בבוקר שבת קיבל האלוף הודעה מבנו, תושב קיבוץ נחל עוז, כי הוא ומשפחתו – אשתו ושתי בנותיהם הקטנות – נצורים בביתם המוקף עשרות מחבלים. תיבון, בן 61, הורה להם לשמור על דממה ויצא לכיוונם ברכבו, אבל בכניסה לנחל עוז נתקל בקרב בין לוחמי מגלן למחבלים. בשטח היו הרוגים ופצועים, ותיבון נטל נשק וקסדה מאחד ההרוגים והצטרף לקרב. לאחר מכן שב על עקבותיו, ובעוד משפחתו מחכה לו, הוא פינה ברכבו שני פצועים לטיפול רפואי.
מתוך מסירות עילאית למשימה, ועל אף שמשפחתו המשיכה לשלוח לו אותות מצוקה מהממ"ד, שם האלוף תיבון את חובתו כקצין ואת טובת הכלל לפני הכול. עם שובו לקיבוץ הוא חבר לכוח צנחנים שסרק בית אחר בית ונלחם במחבלים. רק לאחר שטיהר את השטח הוא הגיע לביתו של בנו ושחרר אותו ואת משפחתו.