מחקר עומק המתבסס על סקר בקרב 1,200 ישראלים חושף את הרקע לתופעת התמיכה בסרבנות
סבב ההידברות הפוליטי המתנהל בעיצומו של המשבר החברתי, אולי המשמעותי ביותר אותו חוותה החברה הישראלית, מהווה פסק זמן ברמה הפרלמנטרית והמדינתית, אולם בתוך החברה הישראלית פנימה אנו מצויים בתהליך רתיחה חברתי מתמשך, וככל הנראה עוד לא הגענו לשיאו.
רבים בחברה הישראלית טוענים כי סבב ההידברות בבית הנשיא בהקשר הרפורמה המשפטית הינו תוצאה של המחאה החברתית, ועוצמתה, אך יש כבר המנתחים את נקודת השבירה, את אותו רגע בו החליט ראש הממשלה לעצור את החקיקה, ויש שטוענים שהוא גמל כבר בליבו להסירה מסדר היום – הרגע הזה על-פי דעת לא מעט אנשי דעה, רוח, וגם אנשי צבא, הוא הרגע בו קציני המילואים, המתנדבים, קרי המשרתים במילואים מעל גיל 45, הצהירו כי לא יתייצבו למילואים. התופעה הזו שזוכה לתיאורים שונים, מ”מרד המתנדבים”, ועד “סרבנות”, היא ללא ספק רגע מכונן, ומאוד מטריד בסביבתנו, שגם על-פי דיווחי המודיעין עודדו את ארגוני הטרור לפעול בערב חג הפסח, מתוך הבנה שהחברה הישראלית מתפוררת, ולא פחות מכך, נפגע כוחו המבצעי של צה”ל.
עוד לפני ליל הסדר התשפ”ג החלטנו במסגרת תנועת “הביטחוניסטים” לבחון את זרמי העומק של התופעה הזו והשפעתם הכללית ועל צה”ל בפרט, ויצאנו למחקר מקיף שכלל שאלונים ברשתות החברתיות, ובהמשכם ראיונות אישיים עם קבוצה מתוך משתתפי השאלונים. בתוך פחות מ-7 ימים יותר מ1000 משתתפים ענו לשאלונים אלו, שליש מהם היו נכונים להתראיין. מספר זה שהוא חסר תקדים בזמן ובהיקף בתהליך המחקרי אותו כותב שורות אלה חווה ב-8 השנים האחרונות מאז הוא עוסק במחקר אקדמי – מספיק דיו בכדי להבין את עוצמת הרגש המתפרצת מתוך התהליך החברתי. רק התגובות ברשתות על אותו שאלון, מספקות הן בפני עצמן כדי להבין את המצב המורכב.
48% מהמשתתפים במחקר תומכים ברפורמה המשפטית, 15% תומכים בה בהסתייגויות שונות, ו-37% מתנגדים לרפורמה המשפטית, אותה רובם מכנים כ”הפיכה”.
נתוני המחקר הכמותני מצביעים על מספר תובנות משמעותיות (גרפים מפורטים בנספח):
- 41% מהמשתתפים תומכים או תומכים מאוד במרד מתנדבי המילואים
- מעל ל-75% מהמשתתפים במחקר סבורים כי מרד המתנדבים הוביל לעצירת החקיקה של הרפורמה המשפטית
- מעל 50% סבורים כי תופעת מרד המתנדבים תפגע בנכונות החברה הישראלית להתגייס לצה”ל בעתיד.
- 20% בקירוב טוענים כי אסור לשרת בצה”ל במידה והרפורמה המשפטית תעבור חקיקה
- 25% מהנשאלים טוענים כי במידה והרפורמה המשפטית תעבור חקיקה הם “ירדו מהארץ”
ניתוח באמצעים סטטיסטיים הכוללים בחינת קשר ומתאם, וכן השפעה של משתנים מסויימים על תמיכה במרד הסרבנים נמצא כי:
- קיים קשר חיובי ומובהק בין מקום המגורים ובין רמת התמיכה במרד המתנדבים – ככל שמקום המגורים מתקרב למרכז הגיאוגרפי רמת התמיכה בתופעה גבוהה יותר ולהיפך.
- קיים קשר חיובי ומובהק בין שכבת הגיל ובין התמיכה במרד הסרבנים, ובייחוד בקרב קבוצת אנשי המילואים מעל גיל ה-40. ככל שהמשרת מבוגר יותר כך רמת תמיכתו במרד זה מובהקת יותר.
- משרתים בקבע ובחובה מתנגדים באופן מובהק סטטיסטית לתופעת מרד המתנדבים.
- בבחינת המשתנים המשפיעים על תמיכה במרד המתנדבים עולה כי:
- א. באופן בסיסי – רמת ההתנגדות למרד המתנדבים למילואים היא גבוהה מאוד בחברה הישראלית
- ב. 3 המשתנים המרכזיים המשפיעים לפי סדר: מקום מגורים (ביחס למרכז הגיאוגרפי), גיל המשתתפ/ת, ומגדר (נשים נוטות לתמוך יותר בתופעה)
- לא קיים קשר בין השתייכות לחיל, או זרוע בצה”ל, ובין רצון לבטל התנדבות למילואים או לתמוך במרד המתנדבים.
מהראיונות שקיימנו עם 30 משתתפים אקראיים, עולה התמונה הבאה:
- רובם המוחלט רואה את סוגיית ההשפעה הדתית כמהותית ביותר בקונפליקט החברתי הנוכחי. בעיניהם מדובר במאבק בין אליטה ליברלית ובין הלך רוח שעיקרו דתי, הנשען על גורמים קיצוניים שרובם אינם משרתים בצה”ל. הם רואים השפעה זו כמסוכנת למדינה, ונוגדת לחלוטין את אופייה הדמוקרטי.
- בתוך קבוצת המתנגדים לרפורמה המשפטית, שגם תומכים במרד המתנדבים למילואים או הסרבנים, עולות אמירות בסגנון : “אם המדינה הולכת לכיוון הזה – אין לי מה לחפש פה”, ועד כדי “אם זה הכיוון, מצידי שהכל יתפרק. אני הולכ/ת” – קבוצה זו המתאפיינת בממדים של 20-25 אחוזים רואה במרד הסרבנים כמעשה של גבורה, בממדים של “מרד גטו וורשה”.
- רוב מוחלט מהמתראיינים רואים את ההקשר הפוליטי כמשני, ו”רוכב” על הקונפליקט הדתי.
המסקנות העולות מן המחקר:
- רוב הציבור בישראל מזהה את הקונפליקט החברתי כקונפליקט זהותי, קונפליקט שמקורו בסוגייה של כפייה דתית, פגיעה בחופש, ולא מעט מהם אפילו מסתייגים מהמושג “יהודי”, ומדברים על “ישראליות ליברלית” – חלקם אנטי דתיים מוצהרים. בהמשך לכך המסקנה היא כי הרפורמה המשפטית אינה מרכז האירוע אותו אנו חווים, אלא משהו הרבה יותר עמוק, שמהלכי השיח בבית הנשיא אינם עוסקים בו, ולכן בעתיד הקונלפיקט החברתי יסלים.
- עוצמת הקונפליקט משפיעה על צה”ל באופן מובהק – אומנם היא מובלת על-ידי מיעוט שנתמך במיעוט – אך היא ניכרת, והשפעתה היא שלילית מובהקת. המחלוקת בתוך הצבא פנימה מייצרת בעיה, במקרה הזה חוסר אמון מובנה ומסוכן. ראוי לציין שבקרב המשרתים במילואים ויחידותיהם השיח הפוליטי מאוד עצים, ואילו ביחידות הסדירות ניכר פחות.
- הקונפליקט רובו ככולו מתמקד בישובים ובאזרחים המתגוררים במרכז הגיאגרפי ובפריפריה הקרובה – בפריפריה הרחוקה ובישובי הספר והעימות יש תמיכה ברפורמה המשפטית באופן עקרוני, ובהמשך לכך התנגדות מובהקת לסרבנות לשירות צבאי מכל סוג שהוא.
תובנות מרכזיות:
החברה הישראלית מצויה בקונפליקט דתי-חילוני עמוק ומשמעותי, המשפיע על מוקדי כוח בביטחון הלאומי: בממסד הביטחוני, בצה”ל, ובלכידות החברה האזרחית. ההתנגדות לרפורמה המשפטית היא סימפטום לבעיה ואינה מהווה את מרכזה כלל ועיקר.
מכאן, שמאבק זה לא יסתיים בשל עצירת החקיקה או שינוי במאפייני הרפורמה המשפטית. הוא גם לא יסתיים במידה והממשלה תשנה את הרכבה ותתן ביטוי לגוון ליברלי יותר (למשל כניסה של “המחנה הממלכתי” לתוך הקואליציה). מדובר בסוגייה עמוקה שנוגעת בלב ההתפתחות הדמוגרפית הישראלית, בקשר שבין דת ומדינה, ובקשר שבין מרכז ופריפריה.
המגמה העולה כאן מציגה את החברה הישראלית מפולגת באופן עמוק ומהותי סביב שאלה של זהות ושל ציביון, ושחלקים בה, אמנם מיעוט אך בממדים ניכרים, מוכנים להקריב אבני יסוד בביטחון הלאומי, כגון חוסנו ולכידותו של צה”ל, וללא פשרה – אלו היבטים שמחייבים, הן את המנהיגות הפוליטית, הצבאית, ולא פחות מכך, את מנהיגות החברה האזרחית – מדובר בסדק ממשי ומסוכן.
המשתתפים בסקר
ממצאי הסקר
