרטגית רוצים לפתח. המתווה האחרון התקבל ביולי 2020 ולהבנתנו מאז לא עודכן. מאז חלו שינויים רבים בזירה הגלובלית והישראלית ויש צורך בעדכון המתווה. היעדר האסטרטגיה פוגע בפעילות מול הקהילות היהודיות והארגונים השונים ובהגדרת הצרכים הנדרשים מצד מדינת ישראל.

כיום אין הלימה בין מטרות משרד התפוצות לבין הארגונים השונים, כמו הסוכנות היהודית והפדרציות היהודיות. נוסף על כך, למדינת ישראל אין הכוונה לגבי הפעילויות והיוזמות השונות שמקדמים הארגונים. אם המדינה רואה בחיזוק זהותם היהודית וחיבורם לישראל של יהודי התפוצות מטרה חשובה, היא צריכה ליצור תוכנית הכוונה וקשר הדוק מול הארגונים השונים ולסייע להם לקיום פעילותם, מתוך הבנה שהיא יכולה לסייע מלמעלה אך הם אלה שמכירים את הקהילות בצורה הטובה ביותר.

בשביל לשמור על הביטחון של יהודי התפוצות צריך לערוך שינויים בהתנהלות של המדינות השונות. בין הדרכים לכך אפשר למנות קידום חקיקה במדינות השונות וקידום יוזמות שונות שמאפשרות הגנה על יהודים לצד הצבת שומרים ומיגון מרכזי תרבות יהודיים. השינוי האמיתי יבוא רק בדמות חינוך שאר התושבים והאזרחים לגבי העם היהודי, תרבותו ומורשתו, באמצעות קידום תוכניות חינוך בבתי הספר הכלליים במדינות בחו"ל, באוניברסיטאות, בתנועות הנוער וכו' שיסייעו להפחית באנטישמיות ובשנאת ישראל בקרב הדור הצעיר. כל עוד לא יפעלו לחינוך הדור הצעיר, המגמה לא תשתנה ורק תלך ותחריף.

לישראל צרכים ביטחוניים ולאומיים, כמו התיישבות באזורי ספר, עובדים במקצועות נצרכים (רפואה לדוגמה), וכלכלה חזקה וצומחת. במקביל, יש מספר לא מועט של יהודים בחו"ל השוקלים לעשות עלייה, אך מסיבות כאלו ואחרות אינם עושים זאת. לאור זאת, אפשר לענות על צורכי הביטחון של ישראל תוך מתן מענה לחששות ולאינטרסים של יהודי התפוצות. לדוגמה, אפשר לעודד עולים חדשים להתיישב ביישובים בנגב, בגליל ובבקעת הירדן בהתאם לצרכיה הביטחוניים של המדינה. התיישבות זאת תיעשה מרצונם החופשי של העולים, תוך שימוש בתמריצים שונים, בניגוד למדיניות שנהגה המדינה בשנותיה הראשונות.

אחת הסיבות העיקריות לשמירה על הזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות היא תחושת הקהילה, שמקנה זהות יהודית ומחנכת לערכים משותפים. תחושה זאת מגיעה בדמות מערכת החינוך היהודית הקיימת בחו"ל, לצד חינוך יהודי א-פורמלי בדמות תנועות נוער, תוכניות שונות, מרכזי תרבות יהודיים ובתי כנסת. בשביל לשמור על הזהות היהודית של הדור הצעיר היהודי, ואף להגביר את זיקתו ליהדות ולישראל, יש צורך בחיזוק מוסדות אלו, בדמות שותפות עם משרדי הממשלה הישראליים הרלוונטיים ומצד יוזמות של המגזר השלישי והפרטי.

בשל התגברות האנטישמיות בכל רחבי העולם, יש חשש אמיתי כי הקהילות היהודיות השונות יעמדו בפני סכנה ממשית הנוגעת להמשך קיומן, שתוביל להגירה המונית של יהודים. מדינת ישראל חייבת להיות מוכנה לקליטה של כל יהודי שירצה בכך ולסייע לו להתאקלם בארץ, בפרט אם אין לו ברירות אחרות. המדינה צריכה להיות ערוכה מבעוד מועד לקליטתם של מאות אלפי יהודים וללמוד מההתנהלות במקרים הקודמים כיצד אפשר לשלב אותם בצורה הטובה ביותר בארץ (פערי שפה, עבודה, מגורים, תרבות וכו').

כיום נמצאים עשרות אלפי יהודים במדינות עוינות שבהן יש אנטישמיות גבוהה ויחס שלילי למדינת ישראל. במדינות אלו, כמו דרום אפריקה, טורקיה ומדינות מוסלמיות נוספות, כבר היום יש סכנה ממשית לחייהם של היהודים ולהמשך קיומם שם. האחריות על סיוע ליהודים אלו לעלות לארץ מוטלת על ממשלת ישראל ועל גופים נוספים (הסוכנות היהודית, לדוגמה).

פתיחה

מאז גלות בבל קיימות קהילות יהודיות מחוץ לגבולותיה של ארץ ישראל, כשלאורך רוב ההיסטוריה של העם היהודי, מרביתו חי מחוץ לשטחי הארץ. אולם, מאז סוף המאה ה-19 חל שינוי מבורך בקרב יהודים רבים – החלה עלייה לארץ ישראל מתוך תפיסה ציונית ורצון להקים בית לאומי לעם היהודי בשטחי הארץ. למרות זאת, גם כיום מתגוררים מיליוני יהודים ברחבי העולם, יהודים מזרמים שונים, מצב כלכלי מגוון ומאפיינים נבדלים של כל קהילה וקהילה.

מידע כללי על היהודים

נכון לתחילת שנת תשפ"ה, ברחבי העולם גרים כ-15.8 מיליון יהודים[1]. הקהילה הגדולה ביותר נמצאת בישראל, שבה חיים כ-7.3 מיליון יהודים (46% מכלל היהודים). אולם, מרבית היהודים עדיין חיים מחוץ לישראל – כ-8.5 מיליון יהודים. הקהילה הגדולה ביותר מחוץ לישראל היא ארה"ב, שבה חיים כ-6.3 מיליון יהודים. 2.2 מיליון היהודים האחרים[2] מפוזרים בכ-105 מדינות ברחבי העולם. במרבית ממדינות אלו הקהילה היהודית מונה בין 100 ל-10,000 אנשים.

עשר הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מחוץ למדינת ישראל

האוכלוסייה היהודית

למרות העלייה בכמות היהודים בעולם, מספר היהודים לא הגיע עדיין למספרם לפני מלחמת העולם השנייה והשואה, שעמד על 16.5 מיליון יהודים. בהמשך לכך, מאז מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים כאחוז מהאוכלוסייה העולמית הולך ופוחת. אם בשנת 1945 היו כ-4,750 יהודים לכל מיליון אנשים בעולם, בשנת 2021 המספר עמד על כ-1,950 יהודים לכל מיליון אנשים בעולם[3]. נוסף על כך, אפשר לראות כי אחוז הגדילה של היהודים (0.59% בשנת 2021) היה קטן מאחוז הגדילה העולמי (1.1% בשנת 2021)[4].

כיום, המגמה מבחינת היהודים בעולם היא התכנסות במספר מדינות מצומצם וירידה בהיקף היהודים במדינות האחרות. בהמשך לכך, שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל וארה"ב, המונות כ-85% מכלל יהודי העולם, נמצאות במגמת גדילה כבר כמה עשורים. מחוץ למדינות אלו המגמה שונה – מאז סוף מלחמת העולם השנייה מספר היהודים במרבית מדינות העולם הולך ופוחת. במסגרת זאת, על פי המידע הקיים, מרבית היהודים מתכנסים במדינות מערביות ומתקדמות שנחשבות למפותחות ובעלות חופש תרבותי וכלכלי. במהלך העשורים האחרונים עלה מספר היהודים במדינות אלו, לצד ירידה במספר היהודים במדינות שנחשבות לפחות מפותחות ובעלות חופש מועט יותר – מדינות במזרח אירופה, אפריקה, אסיה וכו'.

למגמות אלו מספר סיבות: הגירת יהודים ממדינות ברחבי העולם (מדינות ברית המועצות לשעבר, צרפת, מדינות מוסלמיות וכו') לישראל ולארה"ב, אנטישמיות (מגמת ההתכנסות במדינות מערביות, בפרט ישראל וארה"ב); עלייה בהתבוללות ושינוי בהגדרה העצמית של חלק מהיהודים (חלקם של היהודים מהאוכלוסייה הכללית ואחוז גדילה נמוך). נוסף על כך, אחוז הגדילה במספר היהודים בישראל מושפע ברובו מיחס חיובי בין לידות למקרי מוות (ריבוי טבעי).

מיהו יהודי

חשוב להדגיש כי עצם ההגדרה "מיהו יהודי" מעלה שאלות ותהיות ונתונה לדיון נוקב. יש מספר דרכים להגדיר מיהו יהודי, כשגם תחת כל קטגוריה אפשר לבצע חלוקה נוספת[5].

– אוכלוסיית הליבה (מי שמזדהה כיהודי, דתי ולא דתי). ההגדרה מתייחסת למי שמגדיר עצמו כיהודי ואין לו דת אחרת (גם אם הוא עצמו לא דתי ומגדיר את עצמו ככה על פי מוצא אתני או שהוריו יהודים והוא לא מקיים דת אחרת), מי שהתגייר מכל הזרמים וגם מי שהגדיר עצמו כיהודי בלי לעבור גיור. מדובר בהגדרה שלא בהכרח מתיישבת עם ההלכה ב-100 אחוז (גיור לא אורתודוקסי או הגדרה עצמית בלי גיור). מצד שני בהגדרה מוציאים את מי שמגדיר עצמו כבן דת אחרת גם אם אימו יהודייה, מצב שבו על פי ההלכה הוא נחשב יהודי.

– בעלי מקורות יהודיים. מי שיש לו הורה אחד יהודי או זהות נוספת מלבד היותו יהודי.

– קשורים ליהדות. מי שיש לו מקורות יהודיים אך לא אחד מהוריו או נשואים ליהודי.

– יהודים מטעם "חוק השבות". מי שיש לו סבא או סבתא יהודים.

הזרמים הדתיים השונים

אפשר למנות מספר זרמים דתיים שאליהם משתייכים היהודים ברחבי העולם[6]:

• אורתודוקסים – הזרם המרכזי בישראל, שעימו מזדהים מרבית היהודים במדינה. בניגוד לכך, בארה"ב רק בין 9 ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית מזדהה עם זרם זה, שאותו אפשר לפצל לתתי זרמים, כמו החרדים והאורתודוקסים המודרניים. היקף ההשתייכות לזרם זה בקרב יהודי ארה"ב הולך וגדל עם הדורות (3% בגילאי 65 ומעלה לעומת 17% בגילאי 18–29), בעיקר לאור שיעור ילודה גבוה – 3.3 ילדים בממוצע.
• קונסרבטיבים – הזרם מונה בין 13 ל-17 אחוזים מיהודי ארה"ב. היקף ההשתייכות לזרם זה בקרב יהודי ארה"ב הולך וקטן עם הדורות (25% בגילאי 65 ומעלה לעומת 8% בגילאי 18–29). נוסף על כך, שיעור הילודה של זרם זה עומד על 1.8 ילדים בממוצע.
• רפורמים – הזרם מונה בין 29 ל-37 אחוזים מיהודי ארה"ב. היקף ההשתייכות לזרם זה בקרב יהודי ארה"ב הולך וקטן עם הדורות (44% בגילאי 65 ומעלה לעומת 29% בגילאי 18-29). נוסף על כך, שיעור הילודה של זרם זה עומד על 1.4 ילדים בממוצע.
• חסרי זהות דתית – יהודים שאינם מזדהים עם הדת היהודית. עומדים על בין 15 ל-30 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בארה"ב. היקף ההשתייכות להגדרה זאת בקרב הדורות הצעירים בארה"ב הולך וגדל (16% בגילאי 65 ומעלה לעומת 40% בגילאי 18–29).
• נוסף על כך, קיימים יהודים המזדהים כחילונים או כחלק מזרמים יהודיים אחרים.

חלוקות נוספות

בתוך הקהילה היהודית בארה"ב אפשר לחלק את היהודים גם מבחינה פוליטית – דמוקרטים לעומת רפובליקנים (ההגדרה בארה"ב קלה יותר לעומת שאר המדינות, לאור שיטת הבחירות הנהוגה במדינה, היקף היהודים במדינה והמידע הזמין בנושא). מרבית היהודים בארה"ב מזדהים כדמוקרטים, כ-68%, לעומת 29% שמזדהים כרפובליקנים[7].

היהודים המצביעים למפלגה הרפובליקנית ולנציגיה נוטים יותר לתמוך בממשלות הימין בישראל ובפעולותיהן. לעומת זאת, מצביעי המפלגה הדמוקרטית בקרב היהודים, בדומה לדעה הרווחת בקרב המפלגה הדמוקרטית, אינם תומכים באופן מלא במהלכיהן של ממשלות הימין בישראל ונוטים להזדהות יותר עם מפלגות השמאל-מרכז הישראליות.

בהמשך לכך, 85% מאלה שמזדהים כרפובליקנים או נוטים אליהם מביעים רגשות חיוביים כלפי ממשלת ישראל הנוכחית (ממשלת ישראל ה-37 בראשות בנימין נתניהו) לעומת 41% מאלה שמזדהים כדמוקרטים או נוטים אליהם. עמדות אלו מתבטאות גם בהבעת רגשות אוהדים כלפי הפלסטינים – 52% מהיהודים הדמוקרטים לעומת 20% מהיהודים הרפובליקנים[8].

עוד חלוקה היא בין הדור הצעיר (גילאי 18–34) לדורות המבוגרים יותר. יש הבדלים מהותיים בהתפלגות ההזדהות והרעיונות בקרב הדור הצעיר לעומת הדורות המבוגרים יותר (כפי שאפשר לראות לעיל בשינויים בהיקף ההשתייכות לכל זרם דתי).

אחת הדוגמאות המטרידות להבדלים הייתה ביחס למלחמת "חרבות ברזל": כמעט כל היהודים מכל הגילאים גינו את מתקפת חמאס וחשבו שהיא איננה מוצדקת. רוב היהודים (בכל שכבות הגילאים) אומרים שהצורה שבה חמאס תקפה את ישראל הייתה לא מקובלת (93%, הבדלים קטנים בין שכבות הגיל השונות). אך לעומת זאת, יש הבדלים בנוגע לצורה שבה תופסים היהודים את תגובת ישראל: על פי סקר של מכון PEW[9], 68% מהיהודים בגילאי 50 ומעלה אומרים שהתגובה הייתה מקובלת, לעומת 52% מהיהודים בגילאי 18–34 שסוברים כי היא הייתה מקובלת, לצד 42% מאותה שכבת הגיל שחושבים שהיא לא הייתה מקובלת.

רוב מוחלט מהיהודים אומרים שהסיבות של חמאס למלחמה בישראל לא תקפות מלכתחילה – 77%. אולם, יש הבדלים בין קבוצות הגיל: 31% מגילאי 18–34 אומרים שהסיבות של חמאס תקפות, בניגוד לשאר קבוצות הגיל שם המספר עומד על 11%–13%. בהמשך לכך, 89% מהיהודים האמריקאים אומרים שהסיבות של ישראל למלחמה מוצדקות, היקף הגבוה בהרבה מ-58% מכלל הבוגרים בארה"ב. אבל גם פה קיימים הבדלים בין הדורות – 17% מהדור הצעיר אומר שהן לא תקפות לעומת 8% מגילאי 35–49, 3% מגילאי 50–64 ורק 2% מגילאי 65 ומעלה.

נוסף על כך, רוב מוחלט של היהודים האמריקאים, 89%, הם בעלי דעה חיובית על ישראלים, וגם פה יש הבדלים בין הצעירים לבוגרים – 81% לצעירים לעומת 93% לשתי שכבות האוכלוסייה המבוגרות יותר. בסך הכול, 54% מהיהודים מביעים עמדה חיובית כלפי הממשלה הישראלית, אך לצד זאת 58% מהדור הצעיר מביעים עמדה חיובית כלפי הפלסטינים, פער של מעל 20% מממוצע כלל הגילאים. יודגש כי בסך הכול היחס החיובי של היהודים האמריקאים לישראל ולממשלה הישראלית גבוה לעומת שאר הציבור האמריקאי (89% מול 64%; 54% מול 41%).

לגבי הפתרון – 79% חושבים שארה"ב צריכה לשחק לפחות תפקיד מינורי בפתרון דיפלומטי למלחמה. 74% מביעים הסכמה לסיוע צבאי אמריקאי לישראל ו-61% לסיוע הומניטרי לתושבי עזה. היהודים תומכים במעורבות אמריקאית בהיקף גבוה יותר משאר האמריקאים. יהודים מבוגרים יותר צפויים לתמוך במעורבות דיפלומטית גדולה במלחמה – 54% מהיהודים בגילאי 65 ומעלה לעומת 33% בגילאי 18–34. גם בתמיכה סיוע צבאי לישראל יש הבדלים – 82% (50 ומעלה) לעומת 51% (18–34).

אחת התובנות העיקריות מתוצאות סקר זה היא שככל שהגיל יורד התמיכה בישראל או הפרו-ישראליות פוחתת בכל המובנים: תמיכה בישראל, בממשלה הישראלית, בסיוע אמריקאי ובסיבות שמאחורי המלחמה. מנגד, התמיכה בפלסטינים עולה בקרב הציבור היהודי הצעיר: תמיכה גוברת בפלסטינים, סיוע להם והצדקת הסיבות שהובילו למלחמה (הגם שמדובר במידה פחותה).

חשוב להדגיש כי הדור הצעיר מורכב מהאנשים שיחזיקו בעמדות ההשפעה בעתיד הלא רחוק. מגמת השינוי בדעות תציב אתגרים רבים למדינה בעתיד, שכן כיום יש המון יהודים תומכי ישראל באופן כללי ובעמדות ההשפעה, אולם בעתיד הלא רחוק מצב זה צפוי להשתנות, עקב אחוז הצעירים המחזיקים בדעות מאתגרות יותר כלפי ישראל.

תהליכים, מגמות ותופעות

כפי שנכתב קודם, למרות העובדה כי בשתי הקהילות הגדולות בעולם (ישראל וארה"ב) יש עלייה במספר היהודים, המגמה במרבית הקהילות היהודיות בעולם היא הפוכה – יש ירידה מתמשכת במספר היהודים. לתופעה יש כמה הסברים, העיקריים ביניהם הם התבוללות, הגירה, שינויים בהגדרה העצמית של חלק מהיהודים ויחס לידות/מיתות שלילי.

התבוללות

תופעת ההתבוללות (או נישואי התערובת) היא תופעה עתיקת יומין. במסגרת התופעה, יהודי או יהודייה נישאים לאדם שאינו יהודי, מעשה האסור לפי ההלכה היהודית[10]. לאחר האמנציפציה במערב אירופה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 החלה להתרחב תופעת ההתבוללות. אחד הקשיים שמעלה תופעת ההתבוללות היא המשכיות היהדות בדורות הבאים – מרבית היהודים שאצלם רק אחד מההורים יהודי אינם מזדהים כיהודים בעצמם ובעצם מפסיקים לשייך עצמם לעם היהודי מבחינה דתית ואתנית (דבר המשפיע גם על הדורות הבאים). הדבר מעיד על התרופפות הזהות היהודית של צאצאים לזוגות מעורבים/יהודים מתבוללים ועל העובדה כי לזהות הדתית של שני ההורים השפעה גדולה על זהותם הדתית של צאצאיהם. תופעה זאת פוגעת בהמשכיות העם היהודי מחוץ למדינת ישראל (בארץ המצב שונה שכן תופעה זאת שולית), גם במידה שהצאצאים ממשיכים להגדיר עצמם "ממוצא יהודי", אך לא כיהודים בפועל.

לפי קריטריון נישואי התערובת, בשנת 2010 75% מיהודי ברית המועצות לשעבר ו-80% מיהודי רוסיה הוגדרו כמתבוללים. בשנת 2016 כ-58% מיהודי ארה"ב נישאו בנישואי תערובת[11] ובאזורים מסוימים בארה"ב נישואי התערובת עומדים על 80%. לאור זאת, קהילות יהודיות שלמות במדינה נעלמות לאט לאט, בעיקר ככל שהולכים מערבה. אחת הטענות היא כי רואים עצירה במגמת התופעה בארה"ב, שכן אחוז נישואי התערובת לא גדל מ-2004 עד 2013, אולם חשוב להבין מהן הסיבות לכך ואם הן נובעות מחיזוק הזהות היהודית בקרב הדורות הצעירים[12].

שיעור נישואי התערובת במדינות אחרות גבוה גם כן – בקנדה הוא עומד על מעל ל-60%, באוסטרליה על 37%, אנגליה 26% ובברזיל 17%. באירופה תופעת ההתבוללות מסוכנת ביותר להמשכיות העם היהודי ביבשת, שכן האוכלוסייה היהודית ביבשת קטנה ותופעת ההתבוללות שם נפוצה[13]. החשש העיקרי הוא שבעשורים הקרובים מספר היהודים ביבשת יצנח בהיקף משמעותי. נוסף על כך, יצוין כי רק מיעוט מילדיהם של מי שנולדו בנישואי תערובת מוגדר על ידי הוריו כיהודי.

היבט מעניין הוא היקף ההתבוללות בקרב ילדיהם של ישראלים שירדו מהארץ. על פי ההערכות, אחוז ההתבוללות בקרב ילדיהם של ישראלים שהיגרו לחו"ל עומד על אחוזים גבוהים יותר משל היהודים המקומיים. לדוגמה, אחוז ההתבוללות בקרב ילדיהם של ישראלים בארה"ב עומד על כ-75%[14]. בין הסיבות לכך אפשר למנות את העובדה כי רבים מהישראלים חיים עם בני ובנות זוג לא יהודים[15]; מרביתם חילונים שלא חיים במסגרת קהילתית (כמו בית כנסת); הם לא נטמעו בתוך הקהילות היהודיות המקומיות, כך שהם חיים לא לצד חברה יהודית; והזהות היהודית שלהם חלשה לעומת זאת של יהודים בישראל[16]. בהמשך לכך, רבים מהישראלים בחו"ל מזדהים יותר עם התושבים המקומיים הלא-יהודים ולא עם אלו היהודים, כך שההיטמעות בקרב האוכלוסייה הלא יהודית היא גבוהה.

ההשפעה על ילדיהם גדולה אף יותר, שכן מרבית ילדיהם לא גדלים בחברה יהודית, ולא הולכים לבתי ספר יהודים או לתנועת נוער יהודיות/ציוניות. בין הסיבות לכך אפשר למנות את התשלום הגבוה של בתי הספר היהודים ודמי החברות הגבוהים בקהילה היהודית, זאת בניגוד לתשלום לחינוך ולקהילות בארץ. לצד זאת, הצורך האקטיבי בבחירה לקחת חלק בקהילה היהודית מוביל לכך שהבחירה הקלה היא להקיף עצמך באנשים שאינם יהודים. זאת, בניגוד לחיים בארץ, שבהם התרבות המקיפה אותך היא יהודית, השפה המדוברת היא עברית ורובם המוחלט של האנשים הם יהודים, כך שיש קושי "לברוח" מהחיים היהודים.

למרות שמדובר בתופעה רווחת, יש מספר גורמים המסייעים במניעת התבוללות:

• בידול או רמה נמוכה של מעורבות חברתית והיטמעות בחברה הכללית, דוגמת הקהילות החרדיות בחו"ל.
• מסגרות קהילתיות חזקות, המסייעות ביצירת קהילה יהודית. בין המוסדות אפשר למנות את בתי הכנסת.
• אנטישמיות, הגורמת גם היא לבלימת התבוללות, שכן קיימת ירידה או עצירה של נישואי תערובת במדינות שבהן יהודים חשים חוסר ביטחון. אחת הדוגמאות היא צרפת, שבה היהודים חשים רמה גבוהה של אנטישמיות ואחוז ההתבוללות נמוך יחסית. בשנים האחרונות הורים יהודים רבים העבירו את ילדיהם לחינוך יהודי.
• חינוך יהודי, פורמלי ובלתי פורמלי (פעילויות חברתיות, מחנות קיץ, תנועות נוער), שמיועד לציבור היהודי הרחב, כפי שיפורט בהמשך. בין התוכניות המוכרות אפשר למנות את "תגלית", תוכנית שבה בני נוער מגיעים לישראל בתקופת זמן קריטית לעיצוב זהותם, מכירים את המדינה ומתחברים לזהות היהודית שלהם.

אחת הדוגמאות לניסיונות להתמודד עם תופעת ההתבוללות היא ה-IAC (Israeli American Council)[17]. מטרת הארגון, שהוקם בשנת 2007 היא לבנות קהילה ישראלית-אמריקאית, על כן הוא פועל לחזק את הקשר עם ישראל ואת הקשר בין הישראלים בארה"ב לבין הקהילות והארגונים היהודים במדינה. הארגון מקיים פעילויות חברתיות, מסייע בלימוד עברית, מפעיל מיזמים בנושאי זהות יהודית וישראלית וכו'. נוסף על כך, בברלין, אתונה וספרד פועל ארגון "צוזאמן"[18] ובאנגליה קיים ארגון "שלנו".

בהקשר זה, במהלך ריאיון ב-2018 לאור כניסתו לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית, אמר נשיא המדינה כיום יצחק הרצוג כי במהלך חופשה בארה"ב הוא נתקל ב"משהו שקראתי לו ממש מגפה. ראיתי את הילדים של החברים שלי מתחתנים או בזוגיות עם בני או בנות זוג לא יהודיים וההורים מכים על חטא ושואלים שאלות ומתייסרים, ותשמע, זה כל משפחה בארה"ב ואנחנו מדברים על מיליונים. אמרתי שחייבת להיות מערכה, חייב להיות פתרון, צריך לשבור את הראש איך פותרים את האתגר הגדול"[19].

שינויים בהגדרה העצמית של חלק מהיהודים

משפיע נוסף על כמות היהודים בתפוצות הוא ההגדרה העצמית של היהודים עצמם[20]. מכיוון שבמרבית העולם מדובר בזהות דתית ולאומית של מיעוט, מלבד אלו החיים במדינת ישראל[21], להגדרה העצמית יש חשיבות מכרעת על ההשתייכות לעם היהודי. על הגדרת הזהות העצמית יש מספר משפיעים, בין היתר התא המשפחתי, מוסדות החינוך, הקהילה, מעגל החברים ועוד.

בדומה לגורמים להתבוללות, אחד הגורמים לשינוי בהגדרה העצמית של יהודים רבים הוא התרופפות הקשר שלהם עם הקהילות היהודיות השונות. ככל שהמרכיב הקהילתי בחייהם של אנשים נחלש, ככל שהשותפות שלהם בחיי הקהילה פוחתת, הקשרים החברתיים שלהם עם יהודים פוחתים ונעלמים, כך שהם מאבדים קשר לדת וללאום היהודי.

גורם נוסף הוא החיים בעולם המודרני, היוצרים לבטים בנוגע לחיים האישיים, קושי בשמירה על הזהות היהודית ויישובה עם שאר הזהויות (פוליטית/מדינית וכו'). גורם זה מתחזק ככל שהיהודים פתוחים יותר ומעורבים יותר בחיי התרבות והחברה הכללית בארצם. לדוגמה, פעמים רבות יהודים שהולכים ללמוד באוניברסיטאות מוקפים באנשים רבים שאינם יהודים ומתערים בחברה שמסביבם, גם אלו שעד אז היו מוקפים בחברה יהודית. זאת, מכיוון שבמספר גדול של מקרים הזהות היהודית שלהם נחלשת ומתפוגגת עקב המפגש עם הסביבה הכללית החדשה להם, שאינה מאופיינת במרכיבי זהות יהודיים.

הגירה

גורם נוסף המוביל לירידה בהיקף היהודים במרבית הקהילות בחו"ל הוא ההגירה. יהודים רבים בוחרים להגר על רקע מספר סיבות, ביניהן אנטישמיות והמצב במדינה, בפרט הכלכלי. לדוגמה, יש לא מעט מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר שבוחרים להגר מערבה בשל המצב הכלכלי במדינות אלו וההזדמנויות הכלכליות שמחכות להם[22], יהודי איטליה, ארגנטינה, מקסיקו שבוחרים להגר עקב המצב הכלכלי במדינות, יהודי אוקראינה שחלקם עזבו את המדינה עקב המלחמה עם רוסיה ויהודי צרפת שמהגרים על רקע המצב הכלכלי והאנטישמיות במדינה. מרבית היהודים מהגרים למספר מצומצם של מדינות יעד – ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וגרמניה. חשוב לציין כי חלק מהמהגרים היהודים למדינות המערב הם ישראלים שבחרו לעבור לחו"ל מסיבות שונות.

יחס מיתות/לידות שלילי

הסבר נוסף לירידה במספר היהודים במרבית המדינות בעולם הוא יחס שלילי בין לידות למיתות. התופעה מצביעה על אוכלוסייה מבוגרת שהולכת ומזדקנת, לצד אחוז ילודה נמוך בקרב הקהילות היהודיות במדינות התפוצות. ללא שינויים באחוז הילודה והרכב הגילאים של הקהילות היהודיות, התופעה רק תלך ותגבר (מעגל משוב חיובי).

אנטישמיות – שמאל, ימין ומה שביניהם

מהי אנטישמיות?

אנטישמיות היא אחד מסוגי השנאה העתיקים ביותר, יש שיגידו אף העתיק ביותר בעולם. אולם, על מנת לדבר על האנטישמיות צריך ראשית כול להגדיר אותה. על פי ה-IHRA (International Holocaust Remembrance Alliance)[23], "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו-או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים[24]".

בעבר, חלק נרחב מהאנטישמיות באה לידי ביטוי אצל הנוצרים, שהאמינו שהיהודים אחראים לצליבתו של ישו. במשך השנים הופצו עלילות הנוגעות ליהודים כמו שימוש בדמם של ילדים נוצרים לאפיית מצות או כריתת ברית עם השטן להפצת הדבר. סיבות אלו הובילו לשנאה שהייתה רווחת באירופה במשך שנים רבות, שהתבטאה בהשפלה, ביזוי ורצח. נוסף על כך, אנטישמיות אפשר למצוא גם אצל המוסלמים, שטבחו ואנסו יהודים לאורך השנים, החל מתקופת מוחמד. אנטישמיות זאת מורגשת כיום בחייהם של יהודים רבים, במדינת ישראל ובתפוצות, החווים אותה באופן תדיר.

בעת החדשה החלו להתפרסם תיאוריות גזעניות, והרעיונות שעליהם הושתתה האנטישמיות השתנו – אם בעבר המרת הדת הייתה יכולה "לפתור" את בעיית היהודים, תורת הגזע סברה שגם זאת לא תפתור את הבעיה. רעיונות אלו הובילו את האנטישמיות למקומות אפלים ביותר, ששיאם בשואה וברצח שישה מיליון היהודים במהלכה.

אך למרות שהשואה הסתיימה לפני מעט פחות מ-80 שנה ולמרות שהעם נכווה קשות מהמקומות שאליהם השנאה יכולה להוביל, האנטישמיות חזרה להיות רווחת בימינו. נראה כי אם יש משהו שיכולים להסכים עליו כיום מכל צידי המתרס הקיצוניים של המפה הפוליטית זה על שנאת יהודים או אנטישמיות. במדינות מסוימות השנאה מגיעה מכיוון הימין הקיצוני, בדמות קבוצות לאומניות וניאו-נאציות. במדינות אחרות היא מגיעה מכיוון השמאל הפרוגרסיבי והמהגרים המוסלמים. יש מדינות שבהן האנטישמיות רווחת גם בימין וגם בשמאל. מזאת אפשר להבין שאנטישמיות היא לא עניין פוליטי, היא נובעת מסיבות אחרות שמובילות בכל מצב לשנאת יהודים עמוקה.

האנטישמיות נשענת על בורות, דיסאונפרמציה וטרנדים. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לכך היא השימוש בסיסמה "מהים עד הנהר פלסטין תשוחרר" (“From the river to the sea Palestine will be free”), ללא הבנה ממשית של המשפט. לפי סקר של ברקלי, רק כמחצית מהסטודנטים שעשו שימוש במשפט ידעו באילו נהר וים מדובר[25].

אנטי-ציונות

אחד הביטויים הרווחים לאנטישמיות הוא האנטי-ציונות, שהגדרתה מורכבת. אפשר להגדיר אנטי-ציונות באופן רחב כהתנגדות לתנועה הלאומית היהודית ולזכותו של העם היהודי להקים מדינה עצמאית בארץ ישראל. במידה שההתנגדות איננה ייחודית מול העם היהודי והאדם המחזיק בדעה מתנגד ללאומיות באופן רחב, לא מדובר באנטישמיות[26]. אולם, ברגע שההתנגדות היא לעם היהודי בלבד, כשהביקורת מופנת ליהודים בשל היותם יהודים תוך הצדקה עצמית באצטלות שונות, הטענה כי מדובר ב"אנטישמיות החדשה", אנטישמיות במסווה, תקפה.

כיום, אנטי-ציונים רבים טוענים כי הם אינם אנטישמים וכי הם מתנגדים למדינות לאום ולגזענות, אך ההתנגדות שלהם באה לידי ביטוי רק מול למדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מבלי להתנגד ולמחות נגד מדינות לאום נוספות. טענה נוספת הרווחת בקרב אנטישמים אנטי-ציונים היא שההתנגדות היא לא ליהודים אלא לישראל. אולם, מייד לאחר מכן הם תוקפים אנשים ומוסדות בעלי סממנים יהודיים, מבלי לדעת אם הם תומכים בישראל ומהן דעותיהם הפוליטיות.

לבסוף, אנטי-ציונות מתבססת על נרטיב אנטישמי עתיק יומין, שלפיו היהדות היא דת בלבד, ולא לאום הזכאי למולדתו ההיסטורית ובעל זיקה לארץ ישראל ולירושלים. נרטיב זה מושמע הן מצד ארגוני טרור פלסטיניים כמו חמאס ופת"ח, הן מצד המשטר האיראני, והן מצד השמאל הפרוגרסיבי והימין הקיצוני.

אנטישמיות משמאל

האנטישמיות מהשמאל נובעת בעיקר מסיבות אנטי-ציוניות ומהתנגדות לקיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית במזרח התיכון כמדינת הלאום של העם היהודי ולא "מדינת כל אזרחיה", כחלק מראיית עולם כוללת של מדכאים נגד מדוכאים. לטענת האנטישמים מהשמאל, ישראל היא כובשת, מנהלת משטר אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון ועזה ונוקטת פרקטיקות גזעניות. ברחבי העולם המערבי, במיוחד במדינות בהן לשמאל הפרוגרסיבי יש תמיכה נרחבת, נראות הפגנות רבות המביעות התנגדות למעשי ישראל ותמיכה בתושבי עזה ויהודה ושומרון הערבים, תופעה שהתחזקה ביתר שאת מאז תחילת המלחמה. מעבר לכך, מוכרים ארגוני שמאל הקוראים להחרמה של ישראל (עוד טרם המלחמה), בראשם ארגון ה-BDS[27], שמנסים לגרום לבידוד כלכלי-פוליטי-תרבותי של ישראל, ללא הצלחה מרובה.

נוסף לכל אלו, ארגוני זכויות אדם רבים המשתייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית ומקבלים מימון מממשלות זרות, כמו "ארגון משמר זכויות האדם" (HRW) ו"אמנסטי אינטרנשיונל", מביעים עמדות אנטישמיות ומפיצים שנאה כלפי יהודים ומדינת ישראל. לצד זאת, חלק מהארגונים נלחמים נגד אימוץ הגדרת "IHRA" לאנטישמיות. פעמים רבות יש זיקה בין המהגרים הערבים והמוסלמים במדינות השונות[28] לחוגי השמאל, על רקע אידיאולוגי ופוליטי. אחת הדוגמאות לכך היא גרמניה, שבה מעידים היהודים כי עיקר האיום על הקהילה מגיע מצד השמאל במדינה והמהגרים ממוצא טורקי וערבי.

אנטישמיות מימין

במקביל, גם בקצה הימני של המפה הפוליטית קיימת אנטישמיות, הנובעת לרוב ממניעים לאומנים ודתיים-נוצריים. ארגונים ניאו-נאציים, ארגונים הדוגלים בעליונות הגזע הלבן וארגונים נוספים מחזיקים בדעות אנטישמיות, מתבטאים בצורות אנטישמיות ואף נוקטים פעולות בהתאם. על פי סקר שנעשה בארה"ב, 4 אחוזים מהאמריקאים מזדהים עם ניאו-נאצים וכ-10 אחוזים מזדהים כלאומנים לבנים[29]. לאחר השבעה באוקטובר נשמעו התבטאויות מצד אנשי ימין קיצוני המהללים את הטבח ומסיתים כלפי יהודים. התבטאויות שכאלה נעשו רווחות יותר בשיח הציבורי, אולם עדיין נשמרות בקצה הימני של המפלגה הרפובליקנית, שהממסד שלה מגנה בתוקף התבטאויות שכאלה.

מאז תחילת המלחמה נצפתה עלייה במקרי אנטישמיות משני הצדדים, אולם אלו מהצד השמאלי התרבו הרבה יותר. לדוגמה, בגרמניה מרבית התקריות האנטישמיות לפני המלחמה סווגו ככאלה שבוצעו על ידי הימין הקיצוני, אך מאז תחילת המלחמה מרבית התקריות סווגו ככאלה שבוצעו על ידי גורמי שמאל קיצוני ומהגרים.

בראייתנו, האנטישמיות שמגיעה מהצד השמאלי מסוכנת יותר, שכן היא "מעודנת" יותר, מנסה להצטייר כביקורת על מדינת ישראל ומשתמשת בתירוצים שונים להצדיקה, כמו שיח על "זכויות אדם". זאת בניגוד לאנטישמיות מהצד הימני, המבוטאת בצורה דומה לאנטישמיות הקלאסית המוכרת לנו, קלה יותר לזיהוי (כמו האשמת היהודים בזיהום המדינה ושליטה בכסף ובתקשורת ברחבי העולם) ויש קונצנזוס עולמי לגבי סכנותיה.

אנטישמיות בקרב הדור הצעיר בארה"ב

המגמה לאורך השנים של ירידה בשיעורי האהדה לישראל נמשכת, בעיקר בקרב צעירים וגורמים המזוהים עם השמאל הפרוגרסיבי במדינות המערב ובפרט בארה"ב. אלו מבקשים לערער את הלגיטימציה של מדינת ישראל. המלחמה האיצה את התהליכים הללו – על פי מחקר שהתפרסם פחות מ-50% מהאמריקאים חושבים שהמאבק של ישראל במלחמה נגד חמאס מוצדק ואפילו פחות מכך (בין 25 ל-33 אחוזים) חושבים שישראל צריכה להמשיך להילחם (נכון לינואר 2024. אפשר להניח שמספר זה ירד אפילו יותר עד כתיבת שורות אלו).

על פי סקר שנערך בארה"ב ע"י ה-ADL, כ-24% מהאזרחים האמריקאים מאמינים בשש או יותר אמירות אנטישמיות (מתוך 11 אמירות), עלייה לעומת 20% שענו על מספר דומה בשנת 2022 וזינוק של כמעט פי 3 לעומת 9% שענו בצורה דומה בשנת 2014. בהמשך לכך, ניכרים הבדלים בין הדורות השונים. ככל שהדור צעיר יותר כך הוא מאמין ביותר אמירות אנטישמיות. דור המילניום מאמין בממוצע ב-5.4 אמירות, דור ה-Z ב-5, דור ה-X ב-4.2 והבומרים ב-3.1[30]. בין האמירות אפשר למצוא את "יהודים נאמנים יותר לישראל מאשר לארה"ב", "ליהודים יש יותר מדי כוח בעולם העסקים" ו"יהודים בעסקים עושים מעבר לנדרש בשביל להעסיק יהודים אחרים".

אנטישמיות באוניברסיטאות

מאז תחילת המלחמה התגברו ההפגנות ברחבי הקמפוסים בארה"ב. על פי משרד התפוצות[31], מה-8 באוקטובר 2023 ועד תחילת חודש מאי 2024 התקיימו מעל ל-1,400 הפגנות ברחבי ארה"ב, רובן במדינות קליפורניה (170 הפגנות), ניו יורק (154 הפגנות) ומסצ'וסטס (111 הפגנות). בין הארגונים שהובילו את ההפגנות האלימות ביותר אפשר למנות את ה-CAIR (The Council on American-Islamic Relations), PYM (Palestinian Youth Movement), DSA (Democratic Socialists of America), JVP (Jewish Voice for Peace), PSL (The Party for Socialism and Liberation) ו-SJP (Students for Justice in Palestine). חלק מהארגונים מקושרים לארגוני טרור פלסטיניים כמו ה-AMP (American Muslims for Palestine), שחלק מאנשיו לקחו חלק בארגונים שהוכרזו ע"י ארה"ב כמקושרים לחמאס.

על פי ההתפלגות, הסיבה הנפוצה ביותר להפגנות היא "סולידריות עם סטודנטים פלסטינים" (28%), אחר כך אפשר למנות את "תמיכת ארה"ב בישראל" ו"פעולות צה"ל" (25% כל אחת), "טענות לרצח עם בעזה" (17%), "צנזורת אקטיביזם פרו-פלסטיני" (3%) וסיבות נוספות (2%).

על פי נתוני ארגון "הלל", מאז תחילת המלחמה ועד ה-22 בדצמבר 2023 חלה עלייה של 700% בתקריות אנטישמיות לעומת התקופה המקבילה לה בשנה שלפני כן. על פי הדיווחים התקריות קרו ב-129 קמפוסים שונים בארה"ב וב-59 מהם דווח על יותר מתקרית אחת. על פי סקרים שנערכו, כ-73% מהסטודנטים היהודים הבחינו באנטישמיות או חוו אותה מאז תחילת השנה האקדמית, רק 45.5% מרגישים בטוחים מבחינה פיזית באוניברסיטאות (לעומת 66.6% לפני המלחמה) וכ-32.5% מרגישים בטוחים מבחינה רגשית (לעומת 65.8% לפני המלחמה). סטודנטים רבים נאלצו להסתיר את זהותם היהודית ומרביתם פוחדים מהמצב שנוצר. אחת הדוגמאות שממחישות בצורה הטובה ביותר את האנטישמיות בקמפוסים הוא הסירוב של 3 ראשי אוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב (הרווארד, פנסילבניה ו-MIT) לקבוע כי קריאות להשמדת עם כלפי יהודים באוניברסיטאות מהוות הפרה של הכללים באוניברסיטה, תוך האמירה כי יש צורך בהתייחסות להקשר של הקריאות (5 בדצמבר 2023)[32].

השנאה והאנטישמיות באוניברסיטאות אינן מנת חלקם של היהודים בארה"ב בלבד, אלא רווחות במדינות נוספות. בין המדינות אפשר למנות את צרפת, אוסטרליה, ארגנטינה, קנדה ובריטניה, שבהן חוו הסטודנטים היהודים אנטישמיות בקמפוסים, בחלקם גם לפני תחילת המלחמה. לדוגמה, בבריטניה נרשמו 140 תקריות אנטישמיות מתחילת המלחמה ועד פרסום דו"ח ה-CST[33] (Community Security Trust) בתחילת חודש דצמבר. זאת לעומת 17 תקריות בלבד שתועדו בחצי הראשון של שנת 2023. באוסטרליה, סקר שנערך על ידי "הפדרציה הציונית המקומית" (ZFA) ו-"הארגון האוסטרלי של סטודנטים יהודים" עם "ההסתדרות הציונית העולמית" מצא כי 64% מהסטודנטים היהודים באוניברסיטאות חוו אנטישמיות וכי 57% הסתירו את זהותם היהודית כדי להימנע מאנטישמיות.

אוטו-אנטישמיות

אפשר למנות גם יהודים (אחוז קטן מהם) המחזיקים בעמדות אנטי-ציוניות ואנטישמיות. יהודים אלו משתייכים לשני סוגים עיקריים – יהודים חרדים קיצוניים המרוכזים במספר קהילות, המוכרת שבהן היא "נטורי קרתא", המתנגדים לציונות ולמדינת ישראל מטעמים דתיים ועל כן מביעים תמיכה בפלסטינים בדמות השתתפות בהפגנות פרו-פלסטיניות ותמיכה בחמאס[34]; ויהודים הנמנים עם השמאל הקיצוני-הפרוגרסיבי, הדוגל בפוליטיקת זהויות ו"קואליציית מדוכאים", ועקב הצורך להתיישר עם עמדותיהם ועם החשיבה העדרית שהם נוקטים, הם מביעים תמיכה בפלסטינים. בקרב קבוצה זאת אפשר למנות ארגונים כמו JVP (Jewish Voice for Peace) ו-IfNotNow. יצוין כי יש ביקורת על התנהלותה של מדינת ישראל מצד רבים מיהודי התפוצות, אך בניגוד לשתי הקבוצות שנמנו לעיל, הביקורת של מרבית היהודים אינה שוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

זינוק באנטישמיות בשנים האחרונות

בשנים האחרונות[35] חלה עלייה מתמדת במספר התקריות אנטישמיות בחו"ל, ובשנת 2023 נרשמו מספרים שלא נראו מאז תחילת מדידות האנטישמיות. מאז השבעה באוקטובר מגמה זאת צברה תאוצה ונראתה עלייה משמעותית בכלל התקריות האנטישמיות בחו"ל. תקריות אלו כוללות בתוכם אלימות מילולית, ונדליזם, איומים ואף תקיפות פיזיות ורצח. על פי דו"ח[36] שהוגש לממשלת ישראל ע"י "משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות", ההסתדרות הציונית העולמית" והסוכנות היהודית לארץ ישראל", בשנת 2023 חלה עלייה של 235% באירועי אנטישמיות ברחבי העולם בהשוואה לשנת 2022, ועלייה של 33% באירועים אנטישמיים אלימים. 43% מהאירועים האנטישמיים התרחשו בארה"ב בעוד 35% התרחשו באירופה, שבה הקהילה היהודית קטנה בהרבה מהקהילה בישראל ובארה"ב. חשוב לציין כי חלק מביטויי האנטישמיות התרחשו בשבעה באוקטובר ולפני שצה"ל נכנס קרקעית לעזה.

בהתפלגות האירועים האלימים צוין כי 46% מכלל האירועים האנטישמיים האלימים אירעו בארה"ב, 16% בבריטניה, 9% בגרמניה, 6% בצרפת ובקנדה ו-2.5% באוסטרליה. בין הדוגמאות להשלכות האנטישמיות אפשר למנות סגירת שגרירויות ישראליות באירופה בחודש אפריל האחרון מחשש לפיגועים[37], העלאת כוננות באתרים יהודיים ואף תקיפות פיזיות של יהודים, שחלקן הסתיימו במוות[38].

אפשר לחלק את היחס בין סוגי האירועים לפי ההתפלגות הבאה: 43% השתייכו לאנטישמיות בתעמולה (חלוקת עלונים אנטישמיים, פרסומים אנטישמיים ברשתות חברתיות וכו'), 14% השתייכו לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל (אירועים אנטישמים עם קשר ישיר למדינת ישראל וכו'), 13% התבטאו בדמות השחתה (חילול בתי קברות, שריפת מבנים יהודיים וכו'), 10% בדמות הפגנות, 10% כאלימות מילולית ו-10% כאלימות פיזית (עלייה של 33% בהיקף האירועים הללו לעומת שנת 2022).

ההסתה לא נעשית רק ברחובות אלא גם ברשתות החברתיות, שם היא נפוצה במיוחד. לאור הפיקוח המוגבל ברשתות אלו, יש קושי באכיפה של התבטאויות אנטישמיות ואנטי-ציוניות וכן ענישה כלפי אלו המשמיעים אותן. בהמשך לכך, הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה להפצת דעות ורעיונות אנטישמיים בקרב קהל רחב של אנשים בקלות יחסית. רעיונות אלו משפיעים על דעת הקהל בעולם ולוקחים חלק בעיצובה. גם ברשתות התרחשה עלייה באנטישמיות, שהגיעה לעלייה של 264% בשיח האנטישמי בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. המדינות העיקריות שבהן נרשם שיח אנטישמי ברשתות החברתיות הן ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, בריטניה, קנדה, גרמניה, דרום אפריקה, ארגנטינה וספרד. על פי מחקר של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, 68% מהתכנים האנטישמיים הופצו בפלטפורמת X, 12% בטלגרם, 10% בטיקטוק, 5% בפייסבוק, 1% באינסטגרם ו-4% ברשתות נוספות. לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל" נרשם זינוק של 1,200% בפוסטים אנטישמיים שכללו תכנים אלימים. 79% מהפוסטים נכתבו בערבית, שבה השיח נמצא אלים יותר מהשיח בשפות אחרות. על פי מחקר, גלישה של מינימום 30 דקות בחלק מהרשתות החברתיות מעלה את הסיכוי שצרכן התוכן יחזיק בעמדות אנטישמיות[39].

נוסף על כך, השימוש בפלטפורמות המבוססות על בינה מלאכותית ועל אתרים האמורים להפיץ מידע ברשת שנתפסים כאמינים סייע בהפצת מידע מוטעה, הפצת בורות והרחבת הטרנדים שנוגעים לשנאת ישראל ולאנטישמיות. מחקרים שפורסמו השנה הראו את העיוות בוויקיפדיה בנוגע לשואה, ואחרים תיארו איך איראן משתמשת בוויקיפדיה להשפיע על התודעה.[40]

אנטישמיות בחלוקה גיאוגרפית

בהמשך למה שנכתב לעיל, בהשוואה לשנת 2022 חלו שינויים בהתפלגות האירועים האנטישמיים בין היבשות. בשנת 2023 מרבית התקריות אירעו בצפון אמריקה (43% ב-2023 לעומת 39.1% ב-2022), לאחר מכן באירופה (35% ב-2023 לעומת 46% ב-2022), אוסטרליה (10% ב-2023 לעומת 9% ב-2022), אסיה (6.5% ב-2023 לעומת 2% ב-2022), אפריקה (3.7% ב-2023 לעומת 1.1% ב-2022) ודרום אמריקה (1.8% ב-2023 לעומת 2.8% ב-2022). אפשר לראות כי עיקר השינוי הוא העלייה היחסית בתקריות האנטישמיות בארה"ב לעומת אירופה.

על פי דו"ח של "הליגה נגד השמצה" (ADL) אפשר לראות את הזינוק במספר רב של מדינות[41]:

• צפון אמריקה:
  • ארה"ב – ב-2023 חל זינוק במספר התקריות האנטישמיות, 7,523 תקריות בכל 2023 לעומת 3,697 בכך 2022. גם בלי הזינוק במספר התקריות שהתרחש לאחר השבעה באוקטובר נמדדה עלייה חדה בתקריות אנטישמיות – בין החודשים ינואר לספטמבר 2023 נרשמו 3,547 תקריות אנטישמיות, מספר הדומה בהיקפו למספר התקריות בכל שנת 2022 וגדול בהרבה מתקופת הזמן המקבילה ב-2022 העומדת על 2,697 תקריות. למלחמת "חרבות ברזל" השפעה גדולה ואפשר לראות כי מאז המלחמה העלייה במספר התקריות חדה יותר. מאוקטובר עד דצמבר 2023 נרשמו 3,697 תקריות שכאלו, כמו מספר התקריות בשנת 2022 כולה. חשוב לציין כי העלייה לא התרחשה רק בשנה זאת וגם בשנת 2022 מספר התקריות האנטישמיות במדינה גדל לעומת שנת 2021.
  • קנדה – בטורונטו כמות התקריות האנטישמיות עמדה על 132 תקריות ב-2023 לעומת 65 ב-2022. בשלושת החודשים אוקטובר–דצמבר 2023 התרחשה עלייה של 93% בתקריות בהשוואה לתקופת הזמן המקבילה ב-2022.
• אירופה:
  • צרפת – זינוק של כמעט פי 4 במספר התקריות האנטישמיות בהשוואה בין 2022 ו-2023 (436 ו-1,676 בהתאמה). גם פה נרשמה עלייה גדולה במספר התקריות מאז אוקטובר, 1,242 תקריות ברבעון האחרון של שנת 2023 לעומת 434 בשלושת הרבעונים הקודמים. בין התקריות אפשר למנות איומים לפוצץ 20 בתי ספר באזור פריז, שבשלהם נאלצו חלק להתפנות.
  • בריטניה – מספר התקריות האנטישמיות עלה ב-246%, מ-1,662 תקריות ב-2022 ל-4,103 תקריות ב-2023, מתוכן 2,699 התרחשו בין אוקטובר לדצמבר.
  • גרמניה – נרשמו 3,614 תקריות בשנת 2023 לעומת 2,639 בשנת 2022. אולם, במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 מספר התקריות (1,365) היה נמוך ממספר התקריות בתקופה המקבילה ב-2022 (2,133).
  • הולנד – נרשמו 107 תקריות באוקטובר 2023 לעומת 14 באוקטובר 2022 ובסך הכול 154 ב-2023 לעומת 69 ב-2022. חשוב לציין כי רק לאחרונה (נובמבר 2024) חוו אוהדי מכבי תל אביב פוגרום אנטישמי באמסטרדם, שבו הם נרדפו והוכו על היותם יהודים וישראלים לאחר משחק כדורגל בעיר.
  • בלגיה – נרשמה עלייה של פי 2 בכמות התקריות, מ-34 תקריות ב-2022 ל-70 תקריות ב-2023.
  • איטליה – נרשמו 454 תקריות ב-2023 לעומת 241 תקריות ב-2022.
  • שווייץ – נרשמו 255 תקריות לעומת 83 בשנים 2023 ו-2022 בהתאמה.
  • ספרד – בשנת 2023 התרחשו 49 תקריות לעומת 23 ב-2022.
  • אוסטריה – נרשמו 1,147 תקריות בשנת 2023 לעומת 719 תקריות בשנת 2022. מרבית התקריות קרו לאחר השבעה באוקטובר ועד אז ממוצע התקריות היומי ב-2023 לעומת 2022 היה נמוך יותר (1.55 לעומת 1.97 בהתאמה) ולאחר מכן מספר התקריות היומי טיפס בחדות ל-8.31 ביום.
  • צ'כיה – מספר התקריות כלפי יהודים דווקא ירד בין 2023 ל-2022 מ-25 ל-18.
  • בולגריה – מספר התקריות גדל בכמעט פי 12, מ-9 ב-2022 ל-107 ב-2023.
  • רוסיה – נרשמה תקרית אנטישמית אחת בלבד בשנת 2023, לעומת חמש תקריות בשנת 2022, אולם לאור הצורה שבה מתנהלת רוסיה נתונים אלו מוטלים בספק. יוזכר כי במהלך המלחמה ניסו מתפרעים לתפוס תיירים ישראלים בשדה התעופה במחוז דגסטן, שבו רוב מוסלמי, במטרה לפגוע בהם. יום לפני כן ניסו פורעים במחוז לתפוס אנשים שברחו מישראל על פי שמועות והסתתרו בבית מלון במחוז. תקריות אלו הן תקריות אנטישמית חמורות ללא עוררין ומוכיחות כי במדינה מספר רב יותר של תקריות אנטישמיות מהמדווח.
• דרום אמריקה:
  • ארגנטינה – נרשמו 598 תקריות בשנת 2023, לעומת 427 בשנת 2022. אולם, מדובר עדיין במספר נמוך מהשיא של 918 תקריות שנרשם בשנת 2019.
  • ברזיל – במדינה חלה עלייה נרחבת באנטישמיות, כשב-2023 נרשמו 1,774 תקריות, 1,363 מתוכם בין אוקטובר לדצמבר לעומת 432 בשנת 2022 כולה.
  • מקסיקו – נרשמו 78 תקריות אנטישמיות בשנת 2023 לעומת 21 תקריות בשנת 2022.
• מדינות נוספות:
  • אוסטרליה – התרחשו 1,033 תקריות בשנת 2023 לעומת 452 תקריות בשנת 2022.
  • ניו זילנד – נרשמה עלייה בתקריות לאחר השבעה באוקטובר, מבלי לציין מספר.
  • דרום אפריקה – 207 תקריות בשנת 2023 לעומת 68 בשנת 2022, עלייה של יותר מפי 3 במספר התקריות.

האנטישמיות התגברה גם במדינות נוספות, שבעשורים האחרונים לא רווחה בהן רטוריקה אנטישמית. בין המדינות אפשר למדינות את חברות ברית המועצות לשעבר, כמו קזחסטן, אוזבקיסטן וקירגיסטן, שבהן רוב מוסלמי, וכן ארמניה ובלארוס[42]. גילויי האנטישמיות בהן התבטאו בעיקר בהקצנת העמדות ולמעט מספר מקרים במדינות מרכז אסיה, לא התרחשו צעדים המסכנים את חיי היהודים במדינות. אולם, המשך התגברות התופעה עשויה להעמיד את היהודים במרחב בסכנה.

גם בעולם הערבי והמוסלמי חלה עלייה נרחבת באירועים האנטישמיים לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ששיאה ברצח של 9 אנשים במצרים ובתוניסיה, מתוכם 5 יהודים לצד 4 בני אדם נוספים שהיו בזירת הפיגועים[43]. נוסף על כך נעשו ניסיונות הולכים וגוברים לאור המלחמה לערער על "הסכמי אברהם" ועל המשמעות שלהם, במדינות שאיתן נחתמו ההסכמים ובמדינות פוטנציאליות נוספות. במסגרת זאת, נעשו השוואות בין פעילות ישראל לאידיאולוגיה הנאצית.

לצד זאת, הרשות הפלסטינית ממשיכה להפיץ אנטישמיות, שנאה וקריאות נגד מדינת ישראל ויהודים והיא אחד המוקדים המרכזיים האחראים לכך. בתוך כך, מערכת החינוך הפלסטינית ממשיכה לחנך לאנטישמיות כחלק מהנרטיב הפלסטיני, נוסף למעורבותה של אונר"א ("סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים") בטבח השבעה באוקטובר וההסתה לאנטישמיות ולאלימות כלפי יהודים[44].

חשוב לציין שיש דיווחים שמתקבלים על סמך תחושות אישיות באופן שאי אפשר למדוד בצורה מדויקת, כך שחלק מהנתונים מגיעים מנקודת מבט סובייקטיבית. לתחושות יש היבט חשוב במדידת התופעה, אך הן יכולות להיות מושפעות מתשומת לב לנקודות שבעבר לא שמו לב אליהן (רגישות יתר). עם זאת, הטיעון נשמע גם לצד השני – יכול להיות שאמירות וחוויות אנטישמיות לא נספרות ככאלה לאור החוויה הסובייקטיבית של האדם, שלא מגדיר אותן כאירוע אנטישמי.

נוסף על כך, יש קושי לאסוף את כל המידע על התקריות שהתרחשו. לצד זאת, קיים מספר רב של גופים המנטרים אנטישמיות, חלקם נוגעים רק לתחום המדינה שבה הם פועלים. בחלק מהמדינות אין כלל תיעוד רשמי של אנטישמיות והמידע מסתמך על דיווחים ברשתות החברתיות ובתקשורת. כמו כן, אין מסגרת טרמינולוגית אחידה של כלל הדיווחים, מה שמקשה את הבנת המגמות באופן מדויק בכל המדינות וקבלת נתונים מדויקים באופן כללי.

יודגש כי מרבית היהודים חווים אנטישמיות על רקע סממנים יהודים חיצוניים (כיפה, שרשראות עם סממנים יהודיים וכו') או מקומות שבהם יש סממן יהודי מובהק (בתי כנסת, בית ספר יהודי וכו'). בהמשך לכך, מרבית התקריות היו של אלימות לא קשה, ומספר התקריות הקשות היה נמוך – המון תקריות כגון ונדליזם, אלימות מילולית, יריקות לכיוון אנשים, הודעות. אין באמירה זאת להפחית מאנטישמיות התופעה אלא רק להצביע על טיבה.

לאור זאת, חשוב לזכור כי לא מדובר בימים הנוראים שלפני השואה או בימים הראשונים של המשטר הנאצי. רוב היהודים לא חווים אנטישמיות ממסדית ואין חקיקות גזעניות נגד יהודים, לפחות בשלב זה. אולם, היכולת לקיים חיים יהודיים במופגן ובביטחון נפגעת ומצטמצמת (תנועה יהודית בקמפוס, הליכה עם סממן יהודי, השתתפות בבית כנסת), כך שהמשך המגמה יסתום את הגולל על האפשרות לקיים חיים יהודיים בכלל בציבור במערב. עקב כך חשוב להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולהמשיך להיאבק נגד אנטישמיות, במטרה שלא נגיע לימים אפלים יותר. חשוב לציין כי בעבר עלו הצעות חוק במדינות שונות באירופה (איסלנד, דנמרק, בלגיה) לאסור על קיום ברית מילה לתינוקות[45], לצד העברת חקיקה האוסרת על שחיטה כשרה (דוגמת מחוזות מסוימים בבלגיה)[46]. חקיקות אלו מעלות אף הן תהיות לגבי כוונות המחוקקים והיכולת לקיים חיים יהודיים באירופה ומחוץ לישראל.

המלצות לפעולות נגד אנטישמיות

אפשר לחלק את הפעולות נגד אנטישמיות לשני סוגים – פעולות שמטרתן מיגון קהילות מול התקפות והבטחת ביטחון בטווח הקצר; ופעולות שמטרתן שינוי דעות ומיגור האנטישמיות מהיסוד, הכוללות בעיקר מאמצים בתחום החינוך וההסברה. אחד ההבדלים המשמעותיים בין שני הסוגים הוא המעבר מתפיסה מתגוננת ומגיבה (שהכרחית לביטחון בטווח הזמן הקצר והבינוני) לתפיסה יוזמת שחותרת לשנות דברים מהיסוד (והכרחית להבטחת ביטחון בטווח הזמן הארוך)[47]:

פעולות לאבטחה והבטחת ביטחון והגנה:

מיגון מוסדות יהודים על ידי ארגונים יהודים וממשלת ישראל – בין היתר ע"י הסוכנות היהודית ומשרד התפוצות. מאז 2012 "קרן הביטחון של הסוכנות היהודית" מיגנה מאות מוסדות יהודיים, ביניהם בתי ספר ובתי כנסת, בקהילות יהודיות ב-84 מדינות ברחבי העולם בעלות כוללת של 90 מיליון שקלים[48].

הגברת האבטחה על ידי המדינות השונות – לדוגמה, האיחוד האירופי הודיע כי יפעל לצד המדינות החברות באיחוד להגברת האבטחה סביב בתי כנסת ומקומות תפילה. נוסף על כך, שרת הפנים לשעבר של בריטניה, סוואלה ברוורמן, הצהירה במרץ 2023 כי יוקצו 15 מיליון ליש"ט לשמירה ואבטחה של הקהילה היהודית ב-2023 וב-2024, תקציב שאושר על ידי הממשלה, וכמו כן יוקמו צוות משימה מיוחד שייאבק בפשיעה ובאנטישמיות ופורום בראשות שר הפנים, שיתכנס 3 פעמים בשנה ויפעל לאכיפה ולהתמודדות עם טרור. באוקטובר 2023 הצהיר ראש ממשלת בריטניה דאז רישי סונאק על העברת 3 מיליון ליש"ט נוספים לאבטחת הקהילה היהודית ומוסדות יהודיים כמו בתי כנסת, בתי ספר ומבנים נוספים. לאחר מכן, בנובמבר 2023 הודיע שר האוצר הבריטי על סכום נוסף של 7 מיליון ליש"ט שיוקצה לטובת מאבק באנטישמיות במשך שלוש השנים הבאות. בגרמניה הודיעה שרת הפנים כי כל משאבי המשטרה וקהילת המודיעין במדינה משמשים להגנה על הקהילה היהודית במדינה. בצרפת כ-10 אלף שוטרים וחיילים גויסו לשמירה על יותר מ-500 מוסדות של הקהילה היהודית במדינה.

פעולות לשינוי דעות ומיגור אנטישמיות מהיסוד:

פעולות בתחום החינוך – צרפת וארגון "אונסק"ו" יזמו יחד פעילות למאבק באנטישמיות במוסדות החינוך השונים (בתי ספר ואוניברסיטאות). במסגרת הפעילות הן ינסו להקים תוכניות חינוכיות ולהכשיר מורים וגורמי מקצוע שייאבקו באנטישמיות בעזרת חינוך, בצרפת ובשאר מדינות אירופה[49]. יש לציין שארגון אונסק"ו נהיה יותר ויותר לעומתי למדינת ישראל, כולל הכרה באתרי מורשת ב"פלסטין" וביטול הקשר היהודי לירושלים. נוסף על כך, ארגונים יהודיים מציבים מטעמם שליחים בקמפוסים בארה"ב. בין היתר שליחים של "הסוכנות היהודית" (70 בקמפוסים ברחבי ארה"ב ועוד 16 ברחבי העולם) ושל ארגון "הלל".

גיבוש תוכניות אסטרטגיות למלחמה באנטישמיות – בין התוכניות אפשר למנות את "התוכנית האסטרטגית הלאומית של ארה"ב למאבק באנטישמיות"[50], התוכנית הראשונה אי פעם שפרסם הממשל האמריקאי במאי 2023 (טרם המלחמה). התוכנית כוללת המלצות וקריאות לפעולה לקונגרס, שלטונות פדרליים לצד מקומיים, מנהיגים דתיים, גורמי חברה אזרחית ועוד. אחד החסרונות של התוכנית הוא העובדה כי היא לא אימצה באופן מלא את הגדרת IHRA לאנטישמיות. גם צרפת גיבשה תוכנית לאומית חדשה למאבק באנטישמיות, גזענות ואפליה בעקבות מוצא לשנים 2023–2026, הכוללת 80 פעולות הנוגעות לנושא[51]. נוסף על כך, בשנת 2022 פרסמה גרמניה גם היא אסטרטגיה לאומית למלחמה באנטישמיות[52].

קידום חוקים ואימוץ הגדרות המאפשרות מאבק באנטישמיות – הקונגרס האמריקאי העביר החלטה שמגנה את העלייה באנטישמיות וקובעת כי אנטי-ציונות היא אנטישמיות. בתי מחוקקים ומדינות בארה"ב אימצו את הגדרת IHRA לאנטישמיות, הכלי הבינלאומי האפקטיבי ביותר לזיהוי ביטויים אנטישמים והכלי החיוני והמקובל ביותר כיום בעולם, בין היתר במדינות וירג'יניה, ארקנסו, מיזורי, דקוטה הצפונית וקולורדו. נוסף עליהם, גם המחוזות ניופאונדלנד ולברדור בקנדה אימצו גם הם את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות. כמו כן, עד סוף 2023 מעל ל-1,200 ישויות ברחבי העולם קיבלו את ההגדרה, מתוכן 97 בשנת 2023, ביניהן 3 מדינות (לטביה, קרואטיה ופנמה). בין הישויות שאימצו את ההגדרה אפשר למנות 45 מדינות, 514 גופים ממשלתיים לא פדרליים, 345 מוסדות להשכלה גבוהה ו-312 ארגונים. חשוב לציין את ההחלטה שהתקבלה בסנאט ב-2023, שלפיה הקריאה "מהנהר עד הים" היא אנטישמית, ומבהירה את הזיהוי בין אנטי-ציונות ואנטישמיות.[53]

בעיר האמפסטד שבקנדה (שבה קיימת קהילה יהודית גדולה) הועברה תקנה הקובעת כי יוטל קנס בגובה 1,000 דולר על מי שיפגע במודעות הכוללות את החטופים הישראלים. בצרפת, החוק יותאם לצורך אפשרות מעצר של נאשמים בעבירות אנטישמיות או גזעניות. בגרמניה, כבר בחודש מרץ 2023 הצביע ברוב גדול הפרלמנט במדינת באדן-וירטמברג על איסור לערוך הפגנות אנטישמיות בכיכרות ובבתי הכנסת הישנים. בחודש מאי של אותה שנה אסרה גם משטרת גרמניה על קיום הפגנות פרו-פלסטיניות בברלין עקב "יום הנכבה". נוסף על כך, בנובמבר 2023 הכריזה שרת הפנים הגרמנייה על איסור מלא על פעילות חמאס במדינה וגם על פעילות ארגון הטרור "Samidoum", המהווה בפועל שלוחה של "החזית העממית לשחרור פלסטין".

אכיפת רגולציות וחוקים – בין היתר על ידי האיחוד האירופי שפעל מאז תחילת המלחמה באופן נרחב יותר כדי לאכוף את רגולציית האיחוד האירופי בנוגע לשיח שנאה ברשתות החברתיות (Digital Services Act). במסגרת זאת, נציבות האיחוד פתחה בהליכים רשמיים נגד פלטפורמת X לאור חשדות להפרת הרגולציה.

קיום עצרות תמיכה – במסגרת זאת, ב-14 בנובמבר 2023 נערכה בוושינגטון, ארה"ב, עצרת התמיכה בישראל הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה. בעצרת נכחו 300 אלף אנשים באופן פיזי, לצד 250 אלף נוספים שצפו באירוע באינטרנט. באירוע לקחו חלק מנהיגים משתי המפלגות בארה"ב (הדמוקרטים והרפובליקנים), משפחות חטופים, משפיענים וידוענים וכו'. בבריטניה נערכו מספר עצרות תמיכה בישראל, ביניהן עצרת ב-25 באוקטובר שבמסגרתה צעדו אלפי יהודים עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון נגד האנטישמיות ולהפגנת סולידריות עם הקהילה היהודית במדינה. הפגנה נוספת שבה השתתפו כ-100 אלף איש נערכה ב-26 בנובמבר, גם כן בהשתתפות ג'ונסון, לצד חברי פרלמנט ודמויות ציבוריות נוספות. בצרפת נערכה (ב-12 בנובמבר) הפגנה שמנתה מעל ל-180 אלף אנשים בכל רחבי צרפת וכ-100 אלף באירוע המרכזי בפריז, בהשתתפות ראש ממשלת צרפת אליזבת בורן, נציגים מכל הקשת הפוליטית והנשיאים לשעבר הולנד וסרקוזי.

פעולות נוספות – אפשר למנות פעולות נוספות בנושא כמו הגברת הלחץ הציבורי בארה"ב מול אוניברסיטאות במטרה להגביר הפעולות נגד אנטישמיות, בדגש על 3 נשיאות האוניברסיטאות שעמדו לשימוע; צרפת וגרמניה ביצעו פעילות משמעותית מול גורמים אנטישמיים מרכזיים וההפגנות הפרו-פלסטיניות במדינה; פרסום תוכניות לאומיות למאבק באנטישמיות; ארגונים המקדמים אנטישמיות הוצאו מחוץ לחוק ונאסר מימונם בחוק במספר מדינות; מונו שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות במדינות שונות; ונעשו מהלכים ליישום רגולציה לאכיפת איסור על שיח שנאה באינטרנט.

כל אלו הן רק חלק ממגוון הפעולות ברחבי העולם[54] שנעשות היום במטרה להילחם באנטישמיות, לצד המשאבים הנרחבים המושקעים במאבק באנטישמיות, אולם עדיין ללא שינוי במגמה ואף התגברות שלה. אחת הבעיות במאבק היא המחסור בתבחינים הניתנים למדידה, שבאמצעותם אפשר להבין אם הפעולות הננקטות אכן משיגות את מטרתן. כימות ההצלחה למדד נגיש ובהיר יסייע בתכנון קדימה של הפעולות נגד אנטישמיות ובהבנה אילו פעולות עובדות וצריך להמשיך לעשות כחלק מהמאבק, וימנע את המשך השימוש בשיטה המוכרת של "אם אין הצלחה – צריך להשקיע עוד כסף".

סיבה אפשרית לחוסר ההצלחה היא היעדר מיקוד במאבק באנטישמיות. עד לאחרונה האנטישמיות זוהתה כסכנה מהימין הקיצוני ושם הושקעו חלק נרחב מהמאמצים. אולם אנשים אלו לרוב מחזיקים בעמדות אנטי-ממסדיות כך שהעובדה כי גופים ממסדיים מנסים להשפיע עליהם לא משיגה את מטרתה. במקביל התגברה האנטישמיות מצד השמאל הקיצוני אך רק לאחרונה החלו להבין ולראות את התופעה בקרב מקבלי החלטות בחו"ל. נוסף על כך, בשביל לחנך ילדים נגד האנטישמיות יש צורך בהשקעה בכלל המסגרות החינוכיות הפורמליות והא-פורמליות, אולם כלל לא בטוח שזה המצב כיום.

סיבה נוספת היא האכיפה הדלה לעיתים מול אנטישמיות. לדוגמה, באירופה מתקיימות עצרות ופעילויות שבהן נשמעות קריאות אנטישמיות ברחובות, בין היתר מצד ארגונים אסלאמיים ואימאמים[55], ללא הפסקתן וללא מעצרם של המסיתים. נוסף על כך, ארגונים אנטישמיים ואנטי-ציוניים מקיימים פעילויות ברחבי אירופה מבלי שננקטים צעדי אכיפה מולם.

המוסדות המשפיעים על הקהילות היהודיות בחו"ל

החיים מחוץ למדינת ישראל מעלים קשיים ואתגרים עבור יהודים שמעוניינים לחיות חיי קהילה יהודיים ולשמור על הזהות הייחודית שלהם בתוך חברה שונה. אפשר למנות כמה מקשיים אלו, שמשפיעים על השייכות שלהם לקהילות יהודיות ולהעברת היהדות לדורות הבאים: קושי בשימור זהות קהילתית בעולם אוניברסלי, קושי בקיום חיים דתיים בעולם חילוני לא יהודי, קושי בשמירה על זהות אישית ייחודית תוך טמיעה בחברה הכללית.

מנגד, אפשר למנות מספר מסגרות שנותנות משקל נגד לקשיים שחווים היהודים, ונותנות להם מענה מסוים. למסגרות השונות יש השפעה גדולה על עיצוב הזהות, בדגש על זהות היהודית, של הדור הצעיר, לצד חיבור וחיזוק הזיקה ליהדות וישראל מצד הדור הבוגר יותר. בין המסגרות השונות אפשר למנות את אלו:

בתי כנסת – המוקד המרכזי של הקהילה היהודית, שבמסגרתו נפגשים חברי הקהילה לפחות פעם בשבוע ונערכות פעילויות נוספות מלבד התפילות בחגים ובשבתות. מגפת הקורונה השפיעה מעט על תפקוד בתי הכנסת ומרכזיותו בקהילות השונות ומאז סוף המגפה היקף האנשים שמגיעים לתפילות בבית הכנסת ירד במעט. אולם, גם לפני המגפה מעל ל-50% מיהודי ארה"ב לא הגיעו לתפילות. מעל מחצית מיהודי ארה"ב אינם מגיעים לבתי הכנסת או שכמעט אינם מגיעים. סקר מ-2020 מצא ש-52% לא הולכים לבית כנסת כלל, וסקר מ-2023 מצא ש-56% מהיהודים לא השתתפו ב"חודש האחרון" בתפילה (פיזית או אונליין). סקר נוסף מיוני 2023 מצא ש-55% אינם מגיעים לתפילה פיזית או אונליין. המסקנות הן שמעל מחצי מהיהודים לא מגיעים לבתי הכנסת, אחד המוקדים הקהילתיים החשובים ביותר בתפוצות. נתונים אלו מדגימים את היחלשותו של המבנה הקהילתי היהודי המקובל לאורך המאות האחרונות.

חשוב לציין כי לא נמצאו מחקרים (ולא ברור אם נערכו כאלה) הקושרים בין אי-הגעה לבית הכנסת (בכל הזרמים) להזדהות דור ההמשך כיהודים. אולם, אפשר להניח שסיכוייהם של ילדים למשפחות שאינן פוקדות את בית הכנסת באופן תדיר להגדיר עצמם כיהודים פוחת, שכן בית הכנסת מהווה מוקד קהילתי מרכזי ומחזק את הקשר ליהדות ולקהילה המקומית.

מוסדות חינוך פורמליים – אחד ההיבטים החשובים ביותר בעיצוב זהותו של הדור הצעיר הוא החינוך שאותו הוא מקבל. לאור זאת, החשיבות של מוסדות החינוך היהודי בהנחלת זהות יהודית וערכים יהודיים לילדים יהודים במדינות שאינן ישראל מקבלת נפח משמעותי ביותר. זאת, מכיוון שהם מוקפים בלא יהודים רבים והתרבות הרווחת במרחב הציבורי אינה יהודית בהגדרה. בתי הספר מקנים ידע בסיסי במסורת היהודית ויוצרים זיקה לתרבות היהודית ואף למדינת ישראל.

אחד המקומות שבהם נתקלים הצעירים היהודים בקשיים רבים הם האוניברסיטאות. כאשר הם מגיעים לאוניברסיטה, חווים רבים מהצעירים חיים שאינם סובבים סביב הזהות היהודית שלהם. רוב מוחלט של התלמידים אינם יהודים והסביבה המקיפה אותם לא מכירה את התרבות היהודית והיא אינה חלק מחייהם. נוסף על כך, התלמידים באוניברסיטאות מחזיקים בדעות שונות לגבי זהות יהודית ומדינת ישראל וחלקם אף מחזיקים בדעות אנטישמיות. אלו מהווים אתגר לצעירים היהודים במסען לעבר גיבוש זהותם. כפי שיפורט בהמשך, יש מספר ארגונים המסייעים לתלמידים היהודים בשימור ובגיבוש זהותם היהודית בקמפוסים.

מוסדות חינוך לא-פורמליים – נוסף על מוסדות החינוך הרשמיים (בתי ספר וכו'), מוסדות החינוך הלא-פורמליים, כמו מחנות קיץ ותנועות נוער, עושים אף הם עבודה חשובה בהקניית ידע וערכים הקשורים ליהדות. מוסדות אלו פועלים במהלך השנה ומסייעים לחזק את תחושת הזהות היהודית של הדור הצעיר. לדוגמה, חניכי מחנות הקיץ היהודים, שנמנים עם כלל הזרמים, מגיעים למאות אלפי ילדים בשנה ומסייעים בשמירה על קשר ליהדות ולישראל. במסגרת זאת, בשנת 2022 כ-175 אלף חניכים ומדריכים נטלו חלק במעל ל-300 מחנות קיץ יהודיים בצפון אמריקה[56].

נוסף על כך, בארה"ב והקנדה פועלות תנועות נוער יהודיות, המונות עשרות אלפי חניכים. התנועות מתפרסות על פני הזרמים השונים ביהדות, כגון USY, תנועת הנוער של התנועה הקונסרבטיבית; בני עקיבא, המזדהה עם הזרם האורתודוקסי; ו-NFTY של התנועה הרפורמית.

ארגוני המגזר השלישי – גם המגזר השלישי מהווה חלק חשוב מהחיים היהודיים הקהילתיים בחו"ל. למשל, אפשר למנות את ה-JCC (Jewish Community Center), סוג של מתנ"סים של הקהילה היהודית בחו"ל, שמסייעים לספק תכנים ופעילויות בעלי זהות יהודית ולחזק את הקשר לישראל. מעל ה-JCC השונים בצפון אמריקה עומד ארגון JCC Association of North [57]America, המציע מגוון שירותים ומשאבים בשביל לסייע למוסדות הכפופים אליו. לדוגמה, הוא תומך במחנות קיץ יהודיים בכל צפון אמריקה. חשוב לציין שהארגון וה-JCC מאפשרים גם ללא-יהודים להשתתף בחלק מהפעילויות השונות. הדבר מעלה תהייה לגבי המטרה של שמירת חיים וזהות יהודיים, שכן מגע קבוע עם לא-יהודים עשוי להעלות את אחוזי ההתבוללות ולשנות את הזהות היהודית של הדור הצעיר.

נוסף על כך, אפשר למנות ארגונים הפועלים בקמפוסים של האוניברסיטאות השונות בארה"ב, כמו "Hillel" וחב"ד[58], הפועלים לאפשר לסטודנטים לקחת חלק בחיים יהודיים בקמפוסים. במסגרת זאת, הארגונים מספקים ארוחות שבת כשרות, פעילויות יהודיות ומסייעים גם למאבק באנטישמיות.

מדינת ישראל ויהדות התפוצות

לאור המטרות שלשמן הוקמה מדינת ישראל, ביניהן שמירה על יהודים בכל רחבי העולם, עוסקת ממשלת ישראל בנושא יהדות התפוצות על היבטיו השונים. המשרד האחראי על כך הוא "משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות" שעל פי אתר האינטרנט שלו הוא "אמון על הקשר בין יהדות העולם למדינת ישראל, הקשר מתבצע באמצעות פעילות משותפת ודיאלוג משותף עם יהדות התפוצות בראייה כי ממשלת ישראל אחראית לכל יהודי בעולם, בין אם הוא מתגורר בישראל או בתפוצות"[59].

ביולי 2020 הוסכם בממשלה על מתווה במטרה להבטיח את עתיד העם היהודי בתפוצות[60]. על פי המתווה, משרד התפוצות יאמץ את העקרונות ותחומי הפעילות להשקעה ממשלתית, כפי שגובשו במשרד, ויפעל ליישום מתווה העקרונות בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, בתיאום עם גורמי הממשלה השונים וגופים נוספים (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וכו'). בין היתר, מומלץ על התמקדות בפעילות בתחומים הבאים: חינוך פורמלי, חינוך בלתי-פורמלי, פעילות במדינת ישראל, תיקון עולם, חדשנות וטכנולוגיה והערכה ומדידה. נוסף על כך, בהתאם להמלצות, נוסחה "מגילת ייעוד משותף לעם היהודי", שאמורה להיות בעלת קונצנזוס נרחב ולהדגיש את חשיבות קיומו של העם היהודי בעת הנוכחית, את עתידו ואת תפקידו בעולם, כדי שתוכל להוות בסיס רעיוני לכלל הפעילות[61]. חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות חלו מספר שינויים גדולים בסביבה הגלובלית ובמדינת ישראל (סיום מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל וכו'), אולם לא נראה כי מאז ההסכמה עליו עודכן המתווה.

יוזמות בתמיכת הממשלה

משרד התפוצות תומך במספר תוכניות הפועלות ברחבי העולם, ביניהן תוכניות כמו "smartj"[62], שבמסגרתה הוקמו מרכזי אחה"צ לחינוך משלים בנושא זהות יהודית וקשר לישראל במדינות חמ"ע, במטרה לחזק את "הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב ילדים ובני נוער שאינם הולכים לבית ספר יהודי במרחב ברית המועצות לשעבר"; ומיזם "יונייטד UnitEd"[63], שמטרתו "לחזק את בתי הספר היהודיים בתפוצות וכתוצאה מכך את מחויבות התלמידים לזהות היהודית, לקהילה היהודית המקומית ולמדינת ישראל".

עלייה[64]

בשנת 2023 חלה ירידה של כ-40% במספר העולים למדינת ישראל לעומת 2022 (כ-45,500 לעומת כ-76,600)[65]. גם לפני המלחמה הייתה ירידה של 20% בעלייה לישראל, אולם מאז פרוץ המלחמה התופעה התגברה – ירידה מכ-22,700 עולים באוקטובר–נובמבר–דצמבר 2022 לכ-2,400 עולים בתקופה המקבילה בשנת 2023. בחלק מהמדינות חלה עלייה במספר תיקי העלייה שנפתחו (460% בצרפת, 106% בקנדה ו-87% בארה"ב. לצד זאת הייתה ירידה במספר מדינות – כ-73% ברוסיה, 42% בארגנטינה ו-26% בדרום אפריקה). לאור זאת נעשית עבודת מטה במשרד העלייה והקליטה לטיפול בתהליכים הבירוקרטיים הקשורים לעלייה. הוקמה מִנהלת רופאים לעולים חדשים לאור ההבנה כי צריך לחזק את מקצועות הרפואה בזמן המלחמה. מקדמים את תוכנית "נתיב לגיור" לפני הגיוס ומושקעים כספים רבים בתמיכה במדענים עולים. יש תכנון להשקיע בעולים שכבר הגיעו על מנת שלא יעזבו בחזרה למדינות המקור שלהם, ובחינת מתן מענקים למשפחות שיעברו לצפון ולדרום.

אחד האתגרים שמציב נושא זה הוא הקונפליקט בין הרצון לעודד עלייה מצד אחד, מתוך תפיסה ציונית והבנת החשיבות של קיום חיים יהודיים במדינת ישראל, מול הצורך בחיזוק ובשימור הקהילות היהודיות בתפוצות, שרבות מהן סובלות מירידה בהיקף החברים בהן וה"חתירה" תחת המדינות השונות שבהן נמצאות הקהילות היהודיות.

תרומות

באופן כללי, יהודים וארגונים יהודיים מחוץ למדינת ישראל נוהגים לתרום כסף רב למדינת ישראל, לארגונים ולקהילות בארץ. היקף התרומות נע בין מיליארדי דולרים בודדים לעשרות מיליארדי דולרים[66]. בהמשך לכך, מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" (נכון ל-1 לאפריל), תרמו קהילות יהודיות ברחבי העולם 1.4 מיליארד דולר[67]. מרבית התרומות הגיעו מקהילות יהודיות בצפון אמריקה, בסכום שעומד על כ-785 מיליון דולר. בין היתר, אפשר למנות את פדרציית ניו יורק (150 מיליון דולר) שגייסה את הסכום הגבוה ביותר, לוס אנג'לס (53 מיליון), ופדרציות שיקגו, טורונטו ובוסטון (50 מיליון כל אחת)[68]. נוסף לכך, נכון לאוקטובר 2024, גייס ארגון הבונדס 3.6 מיליארד דולר של אג"ח ישראלי[69].

מעבר לתרומה הכספית, מספר רב של יהודים מגיע לישראל להתנדב ולסייע. לדוגמה, מאז תחילת המלחמה הגיעו מעל ל-58 אלף מתנדבים (נכון למרץ 2024) מרחבי העולם לישראל לצורך התנדבות. התרומות הכספיות וההתנדבות הן חלק חשוב מיחסי הגומלין בין יהודי התפוצות וישראל, והן מעידות על הקשר והזיקה שחשים חלק רב מיהודי העולם למדינה.

נוסף לכל אלו, יהודים רבים ברחבי העולם גם הביעו תמיכה דיפלומטית והסברתית במדינת ישראל, פעילות חשובה ביותר שאי אפשר לכמת את השפעתה למספרים. יהודים מרחבי העולם קיימו משלחות הסברה, נפגשו עם מנהיגים, ביניהם ראשי מדינות, נשיאים, האפיפיור, ראשי ערים ואנשים בכירים נוספים, וקיימו כנסים, עצרות והפגנות לתמיכה בישראל. לצד זאת, אלפי סטודנטים קיימו אירועים לתמיכה בישראל, למרות היחס העוין שהיה בקמפוסים השונים. נוסף על כך, גם ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית נראתה תמיכה רבה מצד יהודי התפוצות, שהעלו סרטונים, עשו מאמצים הסברתיים וקיימו ראיונות שבהם הביעו תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה.

משבר ביחסים בין יהודי התפוצות למדינת ישראל – האומנם?

כפי שהוסבר לעיל, היחס והקשר למדינת ישראל מושפעים ממספר מאפיינים, כמו גיל, שיוך דתי, שיוך פוליטי וכו'. כיום מרבית יהודי ארה"ב אינם תומכים בממשלת ישראל הנוכחית (הממשלה ה-37) והם מודאגים מהבחירה של אזרחי המדינה, מכיוון שהממשלה לתפיסתם ימנית, דתית או לא דמוקרטית. שאלה שנשאלת – האם זה באמת המצב? האם עובר חתול שחור בין יהודי התפוצות (בהכללה) למדינת ישראל?

למרות התמיכה הנמוכה בממשלת ישראל, יהודים רבים מחוץ לארץ מרגישים מחוברים למה שקורה במדינת ישראל ויש להם דעה לגבי הפעילות וההתנהלות של הממשלות השונות (ללא קשר לשאלה מה צריכה להיות השפעתם על קבלת ההחלטות בפועל). הוויכוחים בחברה הישראלית בשנה החולפת הכניסו חלקים נרחבים מיהודי צפון אמריקה לחרדה לגבי המשך קיומה של המדינה ושאלת יכולתה לצלוח את המשבר שאליו היא נכנסה. למרות התחושות הקשות שחווים יהודים אלו, אפשר לראות בכך דבר חיובי – חיבור וזיקה של אותם יהודים בצפון אמריקה למדינת ישראל ולעם היהודי.

אפשר לראות כי ברגע האמת, באחד האסונות הגדולים שפקדו את המדינה, רבים מיהודי התפוצות ניצבו לצד אחיהם בארץ. הם פעלו ועדיין פועלים רבות למען תושבי הארץ – תרומות רבות, התנדבות של עשרות אלפי אנשים, לצד הסברה נרחבת ברשתות החברתיות ובקמפוסים האמריקאיים והפגנות תמיכה בישראל ובעם היהודי בכל רחבי העולם. במשבר הזה התגלתה עמדתם האמיתית של יהודים רבים – הם מרגישים חלק מעם אחד, מחוברים למדינת ישראל, ולמרות אי ההסכמה הפוליטית, שלעיתים מגיעה למקומות כואבים, הם עדיין ייאבקו עבור המדינה ויעמדו לצידה.

משמעויות והמלצות

מחשבה אסטרטגית של המדינה על עתיד יהודי התפוצות ומה עושים בנידון – בישראל פועלים היום כמה משרדים שיחד מאגדים מאפיינים שונים בנוגע ליהודי התפוצות (משרד העלייה והקליטה, משרד החוץ, משרד התפוצות) לצד משרדים נוספים שבפעילותם קיימות פונקציות הרלוונטיות לקליטת יהודים ולעתיד יהודי התפוצות (משרד האוצר, משרד ההתיישבות, משרד הנגב והגליל וכו'). להבנתנו, לא התקיים לאחרונה דיון קבינט אסטרטגי העוסק בשאלת יהדות התפוצות והמאבק בדה-לגיטימציה ובאנטישמיות ("הסברה" או דיפלומטיה ציבורית). המשרדים השונים והממשלה לא קיימו בשנים האחרונות מחשבה משותפת הנוגעת בעתיד יהודי התפוצות, מה עושים בנידון ואיזו תוכנית אסטרטגית רוצים לפתח. המתווה האחרון התקבל ביולי 2020 ולהבנתנו מאז לא עודכן. מאז חלו שינויים רבים בזירה הגלובלית והישראלית ויש צורך בעדכון המתווה. היעדר האסטרטגיה פוגע בפעילות מול הקהילות היהודיות והארגונים השונים ובהבנת הצרכים הנדרשים מצד מדינת ישראל.

פיתוח תוכנית הכוונה לארגונים השונים – כיום אין הלימה בין מטרות משרד התפוצות לבין הארגונים השונים, כמו הסוכנות היהודית והפדרציות היהודיות. נוסף על כך, למדינת ישראל אין הכוונה לגבי הפעילויות והיוזמות השונות שמקדמים הארגונים. עקב כך, היא מתקשה להשפיע על הקהילות היהודיות בחו"ל ועל זיקתן ליהדות ולישראל. אם המדינה רואה בחיזוק זהותם היהודית וחיבורם לישראל של יהודי התפוצות מטרה חשובה, היא צריכה ליצור תוכנית הכוונה וקשר הדוק מול הארגונים השונים ולסייע להם לקיום פעילותם, מתוך הבנה שהיא יכולה לסייע מלמעלה אך הם אלה שמכירים את הקהילות בצורה הטובה ביותר.

קידום חקיקה ויוזמות מול ממשלות זרות – בשנים האחרונות חלה עלייה באנטישמיות, באירועים באלימים ובאיומים כלפי יהודים. בשביל לשמור על הביטחון של יהודי התפוצות צריך לערוך שינויים בהתנהלות של המדינות עם האיומים הללו. בין הדרכים, שכבר החלו להיות מיושמות כיום, אפשר למנות קידום חקיקה במדינות השונות; וקידום יוזמות שונות שמאפשרות הגנה על יהודים לצד הצבת שומרים ומיגון מרכזי תרבות יהודיים. מדובר אומנם בפלסטרים, שמתמודדים עם האיום הנוכחי שדורש שינוי יסודי בצורה שבה תופסים בעולם את היהודים – השינוי האמיתי יבוא רק בדמות חינוך שאר התושבים והאזרחים לגבי העם היהודי, תרבותו ומורשתו. בשביל זאת צריך לקדם תוכניות חינוך בבתי הספר הכלליים במדינות בחו"ל, באוניברסיטאות, בתנועות הנוער וכו', שיסייעו להפחית באנטישמיות ובשנאת ישראל בדור הצעיר. כל עוד לא יפעלו לחינוך הדור הצעיר, המגמה לא תשתנה ורק תלך ותחריף.

עידוד עלייה בשילוב האינטרסים של ישראל והאינטרסים של יהודי התפוצות – לישראל יש צרכים ביטחוניים ולאומיים, כמו התיישבות באזורי ספר, עובדים במקצועות נצרכים (רפואה לדוגמה), וכלכלה חזקה וצומחת, שאותם היא חייבת למלא. במקביל, יש מספר לא מועט של יהודים בחו"ל השוקלים לעשות עלייה, אך מסיבות כאלו ואחרות אינם עושים זאת. לאור זאת, אפשר לענות על צורכי הביטחון של ישראל תוך מתן מענה לחששות ולאינטרסים של יהודי התפוצות. לדוגמה, אפשר לעודד עולים חדשים להתיישב ביישובים בנגב, בגליל ובבקעת הירדן בהתאם לצרכיה הביטחוניים של המדינה. התיישבות זאת תיעשה מרצונם החופשי של העולים, תוך שימוש בתמריצים שונים, בניגוד למדיניות שנהגה המדינה בשנותיה הראשונות.

הצורך בחיזוק המגזר השלישי, ארגונים א-פורמליים, בתי כנסת וכו' שמסייעים לשמור על תחושת קהילתיות וחיזוק היחס לישראל – אחת הסיבות העיקריות לשמירה על הזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות היא תחושת הקהילה, שמקנה זהות יהודית ומחנכת לערכים משותפים. תחושה זאת מגיעה בדמות מערכת החינוך היהודית הקיימת בחו"ל, לצד חינוך יהודי א-פורמלי בדמות תנועות נוער, תוכניות שונות, מרכזי תרבות יהודיים ובתי הכנסת. בשביל לשמור על הזהות היהודית של הדור הצעיר היהודי, ואף להגביר את זיקתו ליהדות ולישראל, יש צורך בחיזוק מוסדות אלו, בדמות שותפות עם משרדי הממשלה הישראליים הרלוונטיים ומצד יוזמות של המגזר השלישי והפרטי. חשוב להדגיש כי יש הבדלים בצרכים ובחיים של כל קהילה וקהילה ולכן צריך לאפשר לכל אחת למצוא את הפתרון ואת האפשרויות הטובים ביותר להן, תוך תמיכה וסיוע מהצד.

תוכנית מגירה למצב של קליטה של מאות אלפי יהודים, בדומה לשנים הראשונות של המדינה ולעלייה הגדולה מברית המועצות – בשל התגברות האנטישמיות בכל רחבי העולם, יש חשש אמיתי כי הקהילות היהודיות השונות יעמדו בפני סכנה ממשית הנוגעת להמשך קיומן. הסכנה תוביל להגירה המונית של יהודים, בעיקר ממדינות המערב, שם נמצאת המסה הקריטית של היהודים, שיחפשו מקלט. אחת מהסיבות שלשמה הוקמה מדינת ישראל היא להיות בית לכל יהודי העולם ולאור זאת היא חייבת להיות מוכנה לקליטה של כל יהודי שירצה בכך ולסייע לו להתאקלם בארץ, בפרט אם אין לו ברירות אחרות.

המודל של קליטה מסיבית של יהודים קרה כבר פעמיים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל – בפעם הראשונה בשנים הראשונות של הקמת המדינה, אז האוכלוסייה היהודית בארץ הכפילה את עצמה בשנים ספורות והמדינה הייתה צריכה לקלוט מאות אלפי יהודים, חלקם חסרי כול וחלקם נרדפים במדינות המוצא שלהם ללא ברירה אחרת מלבד עלייה לארץ. הפעם השנייה היא העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות התשעים, שבמסגרתה נקלטו כמיליון עולים חדשים לאחר פתיחת שעריה של ברית המועצות. בין לבין מוכרות עליות של עשרות אלפי יהודים ממקומות שונים כמו עליית יהודי אתיופיה. המדינה צריכה להיות ערוכה מבעוד מועד לקליטתם של מאות אלפי יהודים, בניגוד לפעמים הקודמות, וללמוד מההתנהלות במקרים הקודמים כיצד אפשר לשלב אותם בצורה הטובה ביותר בארץ (פערי שפה, עבודה, מגורים, תרבות וכו').

אנו ממליצים גם לקלוט גלי עלייה למקומות אסטרטגיים בעומק המרחב של מדינת ישראל, בדגש על אזורים בעדיפות לאומית – בקעת הירדן, הגליל והנגב, ולרתום את משרדי הממשלה, בפרט משרד הבינוי והשיכון ותחתיו רמ"י, וכן משרד הפנים, להוציא לפועל תכנון מתארי לצורך הקמת קהילות אלה. פעולה זו תשיג אפקט משולב של עידוד עלייה, חיזוק אזורים אסטרטגיים, ומימוש עיקרון ציוני וביטחוני לאומי ברור של עידוד התיישבות במרחב.

קליטת יהודים הגרים במדינות עוינות – כיום נמצאים עשרות אלפי יהודים במדינות עוינות שבהן יש אנטישמיות גבוהה ויחס שלילי למדינת ישראל. במדינות אלו, כמו דרום אפריקה, טורקיה ומדינות מוסלמיות נוספות, כבר היום יש סכנה ממשית לחייהם של היהודים ולהמשך קיומם שם. על העם היהודי, ובפרט מדינת ישראל שהוקמה לשם הגנה על יהודים, לסייע ליהודים אלו לעלות לארץ. האחריות בנושא מוטלת על ממשלת ישראל ועל גופים נוספים (הסוכנות היהודית לדוגמה). חשוב לשים לב כי המאפיינים של קהילות אלו שונים לרוב מהמאפיינים של הקהילות היהודיות במדינות המערב, מבחינת מצבן הכלכלי, התרבות שממנה הן באות ומאפיינים קהילתיים ודתיים נוספים.

נספח א' – תוכניות חינוך פורמליות הנתמכות על ידי משרד התפוצות

מיזם [70]UnitEd – מיזם משותף בהובלת משרד התפוצות ובניהול מכללת הרצוג, בשיתוף עם קהילות יהודיות מכל רחבי העולם. מטרת המיזם היא "לחזק את בתי הספר היהודיים בתפוצות וכתוצאה מכך את מחויבות התלמידים לזהות היהודית, לקהילה היהודית המקומית ולמדינת ישראל. בבסיס הפעילות עומדת התפיסה שככל שהחינוך היהודי יהיה אפקטיבי יותר, כך תורחב השפעתו על בוגריו, כמו גם על משפחות התלמידים והקהילות סביבם". המיזם פועל בשיתוף "עם מאות בתי ספר יהודיים ברחבי העולם, וקהל היעד העיקרי שלו הוא מנהלים ומחנכים. יונייטד עוסקת באתגרי החינוך היהודי מתוך ראייה גלובלית המעניקה מענים רוחביים וספציפיים המותאמים לאזורים גיאוגרפיים, תרבויות ושפות שונות. פעילויות עיקריות: הובלת מהלכים אסטרטגיים בעולם החינוך היהודי העולמי, מתוך נקודת מבט עולמית ומתכללת; פיתוח מנהיגות חינוכית, ובכלל זה הכשרות מורים ופיתוח מקצועי; חיזוק הקשר לשפה העברית ולישראל; יצירת רשתיות ובניית קהילות מחנכים יהודיים עולמיות שיאפשרו למידת עמיתים, השראה ושיח משותף; פיתוח תוכן ותוכניות למידה חדשניות בתחומי הוראת עברית, ארון הספרים היהודי והיסטוריה יהודית; פיתוח מודלים חדשניים לחינוך יהודי". כיום המיזם עובד עם כ-3,500 מורים ב-650 בתי ספר, הנמצאים ב-40 מדינות (צפון, מרכז ודרום אמריקה, אירופה, דרום אפריקה ואוסטרליה). בין השותפים למיזם אפשר למנות בתי הספר, קרנות ופילנתרופים יהודיים, פדרציות, גופים חינוכיים, מנהיגות חינוכית מקומית בכל אזור ועוד.

במסגרת המיזם קיימים מספר פרויקטים:

• הכשרת מורים.
• גרעין תפוצות לבנות שירות.
• TalentEducators, הפועל לשמר הון אנושי בחינוך.
• ובתי ספר תאומים, המקשרים בתי ספר בישראל ובחו"ל.

נספח ב' – תוכניות חינוך בלתי פורמליות הנתמכות על ידי משרד התפוצות

מוזאיק יונייטד[71] – "שותפות אסטרטגית בין משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ובין קהילות, ארגונים יהודיים וקרנות פילנתרופיות מסביב לעולם," שנוסדה בשנת 2015. "מוזאיק מחברת, מעצימה, ומעניקה כלים לארגונים הפועלים לחיזוק הקשר של יהודי העולם לזהותם היהודית ולישראל". המשימה של מוזאיק היא "לחבר בין ארגונים קיימים וחדשים הפועלים לחיזוק זהות יהודית וקשר לישראל של צעירים יהודים בתפוצות; לספק לארגונים מימון ומשאבים נוספים; לייצר קריטריונים חינוכיים להרחבת השדה ולהעמקת התוכן; ולייצר רצף אסטרטגי עבור יהודי התפוצות לחיבור עמוק ומשמעותי ליהדות וישראל". מוזאיק עוסקת ב"בניית שדה: מייצרת שותפויות עם ארגונים בשטח להצמחת שדות פעילות. המימון מסייע להם לצמוח, ושיפור הקריטריונים מרחיב ומעמיק את יכולת ההשפעה בשדה הפעילות. אסטרטגיה רחבה: מוזאיק בונה מגוון פלטפורמות ליהודי התפוצות המאפשרות להם להמשיך את המסע היהודי שלהם בכל שלב בחייהם. פריסה ברחבי העולם: מוזאיק פועלת בשש יבשות. בכל מקום שבו חיים יהודים, מוזאיק פועלת ומשקיעה.  הרחבה והעמקה בזהות היהודית ובקשר לישראל: על ידי הגברת תדירות המפגשים, הארכת זמני הפעילות והעמקת התוכן, מוזאיק יונייטד משנה את דור העתיד היהודי".

במסגרת המיזם אפשר למנות מספר פרויקטים:

• מוזאיק קמפוסים.
• מוזאיק ישראלים בתפוצות.
• מוזאיק דיגיטל.
• מוזאיק חיל השלום.
• GRC מחנות קיץ, אתר וירטואלי עם פעילויות למחנות הקיץ.
• SMARTJ, הקמת מרכזי אחה"צ לחינוך בנושא זהות יהודית וקשר לישראל במדינות חמ"ע והמדינות הבלטיות[72].

נספח ג' – הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA[73]

ברוח הצהרת שטוקהולם המציינת "כשהאנושות עדיין מצולקת… מאנטישמיות וקסנופוביה, הקהילה הבינלאומית חולקת אחריות כבדה להיאבק ברעות אלו", הוועדה לענייני אנטישמיות והכחשת שואה של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה IHRA קראה למליאת IHRA בבודפשט 2015 לאמץ את הגדרת העבודה הבאה לאנטישמיות.

ב-26 במאי 2016, המליאה בבוקרשט החליטה לאמץ את הגדרת העבודה הלא מחייבת משפטית הבאה של אנטישמיות:

"אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו-או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים".

כדי להנחות את IHRA במלאכתו, הדוגמאות הבאות ישמשו להבהרה:

ביטויים מעין אלה יכולים גם להיות מכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי. עם זאת, ביקורת כלפי ישראל הדומה לזו המופנית כלפי כל מדינה אחרת אינה יכולה להיתפס כאנטישמית. לעיתים קרובות, אנטישמיות מאשימה יהודים ברקימת מזימות כדי להזיק לאנושות, ולעיתים קרובות נעשה בה שימוש כדי להטיל את האחריות על היהודים בגין כל מה שמשתבש. אנטישמיות באה לידי ביטוי בדיבור, בכתיבה, באופנים ויזואליים ובמעשים, ועושה שימוש בסטריאוטיפים אפלים ובקווי אופי שליליים.

דוגמאות עכשוויות של אנטישמיות בחיים הציבוריים, בתקשורת, בבתי ספר, במקומות עבודה ובמרחבים דתיים יכולות לכלול גם, אך לא רק, את הנקודות הבאות:

• קריאה לעזרה או הצדקה של הרג יהודים, או פגיעה בהם בשם אידיאולוגיה קיצונית או בשם ראייה דתית קיצונית.
• העלאת התייחסויות זדוניות השוללות מיהודים את אנושיותם, עושות להם דה-הומניזציה, דמוניזציה, או מייחסות להם סטריאוטיפים כיחידים או כקשורים לעוצמה של היהודים כקבוצה – כמו, אם כי לא באופן בלעדי, המיתוס על מזימה יהודית עולמית לשלוט על התקשורת, הכלכלה, הממשלה או מוסדות אחרים של החברה.
• האשמת היהודים כעם בהיותם אחראים למעשים שליליים, אמיתיים או מדומים, שבוצעו ע"י אדם יהודי מסוים או קבוצה, או אפילו למעשים שבוצעו ע"י לא-יהודים.
• הכחשת הקיום, המטרה, המכניזם (למשל תאי הגזים) והמגמתיות של השמדת העם היהודי בידי גרמניה הנאצית, תומכיה ובני בריתה במהלך מלה"ע השנייה (השואה).
• האשמת היהודים כעם, או את ישראל כמדינה, בהמצאת השואה או בהגזמה בממדיה.
• האשמת אזרחים יהודים, שאינם חיים בישראל, בהיותם נאמנים יותר למדינת ישראל או בהעדפת האינטרסים של היהודים ברחבי העולם על פני האינטרסים של המדינה שבה הם חיים.
• הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, בין היתר באמצעות הטענה שקיומה של מדינת ישראל היא יוזמה גזענית.
• יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן שאינו צפוי או אינו נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת.
• שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית (כמו למשל הטענה, שהיהודים הרגו את ישו או עלילות דם) כדי לאפיין את ישראל או ישראלים.
• השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים.
• ראייה קיבוצית של היהודים כאחראים לפעולותיה של מדינת ישראל.

אקטים אנטישמיים הם פליליים כאשר הם מוגדרים כך בחוק (למשל, הכחשת שואה או הפצת חומרים אנטישמיים במדינות מסוימות).

מעשים פליליים הם אנטישמיים כאשר נשואי המתקפות, בין שהם אנשים או רכוש – כגון בניינים, בתי ספר, מקומות תפילה ובתי קברות נבחרו לפגיעה משום שהם, או נתפסים, יהודיים או קשורים ליהודים.

אפליה אנטישמית היא מניעה מיהודים הזדמנויות או שירותים הפתוחים לאחרים והיא איננה חוקית במדינות רבות.

נספח ד' – תוצאות סקר  PAWבקרב יהודי ארה"ב בנוגע לישראל, המלחמה והשפעותיה[74]

מאז תחילת המלחמה 9 מתוך 10 יהודים אמריקאים אמרו שהם חושבים שהאפליה נגד יהודים גברה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שלושה רבעים אמרו כי הם נפגעו באופן אישי ממשהו שראו או שמעו בחדשות או ברשתות החברתיות על המלחמה.

ההפרדה הנדרשת פה היא בין צעירים ומבוגרים ובין דמוקרטים ורפובליקנים: רוב היהודים הבוגרים אומרים שהצורה שבה חמאס תקפה את ישראל הייתה לא מקובלת (93%, הבדלים קטנים בין שכבות הגיל השונות). לעומת זאת, יש הבדלים בנוגע לצורה שבה תופסים היהודים את תגובת ישראל: 52% מהיהודים בגילאי 18–34 אומרים שהיא הייתה מקובלת ו-42% אומרים שלא. לעומת זאת, 68% מהיהודים בגילאי 50 ומעלה אומרים שהיא הייתה מקובלת. רוב מוחלט מהיהודים אומרים שהסיבות של חמאס למלחמה בישראל לא תקפות מלכתחילה – 77%. אבל, יש הבדלים בין קבוצות הגיל- 31% מגילאי 18–34 אומרים שהסיבות של חמאס תקפות, בניגוד לשאר קבוצות הגיל שם המספר עומד על 11%–13%.

בהשוואה, 89% מהיהודים האמריקאים אומרים שהסיבות של ישראל למלחמה מוצדקות, היקף הגבוה בהרבה מ-58% מכלל הבוגרים בארה"ב. אבל גם פה קיימים הבדלים בין הדורות – 17% מהדור הצעיר אומר שהן לא תקפות לעומת 8% מגילאי 35–49, 3% מגילאי 50–64 ורק 2% מגילאי 65 ומעלה.

רוב מוחלט של היהודים האמריקאים חשים דעה חיובית על ישראלים (89%), כשגם פה יש הבדלים בין הצעירים לבוגרים – 81% לצעירים לעומת 93% לשתי שכבות האוכלוסייה הגדולות יותר. 54% מהיהודים מביעים עמדה חיובית כלפי הממשלה הישראלית (45–53, 54–64). אולם, 58% משכבת הגיל הצעירה מביעים עמדה חיובית כלפי הפלסטינים, פער של מעל 20% מממוצע שאר השכבות. בסך הכול היחס החיובי של היהודים האמריקאים לישראל ולממשלה הישראלית גבוה לעומת שאר הציבור האמריקאי (89% מול 64%; 54% מול 41%).

גם האוריינטציה המפלגתית משחקת פה תפקיד – 85% מאלה שמזדהים כרפובליקנים או נוטים אליהם מביעים רגשות חיוביים כלפי הממשלה הישראלית לעומת 41% מאלה שמזדהים כדמוקרטים או נוטים אליהם (68% מהיהודים נוטים לצד הדמוקרטי לעומת 29% לצד הרפובליקני). עמדות אלו מתבטאות גם לצד השני, 52% לעומת 20% בהבעת רגשות אוהדים כלפי הפלסטינים (דמוקרטים–רפובליקנים). ההבדלים מתבטאים בתמיכה רחבה יותר מצד יהודים מבוגרים יותר בישראלים ופחות בפלסטינים וברשות הפלסטינית (ולהפך).

לגבי הפתרון – 79% חושבים שארה"ב צריכה לשחק לפחות תפקיד מינורי בפתרון דיפלומטי למלחמה. 74% מביעים הסכמה לסיוע צבאי אמריקאי לישראל ו-61% לסיוע הומניטרי לתושבי עזה. היהודים תומכים במעורבות אמריקאית בהיקף גבוה יותר משאר האמריקאים. יהודים מבוגרים יותר צפויים לתמוך במעורבות דיפלומטית גדולה במלחמה – 54% מהיהודים בגילאי 65 ומעלה לעומת 33% בגילאי 18–34. גם בסיוע צבאי לישראל יש הבדלים 82% (50 ומעלה) לעומת 51% (18–34).

הדעה על פעילות ביידן – 35% מהיהודים בגילאי 50 ומטה אומרים שהוא נוקט איזון נכון בין ישראלים לפלסטינים לעומת 53% מהיהודים בגילאי 50 ומעלה. אפליה נגד יהודים – פה יש תוצאות חד-משמעיות – 94% אומרים שיש אפליה כלשהי נגד יהודים בארה"ב, ו-72% אומרים שמדובר באפליה רבה. התוצאות דומות יחסית לאלה של שאר האמריקאים, ש-82% מהם אומרים שיש אפליה כלשהי נגד יהודים.

לפי המחקר, ליהודים רפובליקנים יש פחות נטייה לעומת יהודים דמוקרטים להגיד שקבוצות כמו מוסלמים או שחורים חוות אפליה בארה"ב, ושמאז תחילת המלחמה האפליה נגד מוסלמים וערבים גברה.

74% מהיהודים אומרים כי הם נעלבו בגלל משהו שראו ברשתות החברתיות או בחדשות על המלחמה וחצי נעלבו ממשהו שמישהו בסביבתם אמר. כרבע הפסיקו לדבר עם מישהו או חסמו/הפסיקו לעקוב אחרי מישהו באינטרנט בגלל משהו שהוא אמר על המלחמה. הנטייה של היהודים לכך גבוהה לעומת שאר האוכלוסייה האמריקאית.

אפשר להסיק מספר תובנות מהסקר – ככל שהגיל יורד התמיכה בישראל או הפרו-ישראליות פוחתת בכל המובנים: תמיכה בישראלים, בממשלה הישראלית, בסיוע אמריקאי ובסיבות שמאחורי המלחמה. מנגד, התמיכה בפלסטינים בקרב הציבור היהודי הצעיר עולה: תמיכה גוברת בפלסטינים, סיוע להם והצדקת הסיבות למלחמה (הגם שבמידה פחותה). אפשר גם לראות שלפחות מצד התחושות, הציבור היהודי מרגיש הרבה פחות בנוח, עם תחושת פגיעות גבוהה, לצד תחושות של אפליה ואף ניתוק קשרים בעקבות המלחמה. נוסף על כך, התמיכה בציבור היהודי-רפובליקני היא כמעט בלתי מסויגת לעומת הציבור הדמוקרטי, שם ההבדלים בולטים הרבה יותר.

הערות שוליים

[1] הסוכנות היהודית, ערב ראש השנה תשפ"ד: כ-15.7 מיליון יהודים בעולם, מתוכם 7.2 מיליון חיים בישראל, 2023. https://www.jewishagency.org/il/jewish-population-report-2023/, מעריב, ג'וש ארונסון, לכבוד השנה החדשה: כמה יהודים יש ברחבי העולם?, 2024, https://www.maariv.co.il/news/israel/article-1137371

[2] צרפת – כ-440 אלף נפש, קנדה – כ-398 אלף נפש, בריטניה – כ-312 אלף נפש, ארגנטינה – כ-171 אלף נפש, רוסיה – כ-132 אלף נפש, גרמניה – כ-125 אלף נפש, אוסטרליה – כ-117 אלף נפש, ברזיל – כ-90 אלף נפש, דרום אפריקה – כ-50 אלף נפש, הונגריה – כ-46 אלף נפש, מקסיקו – כ-40 אלף נפש, אוקראינה – כ-33 אלף נפש, הולנד – כ-29,700 נפש, בלגיה – כ-29 אלף נפש, איטליה – כ-26,900 נפש, שווייץ – כ-20,500 נפש, אורוגוואי – כ-16,200 נפש, צ'ילה – כ-15,700 נפש, שוודיה – כ-14,900 נפש, ספרד – כ-13 אלף נפש, אוסטריה – כ-10,300 נפש, פנמה – כ-10 אלף נפש. נוסף על כך, במדינות ערביות ומוסלמיות חיים כ-27 אלף יהודים (14,200 בטורקיה, 9,100 באיראן, 2,100 במרוקו, 1,000 בתוניסיה וכ-500 באיחוד האמירויות).

[3] האוניברסיטה העברית בירושלים, Berman Jewish DataBank, , סרג'יו דלה פרגולה, ארנולד דשפסקי, אירה שסקין, World Jewish Population 2021, 2022, עמ' 7–11. https://www.jewishdatabank.org/api/download/?studyId=1185&mediaId=bjdb%5C2021_World_Jewish_Population_AJYB_(DellaPergola)_DB_Public.pdf

[4] שם, עמ' 16–21.

[5] שם, עמ' 13–15.

[6] הכנסת – מרכז המחקר והמידע, אילה אליהו, מידע על השתייכותם של יהודי ארה"ב לזרמים דתיים, 2022. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/324387b0-8a9f-ec11-8148-00155d082403/2_324387b0-8a9f-ec11-8148-00155d082403_11_19469.pdf

[7] Pew Research Center, Becka A. Alper, How U.S. Jews are experiencing the Israel-Hamas war, 2024. https://www.pewresearch.org/short-reads/2024/04/02/how-us-jews-are-experiencing-the-israel-hamas-war/

[8] שם.

[9] שם.

[10] קיים ויכוח בנושא בין הזרמים השונים, אולם ככלל הזרמים האורתודוקסי והקונסרבטיבי קובעים כי היהדות נקבעת על פי האם, בעוד הזרם הרפורמי מכיר ביהדותו גם של מי שרק אביו יהודי.

[11] Ynet, טלי פרקש, התבוללות, היטמעות, התרחקות: כך מצטמק העם היהודי, 2016. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4860860,00.html

[12] ייתכן כי הפסקת הגדילה באחוז נישואי התערובת נובע משינוי בצורת החינוך של הדורות הצעירים, המסייעת לחזק את הזהות היהודית, או מכיוון שהאוכלוסיות המועדות לנישואי תערובת הצטמצמו מסיבות שונות, כך שההשפעה על אחוזי התופעה ירדה. בכל אופן, אין בידינו מידע מספק בשביל לקבוע זאת.

[13] ערוץ 7, מומחה לדמוגרפיה יהודית: שיעור ההתבוללות באירופה קטן מבארה"ב, 2023. https://www.inn.co.il/news/595556

[14] Ynet, יניב פוהורילס, הישראלים בחו"ל מתבוללים יותר מיהודי התפוצות, 2017. https://www.ynet.co.il/judaism/article/4935700

[15] מקור ראשון, אליהו בירנבוים, האם ישראלים שהיגרו למדינות אחרות מועדים להתבוללות?, 2022. https://www.makorrishon.co.il/judaism/520307/

[16] המכון למדיניות העם היהודי, חיה אקשטיין, אבינועם בר-יוסף, אבי גיל, מתיו גרסון, ענבל הקמן, מיכאל הרצוג, שלום סולומון ואלד, יוסי חן, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, גתית פז-לוי, שלמה פישר, דן פפרמן, עוזי רבהון, שמואל רוזנר, ג'ון רסקיי, מצב העם היהודי הערכה שנתית 2017, עמ' 90–93. JPPIAA2017HEB.pdf .

[17] IAC – Israeli American Council, About the IAC. https://iac360.org/about-the-iac/

[18] משמעות שם הארגון, שהחל את פעילותו בברלין, היא "ביחד" בגרמנית.

[19] Ynet, אטילה שומפלבי, הרצוג על יחסם של שרים ליהדות התפוצות: "גורמים לנזק נוראי", 2018. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5295221,00.html

[20] סיבה זאת דומה להתבוללות, אולם בה לא בהכרח מתקיים קשר זוגי עם אדם שאינו יהודי, אלא האדם מפסיק לשייך עצמו לקהילה היהודית, גם אם הצד השני בזוגיות יהודי בעצמו. לאור זאת, יש מספר גורמים הרלוונטיים לשתי הסיבות.

[21] כפי שנכתב לעיל, מחוץ לישראל היהודים צריכים לרוב לבצע בחירה אקטיבית בשביל להשתייך לקהילה יהודית, בחירה שהיא קשה לעיתים קרובות, בניגוד לחיים בארץ, שבהם השתייכות לקהילה יהודית היא ברירת המחדל. ברירת המחדל נוגעת גם לחילונים במדינה, מכיוון שחבריהם ועמיתיהם יהודים ברובם והתרבות היהודית סובבת את כל המרחב הציבורי ברחבי הארץ.

[22] Ynet, יניב פוהורילס, "והרי התחזיות: בעוד עשר שנים רוב היהודים בעולם יחיו בישראל", 2022. https://www.ynet.co.il/judaism/article/rkijdb6wo

[23] "הברית הבין-לאומית לשימור זכר השואה". ארגון בין-ממשלתי שהוקם בשנת 1998 המאחד ממשלות ומומחים בניסיון לחזק ולקדם חינוך בנושא השואה.

[24] נוסף להגדרה הכללית, הגדרת העבודה של ה-IHRA כוללת 11 דוגמאות לאנטישמיות. ראו נספח ג'. International Holocaust Remembrance Aliance, הגדרת העבודה לאנטישמיות. https://holocaustremembrance.com/resources/working-definition-of-antisemitism-he. להרחבה על הגדרת העובדה, ביקורות ותגובות לביקורות ראו INSS, טליה נעמת, דינה פורת, ג'ובאני קאר, הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA: ביקורת, יישום וחשיבות, 2021. https://www.inss.org.il/he/publication/ihra/

[25] UC Berkeley, Helen Diller Institute, Ron Hassner, From which river to which sea?, 2023. https://helendillerinstitute.berkeley.edu/news/which-river-which-sea

[26] לדוגמה, במידה שאדם מתנגד לקיומה של גרמניה כמדינת הלאום של העם הגרמני התנגדות שבאה לידי ביטוי, אי אפשר להאשימו באנטישמיות בשל אנטי-ציונות, שכן הסיבה היא לא היותה של מדינת ישראל מדינת לאום של העם היהודי, אלא מדינת לאום.

[27]Boycott, Divestment and Sanctions. התנועה הוקמה בשנת 2005 והיא קוראת לנקיטת פעולות מול ישראל, עד שזאת תפסיק את דיכוי העם הפלסטיני ותיסוג מיהודה ושומרון, לצד צעדים נוספים.

[28] הסכנה מצד המוסלמים נחלקת לשניים – ארגוני הטרור ופעילותם (פגיעה ממשית); והמטיפים והאקטיביסטים הקוראים לפעילות מול מדינת ישראל ויהודים (הסתה ותודעה).

[29] Washington Monthly, David Masciotra, Right-wing extremism is even more common than you think, 2023. https://washingtonmonthly.com/2023/04/10/right-wing-extremism-is-even-more-common-than-you-think/. אומנם מדובר בסקר אחד, אך הוא מעלה חששות לגבי תפוצת תיאוריות אנטישמיות וגזעניות ברחבי ארה"ב.

[30] Anti-Defamation League, Center for Antisemitism Research, Antisemitic Attitudes in America 2024, 2024. https://www.adl.org/resources/report/antisemitic-attitudes-america-2024

[31] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, תמונת מצב באוניברסיטאות בארצות הברית מאז הטבח של חמאס ב-7.10.23, 2024. https://digitaler.cld.bz/ministry-of-diaspora-5/2/

[32] The Times of Israel, JTA, Heads of 3 top US colleges refuse to say calling for genocide of Jews is harassment, 2023. https://www.timesofisrael.com/university-leaders-grilled-by-us-house-on-campus-antisemitism-amid-israel-hamas-war/

[33] ארגון הביטחון של הקהילה היהודית בבריטניה.

[34] כאן 11, אוחזים בדגלי פלסטין וקוראים נגד ישראל: המתקפה נגד החסידים האנטי-ציונים, 2023. https://www.kan.org.il/content/kan-news/newstv/p-11894/s1/607900/

[35] לאורך השנים האחרונות יש עלייה בהיקף האירועים האנטישמיים. כך, בשנת 2022 נרשמה עלייה ברוב המדינות לעומת שנת 2021.

[36] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מצב האנטישמיות דו"ח מסכם לשנת 2023, 2024, עמ' 17–19. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/antisemitism_report_2023/he/anti-semitism_Doh_Antishemiyut_2023_WEB.pdf

[37] The Times of Israel, Giovanni Giacalone, Anti-Jewish and anti-Israel activity spread in Europe, 2024. לינק

[38] מעריב, הוכה למוות: יהודי נרצח בהפגנה פרו-פלסטינית בארה"ב, 2023. https://www.maariv.co.il/news/world/Article-1050353

[39] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מצב האנטישמיות דו"ח מסכם לשנת 2023, 2024, עמ' 25–27. מצב האנטישמיות | דו"ח מסכם לשנת 2023

[40]The Journal of Holocaust Research, Jan Garbowski, Shira Klein, Wikipedia’s intentional distortion of the history of the Holocaust, 2023, pages 133-190. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/25785648.2023.2168939#d1e162 ;
National Council of Resistance of Iran, Farid Mahoutchi, In the war for narratives Iran’s regime takes to Wikipedia, 2024.

https://www.ncr-iran.org/en/news/iran-resistance/demonizing-mek/in-the-war-for-narratives-irans-regime-takes-to-wikipedia/

[41] ADL, Tel Aviv University, Antisemitism Worldwide Report for 2023, 2024, pages 13-26. https://cst.tau.ac.il/wp-content/uploads/2024/05/AntisemitismWorldwide_2023_Final.pdf

[42] כאן 11, אלכס נירנבורג, אין מקום בטוח: כל הנתונים על הזינוק באנטישמיות בעולם, 2024. https://www.kan.org.il/content/kan-news/global/695476/

[43] ב-8 באוקטובר 2023 ירה שוטר מצרי בשלושה תיירים ישראלים ובמדריך מצרי בעיר אלכסנדריה במדינה ורצח אותם, עקב זיהוים כיהודים. ב-10 במאי 2024 רצח שוטר תוניסאי 5בני אדם, מתוכם שני יהודים, לאחר שירה על בית כנסת באי ג'רבה באירוע לרגל ל"ג בעומר.

[44] הביטחוניסטים, תמיר ברהום, אונר"א: ארגון סיוע לחמאס?, 2024. https://idsf.org.il/papers/unra-an-aid-to-hamas/

[45] מקור ראשון, צביקה קליין, שוב: הצעת חוק לאיסור ברית מילה בדנמרק, 2020. https://www.makorrishon.co.il/international/262529; Ynet, קובי נחשוני, חשש יהודי: חוקים נגד ברית מילה באירופה, 2011. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4143739,00.html; הארץ, האריט שרווד, איסלנד בדרך להפוך למדינה הראשונה באירופה שתאסור מילת בנים, 2018. https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2018-02-18/ty-article/0000017f-f353-dc28-a17f-ff773c850000; וואלה, דנה ירקצי, המחוקק הבלגי שנאבק באיסור על ברית מילה: זה יהיה סוף הקהילה היהודית, 2020. https://news.walla.co.il/item/3342836.

[46] Ynet, איתמר אייכנר, ביהמ"ש של האיחוד האירופי אישר: השחיטה הכשרה בשני מחוזות בבלגיה נותרה מחוץ לחוק, 2024. https://www.ynet.co.il/judaism/article/rjl1nbija

[47] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מצב האנטישמיות דו"ח מסכם לשנת 2023, 2024, עמ' 28–32. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/antisemitism_report_2023/he/anti-semitism_Doh_Antishemiyut_2023_WEB.pdf

[48] שם, עמ' 12.

[49] UNESCO, UNESCO and the French Ministry of national education train educators in France to address antisemitism, 2024. https://www.unesco.org/en/articles/unesco-and-french-ministry-national-education-train-educators-france-address-antisemitism . חשוב לציין כי אונס"קו ידוע בהחלטותיו השנויות במחלוקת כמו הכרה במערת המכפלה כאתר מורשת פלסטיני.

[50] U.S. Department of Justice, The U.S. National Strategy to Counter Antisemitism, 2024. Hate Crimes | The U.S. National Strategy to Counter Antisemitism | United States Department of Justice .  התוכנית, באורך 60 עמודים, כוללת ארבעה חלקים: הגברת המודעות וההבנה של אנטישמיות, בין היתר האיום שהיא מטילה על ארה"ב והגברת ההכרה של המורשת היהודית במדינה; הגברת הביטחון של הקהילות היהודיות; מאבק בנורמליזציה של אנטישמיות ומאבק באפליה על רקע אנטישמיות; ובניית שיתוף פעולה וסולידריות בין קהילות במטרה להתמודד עם השנאה.

[51] בין היתר פעולות בתחום החינוך, מדידת אנטישמיות, איסוף ודיווח על גזענות ואפליה, פיתוח כלים לשיפור השיח באינטרנט ותמיכה בקורבנות.

[52] Federal Government Commissioner for Jewish Life in Germany and the Fight against Antisemitism, National Strategy against Antisemitism and for Jewish Life, 2022. https://www.bmi.bund.de/SharedDocs/downloads/EN/publikationen/2023/BMI23001.pdf?__blob=publicationFile&v=7

[53] CONGRESS.GOV, https://www.congress.gov/bill/118th-congress/senate-resolution/497

[54] אפשר למנות גם פעולות שננקטו מאז תחילת המלחמה בלוקסמבורג, איטליה, שווייץ, איחוד האמירויות וארגנטינה, לצד מדינות נוספות. נוסף על כך, יש פעולות נוספות שננקטו בארה"ב עצמה, כמו פעולות במסגרת המאבק באנטישמיות בקמפוסים במדינה.

[55] The Times of Israel, Giovanni Giacalone, The hate speech of an imam in Italy who accuses Israelis of not being Jewish, 2024. https://blogs.timesofisrael.com/the-hate-speech-of-an-imam-in-italy-who-accuses-israelis-of-not-being-jewish/

[56]Foundation for Jewish Camp, Bethany Berger, Julia Maiolo, Nila Rosen, Gaby Tropp, Trends reports: state of Jewish camp 2022. https://jewishcamp.org/wp-content/uploads/2023/02/FJC-Census-Report-2022.pdf

[57]JCC Association of North America. https://jcca.org/

[58] אתר חב"ד – https://chabadoncampus.org/, אתר ארגון "הלל" – https://www.hillel.org/.

[59] על פי עמוד משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות באתר ממשלת ישראל – https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_diaspora/govil-landing-page

[60] החלטה מספר 184 של הממשלה ה-35, בראשות בנימין נתניהו. משרד ראש הממשלה, מזכירות הממשלה, המתווה הממשלתי להבטחת עתיד העם היהודי בתפוצות. https://www.gov.il/he/pages/dec184_2020

[61] Genesis Philanthropy Group, ממשלת ישראל, מגילת הייעוד המשותף, 2020. לינק

[62] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, SMARTJ. https://www.gov.il/he/pages/smartj_diaspora

[63] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, פעילות בעולם, חינוך פורמלי – https://www.gov.il/he/departments/topics/formal_education_wd/govil-landing-page

[64] לנתוני העלייה המלאים על פי הממשלה ראו https://data.gov.il/dataset/new-olim-by-years

[65] לפי נתוני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. חדשות הכנסת, בשנת 2023 הגיעו לישראל 45,533 עולים, מדובר בירידה של 40% ביחס לשנים 2022, 2023. https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press20.12.23u.aspx

[66] גלובס, ויקי אוסלנדר, תורמים אבל פחות: למה הפילנתרופים הגדולים של ארה"ב כבר לא להוטים לתרום לארגונים בישראל?, 2019. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001298073

[67] מתוך סכום זה 1.26 מיליארד דולר נאספו ע"י ארגונים שונים ברחבי העולם, 91.5 מיליון דולר נאספו בגיוס המונים, 28.6 מיליון דולר הגיעו כתרומות לישראל בדמות מוצרים שווי ערך ככסף ו-30 מיליון דולר הגיעו כהלוואות. ועדת העלייה הקליטה והתפוצות, חדשות הוועדה, תרומת יהדות התפוצות לישראל בזמן המלחמה, 2024. לינק

[68] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מיפוי תרומת יהדות התפוצות במלחמת "חרבות ברזל", 2024. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/donation_report/he/Publications_AMI%20Report_donation.pdf

[69] וואלה, זינוק אדיר: הבונדס גייס 3.6 מיליארד דולר מתחילת המלחמה, 2024. לינק

[70] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, פעילות בעולם, חינוך פורמלי – https://www.gov.il/he/departments/topics/formal_education_wd/govil-landing-page. את אתר המיזם אפשר למצוא בקישור הבא – https://united-jed.org/

[71]משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, פעילות בעולם, חינוך בלתי פורמלי – https://www.gov.il/he/departments/topics/informal_education_wd/govil-landing-page. את אתר המיזם אפשר למצוא בקישור הבא – https://mosaicunited.org/

[72] את אתר המיזם אפשר למצוא בקישור הבא – https://www.smart-j.org/5-8class

[73] International Holocaust Remembrance Aliance, הגדרת העבודה לאנטישמיות. https://holocaustremembrance.com/resources/working-definition-of-antisemitism-he

[74] Pew Research Center, Becka A. Alper, How U.S. Jews are experiencing the Israel-Hamas war, 2024. תוצאות הסקר המלא והמקורי נמצאות בקישור https://www.pewresearch.org/short-reads/2024/04/02/how-us-jews-are-experiencing-the-israel-hamas-war/