במהלך מלחמת התקומה מתנהל שיח נרחב בסוגיית הישגי צה"ל ומדינת ישראל. חלק נכבד מהשיח עוסק גם בהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על 'הנצחון המוחלט'. הצהרה זו, שנאמרה לראשונה על ידי ראש הממשלה בנאומו בכנסת בעת הקמת ממשלת החרום ב-12 באוקטובר 2023, זכתה להתייחסות נרחבת באמצעי התקשורת ובשיח הציבורי.
בינואר 2024 נשא נתניהו נאום בפני חניכי קורס מפקדי פלוגות של צה"ל ואמר להם: "הציפייה העיקרית שלי זה נצחון מוחלט. אין תחליף לנצחון. אני שומע באולפנים, פרשנים וכל מיני מסבירים 'אי אפשר' ו'לא צריך'. אפשר, צריך וגם אין לנו ברירה אחרת. נצחון מוחלט". ראש הממשלה חזר על ביטוי זה בהזדמנויות רבות, בשיחות בפורומים צבאיים, פוליטיים ובינלאומיים.
מבקריו של נתניהו הרבו לעסוק בביטוי זה ולציין אותו בלעג לכל אורך המלחמה כשנדמה היה שהדברים לא מתקדמים לכיוון נצחון ברור ומוחלט. כך היה בשיח על הפסקות האש וההסכמים מול החמאס, כך היה גם כשנדמה היה שהזירה הצפונית לא מתקדמת לשום מקום, לפני מבצע ה"ביפרים" ועוד.
בכדי לעמוד על מהו 'הנצחון המוחלט', נדרש ראשית לעסוק במהות המושג נצחון.
בסופו של דבר נצחון במלחמה הנו הישג מדיני ברמת הבטחון הלאומי והוא מושג כאשר הושגו יעדים מדיניים ארוכי טווח, דרך שילוב של כוח צבאי, מהלומה תודעתית ומשא ומתן מדיני, המשפרים את מאזן הבטחון הלאומי. נצחון דורש הכרעה צבאית כבסיס ובנוסף אליה שינוי תודעתי בקרב האויב, בציבור שלנו ובקהילה הבינלאומית ושיפור אסטרטגי, כגון הרחבת גבולות, חיסול איום קיים או שינוי משטרי.
נצחון במלחמה, אם כך, הנו תוצאה מדינית מובהקת שנשענת כמובן על ההישגים הצבאיים. נצחון מחייב הכרעה צבאית, הכרעה הינה מושג טקטי תלוי זמן והקשר ולכן הינו תנאי מחייב אך לא מספק לנצחון.
אם כן, ראינו מהו נצחון והשאלה הנשאלת היא מהו 'הנצחון המוחלט' אם ישנו שכזה ומה ההבדל אם בכלל, או שמא מדובר "באותה הגברת בשינוי אדרת". כאן טענתי היא, שהשימוש במונח 'נצחון מוחלט' בזמן שהתבצע על ידי ראש הממשלה, נועד לרומם את רוח העם והלוחמים ולא להוות הגדרה מילונית מקצועית.
בבואנו לדון בהשגת אותו נצחון, או נצחון מוחלט, עלינו לבחון את השגת מטרות המלחמה, בכל אחת מהזירות.
עזה
בנוגע ללחימה בעזה הוגדרו מטרות מלחמה ברורות בהחלטת ממשלה:
1. השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה
2. מצב סיום המלחמה – מרצועת עזה לא נשקף עוד איום לישראל לאורך זמן
3. השבת הבטחון לישובי העוטף
4. יצירת התנאים להשבת כל בני הערובה לישראל.
לבנון
המטרה הראשונית שהוספה למטרות המלחמה המקוריות, הייתה השבת תושבי הצפון לבתיהם. מעבר למטרה זו ולאחר שתושבי הצפון חזרו לבתיהם לאחר ההסכם שנחתם מול ממשלת לבנון, נוספה מטרת פירוק החיזבאללה מנשקו.
סוריה
לא הופיעה במטרות המלחמה המוגדרות.
איראן
גם כאן לא הוגדרו מטרות באופן מפורט, יחד עם זאת, ישנן מספר מטרות עליהן הצהירו ראש הממשלה ושר הבטחון בהזדמנויות שונות.
1. השמדת תוכנית הגרעין האיראנית
2. פגיעה ביכולת הטילים הבליסטיים האיראנית וביכולת הייצור
3. ניתוק הזיקה בין איראן לשלוחיה
4. מטרה נוספת שהוצגה במובלע והוגדרה כתוצאתית להישגי הלחימה מול איראן, הייתה יצירת התנאים להפלת המשטר וזאת מתוך הבנה שהפלת המשטר תוכל להתבצע רק על ידי העם האיראני ורק לאחר שהמשטר יוחלש דיו.
בחינת השגת המטרות בכלל הזירות מראה שלצד ההישגים הרבים שישנם בכל אחת מהזירות, לא ניתן לטעון ל'נצחון מוחלט' באף אחת מהן. יחד עם זאת, אנחנו מצויים עדיין עמוק בתוך 'מלחמת התקומה'. מלחמה במהלכה הצלחנו לפרק את 'טבעת האש' השיעית, אותה התארגנות שהקימה איראן סביבנו ונועדה להביא להשמדת המדינה וחיזקנו משמעותית את מעמדה הצבאי והמדיני של ישראל.
בנוגע לעזה, ממנה התחיל הכל: נאלצנו לעצור את השלמת השמדת החמאס בעזה, בשל הרצון להשלים את מימוש מטרת השבת החטופים. מטרה זו הושגה עד תום, יחד איתה מומשה מטרת השבת הבטחון לישובי העוטף ויצירת אזור חיץ משמעותי בשטח הרצועה. בעוטף גרים כיום יותר תושבים מהמספר שהיה לפני השבעה באוקטובר ולמעלה מ-60 אחוזים משטח הרצועה בידי צה"ל. כמו כן, ניתן לחלוטין לטעון שמרצועת עזה לא נשקף כיום איום לישראל, ביחוד אחרי חודשי הלחימה באיראן ובלבנון במסגרת 'שאגת הארי', בהן לא נורה מעזה אפילו לא כדור. לגבי שימור המצב הבטחוני הטוב לאורך זמן, זה ידרוש את השלמת השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס בשטח שנשאר בשליטתו. בלבנון, חיזבאללה מוכה וחבול, לצד יצירת 'מרחב חיץ' משמעותי בדרום לבנון. חשוב יותר, ישראל חתמה עם ממשלת לבנון על הסכם המגדיר את חיזבאללה כאויב משותף ומעגן את השארות צה"ל במרחב, עד שחיזבאללה יתפרק מנשקו. החות'ים, נמנעים מלתקוף את ישראל אחרי שספקו מכות כואבות. בסוריה, השמדנו את הצבא הסורי, יצרנו מרחב חיץ משמעותי והענקנו הגנה לאחינו הדרוזים. באיראן, תוכנית הגרעין הושמדה, יכולת ייצור ושיגור הטילים הבליסטיים נפגעה קשות, היכולת לתמוך בשלוחיה כמעט ולא קיימת והלחץ על המשטר מחליש אותו מדי יום, עד לנקודת השבירה. חשוב מכך, נשבר מחסום הפחד וברור לנו ולאיראנים שישראל תתקוף ברגע שיידרש.
לסיכום שלוש שנות מלחמת התקומה, אפשר להביט על החודשים האחרונים, בהם איראן תוקפת כל מדינה במזרח התיכון למעט ישראל, ממשלת לבנון חותמת על הסכם עם ישראל ומגדירה את החיזבאללה כאויב, החות'ים תוקפים בעוז את סעודיה ונשמרים מלירות עלינו, כשבמקביל הסעודים פונים לישראל שתסייע להם מול החות'ים ובחמאס אין מפקד לזרוע הצבאית, אחרי שסיכלנו את האחרונים והביקוש לתפקיד צנח פלאים. זאת, לצד קיום מרחבי חיץ בצפון, במזרח ובדרום ומעמד של מעצמה אזורית הלכה למעשה. אז אולי הנצחון עדיין לא מוחלט, אבל הוא בהחלט כבר כאן. בכדי להשלים את המלאכה ולהשיג את 'הנצחון המוחלט', נדרש להמשיך את הפעלת הכוח הצבאי והמדיני הנוכחית ולחתור להשגת 'שלום מתוך עוצמה', כמו שהתווה בהסכמים האחרונים בעזה ובלבנון.
