מייד עם תחילת המתקפה ועוד לפני שקיבל צו 8, יצא אל”מ (במיל’) ליאון בר ז”ל (53) מגדרה לדרום. עם תחילת הדיווחים על המסיבה ברעים, הוא נוסע לשטח ומחלץ פצועים ליישובים כמו פטיש ונתיבות ולבתי חולים – ברזילי, סורוקה וקפלן. משעה 9 בבוקר עד אחר הצוהריים פינה עשרות פצועים. למוחרת החליט לנסוע שוב, והפעם בנו עומר, שלא מזמן השתחרר משירות כסמ”פ בצנחנים, החליט להצטרף אליו. כבר לא היו פצועים בשטח, והאזור היה מלא גופות. השניים יצרו קשר עם זק”א והעבירו להם מיקומים של עשרות גופות כדי שיוכלו לזכות בקבורה ראויה. בדרכם הביתה, על ציר 232 ליד אנדרטת חץ שחור, הם ראו רכב משטרתי ירוי, וירדו לראות אם יש שם מישהו שזקוק לעזרה. שם ארב להם מחבל, וירה בשניהם. עומר נורה בשתי רגליו אבל הצליח להזעיק עזרה. אביו, ליאון בר, לא שרד. יהי זכרו ברוך.
