אחד המאפיינים השכיחים בסיפורי עמים הוא סיפורו של הנבל המסתבך בקורים שהוא עצמו טווה. מי מאיתנו לא ישמח לשמוע שרק כפסע עומד בין מנהיג החמאס סינוואר ובין שחת כזו שהוא עצמו כרה במו ידיו.
כדי להבין את הסיפור שלפתחנו ואת סדר הכוחות שעל לוח השחמט במזרח-התיכון, יש להסביר תחילה את החידוש במצב הנוכחי. השוני שאנו עדים לו כעת הוא יישור הקו של ישראל וארה"ב בכל הנוגע לעסקה, כך שלמעשה השתיים נמצאות לראשונה באותו הצד בכל הנוגע למהות העסקה. הסכמה זו התגבשה לראשונה בסוף השבוע האחרון במו"מ שגישר על הפערים בין העמדה האמריקאית לזו הישראלית, ומסמך המוסכם על השתיים הועבר לחמאס. כעת הכדור אצלו.
מהו תוכנה של אותה הצעה משותפת? ובכן, המסמך מכיל ארבע נקודות מרכזיות שלגביהן לא השתנתה העמדה הישראלית מאז מאי האחרון: צה"ל יישאר בשליטה מלאה על ציר פילדלפי; לא תותר חזרת חמושים לצפון הרצועה; ויחזרו לא פחות מ-30 חטופים חיים; לאחר הפסקת האש, תחודש הלחימה.
נתון חשוב שצריך להילקח בחשבון הוא מידת השליטה של סינוואר במתרחש. עניין זה קריטי להבנת הסיטואציה, משום שכעת כוללות סמכויותיו של סינוואר הן את "תיק הפנים", ולאחר חיסולו של הנייה, גם את "תיק החוץ". אך מהי בכלל יכולת התקשורת עם סינוואר הנרדף במחילות שתחת רצועת עזה? האם יש למצרים ולקטארים קשר איתו? במידה שכן, מהי מידת השליטה שלו בכוחותיו שברחבי הרצועה? מהי רמת השליטה שלו בגורל החטופים ובמצבם? חמאס מעולם לא סיפק כל מידע על החטופים, ולכן אי אפשר לקבוע מי מהם בחיים ומי מחזיק בהם, וספק אם אפילו סינוואר יודע את התשובות.
חמאס רוצה: מלחמה אזורית
מה חמאס רוצה? ראשית, חמאס רוצה מלחמה אזורית. לשם כך יצא למתקפת הטבח שלו ב-7 באוקטובר, מתוך שאיפה אסטרטגית לשאוב כמה שיותר מאויביה של ישראל לתוך מערכה רב-זירתית. שינוי פני המערכה ממקומית לרב-זירתית בהיקף מלא יקל מאוד את הלחץ שמפעילה ישראל על חמאס. ייתכן שזה המוצא היחיד שרואה סינוואר והוא שיאפשר לו לצאת מהמלחמה כשידו המדממת על העליונה. למעשה, כרגע אנו נמצאים על סיפה של מערכה כזו, אלא שכאן הוא מוצא עצמו לכוד בין שתי ברירות גרועות עבורו.
אם יתקבל מתווה העסקה, איראן וגרורותיה יחדלו מפעולות האיבה שלהן – הן הצהירו על כך במפורש. יתרה מזו, הפסקת הלוחמה היא גם האינטרס האמריקאי, והבית הלבן מפעיל לחץ אדיר בעניין. לחץ זה כולל איום מוחשי על איראן בדמות כוחות תקיפה ימיים, אוויריים ואמפיביים שהוחשו לאזור, ובדמות קואליציה מערבית שבכוחה להלום באיראנים יחד עם ישראל, או לכל הפחות להשתתף בהגנתה. אין להקל ראש בחרב שהונחה על הצוואר האיראני. המעבר מהגנה קואליציונית להתקפה שלה עלול להיות מהיר ביותר ובלתי צפוי. ההיסטוריה מלמדת שמספיקה טעות קטנה של אחד הצדדים כדי להפוך כוח המגן על בעל ברית לכוח התוקף בעוצמה. לכן, אם תתקבל העסקה שדורש חמאס, הוא יאבד את המטרה האסטרטגית שהציב: מלחמה אזורית. בכך גם יאבד את הסיכוי היחיד שלו לשרוד ברצועה, וסינוואר יאבד ככל הנראה את ראשו.
שדה המוקשים השני המצפה לסינוואר טמון בסעיף השולל מעבר חמושים לצפון הרצועה. נכון להיום, למעט כ-300 אלף אזרחים ששבו לצפון הרצועה, כמעט כל אוכלוסיית מרכז ודרום הרצועה נמצאת באזור המואסי רבתי המשתרע עד דיר אל בלאח. קיימת הערכה מבוססת למדי כי במסגרת תנועת הפליטים לאזור המואסי נלקחו איתם גם חטופים. הערכה זו, נוסף לצפיפות האזרחית הרבה באזור, מקשה על צה"ל לפעול בשטח. במידה שתופעל חזרה מבוקרת ו"מסוננת", כמסוכם בחוזה המתגבש, ייוותרו באזור המואסי רק מחבלים וחטופים. מצב כזה יעניק לצה"ל הזדמנות מבצעית משמעותית לחיסול שרידי החמאס ולשחרור החטופים שייוותרו בשטח ריק מאזרחים.
איך לקבל חזרה את החטופים בחיים
גם סינוואר מבין שאם חמאס יקבל את העסקה, הוא לא יקבל מלחמה אזורית כפי שרצה – ובסוף אותו חודש וחצי של הפסקת אש ייווצרו תנאים מיטביים עבור לצה"ל להשמדתו. במקרה כזה, לא תהיה לחמאס דרך להשתקם. מחסני הנשק, המחרטות וכלל התשתיות – נהרסו בהפצצות הכבדות. חידוש המלאים מציר פילדלפי לא יתאפשר, שכן ישראל עומדת על השליטה במעבר ממצרים. כמו כן, עתודות כוח האדם של חמאס מתכלות במהירות.
בשורה התחתונה: תנאי העסקה הם כאלו שישראל יכולה לחיות איתם. נקבל את החטופים חיים, ומשם, לאחר שפינינו את האזרחים מהמואסי, יגדל חופש הפעולה שלנו דרמטית – ולחמאס לא ייוותר מחסה להתחבא מאחריו.
באופן אירוני, נוצר כאן מפגש אינטרסים דווקא בין חמאס ובין ישראל להתרחשותה של מלחמה אזורית. עם כל הכבוד ללוחמה ברצועת עזה, כעת מדובר בזירה משנית. מדינת ישראל רואה לנגד עיניה שתי מטרות אסטרטגיות בעלות עדיפות גבוהה יותר: חיסול נוכחותו של ארגון חיזבאללה על גבולה והחזרת השגרה לצפון, והסרת האיום הגרעיני האיראני. בישראל מזהים נכון את ההזדמנות ההיסטורית שבה עומדת לימינה קואליציה הגנתית, נוסף ליכולת המבצעית להלום קשות בראש הנחש האיראני ובגרורתו שמצפון.
למרות ההזדמנות האסטרטגית במלחמה אזורית, הרי שההצעה הישראלית-אמריקאית אינה רק מן השפה ולחוץ. ממשלת ישראל העמידה את שחרור החטופים בעדיפות הראשונה, וזהו גם האינטרס האמריקאי. במידה שיקבל החמאס את העסקה, היא תצא לדרך. סינוואר מבין כי הכדור בידיו. עליו להחליט נכון ומהר, ולא – ימצא את הכדור בראשו.
מאמר זה פורסם במקור בYnetnews
