"מדד הביטחוניסטים" הוא מחקר מתמשך שנערך בחברה הישראלית בנושאי ביטחון, צבא וחברה. הפעם התמקד המדד בנושא החינוך – תחום שבעיני תנועת הביטחוניסטים הוא המסד של ביטחון ישראל. במסגרת הסקר נשאלו שאלות שונות הנוגעות בין היתר לתכנים הנלמדים בבתי הספר, לתחומי האחריות של המסגרות החינוכיות, ולתפקידה של מערכת החינוך בעיצוב הזהות של הפרט והקולקטיב.
הכתבה הקודמת בסדרה עסקה בערכים שיש להקנות לתלמידים בישראל, בתכנים הלימודיים ובאופן שבו מערכת החינוך מכינה את התלמידים לחיים המקצועיים והאזרחיים. הכתבה הנוכחית תבחן את הקשר שבין חינוך לביטחון ואת תפקידם של התיכונים בהכנה לשירות בצה"ל.
הסקר נערך במהלך חודש ספטמבר 2024 בליווי אקדמי של ד"ר רונן איציק ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,611 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,611 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.5% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (1,354 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (257 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.2% בהסתברות של 95%.
לעסוק או לא לעסוק? סוגיות ביטחוניות בתוכנית הלימודים
תנועת הביטחוניסטים מאמינה שלחינוך יש השפעה רבה על כינון הביטחון הלאומי ועל ביסוס האתוס המשותף של החברה הישראלית – שני תחומים ההכרחיים לקיומנו כאן. במסגרת המדד הוחלט לבדוק אם גם הציבור הישראלי מזהה קשר בין חינוך לבין ביטחון.
לפי התוצאות 93% מהיהודים, ו-86% מכלל הנשאלים, מסכימים עם הטענה שלפיה החינוך הוא אבן יסוד בביטחון הלאומי של ישראל. כמו כן, 90% מהיהודים ו-83% מכלל הנשאלים מסכימים עם הטענה שלפיה למערכת החינוך יש תפקיד מכריע בעיצוב האתוס הלאומי.
מתוך האמונה בקשר ההדוק שבין חינוך לביטחון, והצורך הבולט לבנות במדינת ישראל אתוס של חברה משרתת שמוקירה את המשרתים, תנועת הביטחוניסטים סבורה שעל מערכת החינוך בישראל מוטלת האחריות לעסוק באיומים האסטרטגיים ובנושאים הנוגעים לביטחון הלאומי. סוגיות אלו נבדקו גם הן במסגרת הסקר.
המשתתפים נשאלו עד כמה לדעתם מערכת החינוך בישראל עוסקת כיום באיומים הביטחוניים הקיימים. מהתשובות עולה כי 67% מכלל הנשאלים סבורים שמערכת החינוך לא עוסקת כלל או עוסקת במידה מועטה בלבד באיומים הביטחוניים שנמצאים לפתחה של מדינת ישראל. מבין הנשאלים שציינו שהמערכת כן עוסקת בתכנים אלה, 26% סימנו שהעיסוק הוא במידה סבירה, 5% סימנו שהעיסוק הוא במידה טובה, ורק 2% סימנו שמערכת החינוך עוסקת באיומים הביטחוניים הקיימים במידה טובה מאוד.
המשתתפים נשאלו גם אם לדעתם חשוב שמערכת החינוך תוסיף לתוכנית הלימודים שיעורים הנוגעים לנושאי ביטחון לאומי כמו האיומים הרב-זירתיים שבפניהם עומדת מדינת ישראל, המאבק מול איראן והסכסוך הישראלי-פלסטיני. %86 מהנשאלים – יהודים וערבים – ציינו שחשוב להוסיף תכנים כאלה לתוכנית הלימודים. מתוכם %40 ציינו שהוספת תכנים כאלה חשובה במידה רבה.
"ממצאי המחקר מצביעים על פער חמור בהכנה של הנוער בישראל לקראת אתגרי החיים הייחודיים למדינת ישראל, ובדגש על השלב החיוני שמצפה לבני הנוער: הגיוס לצבא ההגנה לישראל", אומר אל"מ (מיל') ד"ר רונן איציק. "חוסר ההיכרות עם האתגרים הביטחוניים המקיפים את המדינה מוביל לפגיעה בהבנת הצורך שבשירות הצבאי, ובדגש על הצורך שבשירות הקרבי המבצעי. הדבר אינו תואם את המציאות הקיימת, שבה רק מחצית מהנוער הישראלי משלים שירות חובה בצה"ל, ובטח נוכח התקופה המורכבת בה אנו חיים".
מתלמידים לחיילים: תפקיד התיכונים בהכנה לצה"ל
בישראל רוב התלמידים מתגייסים לשירות צבאי זמן קצר לאחר סיום לימודיהם. מציאות זו מובילה לכך שברוב המקרים הזמן היחיד להכין את אותם תלמידים לשירות שמצפה להם הוא במהלך בית הספר התיכון. במסגרת המדד נבחנו השאלות עד כמה התיכונים צריכים לעסוק בנושא ההכנה לצה"ל, ומהן פעילויות ההכנה האפקטיביות ביותר.
התוצאות מראות כי 95% מהנשאלים היהודים מאמינים שהתיכונים צריכים לעסוק במידה כזו או אחרת בהכנה לצה"ל, ורק 5% סבורים שאין לעסוק בכך כלל. מבין אלה שציינו כי יש לעסוק בתיכונים בנושא ההכנה לצה"ל, כמעט 50% סימנו שהעיסוק צריך להיות במידה רבה.
נוסף על כך התבקשו המשתתפים לסמן מהן פעולות ההכנה לצה"ל המשמעותיות ביותר בעיניהם. למקום הראשון הגיעו טיולים וסיורי מורשת ברחבי ישראל, שבהם בחרו 70% מהנשאלים. הפעילויות המשמעותיות הבאות הן מפגש עם בוגרי בית הספר שמשרתים בצה"ל (47%), פעילות בתנועות נוער (39%), השתתפות בשבוע גדנ"ע (35%) והשתתפות בהרצאות של אנשי צבא וביטחון (34%).
"ההכנה לשירות משמעותי בצה"ל מתחילה כבר בתיכון, ובתי ספר שמתנערים מהעיסוק בתכנים אלה פוגעים קודם כול בתלמידים שלהם ולא מאפשרים להם לקבל את הידע והכלים הדרושים להם לשלב הבא בחייהם", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים. "גם אנחנו בביטחוניסטים משתדלים לסייע בהכנת הצעירים והצעירות לשירות הצבאי ולכן מקיימים הרצאות בנושאי ביטחון וסיורי מורשת שמיועדים לבני נוער".
החינוך הוא אבן היסוד של הביטחון: סיכום ומסקנות
על מנת להבטיח את ביטחון ישראל, החברה הישראלית נדרשת להיות חברה משרתת. עם זאת, אין הדבר אומר שצריך לקדש רק את ערכי הקבוצתיות ואת נושאי הביטחון. השאיפה של תנועת הביטחוניסטים היא לראות כאן חברה שהיא "בין אתונה לספרטה" – כלומר מצד אחד חברה עם תרבות משגשגת והשכלה עשירה, ומצד שני חברה ערכית עם נכונות לבצע הקרבה אישית למען הכלל.
מערכת החינוך היא זו שאמונה על עיצוב הדור הבא של אזרחי המדינה, ולכן היא גם זו שאמורה להיות אחראית על פיתוח ההשכלה ועל הקניית הערכים. עם זאת, כפי שעולה מתוצאות הסקר, מערכת החינוך כושלת לא פעם בביצוע תפקידה.
ההבנה הזאת הביאה את תנועת הביטחוניסטים לקחת על עצמה גם את נושא החינוך. חברי התנועה נפגשים לעיתים קרובות עם תלמידי תיכונים ועם חניכים של מכינות קדם-צבאיות, עורכים סיורי מורשת לבני נוער, ומעבירים הרצאות ומפגשים בנושאי זהות לאומית וביטחון. בימים אלה התנועה גם שוקדת על הקמת מכינה קדם-צבאית חדשה בשם "תקומה" שתוקם ביישוב תקומה בעוטף עזה, ותתמקד בערכי הציונות, בחיבור לארץ ובביסוס האתוס הלאומי.
