"מדד הביטחוניסטים" הוא מחקר כמותני ואיכותני שנערך על ידי מחלקת המחקר שלנו באופן שוטף, ובוחן את דעת הציבור הישראלי בסוגיות הנוגעות לביטחון וחברה.
בסקר מדד הביטחוניסטים שערכנו בשנת 2022 שאלנו מהן המשימות הגדולות של ישראל לשנים הקרובות. בחודש פברואר האחרון קיימנו סקר חדש שכלל שאלות זהות לקודמו, נוסף לשתיים חדשות, כדי לבחון אם ובאיזו מידה השתנו עמדות הציבור בעקבות האירועים הדרמטיים שעברו על מדינת ישראל מאז.
בכתבה הקודמת הצגנו את סדר העדיפויות של הציבור הישראלי בשאלת המשימות הגדולות כיום כפי שבא לידי ביטוי בסקר הנוכחי, בהשוואה לסקר הקודם. בכתבה שלפניכם נתמקד בממצאים נוספים.
הסקר נערך בחודש פברואר 2025 על ידי מחלקת המחקר של תנועת הביטחוניסטים, בליווי סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים. המדגם כלל 1,181 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, רמת דתיות וזיהוי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי עבור כלל המדגם הוא ±2.85% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (940 משיבים) מרווח הטעות הוא ±3.2% בהסתברות של 95%; ועבור המדגם הערבי (241 משיבים) הוא ±6.31% בהסתברות של 95%.
הסכם שלום עם הפלסטינים אינו היעד המדיני החשוב ביותר
ב-2022, רוב של 55% מהציבור סבר שחשוב יותר לקדם הסכם שלום עם הפלסטינים מאשר עם מדינות נוספות במזרח התיכון, לעומת מיעוט של 35% שחשב ההפך.
בסקר הנוכחי, רק 23% (ירידה של 12%) מכלל המדגם סבורים כי חשוב יותר לקדם הסכם עם הפלסטינים, לעומת 66% (עלייה של 11%) שמייחסים חשיבות רבה יותר לקידום הסכמים עם מדינות אחרות באזור.
בפילוח לפי המשיבים היהודים לסקר, המגמה מתחדדת: 78% מהציבור היהודי בישראל סבורים שחשוב לקדם הסכמים עם מדינות אחרות במזרח התיכון, יותר משחשוב לקדם הסכם מול הפלסטינים – עלייה של 12% מהסקר הקודם.
ממצאים אלו מצביעים על כך שרוב הולך וגדל מקרב הציבור הישראלי אינו סבור עוד שהמאמץ המדיני הישראלי צריך להתמקד בפלסטינים, אלא דווקא במדינות אחרות, בדומה למודל שהוצג ב"הסכמי אברהם".
מתן הקדימות להסכמים אזוריים על פני הסכם עם הפלסטינים חוצה מחנות פוליטיים
פילוח אידיאולוגי של העדפות הציבור היהודי בישראל מבהיר שלא רק רוב מכריע של מצביעי הימין, אלא גם רוב גדול של מצביעי המרכז ואפילו חלק נרחב ממצביעי השמאל נותנים קדימות להסכמים אזוריים נוסח "הסכמי אברהם" על פני חתירה להסכם שלום עם הפלסטינים.
מהסקר עולה כי רוב מכריע ממצביעי הימין (88%) סבורים שחתירה להסכמים עם מדינות ערב חשובה יותר מקידום הסכם מול הפלסטינים, אך גם רוב גדול ממצביעי המרכז (72%) חושבים אותו הדבר. רק 12% ממצביעי המרכז מאמינים שדווקא ההסכם מול הפלסטינים הוא החשוב יותר.
אפילו בקרב מצביעי השמאל, הנתונים כמעט שקולים: 47% מעדיפים לקדם הסכם עם מדינות אחרות במזה"ת, לעומת 49% שעדיין מאמינים שחשוב יותר לקדם הסכם עם הפלסטינים.
המגמה ברורה: גם בקרב קהלים שבעבר ראו בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים מפתח לשלום אזורי הולכת ומחלחלת ההבנה שהעתיד המדיני של ישראל טמון בחיזוק הקשרים האזוריים באופן שאינו מותנה בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מדינה פלסטינית: הציבור מתנגד
כמו בסקר שערכנו ב-2022, ביקשנו לבדוק אם הישראלים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון ואם הם מוכנים לחלוקת ירושלים לשם כך. כדי לבחון זאת, שאלנו את משתתפי הסקר אם יתמכו בהקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון שמזרח ירושלים היא בירתה, ואם יתמכו בהקמת מדינה כזו כשירושלים נותרת בריבונות ישראל.
בתשובה לשאלה "האם תתמכו בהסכם שלום עם הפלסטינים, המלווה בהסדרי ביטחון, הכולל הקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, כאשר מזרח ירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית?" 68% מהנשאלים השיבו בשלילה – עלייה של 8% ביחס ל-2022. מקרב הנשאלים היהודים, 80% השיבו שלא יתמכו בהסכם כזה.
מקרב הנשאלים הערבים, הרוב השיבו שכן יתמכו בהסכם שלום בתנאים אלו, אולם מדובר עדיין בירידה בהשוואה לסקר הקודם – 61% לעומת 66% ב-2022. 22% מהמשתתפים הערבים, לעומת זאת, השיבו שלא יתמכו בהסכם כזה – עלייה של 5% מהסקר הקודם.
כששאלנו את משתתפי הסקר "האם תתמכו בהסכם שלום עם הפלסטינים, המלווה בהסדרי ביטחון, הכולל הקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, כאשר מזרח ירושלים נשארת בריבונות ישראל?" 60% (עלייה של 8% מהסקר הקודם) מכלל המדגם ו-66% מקרב הנשאלים היהודים עדיין השיבו שלא.
מנתונים אלו עולה שרוב מובהק מקרב אזרחי ישראל מתנגד להקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, עם או בלי חלוקת ירושלים; שמקרב הנשאלים היהודים, רוב מובהק מתנגד להקמת מדינה פלסטינית גם בתרחיש שבו כל ירושלים נותרת בידי ישראל, ושרוב מוחץ מתנגד לתרחיש שבו מזרח ירושלים עוברת לשליטה פלסטינית.
רוב הציבור: נסיגה מיו"ש תפגע בביטחון ישראל
אותה מגמה של פיכחון מדיני באה לידי ביטוי גם ביחסם של הישראלים לנסיגה משטחי יהודה ושומרון. מהסקר עולה שרוב הציבור בישראל מתנגד לנסיגה משטחי יהודה ושומרון ומאמין שהיא תפגע בביטחון המדינה, גם אם תיעשה במסגרת הסכם שלום שילוּוה בהסדרי ביטחון.
53% ממשתתפי הסקר השיבו שלדעתם ישראל בטוחה יותר במצב הנוכחי, מאשר אם ייחתם הסכם שלום עם הפלסטינים הכולל נסיגה משטחי יהודה ושומרון – עלייה של 4% מהסקר הקודם. בהתאם, רק 29% סבורים שישראל תהיה בטוחה יותר אם ייחתם הסכם שלום עם הפלסטינים הכולל נסיגה משטחי יהודה ושומרון – ירידה של 5% מהסקר הקודם.
בקרב הציבור היהודי, הפער חד עוד יותר: 63% חושבים שהמצב הקיים עדיף לישראל מבחינה ביטחונית על פני נסיגה מיהודה ושומרון במסגרת הסכם שלום מול הפלסטינים, לעומת18% בלבד שמאמינים שהסכם שלום עם הפלסטינים יביא לביטחון רב יותר.
בדומה לכך, 61% מכלל הציבור (עלייה של 5% ביחס ל-2022) ו-67% מהיהודים (עלייה של 7% ביחס ל-2022) השיבו שנסיגה מיהודה ושומרון תפגע בביטחון ישראל גם אם היא תלוּוה בהסדרי ביטחון חזקים.
מתשובות אלו עולה שרוב מובהק מקרב הציבור הישראלי סבור שהסכם שלום עם הפלסטינים במחיר של נסיגה מיהודה ושומרון יפגע ביכולת של ישראל להגן על עצמה. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם עמדת תנועת הביטחוניסטים, הרואה בכל הסכם שלום לא מטרה אלא אמצעי למימוש היעד של שמירה על ביטחון ישראל לדורות – ולפיכך יש לתמוך בהסכם המקדם השגת יעד זה, ולהתנגד להסכם המסכן זאת.
יש לקדם שלום אזורי שמבוסס על אינטרסים משותפים
"הסקר החדש מבהיר שיותר ויותר אזרחים בישראל, מכל גוני הקשת הפוליטית, מאמינים בקידום שלום אזורי שאינו מבוסס על ויתורים, אלא על אינטרסים משותפים", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים. "הסכמי אברהם סימנו את הדרך להמשך העמקת הבריתות האסטרטגיות של ישראל עם מדינות מתונות במזרח התיכון וליצירת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, באופן שאינו תלוי בקידום הסכם מול הנהגה פלסטינית שהוכיחה פעם אחר פעם שאינה מעוניינת בכך."
"במקביל, הציבור הישראלי בשל להחליף את הפרדיגמה הכושלת של פתרון שתי המדינות בתפיסות מדיניות חדשות ומציאותיות יותר, כמו תוכנית האמירויות הפלסטיניות", אומר אביבי. "תוכנית זו מציעה לחלק את יהודה, שומרון ועזה לערי מדינה עצמאיות, שיחליפו את משטר החמאס הרצחני בעזה ואת השלטון המושחת ותומך הטרור של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. ביזור הכוח הצבאי והשלטוני בין חמולות מקומיות, באופן המתבסס על המבנה השבטי והמסורתי של החברה הפלסטינית, ימנע ממדינת טרור נוספת להתבסס על גבול ישראל. תוכנית האמירויות היא אחת משורה של תוכניות שמציבות חלופה רלוונטית לקונספציית אוסלו, שהוכחה כמסוכנת לביטחון ישראל. אלו הכיוונים שהשיח הציבורי בתחום המדיני צריך לעסוק בהן בשנים הקרובות".
