ב-7 ביוני 2024 שיגרה תנועת הביטחוניסטים מכתב לחברי קבינט המלחמה, הקבינט המדיני-ביטחוני וחברי הכנסת שבו התריעה כי על כל עסקה לשחרור חטופים להיות מותנית באי עצירת המלחמה ובשינוי המשוואה האסטרטגית מול רצועת עזה. בין היתר פורטו התנאים שהובילו ל-7 באוקטובר, הדרישות היסודיות שירכיבו ניצחון במלחמה, ותנאים לצעדים הבאים בעזה.

בנוסף, התריעה תנועת הביטחוניסטים שהליכה לבחירות בעת הזאת תרחיק את יכולתה של ישראל לנצח במלחמה, תשפיע על החלטות כולל בעניין החטופים, ותגרור אי יציבות שעלולה להשפיע גם מבחינה צבאית וביטחונית.

המכתב המלא מצורף ב-PDF.

 

***

 

שינוי המשוואה האסטרטגית: כל עסקה תותנה באי עצירת המלחמה עד למיגור הטרור מרצועת עזה

  1. ב-7 באוקטובר נפתחה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות מדינת ישראל מכיוון רצועת עזה, אחת ממתקפות הטרור הרצחניות והמזעזעות בתולדות האנושות. טבח זה היה תוצאה של שילוב בין שאיפות רצחניות של אויבי ישראל בזירה הפלסטינית לבין שאיפות איזוריות של המשטר האיראני, שפגשו מדיניות ישראלית רבת-שנים של גרירת רגליים, סבבים, והיעדר אסטרטגיה לרצועה.
  2. "שקט מתעתע" זה אפשר לחמאס ולארגוני הטרור ברצועה להוביל בניין כח רב-שנים בחסות המשטר האיראני, שבו הושקעו מיליארדי דולרים בהתחמשות, הקמת רשת המנהרות המגננתיות וההתקפיות הרחבה בעולם, אימונים ובניית תכניות התקפיות, וחינוך דורות שלמים להקצנה אנטישמית.
  3. במשך שנים רבות, לישראל לא הייתה לגיטימציה בינ"ל לפעול באופן החלטי להכרעה ברצועת עזה ועיצוב מציאות חדשה שלא תאפשר לטרור לצמוח שם. כפי שהיה לאחר מבצעי "עופרת יצוקה", "צוק איתן", וסבבי הלחימה הרבים, האינטרס של הקהילה הבינ"ל נותר לכפות על ישראל הפסקת אש מבלי לשנות מאומה במיצובה האסטרטגי מול זירת עזה על מנת לקנות שקט קצר-טווח שיוביל להישג פוליטי צר. כל זאת, על חשבון ביטחון ישראל.
  4. ביותר מדי צמתים, ישראל התפתתה להפקיד את ביטחונה הלאומי בידי הגרועים שבאויביה (הרש"פ תחת הסכמי אוסלו בעזה וביו"ש, תכנית ההתנתקות) או בידי כוחות בינ"ל (החלטה 1701 בלבנון – ר' "החלטה 1701").

כך, ביהודה ושומרון וברחבי הארץ בוצעו 6,687 פיגועי טרור בשנת 2023 בלבד, שבהם נרצחו 52 ישראלים. השב"כ סיכל 362 פיגועים משמעותיים. כעת, מתחילת שנת 2024 ועד היום, כבר בוצעו 1,995 פיגועים שבהם נרצחו 12 ישראלים (ר' פירוט מלא ב"מאגר מלחמת ישראל" של תנועת הביטחוניסטים, warinisrael.org/he).

  • רצועת עזה הופקדה בעבר בידי הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו ב' והיציאה מהערים – יולי 1994, וההתנתקות מעזה – אוגוסט 2005. מאז השתלט עליה ארגון הטרור חמאס ב-2007 לאחר שנבחר בבחירות של שנת 2006 (ר' "עזה 101: כיצד הרצועה הפכה להיות מעוז חמאס?"). מצב זה התאפשר אך ורק בגלל היעדר נוכחות ישראלית בשטח. ביהודה ושומרון, נוכחות ישראלית מוגברת מונעת בפועל וכבר מנעה בעבר הפיכה צבאית של החמאס.
  • לחץ בינ"ל כבד להגיע להפסקת אש הופעל על ישראל בסבבי לחימה מול רצועת עזה בעבר. מדיניות קצרת-טווח זו נועדה להגיע לסיום מהיר של הלחימה, ללא תכנית ארוכת-טווח להבטיח את ביטחון ישראל אל מול האיום המתפתח בעזה. ההטעיה המכוונת של ממשל ארה"ב כיום, לפיה "חמאס אינו מסוגל להוציא לפועל 7 באוקטובר נוסף כרגע", אינה מונעת את התנאים לאיום כלשהו על מדינת ישראל מעזה ביום שאחרי, ואף מבטיחה שחמאס יישאר השליט בעזה ומייד יחזור לתהליך בניין כח קטלני שיציב על ישראל איום ממשי מחודש. ישראל נגררה לסבבי לחימה מול חמאס בני מספר ימים עד 51 יום (במקרה של "צוק איתן") בשנים 2008-2009, 2012, 2014, 2021, וסבבי התחממות רבים ביניהם.
  1. כעת, לא נוכל עוד לסבול מצב שבו ישראל חוזרת להפסקת אש במתכונות הקודמות תחת הבטחות שאפתניות וחוזרת למדיניות גרירת הרגליים ותגובתיות מידתית. משמעות הדבר היא שישראל תהפוך את שעון החול חזרה ל-7 באוקטובר הבא בתרחיש מקסימלי בטווח הבינוני, או לסבבי טרור, ירי רקטות ונ"ט, חפירת מנהרות, וניגוח מדיני בינ"ל בתרחיש סביר בטווח הקצר.
  2. מגוון האמתלות שנשמעות היום הן מפי נשיא ארה"ב בנאומו בערב שבת שעבר, הן מפי מנהיגים שונים בעולם והן מפי מספר "לשעברים" במערכת הביטחון שאינם נמנים בשורותינו, גורס שלישראל תמיד תישמר הזכות להגנה עצמית ולהגיב למתקפות טרור מהרצועה. תפישה תבוסתנית זו למעשה משלימה עם גורלה של ישראל להיות חשופה לבסיס טרור שמשגר כרצונו פיגועים קטלניים אל שטחה, ומתעלמת לחלוטין מהגינויים, החרמות, הדיסאינפורמציה וקמפיין הדה-לגיטימציה שמופעלים כיום בשיא כוחם כנגד אותה זכות להגנה עצמית. איננו קונים עוד הבטחות ריקות וערטילאיות מהקהילה הבינ"ל על זכותנו לחיות בביטחון; אנו דורשים לחיות בביטחון. רק צה"ל וכוחות הביטחון יכולים להבטיח זאת.
  3. בידיכם הזדמנות היסטורית חד פעמית להבטיח שרצועת עזה לא תהווה עוד איום ביטחוני עבור מדינת ישראל. אסור לוותר על הזדמנות זו. מטרות המלחמה נותרו בעינן: השמדת חמאס, החזרת כל החטופים, ויצירת מציאות אסטרטגית חדשה ברצועת עזה. להערכתנו המקצועית, עצירת המלחמה והסגת כוחות צה"ל מהרצועה ללא השלמת מטרות המלחמה משמעותן שפיכת דם חיילים ואזרחים לשווא, כניעה לתכתיבים בינ"ל שמונעים משיקולים צרים ומיידיים, ושפיכת דם עתידי לשווא. אין שום סיבה לעצור את המלחמה כעת – תבוסתנות איננה אופציה.
  4. לגבי העסקה שלכאורה מונחת על השולחן כעת, אנו מבקשים לפרט את התנאים שמבחינתנו הכרחיים לכל עסקה ולשלבים הבאים במלחמה:
  • הכרעת חמאס באופן מוחלט לצד החזרת כלל החטופים נותרו מטרות המלחמה;
  • כוחות צה"ל יישארו במסדרון נצרים, ציר פילדלפי ובאיזורים אסטרטגיים ככל שייקבע לטווח הארוך, באופן שיאפשר לצה"ל לקיים חופש פעולה צבאי מלא ברצועת עזה ביום שאחרי, כפי שמקיימים בשטחי A ו-B ביו"ש;
  • על ישראל להחיל בהדרגה איזורי ממשל צבאי זמני באיזורי צפון הרצועה, ובהמשך ביתר הרצועה, לשלוט בסיוע ההומניטרי הנכנס, ולהוציאו מידי חמאס ואונר"א. בכך הדבר יאפשר ליצור מנגנון הרתעה ותלות לטווח קצר, ולהכשיר את הקרקע להנהגה מקומית חדשה שתנהל את רצועת עזה ברמה האזרחית;
  • על ישראל להציב עקרונות ברורים מול שותפתינו האסטרטגית ארה"ב, תוך תמרון ותבונה מדינית בין הלחץ המדיני מכיוונה לבין תנאי יסוד להבטחת ביטחון ישראל בכל עסקה;
  • עסקה שתשאיר את החמאס ריבון חלקי או מלא ברצועה תזמין מתקפות נוספות על ישובי העוטף, תעודד פעולות דומות מצד ארגוני טרור נוספים ביו"ש ובלבנון, תחזק את הציר האיראני (איראן, חזבאללה, חות'ים, יתר המליציות) ותרחיק את הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה ויצירת קואליציה איזורית נגד איראן. זאת, כיוון שהדבר יתפרש ככניעה ישראלית לתכתיבים בינ"ל ותמונת ניצחון לחמאס לאחר ששיגר את טבח ה-7 באוקטובר;
  • עסקה סבירה יכולה לכלול מסגרת כלשהי של הפוגה זמנית בלחימה, שחרור אסירים שמועד שחרורם קרוב ואסירים שלא היו מעורבים ברצח ישראלים באופן ישיר והקלות הומינטריות תמורת שחרור מהיר של חטופים חיים, במתכונת העסקה הראשונה מנובמבר 2023 (ר' "מי היו האסירים הפלסטינים שישראל שיחררה בנובמבר 2023?");
  • רק הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והלחץ המדיני הבינ"ל על איראן יביאו לשחרור חטופים בטווח הקצר. מו"מ ללא לחץ צבאי ירחיק את החזרת החטופים, יגדיל את הסיכוי למותם בשבי ויעודד את החמאס להעמיד תנאים מרחיקי לכת שיפגעו בבבטחון ישראל בטווח הקצר.
  1. לסיום, אנו מבקשים להתריע שקיום בחירות בעת הזו ירחיק את ישראל מניצחון במלחמה. קיום בחירות תוך כדי מלחמה עלול לייצר קרע חברתי שיחלחל לתוככי הצבא בדגש על כוחות המילואים, יעכב קבלת החלטות קובעות במהלך המלחמה כולל לגבי החטופים ויערער את מיצובה של ישראל מול הקהילה הבינ"ל מבחינה מדינית ומול חמאס מבחינה צבאית.

 

בברכה,

תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר הביטחוניסטים

סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל הביטחוניסטים

בשם 30,000 חברי תנועת הביטחוניסטים