התפוררות הרש”פ – פרק 3: אובדן מוטת השליטה הביטחונית של הרשות

בפרק הקודם סקר סא”ל במיל’ ברוך ידיד מגוון סיבות להתפוררות הרשות הפלסטינית, שעיקרן קשור במחאה אזרחית-חברתית ברחוב הפלסטיני, במאבקים פנים-פת”חיים ובעליית חמאס, ובאובדן השליטה הביטחונית על אזורים נרחבים. ההמלצה לישראל הייתה לתחזק את הרשות כמסגרת אך לא לחזק את הנהגתה הבעייתית, הסובלת מחולשה בלתי ניתנת לריפוי ומחויבת למאבק בישראל, על ידי מחוות מדיניות בלתי הפיכות.

בפרק הנוכחי והאחרון בסדרה ייסקרו ה”גדודים” כמשל לאובדן השליטה של הרשות על אזורים נרחבים ביהודה ושומרון שאמורים להיות תחת שליטתה הביטחונית, בפרט בערים חשובות כמו ג’נין ושכם. תובא עדות בלעדית של קצין ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים שמעיד על ירידה במורל ואי ציות בקרב שוטרים פלסטינים, שמובילים גם לחבירתם של רבים מהם ל”גדודים” המורדים בסמכות הרשות. מקורות פנימיים מעידים גם על מעמדה הגובר של קבוצת “גוב האריות”. נוסף על כך, ישראל צריכה להיות מוטרדת משיתוף פעולה גובר בין פעילי חמאס, ג’יהאד אסלאמי וחזית עממית בהנחיית חזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים, דבר העלול ליצור איום טרור שלוב וחדש מסוגו ביהודה ושומרון, בצל התפוררות הרשות הפלסטינית.

מכל מקום, הרשות, שמלכתחילה הסיתה נגד ישראל, עודדה והאדירה את מבצעי הפיגועים, אימצה נוכח חולשתה וחוסר יכולתה להתמודד עם הטרור ומבצעיו מדיניות המתייצבת לצידם ומעודדת אותם, בבחינת “אם אינך יכול להתגבר עליהם הצטרף אליהם”. מדיניות זו מקילה מעט את המתח בין הרשות לארגונים שאתגרו אותה ותורמת לאחדות השורות הפלסטינית. אחד הביטויים של מדיניות זו הוא ההחלטה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל בעקבות פעולת כוחות הביטחון הישראליים בג’נין שהביאה למותם של תשעה מחבלים. לרשות עדיף, בראייתה, להחריף את המתח עם ישראל, המעוניינת בשרידותה וביציבותה, מאשר להתעמת עם גורמי הטרור העלולים לאיים על שלטונה. זו התפתחות בעייתית מבחינת ישראל.

במהלך התקופה האחרונה, ובצל אוזלת ידה של הרש”פ וחוסר יכולתה לטפל במוקדי הטרור והאלימות בשומרון, הולך ונוצר מומנטום מסוכן מאוד מבחינתה של הרשות הפלסטינית עם הקמתם של “הגדודים”: מסגרות חמושות המתגבשות לכדי מיליציות של ממש, תחילה בג’נין (קבוצת “קן הצרעות”) ואחר כך בשכם, שם הוקמה התארגנות “גוב האריות”. תהליך זה החל כאשר אבו מאזן הכריז על מבצע רחב היקף בג’נין, מוקד תוסס שקורא תיגר על שלטון הרש”פ. המבצע נמשך יממה וחצי בלבד והסתיים בכישלון ובהדחתם של כל ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במחוז.

בהתייחסו למצב בשטח אמר לנו קצין במנגנון הביטחון המסכל בג’נין, “המצב בג’נין מצביע על אובדן שליטה ובעיקר על נתק מוחלט בין המציאות לבין ההצהרות שנשמעות מצד בכירי הרשות הפלסטינית שסבורים כי יוכלו להשיג שליטה על השטח וכך גם באשר לבכירי צה”ל שטוענים כי מבצע נוסף ישבור את החמושים”. לדבריו, “החמושים בג’נין חדורי מוטיבציה והם רחוקים מכניעה. המבצעים הצבאיים שלכם לא עובדים בכיוון הרצוי לכם”.

כעת, תופעת ה”גדודים” בשומרון מתרחבת ומאיימת על רש”פ חלשה, ענייה ומושחתת ותוססת בגלל מאבקי הירושה. ברקע לאלו יש לציין את התסיסה באוניברסיטאות נגד הרש”פ, את המחאה החברתית הגוברת,
בעיקר מאז נהרג הפעיל החברתי, נזאר בנאת, ע”י אנשי ביטחון פלסטינים בחברון במהלך חקירה, ומעל לכל את ביטול הבחירות.

בזמן שהג’יהאד האסלאמי קורא ל”אחדות הזירות”, השם שנתן ארגון הטרור למבצע “עלות השחר” של צה”ל ברצועת עזה באוגוסט 2022, בצפון השומרון כבר התאחדו ארגוני הטרור למסגרות שפועלות תחת השם “גדודי ג’נין” או “גדודי שכם”, תאגידים אלימים המשותפים לפת”ח, לחמאס, לחזית העממית ולג’יהאד האסלאמי. זאת, כשבמקביל ממשיכים הארגונים הממוסדים לקדם פיגועים באופן עצמאי, דוגמת הפיגוע שתוכנן על ידי הג’האד האסלאמי וסיכולו הביא להריגת תשעה מחבלים ואישה מבוגרת ושימש תירוץ להסברת הפיגועים שבאו בעקבותיו.

הקשר ההדוק שבין הג’יהאד, החמאס והחזית העממית עם חיזבאללה ומשמרות המהפכה אמור להטריד את ישראל, שעלולה למצוא מולה בשומרון ארגוני “פרוקסי” איראניים המשלבים מספר פלגים פלסטיניים יריבים המאוחדים למטרת המאבק המזוין כנגדה.

ה”גדודים” בשכם מכריזים על מרי אזרחי ומתקרבים לאיראן

מחמוד אל בנא, תושב שכם, הוא שמפקד כיום על קבוצת “חללי אל אקצא'” בעיר. הוא מכונה על ידי חבריו בתואר “הנץ” (“סקר”), אות הוקרה לקבוצת “ניצי הפת”ח” האלימה, שפעלה תחת פת”ח באינתיפאדה הראשונה ולצד ה”חללים” באינתיפאדה השנייה.

שותפיו של אל בנא הם איש החזית העממית, מחמד טבאנג’ה, ובכיר החמאס, מצעב שתייה, שעצור כבר חודשים בכלא הרש”פ ביריחו. שניהם יחד עם אברהים נבולסי שחוסל בשכם באחרונה [אל בנא השתתף בהלווייתו כבר כמפקד “גדודי שכם”] עמדו בקשר עם בסאם סעדי, בכיר הג’יהאד האסלאמי שנעצר טרם מבצע “עלות השחר” על ידי ישראל, מעצר שבעקבותיו הוצתה הסלמה משמעותית בין ישראל לפלסטינים. כאשר נעצר סעדי פרסם השב”כ הודעה שלפיה “היה סעדי עסוק בבניין כוח צבאי משמעותי בשומרון”. כעבור מספר שבועות שפך חסין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה האיראניים, אור על הפרשה ואמר בראיונות, “אנחנו מחמשים את השומרון כשם שחימשנו את רצועת עזה”.

למעשה, מספר ימים טרם מעצרו של סעדי הוא נועד לפגישה עם השלושה וניצל מפעולה שבה חוסלו חבריהם לחוליית הטרור. כל היעדים הללו מככבים בראש רשימת הטרור של ישראל ונחשבים יעד לחיסול, כקודמיהם.

פגישה עם קבוצות התנגדות מקבילות איננה חדשה: בעבר כבר הורשעו בכירים ב”חללי אל אקצא'” בקשר עם החיזבאללה ונשפטו למאסר.

אל בנא ה”נץ” חי על זמן שאול. לפני מספר חודשים, כאשר שוחח רכז השב”כ בשכם עם אל בנא והציע לו להסגיר את עצמו בטרם יחוסל, ענה לו אל בנא “בוא תתמודד איתי פנים מול פנים” וסירב להצעה הנדיבה. השב”כ מפעיל לחץ כבד על משפחתו כדי שתסגיר אותו ובמסגרת זאת נעצר אחיו, מחמד, באחד הפשיטות של היחידות המיוחדות על שכונת חלת אל עמוד בשכם.

**

בעוד אל בנא מפקד על “חללי אל אקצא'”, עומד מחמד טבאנג’ה, אסיר משוחרר, בראש “גדודי אבו עלי מצטפא”, הזרוע הצבאית של החזית העממית, שכבר לפני מספר שנים שילבה כוחות עם החמאס והג’יהאד האסלאמי בעזה והפכה לגורם חשוב מאוד באופוזיציה נגד הרשות הפלסטינית. את חוליית הפיקוד הקדמית משלים אותו מצעב שתייה מחמאס, אסיר משוחרר אף הוא, תושב הכפר סאלם שממזרח לשכם.

לשתייה ולמשפחתו היסטוריה ארוכה של טרור: הוא עצמו נפצע במבצע לחיסולו של אברהים נבולסי; אחד מקרובי משפחתו היה בעבר עוזרו הקרוב של מהנדס החמאס, יחיא עיאש, שחוסל בעזרת הטלפון הממולכד שהוברח אליו לרצועת עזה ב-1996; אחיו, עאכף, גם הוא פעיל חמאס, נעצר ונשלח לכלא על ידי מנגנון הביטחון המסכל של אבו מאזן.

**

בשכם מתרכזת פעילות הטרור סביב קבר יוסף תוך ניסיון לפגוע במתפללים ובחיילי צה”ל וכן מול המחסומים שסביב העיר. מקורות פלסטיניים טוענים כי “גדודי שכם” החלו לפעול חודשים ספורים לאחר שהחלה פעילות הגדודים בג’נין. אברהים נבולסי וחבריו לחוליה היו אלו ששאבו את ההשראה מג׳נין, מבכיר הג’יהאד סעדי, ותרגמו אותה לפעילות בג’בל אל נאר, “הר האש”, כינויה של שכם.

יש להניח כי סעדי הוא שהיה עבורם “מקור הסמכות”, כפי שתואר בהודעת שב”כ עם מעצרו, וכך מעריכים גם גורמים פלסטיניים.

כבר כאשר ברחו ששת האסירים הפלסטינים מכלא גלבוע, אפשר היה להבחין בשיתוף הפעולה הלא מפתיע בין “חללי אל אקצא'”, שאותם “ייצג” זכריה זבידי, לבין הג’יהאד האסלאמי, ש”יוצג” על ידי חמשת חבריו למבצע הבריחה. הדבר הפיח מחדש את רוח ההתנגדות בג’נין, רוח שכעת נודדת דרומה לשכם ויש שיאמרו גם לרמאללה.

אנשי “הגדודים”, כולם חובשי קסקטים שחורים ומדים צבאיים ומטפחים זקן ארוך, חבושים בסרטי ראש לבנים, שחורים, ירוקים או אדומים, תלוי בארגון האם, מגיעים ברובם מתוך הקסבה של שכם, משכונות אל יסמינה ומח’לת אל עמוד וממחנות הפליטים בלאטה ועסכר. בג’נין הם מגיעים בעיקר ממחנה הפליטים, שהפך לסמל ההתנגדות במהלך האינתיפאדה השנייה. אלו המקומות שבהם “הישגי אוסלו”, שבולטים בכל רחוב ברמאללה, אינם מורגשים.

הרשות הפלסטינית עומדת חסרת אונים אל מול “גדודי שכם” המתריסים מולה ומכריזים על מאבק צבאי פתוח נגד ישראל. אחת התופעות המדאיגות את רמאללה כעת היא העובדה שרבים מאנשי ה”גדודים” הם בנים או קרובי משפחה של קצינים ברשות הפלסטינית עצמה. הבולט שבהם הוא רעד חאזם, מבצע הפיגוע בדיזנגוף, בנו של אלוף משנה במנגנוני הביטחון הפלסטיניים; לצד עלא נבולסי, אביו של מפקד ה”חללים” המחוסל, שהיה קצין בדרגת אלוף משנה בביטחון המסכל ואסיר משוחרר.

אלא שהדבר לא צריך להפתיע, משום שרבים מ”חללי אל אקצא'” ובהם אנשי הקבוצות “אל עאצפה” ו”ניצי הפת”ח” נספגו בתוך מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעוד אחרים, תחת בכירי פת”ח שקופחו ע”י אבו מאזן וצמרת הארגון, הוסיפו להיות חברים במסגרות חצי מאורגנות וחיכו לשעת הכושר לנקום ברש”פ. גורמים פלסטיניים מעריכים כי “חללי אל אקצא'”, שפעלו בעבר תחת הנהגת הפת”ח והרשות ונהנים מקשרים בצמרת, הם שמובילים את ה”גדודים” בשכם.

**

חברי “גדודי שכם” ו”גדודי ג’נין” הם ברובם צעירים בני 19 עד 30 שהתנתקו מזמן מהפת”ח ופועלים אקטיבית נגד הרשות המתפוררת. כנגדם, הכריז אבו מאזן על “מבצע צבאי רחב היקף” בג’נין, אלא שהמבצע הזה נמשך בקושי יומיים והסתיים בהרמת ידיים מצד ראשי הביטחון הפלסטיני ובכישלון צורב. אלה פוטרו על ידי אבו מאזן בן לילה.

הקסבה בשכם היא אחד ממעוזי הכוח של “החללים”, מקום שכבר לפני מספר שנים הפך לאקס טריטוריה מבחינתה של הרשות הפלסטינית, שהעדיפה שלא לפעול בשכונותיה. לא במקרה מגיעים רבים מהם גם מהאוניברסיטאות, שבחודשים האחרונים הפכו מוקד של תסיסה פוליטית נגד הרשות הפלסטינית.

**

לאחר שהחלו ה”גדודים” לפעול וגבו קורבנות בנפש בישראל, יצא צה”ל מולם במסגרת מבצע “שובר גלים”, שבמסגרתו חוסלו רבים מראשי “חללי אל אקצא'” בשכם. הבולטים שבהם אדהם מברוכה, שכונה “הצ’צני”, מחמד דח’יל, אשרף מבאסלט, בשאר עזיזי, עבד רחמן צבח, אסלאם צבוח, חסין טהה, אברהים נבולסי ואחרים. אלא שלמרות המאמץ הצבאי מצד ישראל, חוזרת שכם להוביל את הטרור, כפי שעשתה ערב האינתיפאדה הראשונה ובתחילת האינתיפאדה השנייה, אז נחשבה בצה”ל ל“בירת הטרור”.

ברצועת עזה הפכו פעילי הקבוצות האלו לחלק בלתי נפרד מארגוני הטרור שפועלים תחת חמאס ותחת החמ”ל המשותף ויש להעריך כי אם תתרחב פעילותם של ה”גדודים” בצפון השומרון, ככוח מאוחד של הג’יהאד וחמאס הפת”ח והחזית העממית, יהפכו אנשיהם להיות “פרוקסי איראני” נוסף, מרחק דקות נסיעה מעפולה או שעת נסיעה מתל אביב.

הרשות והגדודים – מאבק על השליטה בשומרון

מאז הקמת הגדודים מנהלת הרש”פ קרב הישרדות בשומרון ונאבקת על עתידה. אירועים אלימים שפרצו בשכם עם מעצרו של פעיל חמאס, חבר באחת ההתארגנויות, הפכו לעימותים החמורים ביותר שבין הרשות הפלסטינית לקבוצות החמושות ביהודה ושומרון מאז קמה לפני כמעט 30 שנה.

החמושים תבעו לשחרר את איש החמאס וגורמים בעיר החלו לתווך בינה לבין החמושים וגורם ביטחוני פלסטיני אמר כי ”כל התרחישים על השולחן ואנחנו נערכים אפילו למצב של קרבות רחוב”. ברשות הפלסטינית הבינו שאין מדובר רק במבחן למשילות, אלא במבחן הישרדות מול מה שנראה כהתפתחות של מרי אזרחי אלים לאחר ש”גוב האריות”, המסגרת של ארגוני הטרור החמושים בשכם, הכריזה על מרי אזרחי. פירוש הדבר: סגירת החנויות, חסימת צירים, הבערת צמיגים וכו’. הקבוצות החמושות אף איימו כי כל שוטר שיצא החוצה כאשר הוא לובש מדים עלול להיפגע. מקורות בשכם דיווחו כי ”שוטרים פשטו את מדיהם, נטמעו בין המפגינים והשתתפו בעצמם בפגיעה ברכוש ציבורי. בעלי חנויות נצטוו לסגור אותן תחת איומים…”

לא בכדי הרש”פ חטפה במרכז העיר ועצרה את איש החמאס מצעב שתייה לצד חבר נוסף בקבוצה החמושה, עמיד טבילה. ברשות הסבירו כי שתייה נעצר מסיבות ביטחוניות ש”יתבררו בקרוב”, אבל ממקורות עלה כי הוא עסק ברכש כלי נשק ובגיוס פעילים שאמורים היו לפעול גם נגד הרש”פ עצמה.

ההידרדרות בשכם הביאה לכך שלראשונה עמדה הרש”פ בשטחה מול קואליציה של קבוצות חמושות בשטח, ומול חמאס, גא”פ וחזיתות הסירוב כאופוזיציה פוליטית.

ההצעה של הרש”פ ל”גדודים” בשכם

הרש”פ ערה לסכנות ולאיומים על קיומה לאחר שאיבדה שליטה בג’נין. מנגד, בשכם היא עדיין מנסה להגביל את הקבוצות החמושות, ללא הצלחה ובמסגרת מאמציה הציעה לחמושים להניח את נשקם ולמכור לה אותו תמורת חנינה, סכום כסף גבוה וגיוס לשורות המנגנונים. החמושים מצידם סירבו בתוקף להצעה. איש ביטחון פלסטיני אמר לאור הדברים: “הרשות הפלסטינית מתעוררת באיחור רב”.

בישיבת ראשי המנגנונים הפלסטיניים עם אבו מאזן, שנערכה לאחרונה, הציעו אחדים מראשי המנגנונים לרכוש את נשקן של הקבוצות החמושות בעיר שכם. גורם פלסטיני מדווח כי הישיבה התאפיינה בחשש כבד מפני זליגת הקבוצות החמושות אל מרכז ודרום שטחי איו”ש. במהלך הישיבה דרש אבו מאזן לאכוף את החוק ולתת הזדמנות נוספת למגעים מדיניים מול ישראל, אלא שאחדים מראשי המנגנונים הביעו פסימיות רבה וחלקם אף התבטאו כי לא יוכלו לערוב ולהבטיח את הרגיעה בשטח.

ראשי מערכת הביטחון הפלסטינית מנסים עדיין לבודד את הקבוצות החמושות, שמתבצרות בקסבה בשכם ובמחנות הפליטים. שר הפנים הפלסטיני, זיאד הב ריח, התבטא ברוח הדברים ואמר כי הרשות מקדמת שורת מהלכים חשובים מול שכם וג’נין.

עדות בלעדית מלב קבוצת “גוב האריות”

אחד מבכירי “חללי אל אקצא'” בעבר, מי ששיתף פעולה עם החיזבאללה וישב שנים ארוכות בכלא הישראלי, וכיום מקורב מאוד ל”גוב האריות” בשכם, חשף פרטים חדשים על קבוצת הטרור שמטרידה את ישראל ואת הרש”פ.

הבכיר, איש “החללים” ותושב שכם, שפעלו בתחילת שנת 2000 והיו אחד ממנועיה של האינתיפאדה המזוינת, סירב עד כה לראיונות מצד כלי תקשורת זרים, ומבקש להישאר בעילום שם. הוא מספק הצצה נדירה לתוך קבוצת “גוב האריות”, שההחלטה להקימה התקבלה לאחר חיסולו של איברהים אל נבולסי, מראשי “גדודי חללי אל אקצא'”.

הפעיל אמר כי קבוצת “גוב האריות” היא הולדתה של תופעה מהפכנית לאומית חדשה, ששמטה את השטיח מתחת לרגליה של הרשות הפלסטינית וריסקה את הדוקטרינה של הגנרל האמריקאי דייטון, שביקש לבנות כוח צבאי פלסטיני משמעותי שיילחם בטרור. כזכור, הגנרל קית’ דייטון שימש מתאם הביטחוני האמריקאי בין ישראל לרשות הפלסטינית משנת 2005 ועד שנת 2010 וסייע לרשות לבנות מנגנוני ביטחון שזכו לכינוי העממי “כוחות דייטון”, והם שמהווים את עמוד השדרה של התיאום הביטחוני עם ישראל.

הפעיל מספר שאנשי “גוב האריות” מקימים מפקדות מקומיות בכל הערים הפלסטיניות ומטרתם להתבסס בכל כפר ומחנה ולהפוך לארגון לאומי מהפכני חדש שפועל בעוצמה רבה תוך התנגדות לרש”פ.

לדבריו, המפקדות שקמות כעת אומנם נפרדות זו מזו אך כולן מאמצות את השם “גוב האריות”, ואין מדובר בעשרות בודדות בשכם בלבד, כפי שנוטים לחשוב בישראל, שכן “קבוצות ‘גוב האריות’ הן תופעה לאומית ולא מקומית”. הוא מוסיף, “אנשי ‘האריות’ הצליחו לחמוק מעינו הפקוחה של השב”כ הישראלי והוכיחו כי הן הרשות הפלסטינית, הן האמריקאים והן השב”כ הישראלי לא יכולים לעמוד מול רוח ההתנגדות החדשה”.

זאת ועוד, הפעיל מעיד כי “האריות” זוכים לתמיכה של חמאס ופועלים תחת הכוונתה של הנהגת הארגון ואף במימון מיוחד מטעמו. מרבית המפקדים הצעירים בהתארגנות החדשה הם אנשי חמאס ולדבריו, “המוח הוא של חמאס והידיים הם של הפת”ח”.

ראשי “האריות” הם פעילי פת”ח שרואים עצמם עדיין כמי ששייכים לארגון מהבחינה האידיאולוגית, אבל החליטו לפעול תחת “רוח החמאס והג’יהאד האסלאמי”. “חברי ההתארגנות הם צעירים מיואשים שבפועל עזבו את הנהגת הפת”ח המרכזית והם מקבלים כעת את רוח ההתנגדות של חמאס ומאמצים אותה”, אמר הפעיל הפלסטיני והוסיף, “זהו מודל משופר של ארגון ‘חללי אל אקצא’ – מדובר בפעילי פת”ח שפועלים תחת החמאס”.

לדבריו, “בשנת 2000 פעלו ‘חללי אל אקצא’ תחת תיאום עם חיזבאללה ומשמרות המהפכה וגם בתיאום עם החמאס, אבל כיום המצב שונה ולחמאס תפקיד משמעותי הרבה יותר בהקמת ההתארגנות החמושה” אלא ש”אי אפשר לחשוף את כל הדברים ולא את היקף המעורבות של חמאס”, סיכם המקור משכם.

מבחן התיאום הביטחוני: פעילי טרור במנגנוני הביטחון של הרש”פ ותופעה של אי ציות ומורל ירוד

גורמים פלסטיניים מדווחים מאז תחילת מבצע “שובר גלים” של צה”ל ביהודה ושומרון על תופעות קשות של אי ציות מצד שוטרים וקצינים זוטרים להנחיות הרשות הפלסטינית לפעול נגד גורמי הגיהאד האסלאמי, “חללי אל אקצא'” והחמאס, במסגרת התיאום הביטחוני.

אלו גם מדווחים על בעיות מורל קשות ברשות הפלסטינית ובמנגנוני הביטחון שלה, מה שמסביר בין השאר את הצטרפותם של למעלה מ-20 פלסטינים, אנשי מנגנוני הביטחון או בנים של בכירים במנגנונים, לשורות גורמי הטרור, שמצד אחד פועלים נגד ישראל אך בו בזמן גם מתריסים נגד הרשות הפלסטינית.

יעידו על כך עשרות תקריות הירי לעבר בניין מושל ג׳נין, התגרות האלימות בין השוטרים הפלסטינים לצעירים במחנות הפליטים ובעיקר בבלאטה או בקסבה של שכם, וכן הכרזת “גוב האריות” בשכם על מרי אזרחי נגד הרשות הפלסטינית כתוצאה ממעצרו של אחד מחבריהם.

כזכור, אחד משני המחבלים שביצעו את הפיגוע בג’נין, שבו נפל רס”ן בר פלח ז”ל, היה איש מנגנון המודיעין הצבאי הפלסטיני. מספר השוטרים מהרש”פ המעורבים בטרור באחרונה כבר קרוב ל-20 ואחד מקציני המנגנונים, בדרג בינוני, אומר לנו דברים נדירים ובלעדיים שמהם עולה החשש כי מנגנוני הביטחון ברש”פ סובלים ממורל ירוד, וספק אם יוכלו לעמוד מול הטרור.

הקצין אמר כי ישנה תסיסה משמעותית בתוך מנגנוני הביטחון תוך שיותר ויותר שוטרים מסרבים לציית ל”תיאום הביטחוני” מול ישראל ולמעצרים הפוליטיים בשמה של הרש”פ המושחתת והמפוררת. הוא דיבר על רשות מסואבת ומנוונת, שראשיה עמוסים בכיבודים ובפריווילגיות בעוד השוטרים הזוטרים בקושי מצליחים לקבל 80 אחוז מהמשכורת. מנגד, אומר הקצין, מציעים ארגוני הטרור שצומחים במהירות מעמד מכובד לאנשיהם ואולי גם שכר הולם יותר… והם נחשבים לגיבורי היום ברחוב הפלסטיני, בניגוד לשוטרים שמואשמים בבגידה.

סיכום

כפי שנאמר בפתח הסדרה, הגיליון הרפואי של הרשות מגוון בסעיפי חוליים, והסעיף המתקרא “היעדרו של אופק מדיני” הינו בין העיקריים שבהם. העדויות המובאות פה של קצינים ממנגנוני הביטחון, פעילי “הגדודים” ומקורבים ל”גוב האריות”, לצד סקירה של שורה של מקרים שבהם בכירי פת”ח הראו לחץ הולך וגובר מהתפוררות המוסדות שעליהם הם יושבים ואף פנו בעניין לגורמים בירדן ובמצרים, ושורה של עדויות להתחזקותה של חמא”ס אל מול נסיגתה של פת”ח, יוצרות תמונה מטרידה ומחייבת שלפיה הרשות הולכת ומאבדת גובה במהירות הן בלגיטימציה שלה בעיני הרחוב הפלסטיני והן במוטת השליטה הביטחונית שלה בערים פלסטיניות חשובות כמו ג’נין ושכם. בכירים פלסטינים מטילים ספק רב בכוחה, מעמדה וסיכויי הישרדותה של הרשות, וכעת נותר לבחון את הפוליטיקה הפלסטינית והדינמיקה בין ישראל לרשות לאור נתונים אלה, על מנת לבסס הערכה מפוכחת יותר של מעמדו של מי שנחשב לפרטנר מרמאללה.

 

הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה