“במלחמה יש רגע מוצלח אחד בלבד – הגאון מנצל אותו”, ציטוט זה של נפוליאון מהווה את אחד מעקרונות הלחימה הבסיסיים ביותר עד ימינו. ליריב שלנו בצפון היה רגע אחד כזה, בבוקר ה-7 באוקטובר, והוא החמיץ אותו. כאשר שמעתי את הדיווחים על פרוץ המלחמה ברצועה, המתנתי בדריכות רבה לידיעות דומות מהצפון. משאלו בוששו לבוא הוקל לי במעט, למרות החדשות הנוראות מהדרום. אותו בוקר שבת היה הרגע הנכון עבור האויב, רגע שבו נתפסנו בהפתעה אסטרטגית. התקפה מחזית נוספת, במיוחד מזו הצפונית, הייתה מביאה לתוצאות שאני אפילו לא רוצה לדמיין. “יש הקונה עולמו בשעה אחת”, אמרו חז”ל, ולמזלנו האויב שלנו לא קנה את ההזדמנות להפתעה אסטרטגית.
האם הרגע הנכון שלנו הוא הרגע הזה? הפתעה אסטרטגית בנוסח פרל הרבור או ששת הימים נראה שאף אחד מהצדדים כבר לא יוכל לגרום. שני הצדדים נמצאים בעיצומם של מעשי איבה הדדיים, שאפשר לקרוא להם מלחמה. כך או כך, הצדדים ערים ודרוכים. אבל גם בהיעדר הפתעה אסטרטגית, יש יתרון ביוזמת ההתקפה המקדימה.
הסיכון בשיטת הפעולה הפסיבית
לקיחת היוזמה – בניגוד להמתנה שבעקבותיה ספיגה או בלימה – נגזרת מעיקרון הנקרא OODA loop, קיצור המילים observe, orient, decide, act. זהו מודל לקבלת החלטות אסטרטגיות במהלך לחימה שפותח על ידי הקולונל האמריקני ג’ון בויד. אחד מרכיבי המודל, השלישי, מתייחס לקבלת ההחלטה בטרם יציאה לפעולה, על בסיס התהליכים שלפניו. אלו, מצידם, מתבססים על המציאות הנתונה באותו הרגע בשטח. אלא שיוזמת תקיפה של צד אחד משנה לחלוטין את הנתונים שעליהם מתבססות תוכניותיו של הצד השני. המציאות שעליה מתבססות הנחות העבודה ותוכניות הפעולה שלו אינן רלוונטיות ברגע שבו נפתחה פעולה ביוזמת צד אחד.
אחד הפילוסופים המוקדמים ביוון העתיקה, הרקליטוס, קבע כי “אי אפשר להכניס פעמיים את אותה הרגל לאותו הנהר”. לכאורה, ביכולתו של כל אחד מאיתנו לבצע ניסוי שיפריך את הטענה הזו. אלא שכוונתו של הרקליטוס הייתה שהמציאות משתנה כל העת ולכן הנהר כבר אינו אותו הנהר (וגם הרגל כבר אינה אותה הרגל). זה בדיוק הרעיון העומד בבסיס נטילת יוזמת ההתקפה – שינוי הנהר באופן כזה שתוכניות היריב לא יתאימו עוד לנהר החדש.
לנטילת היוזמה יש ערך עצום בכל הקשור לתמרון צבאות בזמן מלחמה. “המעז מנצח”, אותה סיסמה שטבע דייוויד סטרלינג, מייסד יחידת העילית SAS, אינה סמנטיקה בלבד. וכשם שהיא נכונה לצרכים צבאיים, היא תקפה גם בתחומי הכלכלה, הספורט ואפילו המדע. מלחמה אינה משחק טניס המחייב המתנה לחבטת היריב ותגובה עליה, אלא רצף מקביל המחייב יוזמה ולא פחות מכך – המשכיות של אותה פתיחה התקפית.
בני אנוש זקוקים לוודאות והם מוכנים לשלם עליה; זו הסיבה שבגינה יש חברות ביטוח ופרמיה על הלוואות בסיכון. אלא שבמלחמה אי אפשר לרכוש פוליסות ביטוח. אין כל ודאות בשדה הקרב. גם בחירה בשיטת הפעולה הפסיבית היא בחירה בסיכון גבוה ואין בה שום ודאות. בהתאם לכך, אני רואה רק אפשרות פעולה טובה אחת בגבול הצפון: לפעול ראשונים, וכמאמר האמירה המיוחסת לגנרל ג’ורג’ פטון: “אם אינך בטוח מה לעשות – תקוף!”
מאמר זה פורסם במקור ב-ynet
