בהיסטוריה הקצרה של המדינה שלנו, הוויכוח שניטש סביב הסכמי שלום מול הפלסטינים, מחירם ויעילותם הצפויה, הגדיר מחנות פוליטיים, ואף יצר שסעים עמוקים בחברה הישראלית. הפעם החליטה מחלקת המחקר שלנו לסקור את הלכי הרוחות בחברה הישראלית בנוגע להסכמי שלום עם הפלסטינים, את מעמדה של ירושלים בהסכמים כאלו, ולבדוק אם בכלל יש פרטנר לשלום.
סקר מדד הביטחוניסטים נערך על ידי מחלקת המחקר ובליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. המדגם נערך בקרב 1,059 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות, וזיהוי עצמי פוליטי. עבור המדגם המשולב (1,059 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.01% בהסתברות של 95%. עבור המדגם היהודי (802 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.46% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (258 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±6.1% בהסתברות של 95%.
סלע המחלוקת: ירושלים
טענה שנשמעת לא אחת בסוגיית הסכסוך ישראלי-פלסטיני היא, שהדרך היחידה לסיים את הסכסוך היא פתרון שתי המדינות לשני עמים. זו הסיבה שהתחלנו את הסקר בבירור מעמיק של טענה זו. את השאלות חילקנו לשני חלקים: בירור עמדת הציבור הישראלי לגבי מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, ובירור עמדתם לגבי מדינה פלסטינית כאשר ירושלים נשארת בריבונות ישראלית.
על מנת לדייק את השאלה ללא הטיות ניסחנו אותה כך: “האם תתמכו בהסכם שלום עם הפלסטינים, המלווה בהסדרי ביטחון, הכולל הקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, שירושלים תהיה בירתה?” 60% מהציבור הישראלי מתנגד להסכם כזה, 28% בעד (12% השיבו “לא יודע”).
בפילוח לפי לאום, מתחדדים ההבדלים: 72% מהיהודים מתנגדים להסכם כזה ו-17% בעד, לעומת 67% מהערבים שבעד הסכם כזה ו-17% שמתנגדים (השאר השיבו “לא יודע”). בפילוח אידיאולוגי עולה כי 92% מהמזוהים עם הימין מתנגדים להסכם כזה ו-2% בלבד בעדו, בעוד 60% מהשמאל תומך בהסכם כזה ו-25% מתנגד (השאר השיבו “לא יודע”).
בשלב הבא שאלנו בדיוק את אותה שאלה, אבל עם סיום שונה: “האם תתמכו בהסכם שלום עם הפלסטינים, המלווה בהסדרי ביטחון, הכולל הקמת מדינה פלסטינית על רוב שטחי יהודה ושומרון, כאשר מזרח ירושלים נשארת בריבונות ישראל?”
מהנתונים עולה כי 52% מהציבור הישראלי מתנגד להסכם כזה בעוד 30% תומך בו (השאר השיבו “לא יודע”). בפילוח לפי לאום עולה כי 54% מהיהודים מתנגדים להסכם כזה בעוד 29% תומכים בו. לעומתם, 45% מהערבים מתנגדים להסכם כזה ו-32% בעדו (השאר השיבו “לא יודע”). בפילוח אידיאולוגי עולה שבעוד 76% מהימין מתנגד להסכם כזה ו-12% בעדו, 16% מהשמאל מתנגד להסכם כזה ו-63% בעדו.
התובנה הראשונה שעולה מהנתונים היא שאין תמיכה בקרב רוב הציבור הישראלי בפתרון שתי המדינות; אין תמיכה בפתרון כזה כאשר ירושלים נשארת בריבונות ישראלית, וּודאי שאין תמיכה בהסדר שבמסגרתו ירושלים נמסרת לריבונות של מדינה פלסטינית.
תובנה נוספת היא שכאשר ניגשים לעסוק בפתרון שתי המדינות, חשוב להבין שירושלים היא סלע המחלוקת. אין אפשרות – כפי שמראים הנתונים – “להשאיר את ירושלים לסוף השיחות”, כפי שטוענים מפעם לפעם התומכים בפתרון שתי המדינות.
אבל אולי התובנה המשמעותית ביותר היא, שגם כאשר נשאלו ערביי ישראל על הסדר הכולל את מסירתה של ירושלים לריבונות פלסטינית, רק 67% הביעו תמיכה. כלומר גם בהסכם שבו החברה היהודית מוכנה באופן תיאורטי לתת את כל דרישות הצד שכנגד, שליש מערביי ישראל מסויגים מהפתרון.
ניהול הסכסוך: שינוי המצב רק ידרדר את המצב
לשלול פתרון קל יותר מאשר להציע פתרון חדש. אבל אולי דווקא המצב הקיים עדיף על פני פתרון חדש? שאלנו את הציבור הישראלי אם ישראל בטוחה יותר במצבה הנוכחי בהשוואה למצב שבו ייחתם הסכם שלום עם הפלסטינים הכולל נסיגה משטחי יהודה ושומרון.
רק 34% מהציבור בישראל סבורים שישראל תהיה בטוחה יותר אם ייחתם הסכם שלום הכולל נסיגה משטחי יהודה ושומרון, לעומת 49% הסבורים שישראל בטוחה יותר במצבה הנוכחי (השאר השיבו “לא יודע”).
בפילוח לפי לאום עולה כי 58% מקרב היהודים סבורים שישראל בטוחה יותר במצבה הנוכחי, בניגוד ל-19% בקרב הערבים הסבורים כך. כלומר, רוב היהודים מעוניינים להמשיך במה שמכונה “ניהול הסכסוך”.
בפילוח אידיאולוגי לא נרשמו הפתעות: 84% מהמשיבים מקרב מחנה הימין מעדיפים להשאיר את המצב הקיים ורק 7% סבורים שישראל תהיה בטוחה יותר אם ייחתם הסכם שלום הכולל נסיגה משטחי יהודה ושומרון. בקרב המשיבים ממחנה השמאל מציגים הנתונים תמונת מראה כמעט מושלמת: 82% בעד הסכם הכולל נסיגה משטחי יהודה ושומרון ו-7% בעד להשאיר את המצב הקיים (השאר השיבו “לא יודע”).
אם ייחתם הסכם שלום – יהיה שלום?
מהומות מאי בשנת 2021 השאירו חותם עמוק בקרב הציבור הישראלי: רעיון הדו-קיום התערער גם אצל האופטימיים הגדולים ביותר. רצף אירועי אלימות רחב היקף ואולי חסר תקדים של חלק גדול מערביי ישראל שטף את רחובות הערים המעורבות בישראל, והותיר את המשטרה לא ערוכה להפרות סדר בקנה מידה כה משמעותי.
בחלק הבא של הסקר ביררנו אם הסכם שלום יכול להשפיע על מהומות מהסוג שראינו במאי 2021. 57% מהציבור הישראלי סבורים כי הסכם שלום עם הפלסטינים לא ימנע או יצמצם אירועי אלימות של ערביי ישראל. בקרב היהודים 64% מסכימים עם היגד זה ובקרב הערבים 35% מסכימים עימו.
בפילוח אידיאולוגי עולה כי 84% מהימין סבור כי הסכם שלום עם הפלסטינים לא ימנע או יצמצם אירועי אלימות בקרב הציבור הערבי בישראל לעומת 20% בלבד מהשמאל שסבור כך. נתון זה מלמד על מחלוקת תפיסתית בין האופן שבו המזוהים עם השמאל תופסים את ערביי ישראל, לבין האופן שבו ערביי ישראל עצמם מציגים את המציאות: בעוד 20% בלבד מאנשי השמאל סבורים שהסכם שלום עם הפלסטינים לא ימנע או יצמצם אירועי אלימות של ערביי ישראל, 35% מערביי ישראל סבורים שאירועי האלימות לא יימנעו או יצומצמו בעקבות הסכם שלום.
במילים אחרות, גם אם ייחתמו הסכמי שלום, יותר משליש מערביי ישראל אינם סבורים שהדבר יוביל לצמצום התפרעויות אלימות כפי שראינו במאי 2021. נתון זה מחזק את התפיסה שלפיה פתרון סכסוך 67′ לא פותר את סכסוך 48′.
יש פרטנר, אין פרטנר: ומה יקרה אחרי החתימה על הסכם שלום?
מי שמנהל את הרשות הפלסטינית כרגע הוא אבו מאזן. לכן, חתירה לסכם שלום עם הרשות הפלסטינית משמעה ניהול מו”מ עימו. שאלנו את הציבור הישראלי אם אבו מאזן הוא פרטנר אמין לקיום שיחות שלום עם הפלסטינים, והתוצאות לא פחות ממדהימות: 10% בלבד מהיהודים ו-24% מהציבור הערבי בישראל סבורים שאבו מאזן הוא פרטנר אמין. ומה לגבי ההיבט המוסרי והאתי של הסכם מול הרשות הפלסטינית? שאלנו את הציבור הישראלי אם הרשות הפלסטינית דואגת לרווחת תושביה. מהנתונים עולה כי 11% בלבד מערביי ישראל ו-4% מהציבור היהודי סבורים כי הרשות הפלסטינית דואגת לרווחת תושביה. במילים אחרות, הסכם מול הרשות הפלסטינית לא יוביל לרווחה עבור תושביה.
יתרה מכך, גם אם ייחתם הסכם שלום מול הרשות הפלסטינית, עמידות ההסכמים מוטלת בספק, שכן תושבי הרושת הפלסטינית לא חשים שהרשות דואגת להם, ויציבותה של הרשות אינה בטוחה. על חוסר יציבותה של הרשות הפלסטינית כתבנו כאן.
אפשר להסיק מנתונים אלה שתי מסקנות: האחת היא שהציבור הישראלי, הן היהודי והן הערבי, סבור באופן גורף כי נכון להיום אין פרטנר, והשנייה היא שגם אם היה – יציבותו של כזה הסכם, שלא לומר תוקפו המוסרי, מוטלים בספק.
תא”ל (מיל’) אמיר אביבי: “רוב הציבור נגד מדינה פלסטינית ביו”ש”
“פתרון שתי המדינות הפך לתבנית החשיבה השולטת, ששוללת את האפשרות לפתרונות נוספים”, אומר יו”ר ומייסד התנועה, תא”ל (מיל) אמיר אביבי, “אז קודם כול – יש פתרונות נוספים. דבר שני, המדד מצביע על כך שבכל מקרה, רוב הציבור נגד פתרון כזה. הציבור חכם ומבין שלהקים מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון זה דה-פקטו לייצר עזה על סטרואידים בלב הארץ”.
“נוסף לזה, המדד מצביע בצורה ברורה מאוד על כך שאין פרטנר”, מוסיף אביבי. “אבו מאזן לא נתפס כאמין – לא על ידי ערביי ישראל ובטח שלא על ידי הציבור היהודי. הרשות הפלסטינית נתפסת – באופן גורף שחוצה מגזרים – ככזו שלא דואגת לרווחת תושביה. ישאלו את עצמם אלו שרוצים לעשות שלום עם הרשות הפלסטינית מתוך נאורות ובשם זכויות אדם אם זו הדרך להבטיח את רווחת תושבי הרשות”.
