מלחמת חרבות ברזל מציגה באור חדש מהלכים שונים שאותם נקטה מדינת ישראל בשנים האחרונות, וגם מעלה שאלות חשובות בנוגע לעתידה הביטחוני של המדינה. הפעם ב”מדד הביטחוניסטים” בחנו את המלחמה בהסתכלות של עבר, הווה, ועתיד. תחילה בדקנו מה הציבור חושב על הנסיבות והקונספציות שהביאו לאירועי השבעה באוקטובר. לאחר מכן בדקנו מה הציבור חושב על המציאות הנוכחית ועל מטרות המלחמה. לבסוף בדקנו אילו לקחים הציבור סבור שיש להפיק מהשבעה באוקטובר, וכיצד הוא חושב שיש לפעול בסיום המלחמה.

בכתבה הראשונה התמקדנו בסיבות שהובילו למלחמה, בכתבה השנייה עסקנו בסוגיות עכשוויות שנוגעות למהלך המלחמה, ובכתבה הקרובה נעסוק בחלקו השלישי והאחרון של הסקר: היום שאחרי מלחמת חרבות ברזל.

הסקר נערך במהלך חודש ינואר 2024 בליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,156 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, והוא עבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.

עבור המדגם המשולב (1,156 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (919 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.5% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (237 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.5% בהסתברות של 95%.

ישראל, סעודיה או הרשות? שאלת השליטה ברצועת עזה לאחר המלחמה

מתקפת השבעה באוקטובר סדקה, שלא לומר ניפצה, את תחושת הביטחון של הציבור הישראלי. אם כך, מובן בהחלט מדוע אזרחים רבים רוצים לדעת כיצד אפשר להבטיח את ביטחון ישראל בסיומה של מלחמת חרבות ברזל, וכיצד נוודא שלא נחזור על טעויות העבר. אחת הדרכים להבטיח את ביטחון ישראל היא לוודא שהאחריות על ביטחוננו נותרת בידינו, ועל כן שאלנו אם לדעת הציבור הישראלי יש לאפשר לצה”ל חופש פעולה ברצועה גם לאחר המלחמה. התוצאות חד משמעיות: 79% מהנשאלים במדגם המשולב, ו-94% מהנשאלים היהודים, השיבו שיש לאפשר לצה”ל חופש פעולה ברצועה גם לאחר המלחמה.

מנגד, המשתתפים נשאלו גם אם לדעתם כוחות שיטור בין-לאומיים או אמריקאיים יוכלו למנוע את התעצמות הטרור ברצועה. גם כאן התשובה ברורה: 26% מהנשאלים בלבד, ללא הבדל משמעותי בין הציבור היהודי לבין ערביי ישראל, סבורים שכוחות בין-לאומיים יוכלו למנוע את התעצמות הטרור.

אינפוגרפיקה: 79% - יש לאפשר לצה"ל חופש פעולה ברצועה גם לאחר המלחמה

ומה באשר להיבט האזרחי? הציבור הישראלי אינו בעד פתרון אחד מסוים, אך בהחלט נגד הפתרון של מתן שליטה לרשות הפלסטינית.

כך, למשל, 25% מהמשיבים סבורים שמדינת ישראל היא שצריכה לנהל את ההיבט האזרחי של חיי הפלסטינים ברצועה לאחר המלחמה. 21% מהמשיבים סבורים שעל ניהול חיי האזרחים ברצועה צריך להיות אמון גוף בחסות סעודיה או איחוד האמירויות. 10% מהמשיבים ענו שהניהול צריך להיות בידי פקידים פלסטיניים מקומיים, 8% השיבו שיש למנות גוף בין-לאומי, ורק 5% מהמשיבים סבורים שצריך להעביר את השליטה ברצועה לידי הרשות הפלסטינית.

המשתתפים נשאלו גם אם לדעתם במצב שבו הרשות הפלסטינית תחזור לנהל את עזה, חמאס יוכל לבצע הפיכה ולשוב לשלטון. על השאלה הזאת השיבו 81% מהנשאלים בחיוב.

אינפוגרפיקה: איזה גוף צריך לנהל את ההיבטים האזרחיים ברצועה לאחר המלחמה?

לא עוד: הלקחים שיש להפיק בעקבות השבעה באוקטובר

ברור לכול שממשלת ישראל וצה”ל יידרשו לבצע בדק בית מעמיק, ולהבין כיצד התרחשה מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, וחשוב מכך – כיצד אפשר למנוע מצב שבו תתרחש מתקפה דומה. המשתתפים בסקר נשאלו מהם לדעתם הלקחים החשובים ביותר שיש להפיק בעקבות השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

הלקח המרכזי, שעליו הסכימו 89% מכלל המשיבים, הוא שאסור לחזור למדיניות ההכלה, ושאין לאפשר מצב שבו נורה אפילו טיל אחד או רקטה אחת לשטח ישראל. לקח זה מוסכם הן על ידי הציבור היהודי והן על ידי ערביי ישראל. הלקח השני בחשיבותו, לפי 84% מכלל המשיבים, הוא שיש לחזק ולעבות את כיתות הכוננות ביישובים.

כחלק מבחינת הלקחים, משתתפי הסקר נשאלו גם אם לדעתם יש לגייס אוכלוסיות נוספות שעד כה לא גויסו. 81% מהנשאלים החילונים, 79% מהמסורתיים ו-59% מהדתיים השיבו על שאלה זו בחיוב. בקרב הנשאלים החרדים נראתה מגמה הפוכה, ו-29% בלבד ענו שיש לגייס אוכלוסיות נוספות. מבין ערביי ישראל, 34% תמכו ברעיון זה.

אינפוגרפיקה: מהם הלקחים של המלחמה?

במסגרת השאלות הנוגעות להפקת הלקחים מהמלחמה גם נשאלו המשתתפים אם לדעתם יש לחזק את ההתיישבות היהודית ביו”ש, בגליל ובנגב. בשאלות האלו נראו אחוזי הסכמה גבוהים בקרב המשיבים היהודים, אך אחוזי הסכמה נמוכים בקרב ערביי ישראל. 96% מהיהודים מסכימים שיש לחזק את ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל, לעומת 21% מהערבים. באופן דומה, 73% מהיהודים מסכימים שיש לחזק את ההתיישבות ביו”ש, לעומת 17% מהערבים.

כמו כן, נבדקה השאלה אם נכון ליישב מחדש אוכלוסייה יהודית בתוך שטח רצועת עזה בסיום המלחמה. 62% מהנשאלים היהודים תמכו ברעיון, לעומת 22% מהערבים.

אינפוגרפיקה: חיזוק ההתיישבות

“הסקר מוכיח שהישראלים, למרות כל המחלוקות, מסכימים זה עם זה בנוגע לסוגיות המהותיות”, אומר תא”ל (מיל’) אמיר אביבי. “רוב הישראלים, כולל ערביי ישראל, מבינים שצריך לאפשר לצה”ל חופש פעולה ברצועה לאחר המלחמה. לרוב הישראלים גם ברור שאסור לתת לרשות הפלסטינית לשלוט בעזה, ושאסור בשום בפנים ואופן לחזור למדיניות ההכלה שאפשרה ירי טילים ורקטות לתוך שטח המדינה. הסקר מראה גם שרוב היהודים מבינים עכשיו את מה שאנחנו בתנועת הביטחוניסטים טענו תמיד – ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ, לרבות ביו”ש ובעזה, הכרחית כדי להבטיח את ביטחון ישראל לדורות”.