בימים האחרונים סערה הרשת סביב פרסום הסרט המשמיץ והשקרי שבא להוציא את דיבת חיילי צה"ל ומדינת ישראל רעה. ראשית, חשוב שנבין שלא מדובר כאן בארוע מקרי או נקודתי. מדובר בחלק מאסטרטגיה כוללת, אסטרטגיה שמטרתה להחליש את ישראל בעולם, להביא לבידודה והחרמתה ולהטיל מגבלות על אופן הפעלת הכוח של צה"ל כנגד האויבים שלנו בזירות השונות ובדגש לזירה הפלסטינית.


סרט זה, הינו כאמור חלק ממכלול שלם. פרשיית שדה תימן, פתיחת חקירת חיילי כוח 100 בנושא אינוס מחבל והדלפת הסרטון המבושל והשקרי, גם היא חלק מאותה אסטרטגיה. איתה גם הצהרות מנהיגי מפלגות ובכירי ממשל וצבא על כך שישראל הורגת תינוקות כתחביב, מבצעת פשעי מלחמה, טיהור עם והרעבה ברצועת עזה.

איתה גם קמפיין 'אלימות המתנחלים' שבא לפגוע בלגיטימציה של ההתיישבות ביהודה ושומרון וזאת מבלי לזלזל או להתעלם מתופעות אלימות בשטח, הדורשות טיפול משמעותי ונחוש.


פרשיית שדה תימן, סייעה בקבלת ההחלטה האמריקאית בעניין הליכי אמברגו נשק על ישראל. השמצות הבכירים והלשעברים, תורגמו למתקפה רחבה בעולם כנגד ישראל וקמפיין 'אלימות המתנחלים' סייע בקבלת החלטות בעניין החרמת סחורות המיוצרות באותם אזורים.


הסרט נזק אגבי, נועד להפעיל בינלאומי לחץ על ישראל ולצמצם את חופש הפעולה שלה למול אויביה בגזרות השונות ובראשן יהודה ושומרון ורצועת עזה.


הבעיה המרכזית בסרט, היא שלא רק שהוא שקרי ובדוי, אלא שהמציאות הפוכה לגמרי. צה"ל לאורך השנים פועל לייצר עוד ועוד תהליכים שמטרתם הגנה על אזרחי האויב ומניעת פגיעה ב'בלתי מעורבים', עד לרמה שסדר העדיפות התבלבל. אם יכול לעמוד רמטכ"ל צה"ל אחרי מבצע 'צוק איתן' ולהתגאות בכך שסיכן חיילי גולני בכדי שלא יפגעו אזרחים והאדמה לא רעדה – התבלבלנו.


סדר העדיפות במלחמה צריך להיות חד וברור: אזרחי ישראל בראש, אחריהם לוחמינו הגיבורים ורק לאחר מכן אזרחי האויב. אני לא קורא להרג המוני, או לשחרור כל הרסנים. אלא לסדר עדיפות הגיוני כמוצע לעיל ומתוך הבנה שהכללים והעקרונות הללו נועדו בראש ובראשונה לאפשר לנו את הנצחון המיוחל. אם נדרש לחקור לעומק משהו במלחמה האחרונה, הרי שנדרש לחקור את מנגנון האישורים והמגבלות שהושמו על הפעלת הכוח. כמה מטרות לא נתקפו מראש, או נתקפו בחימוש מופחת וכמה מחיילנו נפגעו כתוצאה מכך. כאשר אני שומע את דובר צה"ל מתגאה בכך שחימוש שהוטל על מחבל הוסט בכדי לא לפגוע בחפים מפשע, אני נזכר בתמונות אלפי ה'אזרחים' השועטים בכפכפים לעוטף עזה בשבעה באוקטובר. שורפים, רוצחים, אונסים וחוטפים. בתחרות על הצבא המוסרי ביותר בעולם אנחנו זוכים בקלות במקום הראשון, אולם זה בגלל שאף אחד אחר לא רוצה להיות בליגה הזו. אנחנו צריכים לוודא שהערך המוביל בהפעלת הכוח בצה"ל, הוא ערך הנצחון ולא שום ערך אחר.


לבסוף, צריך לדבר על יוצרי הסרט השקרי והדוחה ועל מי שבחרו להעיד בסרט, כמובן תוך עיוות תמונתם וקולם. יחד איתם צריך לדבר על כל אותם ראשי מערכות בטחון וממשלה לשעבר העוסקים בהשמצת ישראל בעולם.


כיום, הם נהנים מכל העולמות. משמיצים את ישראל ומקבלים הזמנות לארועים ומחיאות כפיים. תמיכה כספית רחבה בהם ובפעולותיהם והכי חשוב, אפס סכנה למעמדם ולחופש הפעולה שלהם.


הם כמובן ידברו על קץ הדמוקרטיה ועל הפגיעה בחופש הדעה, כשהם מתייצבים מול חיילי צה"ל ומרשים לעצמם להתנהג בצורה אלימה ומבזה, ללא תגובה.


בכדי שנוכל לשנות, צריך להיות מחיר להשמצות מסוג זה. חקירת אותם חיילים שהעידו לכאורה על ביצוע פשעי מלחמה. שלילת אזרחותם של מי שפועלים נגד המדינה ומוציאים את דיבתם רעה. שלילת דרגות ופנסיה ממשלתית למי שפועל ברוח זו.


צריך לעבור מהסברה והתגוננות להתקפה יזומה כנגד מי שפועל לפגיעה במדינה ובכוחות הבטחון שלה. נחישות התקפית, ומוכנות לפעול כנגד זיהוי של איום ולא רק לחכות שנותקף מראש. יוזמה שכזו, יכולה להיות לדוגמא, הקרנת סרט הזוועות שהוכן מארועי השבעה באוקטובר, בכל מקום בו יוקרן הסרט נז"א.


שנה טובה