הכישלון בשבעה באוקטובר לא נבע מהטכנולוגיה, אלא למרות הטכנולוגיה. מי שכשלו היו מפקדי צה”ל ושב”כ שהיו שבויים בקונספציה ולא השתמשו נכון בטכנולוגיות שעמדו לרשותם. לאחרונה נשמעות טענות כאילו המחדל הצבאי נגרם בשל הסתמכות יתר על טכנולוגיה, והתומכים בטענה זו דורשים כי צה”ל “יחזור למקורות” וישקיע יותר בצבא הלוחם, על חשבון השקעה בטכנולוגיות עתידיות.
ואולם אלה טענות שגויות: צה”ל חייב לשמור על עליונות טכנולוגית מול אויבינו. למעשה, אין לנו ברירה אחרת. האם מישהו באמת מעלה על הדעת להילחם ללא עליונות אווירית, רחפנים נושאי טכנולוגיה מתקדמת, יכולות מודיעיניות מתקדמות, יכולות מתקדמות לגילוי מנהרות, ועליונות טכנולוגית ברורה בשדה הקרב הקרקעי?
נפתח בסקירה של מספר כשלים בשימוש בטכנולוגיה שגרמו לכישלון בשבעה באוקטובר ובתרומה שלהם לקונספציה השגויה שרווחה בצבא. כל זאת כמובן על סמך מה שפורסם עד כה, עוד לפני התחקירים המלאים של המחדל. לאחר מכן, נציע סיבות אפשריות לכישלונות הללו וננתח אותם. נסיים את המאמר במספר המלצות לעתיד.
עזה נחשבה למטרד, לא איום
גישתה של ישראל לעזה התמקדה בעשורים האחרונים בעיקר בהכלה. מבחינת מקבלי ההחלטות עזה לא נחשבה לאיום אסטרטגי, אלא למטרד חוזר ונשנה. בכירי מערכת הביטחון הישראלית, שבויים בקונספציה שאפשר לחיות לצד חמאס, הטיפו לכך שתמריצים כלכליים ולחץ דיפלומטי ידחו את העימות הבא. זאת על אף שכולם ידעו היטב כי חמאס ממשיכה לבנות את כוחה ולרכוש יכולות חדשות בין סבבי העימות.
כחלק מקונספציית ההכלה ובניית היכולות להתמודד עם איומי חמאס עסקה ישראל בהתמגנות. נוסף לפיתוח “כיפת ברזל” כמענה לרקטות בנתה ישראל בהשקעה עצומה מחסום תת-קרקעי לבלימת מנהרות טרור חודרות גבול. מעליו נבנתה גדר מערכת טכנולוגית המצוידת באמצעי תצפית מהמתקדמים בעולם כדי למנוע חדירה. לצערנו, כולנו נוכחנו לדעת שמערכת המכשול המתקדמת לא עבדה. מחבלי חמאס פרצו את הגדר המתקדמת עם מטענים פשוטים, טרקטורים וקרשים. זאת, לאחר השמדה מדויקת של אמצעי התצפית המתקדמים באמצעות רחפנים פשוטים וזולים.
מערכת “כיפת ברזל” מהווה הישג טכנולוגי מרשים בקנה מידה עולמי, אך יחד עם זאת, המערכת הקלה מאוד על יכולת הצבא ומקבלי ההחלטות להתבסס על קונספציית ההכלה. השימוש ב”כיפת ברזל” העמיק גם את חוסר הלגיטימיות בדעת הקהל בישראל ובעולם לפעול בעזה מול חמאס והג’יהאד האיסלמי. הטענה הייתה: “אם יש לכם כיפת ברזל שממזערת את הנזק, מדוע להסתכן בפגיעה בחפים מפשע בעזה?”
לצד הכישלון הטוטאלי של המכשול ושל כוחות צה”ל בהגנה על יישובי עוטף עזה, היינו עדים לכישלון מוחלט של חיל המודיעין והשב”כ להתריע על המתקפה, לרבות התעלמות משלל התרעות במהלך השישה באוקטובר. כבר עשורים רבים חיל המודיעין הינו החיל הטכנולוגי ביותר בצה”ל, לצד חיל האוויר. בשנים האחרונות יחידות האיסוף של אמ”ן ושב”כ הרחיבו עוד ועוד את הסתמכותן על טכנולוגיה מתקדמת. יש הטוענים שזה נעשה במחיר של פגיעה במודיעין הקלאסי של הפעלת סוכנים (יומינט).
יתרה מזאת, יחידת האיסוף המרכזית (8200) הזניחה כמעט לחלוטין את נושא ההאזנות והאיסוף התקשורתי (סיגינט) לטובת ה”להיט” הטכנולוגי האחרון – איסוף באמצעות תקיפות סייבר. ברוח זו, 8200 חדלה להאזין לרשת הקשר הטקטית של החמאס. אין כאן טענה שאיסוף סייבר אינו בעל ערך, אבל הוא אינו יכול להוות כלי יחיד. בשורה התחתונה, כל אמצעי האיסוף הטכנולוגיים המשוכללים שנמצאים ברשות צה”ל ושב”כ לא סיפקו את ההתרעה הנדרשת. לכאורה, קל להסיק מכל זה כי מדובר בכישלון של הטכנולוגיה, אבל כפי שנראה מייד, מדובר במסקנה לא נכונה.
קונספציה שגויה ויהירות
אמצעי התצפית שהיו לאורך הגבול לא כשלו. הם העבירו לתצפיתניות שהפעילו אותם התרעות רבות בזמן רלוונטי. אבל איזו תועלת יש בכל אמצעי ההתרעה הטכנולוגיים הללו, שעלו כסף כה רב, אם ראשי המודיעין והמטכ”ל החליטו להתעלם מהם?
היו חיילים בחיל המודיעין שהתריעו לאורך זמן על כוונות חמאס. קיימים כבר מספר פרסומים על כך, וככל הנראה זהו רק קצה הקרחון. נתמקד כאן רק באירוע אחד שמצביע על היהירות והכשל הבלתי נתפס של בכירי צה”ל והשב”כ. כפי שהתפרסם, בשישה באוקטובר הופעלו ברצועת עזה עשרות כרטיסי סים ישראליים בבת אחת. כל איש מודיעין זוטר יודע שזהו סימן מתריע מובהק שמחייב הקפצה מיידית של כל הגזרה. הוא מבוסס על מערכות טכנולוגיות שיודעות לנטר את האירוע הזה ולהתריע עליו. אבל שוב, כמו במקרה התצפיתניות, מה התועלת בכל ההשקעה בטכנולוגיה אם בצעד בלתי נתפס לחלוטין, בכירי צה”ל והשב”כ החליטו לא להקשיב להתרעה כל כך ברורה ומהדהדת?
אי אפשר להסביר את התופעות האלה אלא ביהירות ובאמונה של ראשי המערכת בשורה של קונספציות: חמאס מורתע והוא אינו יכול לעבור את המכשול;[i][ii] הכלכלה חשובה לחמאס יותר מאשר להילחם בנו כעת;[iii][iv] המודיעין שלנו הוא הטוב ביותר ואי אפשר להפתיע אותנו כמו ב-1973;[v] כל האינדיקציות שאנחנו רואים הן תרגילים בלבד.[vi]
כל האמירות הבעייתיות האלו נאמרו על ידי ראשי מערכת הביטחון, בעבר ובהווה, סמוך לטבח. גם הטכנולוגיה הטובה ביותר אינה עומדת בפני עצמה. ככל שמתבררים פרטי המחדל, נראה כי התפעול של הגדר הטכנולוגית היה לוקה מאוד. אם לא מקפידים על תקינות המערכות, קשה להיות מופתע שהן לא פעלו כשורה בזמן הצורך. יתרה מזאת, מתכנני המערכת ככל הנראה זלזלו כל כך ביכולות חמאס, שהם לא חשבו לעומק על שרידות המערכות הקריטיות לניהול הלחימה, כגון מערכות התרעה, פיקוד ושליטה. לדוגמה, מערכות ההתרעה על הגדר לא מוגנו בפני תקיפות רחפנים וב-8200 לא פעלה מערכת חיונית בשעות שקדמו לתקיפה. נוסף על כך, תוצרי מערכת טכנולוגית חשובה לא הופקו בשל ההדממה לרגל חג סוכות.
כל מכשול, מתוחכם ככל שיהיה, דורש גם הגנה פיזית על ידי הכוחות ברמה מספקת. בעקבות הקונספציה והשאננות של מערכת הביטחון, סדר הכוחות ששמר על הגדר החכמה היה דל מאוד. ברור שלאף גדר טכנולוגית לבדה אין יכולת לבלום הסתערות של אלפי אנשי חמאס, ודאי כאשר ראשי הצבא והשב”כ מחליטים להתעלם מכל ההתרעות המקדימות שהמערכות הטכנולוגיות סיפקו, ואפילו לא לדרוש מהמגינים את המינימום – כוננות עם שחר.
הסתמכות יתר על טכנולוגיה והתרחקות מהשטח
הטוענים לכישלון של הטכנולוגיה מנסים להזכיר את כישלון ה”פלאזמות” של מלחמת לבנון השנייה. אלו דברי הבל. האם טלוויזיות הביאו לכישלון הצבאי במלחמת לבנון השנייה? ברור שלא. הכישלון נבע מחוסר תכנון של המלחמה, ומתפיסת הפעלה שגויה שניתקה את הקשר הישיר בין המפקדים לכוחותיהם בשטח. הבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא באופן השימוש בה.
בשנים האחרונות נעשו שיפורים רבים בחיבור בין יחידות איסוף המודיעין ליחידות הלוחמות בשטח. זהו צעד משמעותי בכיוון הנכון, שהביא לתוצאות מצוינות בהמשך הלחימה בעזה ובלבנון. החיבור הזה התאפשר בעיקר הודות לשימוש מושכל באמצעים טכנולוגיים.
יחד עם זאת, חיל המודיעין עצמו התרחק לצערנו בשנים האחרונות מהאויב ומהבנת שפתו והלך המחשבה שלו. לדוגמה, נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות של תרגום אוטומטי משפות האויב לעברית. מצד אחד, זהו תהליך חיובי שנובע מכך שקשה יותר למצוא בני נוער שדוברים את השפה, אבל מצד שני, התרחקות מהשפה משמעותה קושי משמעותי בהבנת האויב. כל איש מודיעין חייב להכיר לעומק את האויב, וזה אומר שהוא חייב להבין (לפחות ברמה בסיסית) גם את תרבותו ושפתו. לא נכון לבטל שימוש בתרגום אוטומטי, אבל אסור להסתמך עליו באופן משמעותי.
התאהבות יתר בטכנולוגיה
לעיתים לא מדובר רק בהסתמכות יתר על טכנולוגיה, אלא בהתאהבות בטכנולוגיה, ללא קשר ישיר לתועלת ממנה. לצערנו תופעה זאת רווחת ביחידות הטכנולוגיות של צה”ל. חיילים צעירים ישאפו תמיד לעסוק בטכנולוגיה המתקדמת וה”מגניבה” ביותר, גם כאשר אין בה ערך מבצעי ברור. דוגמה מוכרת לתופעה הזאת היא הגאווה של נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, על המצאת עט שיכול לכתוב גם בחלל, בתנאי חוסר כבידה. זוהי טכנולוגיה מדהימה, אבל הרוסים השתמשו פשוט בעיפרון.
אי אפשר לפרט בפומבי רבות מהדוגמאות לתופעה הזו בצה”ל. נציין רק דוגמה אחת. צה”ל פיתח בשנים האחרונות מערכת טכנולוגית משוכללת להגנה על טנקים בפני ירי טילי נ”ט בשם “מעיל רוח”. זאת מערכת מתקדמת ונדרשת מאוד, על כך אין ספק או ויכוח. אבל מצד שני, צה”ל לא עסק בהגנה על טנקים מפני רחפני נפץ, למרות שזירות הלוחמה בסוריה ובאוקראינה המחישו היטב שמדובר באיום משמעותי מאוד על טנקים מתמרנים. האם הסיבה לכך הייתה שהפתרון היעיל והברור לאיום רחפני הנפץ – התקנה של סככה פשוטה על צריח הטנק – אינו מספיק “סקסי” טכנולוגית?
למה חייבים לשמר יתרון טכנולוגי
לאורך כל ההיסטוריה הייתה חשיבות רבה מאוד לחידושים ולעליונות טכנולוגית בשדה הקרב. יש לכך דוגמאות רבות מאוד, החל מתקופת הברזל ולאורך כל ההיסטוריה של המלחמות. עם זאת, יתרון טכנולוגי כשלעצמו לא תמיד הספיק. תמיד נדרשו גם לוחמים מיומנים, תורת לחימה נכונה ושימוש בתחבולות מלחמה. לא פעם אלו גברו על הטכנולוגיה. סיפור מפורסם אחד הוא האופן שבו אלכסנדר מוקדון הצליח לנצח את היתרון הטכנולוגי הברור של מרכבות החרמש הפרסיות בקרב גאוגמלה.
לצערנו, גם חמאס הצליח לבטל חלק מהיתרונות הטכנולוגיים של צה”ל על ידי שימוש באמצעים פשוטים כמו קרשים למעבר של מכשול הגדר. אבל כפי שראינו לעיל, הסיבה לכך היא שימוש לקוי של ישראל בגדר והקצאת כוחות לא נכונה לשמירה עליה. אסור להסיק מכך שאין צורך ביתרון טכנולוגי.
טכנולוגיה עדיפה הייתה ונשארה מרכיב חשוב מאוד ביכולת של צה”ל להתמודד עם הצבאות הגדולים של אויבינו, וגם לאחר ההלם של השבעה באוקטובר אפשר למצוא דוגמאות רבות לכך. הטכנולוגיה העדיפה של צה”ל באוויר, ביבשה וביכולות המודיעין מהווה גורם מכריע ביכולת להתמודד עם הזירות השונות: עזה, לבנון, יו”ש, תימן, עיראק, סוריה ואיראן. כל בר דעת מבין שאי אפשר להגיע להישגים משמעותיים בזירות אלה ללא עליונות אווירית (לרבות מול מערכות נ”מ), רחפנים נושאי טכנולוגיה מתקדמת, יכולות מודיעיניות מתקדמות, יכולות מתקדמות לגילוי מנהרות ועליונות טכנולוגית ברורה בשדה הקרב הקרקעי. אבל, שלא נתבלבל: עליונות טכנולוגית היא תנאי הכרחי אם כי לא מספיק. רוח קרב, תורת לחימה מתעדכנת, מצביאות, אינטליגנציה ויצירתיות אנושית הן שינצחו במלחמה – לא הטכנולוגיה לבדה.
להבין גם את המגבלות של הטכנולוגיה
חובה על צה”ל לשמור על עליונות טכנולוגית אל מול אויבינו, ולכן לא נכון לצמצם את ההשקעות בטכנולוגיה. עם זאת, צה”ל נדרש להשריש בכל היחידות הטכנולוגיות את התפיסה שהטכנולוגיה היא כלי ולא מטרה. פיתוחים טכנולוגיים חייבים תמיד להתאים לצרכים של היחידות שעבורן הם מפותחים. מפקדי צה”ל חייבים להבין יותר בטכנולוגיה, באופן השימוש הנכון בה וגם במגבלות שלה. זה דורש הכשרה טכנולוגית נרחבת יותר לכל המפקדים הבכירים, כולל ביחידות השטח.
נוסף על כך, חובה לפתח תו”ל (תורת לחימה) נכונה לשימוש בטכנולוגיה. אם מדובר בטכנולוגיה התקפית, חובה לגבש תו”ל שמממשת את הטכנולוגיה לטובת ניצחון והכרעת האויב, ואם מדובר בטכנולוגיה הגנתית, נדרש להבטיח תו”ל שמשלימה את הטכנולוגיה בסד”כ מתאים ובנוהלי קבלת החלטות.
בשנים האחרונות נבחנת האפשרות לעשות שימוש בבינה מלאכותית גם לטובת תהליך הערכה וקבלת החלטות בנושאי מודיעין שונים. למשל, באמצעות שימוש במודלי שפה גדולים (LLM). תחום זה עדיין בתחילתו וככל הנראה לא יהיה בעתיד הקרוב תחליף לאנשי מודיעין. עם זאת, קיימת חשיבות רבה לשימוש בבינה מלאכותית לטובת אִתגור המסקנות וההחלטות שלהם. אמצעי זה עשוי לסייע במניעת הקונספציות הבאות.
[i] הסיבה שקשה יותר להרתיע את הג’יהאד, והאתגר הגדול של סיום המבצע: https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q2/Article-c822771c6c90881026.htm
[ii] עם מצלמות וקיר תת קרקעי: הושלם פרויקט המכשול סביב רצועת עזה https://www.inn.co.il/news/534021
[iii] האיומים הביטחוניים על ישראל – ברקע המשבר הפנימי: אלוף (מיל’) תמיר הימן באולפן (דקה 27) https://www.youtube.com/watch?v=-4Vj8vI4TJQ
[iv] אחרי החגים: מה יעמוד במוקד סדר היום של ישראל? | ריאיון עם ראשי ה-INSS (החל מדקה 44) https://www.youtube.com/watch?v=-YlinMDTO0Y
[v] עמוס ידלין כמשל – על תומכי קונספציית “הכלת החמאס” הרוחצים בניקיון ידיהם https://dyoma.co.il/military/2364
[vi] האימונים לעיני כול והקונספציה שקרסה: “תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות” https://www.ynet.co.il/news/article/sk931aez6
מאמר זה פורסם במקור בעיתון “מעריב”
הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה
