"מדד הביטחוניסטים" הוא מחקר מתמשך שנערך בחברה הישראלית בנושאי ביטחון, צבא וחברה. הפעם התמקד המדד בנושא החינוך – תחום שנמצא בראש מעייניה של תנועת הביטחוניסטים, אשר רואה בו את המסד לביטחון ישראל. במסגרת הסקר נשאלו שאלות שונות הנוגעות בין היתר לתכנים הנלמדים בבתי הספר, לתחומי האחריות של המסגרות החינוכיות, ולתפקידה של מערכת החינוך בעיצוב הזהות של הפרט והקולקטיב.
בשתי הכתבות הקרובות נסקור את ממצאי הסקר ואת התובנות העולות ממנו. הכתבה הנוכחית תתמקד בערכים שיש להקנות לתלמידים בישראל, בתכנים הלימודיים ובאופן שבו מערכת החינוך מכינה את התלמידים לחיים המקצועיים והאזרחיים. בכתבה הבאה נבחן את הקשר שבין חינוך לביטחון ואת תפקידם של התיכונים בהכנה לצה"ל.
הסקר נערך במהלך חודש ספטמבר 2024 בליווי אקדמי של ד"ר רונן איציק ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,611 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,611 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.5% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (1,354 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (257 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.2% בהסתברות של 95%.
מהתיכון לאן? הכשרת התלמידים לחיים הבוגרים
כבר ממבט ראשון בתוצאות הסקר עולה מסקנה אחת ברורה בנוגע למערכת החינוך בישראל: נדרש עדכון דחוף למערכת. הרוב המוחלט של הציבור הישראלי סבור שהמערכת נכשלת בכל הקשור להכנת התלמידים לחיים הבוגרים, הן בפן המקצועי והן בפן האזרחי.
לפי התוצאות, 80% מכלל הנשאלים ציינו שמערכת החינוך לא מכינה את התלמידים לחיים המקצועיים ולהשתלבות בשוק העבודה, או שהיא מכינה אותם באופן מועט בלבד, ו-75% מהם ציינו שהמערכת לא מכינה את התלמידים לחיים האזרחיים בישראל, או שהיא מכינה אותם באופן מועט בלבד.
היבט נוסף שמצביע על הדרישה לשינוי הוא שאלת בתי הספר המקצועיים והחקלאיים שנעלמו עם השנים מהנוף החינוכי בישראל. 85% מכלל הנשאלים תומכים בפיתוח תיכונים מקצועיים שיכשירו בוגרים לעבודה בתחומי התעשייה, ו-70% מהם תומכים בפיתוח של תיכונים חקלאיים. הציבור מבין היטב, כך נראה, שלאחר השבעה באוקטובר ישראל צריכה לאמץ סדרי עדיפויות חדשים, ובתוכם עצמאות בתחום ייצור אמצעי לחימה ותחמושת, וחיזוק החקלאות.
"הקשר שבין תעשייה וחקלאות לבין ביטחון לאומי היה ברור עוד לפני קום המדינה, וכבר טרומפלדור קבע כי קו הביטחון של ישראל יהיה כקו המחרשה", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים. "גם אנחנו בתנועה מאמינים בקשר ההדוק הזה, ולכן סבורים שיש להחזיר את התיכונים המקצועיים והחקלאיים שרווחו בראשית המדינה. תיכונים כאלה גם יאפשרו לתלמידים רבים שכיום לא מסתדרים במערכת החינוך לסיים את שנות הלימוד עם הסמכה מקצועית, גם יזרימו לשוק העבודה הישראלי כוח אדם איכותי שיפחית את התלות בעובדים זרים וביבוא, וגם יחזקו את הקשר הערכי שבין האזרחים לארצם".
שאלת הערכים: תפקידה המהותי של מערכת החינוך
תנועת הביטחוניסטים מאמינה שאחד מתפקידי מערכת החינוך הוא לחנך לערכים ולא רק לידע. גם נקודה זו התחדדה לאחר השבעה באוקטובר, כאשר התברר שהחברה הישראלית חייבת להיות חברה סולידרית ומשרתת כדי להתקיים. במסגרת הסקר התבקשו המשתתפים לענות על מספר שאלות הנוגעות לתפקידה הערכי של מערכת החינוך בישראל, הן במסגרות היהודיות והן במסגרות הערביות.
לפי תוצאות המדגם המשולב, 65% מכלל הנשאלים סבורים כי מערכת החינוך שמה דגש רב מדי על ציונים, ו-77% מהם סבורים שהמערכת לא שמה מספיק דגש על ערכים. כמו כן, כשהתבקשו המשיבים לבחור מהי המטרה המרכזית של מערכת החינוך, 48% מכלל מהנשאלים ציינו כי המטרה היא לקדם ערכים של פיתוח אישי, לעומת 52% שציינו כי מטרתה העליונה של המערכת היא לקדם ערכים של קבוצתיות ושיתוף פעולה.
"החשיבות המוחלטת של נושא הציונים וההישגים האישיים, ובדגש על מקצועות ריאליים, מצביעה על כך שהמערכת ממקדת את מאמציה להכין את הנוער ללימודים אקדמיים. בכך היא קושרת בהכרח את התפתחות הנוער לסטנדרט הנדרש במוסדות להשכלה גבוהה, כיעד אישי חיוני להשגה", אומר אל"מ (במיל') ד"ר רונן איציק. "כשלעצמו, הדבר אינו פסול, אך הוא בא באופן מובהק על חשבון הזמן והמשאבים שאותם מערכת החינוך יכולה להקדיש לחינוך לערכים ולבניית אתוס לאומי התואם את הייחודיות של מדינת ישראל. הממצאים מציגים חוסר איזון מטריד בהעדפת ערך האינדיבידואל על פני הקולקטיב – דבר שאינו תואם את המציאות בחברה הישראלית על אתגריה המורכבים".
המשתתפים התבקשו גם לסמן את הערכים שלדעתם הכי חשוב להקנות לתלמידים בישראל. למקום הראשון הגיע הערך אחריות אישית, שאותו בחרו 68% מכלל הנשאלים. מייד אחריו נמצאים הערכים סובלנות (64%), אהבת המדינה (60%), חיבור לציונות (51%) וחיבור למסורת (48%). בתחתית הטבלה הופיעו הערכים חשיבות העזרה לחלש (41%) וחשיבות השירות למדינה (37%).
ראוי להדגיש כי בנוגע לחלק מן הערכים נרשמו פערים משמעותיים בין היהודים לערבים. כך, למשל, בערך אהבת המדינה בחרו 66% מהיהודים לעומת 28% מהערבים.
מבט על הפילוח האידיאולוגי חושף גם הוא כמה פערים לא מבוטלים: 68% מהנשאלים בימין בחרו בערך חינוך לציונות, לעומת 43% בשמאל; 74% מהנשאלים בימין בחרו בערך אהבת המדינה, לעומת 45% בשמאל; 47% מהנשאלים בימין בחרו בסובלנות, לעומת 91% בשמאל; ו-31% מהנשאלים בימים בחרו בחשיבה ביקורתית, לעומת 75% בשמאל. הפער המשמעותי ביותר נרשם סביב הערך חיבור למסורת, שבו בחרו 70% מהימין אך רק 9% מהשמאל.
"משמח לראות שהערכים אהבת המדינה וחיבור לציונות נמצאים בראש הטבלה, ושרוב הציבור הישראלי מבין שחשוב להקנות אותם לתלמידים במערכת החינוך", אומר אביבי. "עם זאת, הפערים האידיאולוגיים שהתגלו סביב ערכים אלה הם מדאיגים, ומוכיחים את מה שאנחנו בתנועת הביטחוניסטים טוענים כבר מזמן – הציונות הפכה מעניין מהותי לעניין פוליטי, ויש בכך איום גדול על צדקת דרכנו ועל קיומנו כאן".
מערכת החינוך כמעצבת זהות
מתוך הבנה שלמערכת החינוך יש גם תפקיד חשוב כמעצבת זהות אישית ולאומית, חלק מן השאלות בסקר הופנו רק לציבור היהודי או רק לציבור הערבי.
כך, למשל, התבקשו המשתתפים היהודים לציין מהם התכנים הלימודיים שעליהם הכי חשוב לשים דגש על מנת לחבר את התלמידים לזהות יהודית ולמורשת. למקום הראשון הגיע התחום של תולדות העם היהודי ותולדות השואה, שבו בחרו 62% מהמשתתפים היהודים. אחריו נמצאים התחומים היסטוריה של ארץ ישראל (47%), חגים ומסורת (40%), ידיעת הארץ (35%) ותולדות הציונות (33%).
מבט על הפילוח האידיאולוגי בין ימין, מרכז ושמאל מראה שיש אחוזי הצבעה כמעט זהים בנוגע לתחום של תולדות העם היהודי, וכן לתחום של תולדות הציונות. עם זאת, בנוגע לתחומי דעת אחרים התגלו מחלוקות. לדוגמה: 53% מהנשאלים בימים בחרו בתחום של חגים ומסורת, לעומת 12% בשמאל, ו-7% בימין בחרו בספרות ותרבות ישראלית לעומת 37% בשמאל.
נראה, אם כך, שיש בסיס הסכמה רחב בקרב הציבור הישראלי בנוגע למרבית תחומי הדעת. עם זאת, עדיין קיימים פערים בנוגע לתחומי דעת אחרים, אך נראה שהם קשורים בעיקר לזיקה לדת. הימין, באופן מסורתי, קרוב יותר לדת, ועל כן בחר בתחום של חגים ומסורת. השמאל, לעומת זאת, מחובר יותר לעולמות הרוח החילוניים, ועל כן בחר בספרות ותרבות.
לאורך השנים נשמעו מתוך הציבור הערבי קולות של ביקורת על החינוך הערבי בישראל, ועלו הצעות לבצע רפורמות שונות במטרה לשפר אותו. במטרה לבדוק את דעת הציבור הערבי כיום התבקשו המשתתפים מהמגזר הערבי לענות על מספר שאלות ייעודיות. שתיים מן השאלות הללו עסקו בגוף שאמור להיות אמון על תוכנית הלימודים הפורמלית לערביי ישראל. השאלה הראשונה התמקדה במקצועות כלליים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים, והשאלה השנייה התמקדה במקצועות שיש להם קשר הדוק לאתוס הלאומי כמו היסטוריה, ספרות ואזרחות.
מהתוצאות עולה בבירור כי רוב הציבור הערבי מעוניין להשאיר את המצב כמות שהוא – כלומר שתוכנית הלימודים תמשיך להיות תחת אגף החינוך בחברה הערבית במשרד החינוך הישראלי (58% ו-49% אחוזי תמיכה בהתאמה עבור כל אחת מהשאלות). חלק מן המשתתפים ציינו כי היו רוצים שתוכנית הלימודים תעבור לאחריות של מועצה פדגוגית ערבית, בפיקוח משרד החינוך, בדומה למועצות הפדגוגיות של החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי (37% ו-41% אחוזי תמיכה בהתאמה). רק מיעוט מבין הנשאלים ציין שהיה מעוניין להעביר את תוכנית הלימודים במגזר הערבי לאחריות של גוף מטעם מערכת החינוך ברשות הפלסטינית (5% ו-10% בהתאמה).
מעבר לשאלות הנפרדות, כל משתתפי הסקר התבקשו לציין אם היו מוכנים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבית ספר מעורב של יהודים וערבים. הנתונים חושפים תוצאות כמעט הפוכות בשני המגזרים – בקרב היהודים 68% מהנשאלים ענו בשלילה ורק 32% ענו בחיוב. בקרב הערבים 29% ענו בשלילה ואילו 71% ענו בחיוב.
מהנתון הזה אפשר לגזור מסקנות שונות. ייתכן שאחרי השבעה באוקטובר קיימת חשדנות רבה יותר מצד הציבור היהודי, וזו הסיבה שרוב היהודים לא מעוניינים שילדיהם ילמדו עם ערבים. ייתכן גם שהמקור לפער נעוץ באיכות של מערכות החינוך השונות, ואולי הציבור הערבי סבור שילדיו יֵצאו נשכרים אם ילמדו בחינוך היהודי. מסקנה אפשרית נוספת היא שלאחר השבעה באוקטובר ערביי ישראל מרגישים קרובים יותר לציבור הישראלי.
הציבור רוצה שינוי: סיכום ומסקנות
תנועת הביטחוניסטים רואה בחינוך אבן יסוד בעיצוב האזרחים, בשימור האתוס הלאומי ובביסוס הביטחון, ועל כן לוקחת את תוצאות הסקר בכובד ראש.
מעל לכול, נראה שרוב הציבור – ללא קשר לשיוכו המגזרי או הפוליטי – סבור מערכת החינוך בישראל כושלת בהכנת התלמידים לחיים הבוגרים. מעבר לכך, רוב הנשאלים מאמינים שבתי הספר צריכים לשים פחות דגש על ציונים ויותר דגש על ערכים, ולקדם את הקבוצתיות ושיתוף הפעולה בקרב התלמידים.
