לאחרונה נדמה שהזירה הצפונית בין ישראל לחיזבאללה מתחממת עד כדי התקרבות לנקודת רתיחה. ירי רקטות, שיגור כטב”ם לעבר אסדת הגז, פיגוע במגידו, הקמת אוהלים בשטח ישראל ושימוש בהם כקלף מיקוח, התעמתות עם כוחות ישראלים וניסיונות חבלה בגדר המערכת – כל אלה מצביעים על נכונות גוברת של נסראללה להתעמת עם ישראל או לבחון את נכונותה להגיב. רק לאחרונה, בנאומו ב-12 ביולי לרגל 17 שנה למלחמת לבנון השנייה, החזיר לשולחן את סוגיית הכפר ע’ג’ר בגבול ישראל-לבנון, שבעת הכפרים, חוות שבעא ושועייבה, ואיים בסוגיית האוהלים – “אם [ישראל] תעז לפעול נגד האוהלים, לא נעבור על זה בשתיקה. האנשים שלנו יידעו מה לעשות”.

רק מתי-מעט מכירים את “היד נעלמה” האיראנית מאחורי מדיניות זו, לא רק בלבנון – אלא בסוריה, בעזה וביהודה ושומרון, לצד עיראק, תימן ומקומות נוספים. הרמטכ”ל רא”ל הרצי הלוי וראש אמ”ן האלוף אהרון חליוה שיגרו אף הם התבטאויות חריגות ביחס להתפתחויות אלה, שלפיהן “נסראללה קרוב לטעות שתדרדר את האזור למלחמה גדולה” ושחיזבאללה מעז “לאתגר אותנו איפה שהוא חושב שלא תהיה מלחמה. זו הזדמנות לייצר הפתעות בעת הצורך”.

טהרן היא זו שמכווינה במידה רבה את הגורמים השונים במסגרת “ציר ירושלים”, או המאמץ האיראני להביא לאיחוד כלל האצבעות האיראניות לכדי “אגרוף מחץ” אחד נגד ישראל במערכה רב-זירתית. תרחיש שבו חיזבאללה, חמאס, ג’יהאד אסלאמי פלסטיני (גא”פ) ואחרים פועלים בהרמוניה מחזיתות שונות נגד ישראל הוא תסריט מאתגר עבור צה”ל, שמעדיף לוחמה ממוקדת והכרעת האויב או הרתעתו בחזית אחת. אך זהו בדיוק התרחיש שעליו עובדים במרץ בטהרן.

אפשר לראות בירי 34 הרקטות על ידי חוליות חמאס מדרום לבנון לעבר ישראל באפריל 2023 במהלך חגי פסח והרמדאן סנונית ראשונה המצביעה על תיאום בין חמאס לחיזבאללה. כל פעולה בדרום לבנון נעשית ללא ספק בידיעתם המלאה של חיזבאללה ושל נסראללה ובאישורם המוקדם, וכעת נותר לבדוק כיצד שיתוף פעולה זה הולך ונרקם. דיווח ב”וול סטריט ג’ורנל” לימד על כך ששבוע לפני הירי, נועד מפקד כוח קודס האיראני האמון על בניית תאי הפרוקסי באזור, אסמעיל קאא’ני, עם מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה ועם ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הניה וסגנו סאלח ערורי בשגרירות האיראנית בביירות. קאא’ני עודד אותם לפעול נגד ישראל במהלך חריג של שיגור 34 רקטות, כתגובה להפצצה ישראלית בסוריה שבה נהרגו שני יועצים איראנים ולסידרת הפעולות של ישראל נגד ההתבססות האיראנית ברחבי סוריה. כלי תקשורת בלבנון טוענים כי אין זה סביר שמבצע בסדר גודל כזה, לא היה מובא לידיעתו, שעות לפני הביצוע וכאשר בכירי הארגונים סועדים איתו את ה”איפטאר”. איראן, שבדרך כלל נמנעת מהפניית אצבע מאשימה לישראל, עשתה זאת בריש גלי ואף הבטיחה נקמה במהלך שתי הלוויות ענק שנערכו בטהרן.

גורם צבאי בכיר ישראלי אומר לנו, “איסמאעיל קאא’ני, מפקד גיס ‘אל קודס’ של משמרות המהפכה האיראניים, שביקר בלבנון בתחילת אפריל, הוא שהורה לפתוח את המרכז הזה, שעות אחדות טרם שנורו הרקטות לעבר ישראל”. אותו גורם הוסיף שבישראל מעריכים שגם הירי הרקטי מלבנון בתום מבצע “שומר החומות” ב-2021 בוצע אף הוא על ידי פעילי חמאס בהכוונה איראנית.

נסראללה מכוון למלחמה

גורם ביטחוני מדיני בכיר ביותר בישראל אומר לנו, “הפעולה הבאה [של נסראללה] לא תיחשב על ידינו כ’פעולת מגידו 2′ אלא “כמלחמת לבנון השלישית”. ביחס להתבטאויות של האלוף חליווה אמר הגורם הבכיר, “דברי ראש אמ”ן נועדו לאוזניו של נסראללה שראוי שידע כי הפעולה המתוכננת על ידו תגרור בהכרח את האזור למלחמה, אותה תיאר ראש אמ”ן במונח ‘מלחמה גדולה'”.

לדברי א”ד, בכיר מאוד לשעבר במערכת הביטחון והמודיעין של ישראל, “נסראללה מאמין בכל ליבו ובכל מאודו בכך שישראל היא ‘קורי העכביש’, כפי שאמר בשנת 2006 ולפיכך הוא מהמר על חולשתה ועל היעדר התגובה הישראלית”. להערכתו, נסראללה סבור שישראל לא תפעל מול חיזבאללה רק בעקבות ירי רקטות מתגרה של כוחות חמאס בדרום לבנון, מה שמלמד על ניסיונותיו “לזרוק אחריות” על גורמים אחרים בעקבות הפיגוע במגידו. “בינתיים יש לנסראללה שותף ישראלי להערכתו זו”, הוא אמר ביחס להצהרות של גורמים מדיניים בישראל שהבהירו את הדבר היטב.

“ציר ירושלים” נחשף: השמות והפנים האיראניים מאחורי בניין הכח בלבנון

“ציר ירושלים” הרדיקלי הוא המנגנון האיראני ל”שילוב הזרועות”: חמ”ל של כלים שלובים שממזג בין היכולות הצבאיות של תאי הפרוקסי האיראנים לקראת יום פקודה – חיזבאללה, פעילי חמאס בדרום לבנון, ארגונים פרו-איראניים בסוריה ובעיראק וכן החות’ים בתימן. המנגנון הוקם כמשקל נגד להסכמי אברהם והתחזק מאז “שומר החומות”. כעת נותר לראות אם וכיצד ישפיע המבצעים בעזה ובג’נין על מערכות היחסים הפנימיות בין הגורמים החברים בציר.

דיווחים שונים מלמדים שאיראן מספקת ציוד מתקדם לחברי “ציר ירושלים” – מכ”מים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעים אלקטרוניים שתפקידם להפוך את מרכז התיאום המשותף למבצעי. איראן גם שיגרה יועצים מומחים כדי להפעיל ציוד זה.

אחת החוליות החשובות של “ציר ירושלים” היא ה”ענף הפלסטיני” של גיס “אל קודס” של משמרות המהפכה האיראנים, שאחראי על פיתוח היכולות הצבאיות של חמאס וגא”פ בלבנון, ושחלק מאנשיו פועלים גם מול זירות עזה ואיו”ש. סאלח ערורי, חבר הלשכה המדינית של חמא”ס והאחראי על יו”ש בארגון הוא שחקן מפתח בציר, ומהווה “הרוח החיה” בבניין הכוח והתיאום מול האיראנים.

אנו חושפים כאן את המפקדים האיראנים הבכירים שמובילים את הענף הפלסטיני של גיס “אל קודס” האיראני בדרום לבנון, מי שגם הובילו את ירי הרקטות על ישראל בפסח 2023:

סעיד איזדי, יליד 1964, ראש “הענף הפלסטיני” בגיס לבנון של משמרות המהפכה האיראנים והממונה על כל התיאום מול החמאס והגא”פ כולל ברצועת עזה, ביו”ש ובירדן. איזדי הוא איראני שמתגורר בלבנון ואחראי על הברחות הנשק ללבנון ולסוריה, ומתוקף כך נמצא תחת מעקב של ארגוני ביון מערביים. הוא זה שאחראי על התיאום בין חמאס, גא”פ ואף חיזבאללה ונחשב למי שמניע את שיתוף הפעולה בין ארגוני הטרור ב”ציר ירושלים”. הוא נחשב לאחד הנציגים האיראנים הבולטים בלבנון וכמי שמנסה מזה שנים לקדם את משימת העל של איראן מול ישראל כולל פעולות טרור נגדה.

על פי דיווחים, איזדי ביקר ברצועת עזה לפחות פעמיים בשנים האחרונות דרך מעבר רפיח מהצד המצרי באמצעות דרכון פלסטיני מזויף. יש לו מערכת יחסים אינטימית עם ראשי הגא”פ, כולל אכרם עג’ורי בכיר הארגון בדמשק שהיה יעד לחיסול ישראלי, והוא מעודד אותם לעיתים קרובות לפעול באופן עצמאי נגד ישראל, גם כאשר חמאס נוטה לרגיעה. איזדי הוא גם מי שלחץ על מפקדיו באיראן, בהם קאסם סולימאני, לתת עדיפות לפעילי הגא”פ “הנאמנים והממושמעים” על פני חמאס, מה שיצר מתיחות בינו לבין גורמי חמאס כמו הנייה, ערורי וסינוואר.

בשנת 2018 פרסמה ישראל את תמונתו של איזדי. תפקידו המשמעותי בבניין הכוח של ארגוני הטרור בלבנון הביא את ממשל טראמפ להטיל על איזדי סנקציות כלכליות בשנת 2019.

עלי מרשד שיראזי (“אבו ג’ואד” או “חג’ מרשד”), יליד 1969, ראש הלשכה של איזדי, כך על פי מקורות ערביים ואחרים. גם הוא איראני שחי בלבנון, ועומד בראש יחידת המעקב והבקרה שתפקידה להוציא אל הפועל את כל התוכניות הצבאיות. כפועל יוצא הוא מופקד על גזרה רחבה הכוללת את לבנון, סוריה ואת רצועת עזה.

שיראזי מבקש לעתים שירותים מיוחדים מ”יחידה 340″, היחידה הטכנית של גיס “אל קודס”, שאחראית על המחקר והפיתוח של אמצעי לחימה ורקטות ומפנה אותם לשותפיו בגא”פ.

תחת איזדי ושיראזי פועלת גם יחידת הסייבר שמגישה שירותים מיוחדים לחמאס ולגא”פ ובראשה הציבו השניים את עבד רחמן אל מאי, מדריך בתחום הסייבר וביטחון המידע. יחידה זו, כפי הנראה, אחראית גם על מאמציה של חמאס לדלות מידע מחיילי צה”ל דרך מכשירי הסלולר.

מג’יד זירעי (“אבו רקיה”), יליד 1977, קצין המבצעים של “הענף הפלסטיני”, שפועל תחת משמרות המהפכה בלבנון. עמיתו מצטפא ח’אני (“חג’ מג’יד”) עומד בראש מחלקת האימונים והנשק בענף.

דוקטור מג’תבא ח’דאדי, מומחה לפוליגרף ולמדעי ההתנהגות, משמש כמדריך פעילי הטרור של החמאס והגא”פ בתחום החקירות והמודיעין. לצידו פועל חסין רוזבה, מרצה באוניברסיטת האמאם חסין, מומחה ליחסים בינלאומיים ומי שעומד בראש המרכז לחקר העתיד באוניברסיטה, כמדריך בתחום היחסים הבינלאומיים והוא מכשיר חוקרים ואנליסטים.

סיכום: האם חיזבאללה וחמאס מעוניינים באגרוף מחץ שלוב?

מנגנון מבצעי אחוד של כלל הכוחות הנתמכים על ידי איראן בדרום לבנון ישרת היטב את מטרותיה של איראן נגד ישראל ובין השאר הוא נועד לצנן את ההתלהבות הישראלית לפעול נגד יעדים איראניים. נוסף על כך, אם תוכל חיזבאללה להפעיל את חמאס מדרום לבנון באופן שלא יזמן תגובה ישראלית על יעדי חיזבאללה, יעניק הדבר יתרון נוסף לאיראנים ולחיזבאללה.

“אין ספק שאיראן רוצה לראות את ישראל נשאבת לפעולות הביטחון השוטף ולרתק אותה לפעול נגד מוקדי הטרור ובתקריות גבול, בזמן שהיא מוסיפה להתבסס במרחב”, אומר לנו גורם ביטחוני ישראלי, בכיר לשעבר באמ”ן.

אלא שמקורות ביטחוניים טוענים שחיזבאללה איננה מתלהבת, בלשון המעטה, להקים מנגנון שיפעל מ”המגרש הביתי” שלה בדרום לבנון והיא נתונה ללחצים פנימיים בלבנון נגד הרפתקאות שיסכנו את המדינה הרעועה גם כך, וגם מצד השיעים בדרום לבנון שלא שכחו את מוראות מלחמת לבנון השנייה ב-2006. אם כך, מערכת היחסים בין חיזבאללה לראשי הקהילות השיעיות בדרום לבנון ויתר הגורמים הפוליטיים במדינה מכניסים אותה למערכת אילוצים שמובילה למדיניות זהירה ושקולה – הגם שנסראללה בוחן את הרף ללא הרף לאחרונה.

בחמאס המצב מורכב בהרבה. חמאס עזה כבר אותתה שהיא מעדיפה לשבת על הגדר ולהמתין בעקבות מהלומת “שומר החומות” 2021, כפי שנעשה בשני סבבים שונים שניהלה ישראל מאז מול גא”פ בעזה (“עלות השחר”, “מגן וחץ”). מנגנון תיאום כזה עשוי להפוך את חמאס ל”פרוקסי” בידי החיזבאללה לכל דבר ועניין, ולכן הוא איננו מקובל על כל ראשי הלשכה המדינית של חמאס, ובהם יחיא סינואר, מנהיג חמאס בעזה הנחשב למקורב מאוד למצרים ולאו דווקא לאיראן, וח’אלד משעל, “ראש המחנה הקטארי”, שגם כאשר ביקר בלבנון בשנה שעברה לא זכה לפגוש את הנהגת החיזבאללה והושפל באופן פומבי . לעומתם ניצב “המחנה האיראני” בחמאס בראשות סגן ראש הארגון סאלח ערורי. מכל מקום, גם סינוואר אמר בנאומו בתחילת מאי 2023 שחמאס תפרוץ את המצור הימי על עזה בעזרת “ציר ירושלים”.

בהינתן שחמאס היא חלק מהציר האיראני ונתמכת באופן משמעותי על ידי איראן, הגם שיש לה אינטרסים אחרים, ככל שמתחזק “ציר ירושלים” כך הרעיון של “רגיעה” בעזה הולך ומתרחק. לאיראן אין בעיה, והיא אף מעודדת את עליית המתיחות מול הרצועה, ולצידה גם הנהגת חמאס אשר יושבת בקטאר. על אף שגורמים שונים בחמאס התנגדו לכך, האיומים שהשמיע ערורי טרם הרמדאן האחרון מסמנים את הכיוון אליו הולכת התנועה – חבירה אל “ציר ירושלים” בהובלת איראן. ייתכן עם זאת, שהדגש של חמאס בתקופה הקרובה יהיה על ייזום פיגועים מיהודה ושומרון, הן כדי שלא להיחשף לפעולה ישראלית נגד התשתית של התנועה בעזה והן כדי לאתגר את הרשות הפלסטינית.

התרחיש הרב זירתי הבעייתי מבחינת ישראל הוא זה שבו איראן תצליח לחזק את האצבעות הרבות לכדי אגרוף לופת, כך שחיזבאללה, חמאס, גא”פ ואחרים יוכוונו יחד נגד ישראל. התעוזה הגוברת של חיזבאללה בחודשים האחרונים, פוגשים אומנם ערנות גבוהה בצד הישראלי, אך עלולה להציב אתגר מסוג חדש שיחייב אסטרטגיה כוללת כנגד “ציר ירושלים” האיראני מסביב לגבולות ישראל ובתוכם.

 

טור זה פורסם לראשונה במתכונת דומה גם בעכשיו 14

הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה