קרוב לשנה לאחר מתקפת הטרור הכי גדולה שידעה ישראל, כשהתמיכה הבין-לאומית כבר מתחילה להתפוגג אל מול דיס-אינפורמציה ולחץ של השמאל הקיצוני, נערך כנס ראשון מסוגו בישראל: שגרירים, נספחים צבאיים ודיפלומטים מ-20 מדינות בכל רחבי העולם המערבי הגיעו למרכז מורשת בגין בירושלים כדי לדון בהשפעות השבעה באוקטובר על הקהילה הבין-לאומית.
כך התקבצו בחדר אחד עיתונאים, פוליטיקאים, יועצים וחוקרים מישראל, הונגריה, ארה”ב, בלגיה צ’כיה ואוסטרליה, לכנס “אפקט אוקטובר” שיזמה מחלקת המחקר בתנועת הביטחוניסטים יחד עם מכון הדנובה ההונגרי למחקר ושיתוף פעולה בין מדינות אירופה. הכנס עסק בשלושה נושאים מרכזיים: הלוחמה בחמאס ובחיזבאללה, חזית ההסברה, וציר רוסיה-סין-איראן והמלחמה הגלובלית.
48 שעות: זה הזמן שלקח לתקשורת האירופית עד שתקפה את ישראל לאחר ה-7 באוקטובר
כולנו מכירים את האמירה של אריק שרון על בימת הכנסת: “מי בעד חיסול הטרור? שירים את ידו”. בזמנו, היא נראתה כפופוליסטית, שכן לכאורה כולם בעד חיסול הטרור, לא? אבל מסתבר שהיום זה כבר לא מובן מאליו, לפחות לא בזירה הבין-לאומית.
הכנס נפתח בדברי ברכה של ג’ון אוסליבן, נשיא מכון הדנובה, שהזכיר את תמיכתו הבלתי מתפשרת בישראל. אך ככל שהכנס התקדם גילינו עד כמה התמיכה הזו נדירה באירופה, שמקבלת את הטרור הפלסטיני כלגיטימי.
בפאנל על עליית האנטישמיות במערב העידה פלר חסן נחום, יועצת תקשורת ישראלית-בריטית שהקדישה את זמנה בחודשים האחרונים להסברה במדינות מערב אירופה, כי חלק מכלי התקשורת שעבדה איתם התחילו לתקוף את ישראל 48 שעות בלבד אחרי המתקפה.
את הפאנל הנחתה ג’יימי גלר מארגון “אש התורה” העולמי. לצד חסן נחום השתתפו בו מיכאל פרייליך, חבר בית הנבחרים בבלגיה בחמש השנים האחרונות, לָאסלוֹ וֵספרימי, היסטוריון ועורך העיתון ההונגרי “קוֹרבינָאק”, וג’ף בלאבון, יועץ בכיר לענייני חוץ במרכז האמריקאי לחוק וצדק (ACLJ).
גם פרייליך העיד על עליית האנטישמיות בארצו: “תמיד הייתה אנטישמיות באירופה, אבל כבר כמה עשרות שנים שהאנטישמים הרגישו צורך להסתיר את עצמם. כיום האנטישמים לא מתביישים להגיד את דבריהם המזעזעים בקול רם ובשם מלא”. הביקורת על ישראל, הוא מספר, מתורגמת היום באירופה למתקפות על קהילות יהודיות מקומיות באופן שלא משאיר מקום לספק כי מדובר באנטישמיות ולא בביקורת עניינית.
המלחמה על הנרטיב
מול המצב הקשה של האנטישמיות במערב אירופה, כפי שהציגו אותו חבר בית הנבחרים פרייליך וחסן נחום, מתברר כי לא כל מדינות אירופה מתבלבלות אל מול הטרור. כך, למשל, המצב בהונגריה שונה לחלוטין. וֵספרימי העיד כי ממשלת הונגריה אסרה על קיומן של הפגנות תמיכה בטרור הפלסטיני, ומשקיעה רבות בהגנה על הקהילות היהודיות ועל התרבות היהודית המקומית.
כדי לשנות את המצב ולהשיג בחזרה את התמיכה המערבית על ישראל לשנות את הנרטיב, הסביר ג’ף בלאבון בהמשך הפאנל. לטענתו, כפי שרבים מאיתנו כבר התרגלו להבין, הבעיה מתחילה באוסלו, אז נכנעה ישראל להאשמות הפלסטיניות וקיבלה על עצמה את האשמה לסכסוך. לדבריו, עלינו לזכור את זכותנו על הארץ הזו, ולהזכיר אותה לאחרים.
היום שאחרי ברצועת עזה
אחרי הפאנל, פתח תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ”ן, את החלק השני של הכנס, שעסק במלחמה מול חמאס, חיזבאללה והשלוחות של איראן. את הקונספציה הגדיר קופרווסר כ”בחירה בעיוורון”, ותיאר איך גם היום אנחנו חוזרים אליה: “אנחנו יודעים מהו האיום, אנחנו רואים אותו מתקרב, אבל אנחנו מעדיפים לא לעשות שום דבר, בניסיון להאמין שזה לא יקרה. אנחנו לא מבינים את הנרטיב של אויבינו, מה מניע אותם ולאיזו רמה של ברבריות הם יכולים להגיע”. לקראת סוף דבריו, פנה לנציגים האירופאים בקריאה נרגשת: “לִמדו מהטעויות שלנו”.
ואכן, נראה היה שבדיוק בשביל ללמוד מאיתנו התמלא החדר בקהל. בפאנל השני, שאותו הנחה קופרווסר, השתתפו אלוף במיל’ גרשון הכהן, עו”ד יפעה סגל מהפורום המשפטי הבינלאומי נגד הטרור, האנטישמיות והדה-לגיטימציה של העם היהודי, וסגן אלוף במיל’ שרית זהבי, מייסדת ונשיאת מרכז עלמא. הפאנל עסק בלחימה בעזה ובגבול לבנון, ובלקחים שאפשר ללמוד ממנה.
“לִמדו מהטעויות שלנו” – מסקנות מהמלחמה
ראשית ניתח גרשון הכהן את מלחמות ישראל לאורך הדורות, וטען כי תפיסת הביטחון של ישראל כבר לא מתאימה לשינויים שעבר האויב. “דוקטרינת הביטחון של ישראל מורכבת משלושה עקרונות: התרעה מודיעינית, מלחמה קצרה וניצחון מוחלט שיוצר הרתעה. אבל האויב הבין שאלה העקרונות המובילים אותנו, ופיתח אסטרטגיה שהופכת אותם לבלתי אפשריים”, הוא הסביר. “הם מצליחים לשמור על חשאיות ושמים לנו מלכודות. נוסף על כך, האידיאולוגיה האסלאמית ואמצעי הלחימה שמאפשרים ללוחמים שלהם לצאת מהבית בבוקר ולחזור הביתה בערב, כי הם נלחמים בשכונות של עצמם, מאריכים את המלחמה. כך, אנחנו הראשונים לבקש הפסקת אש, ומאבדים את ההרתעה”.
לאחר מכן הציגה עו”ד יפעה סגל את תוכנית הביטחוניסטים ליום שאחרי המלחמה ברצועת עזה, שאותה כתבה יחד עם תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר, סא”ל במיל’ מוריס הירש, ואור יששכר ממחלקת המחקר של הביטחוניסטים. סגל הציגה בקצרה ארבע מסקנות מרכזיות: על ישראל לשמור על שליטה ביטחונית מלאה בעזה, להתערב בתוכניות הלימוד ולמנוע הסתה, ליצור ולנהל קשרים עם משטרים מקומיים ולא עם משטר אחד מרוכז, ולייצר מנגנונים שייתנו את כספי הסיוע הבין-לאומיים לשיקום ולהימנעות ממסרים אלימים.
את הפאנל סגרה שרית זהבי, ממכון המחקר עלמא, שהציגה את המצב ההולך ומחמיר בצפון. לטענתה, למרות שישראל תוקפת בלבנון ואף גורמת לחיזבאללה אבדות משמעותיות, המצב לא משתפר בשל היעדר אסטרטגיה ברורה של ישראל. כמו כן הציגה זהבי סרטונים מהמצב הקשה בצפון, ובהם ילדים נמלטים מאוטובוס הסעה לממ”דים, אשר הותירו רושם רב על הדיפלומטים האירופאים.
לאחר הפאנל עלו לברך סא”ל במיל’ ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת הביטחוניסטים, ותא”ל במיל’ אמיר אביבי, יו”ר התנועה: “בשבעה באוקטובר קרה דבר דרמטי”, אמר אביבי. “זה לא היה רק אחד הימים הכי קשים בהיסטוריה של העם היהודי, זו הייתה גם קריאת השכמה. התעוררנו ונזכרנו באתגרים שלנו, ובצורך להתמודד איתם”. לסיום בחר אביבי במסר אופטימי: “אנחנו בביטחוניסטים מדברים עם בכירים בצבא בכל היחידות, ואני אומר מתוך ידיעה: אנחנו יכולים להגיע לניצחון מוחלט בכל החזיתות, וככל שהניצחון יהיה מוחץ יותר, כך מדינת ישראל תהיה משגשגת יותר אחריו”.
המלחמה הקרה: 2020
החלק השלישי של הכנס הוקדש למלחמה הגלובלית בין המערב לציר המתגבש בין רוסיה, איראן וסין.
את החלק הזה של הכנס פתחו רה”מ אוסטרליה לשעבר, טוני אבוט, יאנוש לאסטופקה, ראש מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ ההונגרי ותומאש זדצ’ובסקי, נציג צ’כיה בפרלמנט האירופי, שהציגו תמיכה בלתי מתפשרת בישראל במטרות המלחמה. “אנחנו חייבים למנוע מתקפות כמו זו של השבעה באוקטובר במקומות אחרים בעולם. בשביל זה צריך להילחם בטרור, ולאפשר לישראל להילחם בטרור”, אמר לאסטופקה, וזדצ’ובסקי הוסיף בהבטחה מרגשת: “כל עוד אני בפרלמנט האירופי, לישראל יש שם חבר. הדלת שלי תמיד פתוחה בשביל הביטחוניסטים, ויחד איתכם נמשיך להיאבק נגד הטרור ולמען ישראל”.
לאחר הנאומים התכנס הפאנל האחרון לאותו ערב, בהנחיית כריסטוף ורס ממכון הדנובה. הפאנל עסק ביחסים בין רוסיה, איראן וסין, ולא פחות מכך – באוזלת היד האמריקאית. בפאנל השתתפו אור יששכר, ראש מחלקת המחקר בתנועת הביטחוניסטים, מוניקה פאלוטאי מהמכון לחופש דת שבוושינגטון הבירה, והמומחה הישראלי-הונגרי למדיניות ביטחון רוברט קסטל.
הכול תלוי בבית הלבן
“מה שאנחנו חווים בישראל כיום זו חזית אחת מתוך מלחמה רחבה יותר – המלחמה הקרה החדשה. חזיתות נוספות מתקיימות באוקראינה ובטייוואן”, טען אור יששכר. “הבעיה היא שהמערב מנסה להימנע ממלחמה, ובכך נותן לציר רוסיה-איראן-סין הזדמנות להתחזק”. גם פאלוטאי הסכימה: “הציר הזה נוצר רק בשל החולשה של ארה”ב. כל עוד היא רק מגיבה, ולא יוזמת, הוא רק ילך ויתחזק”.
בסיום הכנס, לאחר אמירת התודות, התפזר הקהל עם חומר רב למחשבה. “התרגשנו לראות אורחים מ-20 מדינות מתקבצים יחד בירושלים כדי לתמוך בישראל וללמוד מהניסיון הרב של תנועת הביטחוניסטים” אמר אור יששכר, שהיה ממארגני הכנס. “המלחמה של ישראל בחמאס אינה מקרה בודד, ועלינו לשפר את הקשרים עם הגורמים בעולם שיודעים זאת. אנחנו לא לבד”.
