הכותב מתבסס על ניסיונו הרב בזירה הפלסטינית, כולל קשר שוטף עם גורמים בשטח ובכירים ברשות ובמנגנוני הביטחון.
ההתפתחויות והאירועים בשטחי הרשות הפלסטינית וברצועת עזה בחודשים האחרונים, מעלים סימן שאלה גדול מאוד אודות המשך סיכויי הישרדותה של הרשות הפלסטינית. מתוך ניטור האירועים ושיחות עם בכירים פלסטינים מהרשות ומתנועת פת”ח, כמו גם גורמים פלסטינים אחרים בשטחי יהודה ושומרון הבקיאים בפרטים, מצטיירת תמונה ברורה של אובדן לגיטימציה הולך וגדל של הרשות הפלסטינית המתבססת על פת”ח.
אכן, הגיליון הרפואי של הרשות מגוון במחלות מדאיגות וממאירות חוליים, והסעיף שעוסק “היעדרו של אופק מדיני” איננו בין העיקריים שבהם. בכירים פלסטינים מטילים ספק רב בכוחה, מעמדה וסיכויי הישרדותה של הרשות, ממגוון סיבות ובראשן התפתחויות ומגמות ברחוב הפלסטיני, אובדן הלגיטימציה לשלטון אבו מאזן ולמועצה המחוקקת, הסקרים המדאיגים, הפגנות המחאה, עליית חמא”ס, חוסר אמון מצד הציבור הפלסטיני במוסדות הרשות ומאבקים פוליטיים פנימיים.
המציאות מצביעה על כך שהרש”פ איננה גוף יציב והיא מזה שנים הולכת ומתפוררת, ועל כן ישראל ניצבת בפני שני עקרונות ברזל:
-
- ישראל ממשיכה לתחזק את הרשות הפלסטינית כלכלית, אך אין באפשרותה לחזק אותה מדינית, כיוון שהרשות איבדה מזמן את מעמדה ברחוב ואת אחיזתה בשטח;
- יותר מזה, כסוריה בשעתה כך הרש”פ כעת. אסור לישראל לחזק את הרשות הפלסטינית ולתת לה לגיטימציה, כיוון שכל נכס מדיני שיוענק להנהגה הלאומית הפלסטינית הנוכחית ייפול מחר, מחרתיים או בשלב אחר כלשהו לידיים אחרות. כשם שאסור היה להעניק נכסים מדיניים ואסטרטגיים לממשל האפגני המתפורר, שנפל כפרי בשל לידי הטליבאן עם עזיבת האמריקאים, וכשם שאסור היה להעניק נכסים אלה לסוריה שהתפרקה לאיזורי שליטה כפי שקורה היום ביהודה ושומרון, כך גם אסור כעת להעניק נכסים – שטח, ריבונות, סמכויות, כסף, הכשרה, לגיטימציה בינ”ל, אמל”ח ובניין כוח – בידי הרשות הפלסטינית, שכבר מתפוררת לכוחות ולאיזורים. אלה ייפלו כפרי בשל בידי חמאס, פלגים קיצוניים או כל גורם שטיבו קיצוני או שאינו ברור וישתלט בשלב כזה או אחר במקום הרשות.
יש לציין שלמרות סימני ההתפוררות הברורים, הרשות הפלסטינית שורדת בכל זאת, ממגוון סיבות וביניהן
- היותה לפי שעה “הרע במיעוטו” – גוף רשמי המנהל את כוחות ביטחון;
- הרשות מגלמת את ההישג הגדול ביותר של הפלסטינים מאז מלחמת ששת הימים – כינון שלטון על חלק הארי של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי 67′;
- מחויבות המערכת הבינלאומית והערבית לשמרה תוך התייחסות אליה כאל מדינה בדרך; וגם מחויבות ישראל לשמר את הסטטוס קוו ולחזק את הרשות. ישראל בחרה בהימנעות ארוכת שנים מצעדים שיבהירו לרשות כי מדיניותה איננה מקובלת וכי לתמיכתה בטרור יהיה מחיר, ולא הגיבה בחריפות לצעדים חד צדדיים והפרות הסכמים מצד הרשות. היו אף תקופות שבהן נמנעה ישראל מלהפעיל את חוק הקיזוז או שהעניקה הלוואות לרשות על מנת לתחזק אותה, בהמלצת בכירים במערכת הביטחון.
דווקא לאור זאת, נראה שסימני ההתפוררות דוחקים את הרשות להקצנת צעדיה, כמו התבצרותם במדיניות המשכורות למחבלים, עידוד הסתה כנגד ישראל, הרחבה משמעותית של הבנייה הבלתי חוקית בשטחי C במסגרת “תכנית פיאד”, וצעדים חריפים עוד יותר במישור הבינלאומי כמו פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג, דחיפת מהלכים באו”ם כמו כינוס מועצת הביטחון והעברת החלטות נגד ישראל, וצעדים נוספים.
השינוי במדיניות הממשלה הנוכחית בישראל מתבטא לא ברצון לפרק את מסגרת הרשות, אלא לשנות את מדיניותה, בין היתר באמצעות צעדים שמטרתם לשדר לה שתמיכתה של ישראל ברשות איננה אוטומטית. צעדים אלה כוללים בין היתר יישום חוק הקיזוז, עיקול חלק מהכספים שקוזזו על מנת ליישם פסקי דין לפיצוי משפחות נפגעי טרור, הגברת אכיפת איסורי הבניה בשטחי C ושלילת היתרי כניסה לישראל של בכירי רשות שהיו מעורבים בקידום הפניה לבית הדין הבינ”ל וכן אלו שהגיעו לברך את המחבל המשוחרר כרים יונס.
מאמר זה סוקר את הגורמים להתפוררות הרשות הפלסטינית, בשלושה חלקים:
- מחאה אזרחית וחברתית ברחוב הפלסטיני;
- נסיגת פת”ח אל מול נסיקת חמא”ס;
- אובדן מוטת השליטה הביטחונית של הרשות.
מבוא – הסימנים המעידים להתפוררות הרשות הפלסטינית
המציאות ברחוב הפלסטיני מעידה כי שלטונו של אבו מאזן ושלטונה של תנועת פת”ח רופף מאוד. מי ש’איבד’ את עזה, פירק את הפת”ח, דחה את הבחירות, דימם את הלגיטימציה לקיומו, שיתק את המוסדות, העלה את השחיתות לשיאים, הטיל סנקציות על הרצועה, איבד את הפריפריה באיו”ש, מי שתחתיו נדחקה הבעיה הפלסטינית למקום נמוך בסדר היום העולמי, הוא שהופך את הרשות, מתוך כוונה או חולשה, לישות שזמנה עבר.
במסגרת כנס צבאי שנערך בספטמבר האחרון, אמר הרמטכ״ל רא”ל אביב כוכבי כי “חלק מהעלייה בטרור נובעת מאוזלת ידם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים והיא שמובילה לחוסר משילות באזורים מסוימים ביהודה ושומרון, ואלו מהווים קרקע פורייה לצמיחת הטרור”.
לא ברור מדבריו של רא”ל כוכבי האם מדובר בהיעדר יכולת מצד הרשות – כך למשל, “מבצע משילות” עליו הכריז אבו מאזן בג’נין בסוף שנת 2021 נכשל וראשי מנגנוני הביטחון שלו הודחו כולם – או בהיעדר רצון, למרות האיום הקיומי על “החלום הפלסטיני”. ההתפתחויות בימים האחרונים, ובהן מאמץ פלסטיני למנוע את פעילות הקבוצות החמושות בשכם, גם במחיר רכישת כלי נשקם וגיוסם למנגנונים, מצביעים על כך שסביר הרבה יותר שמדובר בהיעדר יכולת מאשר היעדר רצון לשלוט בשטח.
כך או אחרת, האירועים האחרונים מעלים את השאלה האם בערוב ימיו של יו”ר הרשות אבו מאזן לא תתקיים יותר הרשות כבר שאנו מכירים אותה – כל זאת מסיבות רבות, ביניהן: תחת הלחצים מבית לסגת מההסכמים, התפרקות הפת”ח למחנות נצים, עליית כוחה של חמאס, משבר אימון ברחוב ועוד.
ההתפתחויות האחרונות בשטחי הרשות הפלסטינית מהוות הקדמה לעידן שאחרי אבו מאזן, בן 87, מי “שמופיע בעשרות קבוצות סיכון מבחינה בריאותית”, לדברי גורם ברמאללה.
רבים מאוד ברשות וגם בפת”ח משוכנעים כי אנחנו עומדים בשלהי תקופתו של ה”ראיס”, מחמוד עבאס, והנה כמה מהמגמות שעשויות ללמד על אופייה של התקופה הבאה:
- מחאה אזרחית-חברתית
- מוסדות השלטון מנוונים וסובלים משחיתות חמורה – אין פרלמנט, מצוקת תקציב חריפה, שחיתות מכל עבר.
- הציבור הפלסטיני מביע שאט נפש מהתנהלות אבו מאזן והרשות וקורא להם להתפטר. בסקר שנערך בקרב האוכלוסיה הפלסטינית בדצמבר 2022, כ-80% סבורים שהרשות הפלסטינית היא ישות מושחתת ו-77% תובעים את התפטרותו של אבו מאזן. עוד עלה כי אילו היו מתקיימות הבחירות כעת, היה מקבל אבו מאזן 33% תמיכה אל מול 55% תמיכה ליריבו מנהיג חמאס, אסמאעיל הנייה[1].
- נסיגת פת”ח אל מול נסיקת חמא”ס
- תנועת הפת”ח כבר התפרקה לשלושה וחצי גושים גדולים. הוועדה המרכזית עדיין נשלטת ע”י אבו מאזן, סיעת הפת”ח של מוחמד דחלאן הודחה מהתנועה וקבוצות אחרות נאמנות למרואן ברגות’י, שאף שהוא חבר בוועדה המרכזית, נחשב לאופוזיציה לאבו מאזן.
- הסכסוכים האחרונים בפת”ח ממחישים את האיבה העמוקה שבין הטוענים לכתר: חסין א שיח’ ומג’ד פרג’, נאמני אבו מאזן מכאן; ג’בריל רג’וב מכאן; תאופיק טיראווי שאולי יודח גם הוא משם; מחמוד אל עלול, סגנו של אבו מאזן בפת”ח, על הקווים ועוד.
- גם בתוך הוועדה המרכזית מצטבר כעס רב כלפי חסין א שיח’, שאבו מאזן דאג לסמן אותו ולקדם אותו לעמדות מפתח כאשר מינה אותו למזכיר של הוועד הפועל של אש”פ.
- בתוך אש”פ גובר הלחץ על אבו מאזן לסגת מההסכמים החתומים מול ישראל ולבטל את ההכרה הפלסטינית בישראל. אבו מאזן מצידו, כך על פי גורמים פלסטינים, נמצא תחת לחץ לסגת מההסכמים וכעת הוא מנסה את הצעד האחרון כאשר פנה לאו”מ להכיר ברשות הפלסטינית כחברה מלאה, למרות הלחץ האמריקאי והישראלי שלא לפנות לכיוון הזה.
- לצד הקרעים הפנימיים בפת”ח, חמא”ס הולכת ומתחזקת בקרב הציבור הפלסטיני. כך למשל, במהלך האירועים שהוביל ל”שומר החומות” ולאחר ביטול הבחירות, חמאס הראתה רצון בולט להתכתש עם ישראל ולהפגין שרירים תוך גריפת רווח כפול: חיזוק מעמדה ברחוב הפלסטיני כמגנת המקומות הקדושים והלוחמת בחזית מול ישראל, הן על חשבון הרשות הנחלשת והן על חשבון כוחות הביטחון הישראלים שנאלצו להתמודד עם הפרות סדר בהיקף נרחב ובמספר זירות במקביל.
- אובדן מוטת השליטה הביטחונית של הרשות
- שטחים רבים ביהודה ושומרון הולכים ומתנתקים ממוטת השליטה של הרשות הפלסטינית. מה שהחל בג’נין (תופעת “הגדודים”) כבר נמצא עמוק בשכם וגורמי ביטחון פלסטינים חוששים שכבר הגיע לרמאללה ומפנים אצבע לכיוון הכפר סלואד, אחד ממעוזי חמאס.
- מחנות הפליטים, בעיקר בשומרון כמו גם שכונות במרכז העיר שכם, הפכו לשטח שמחוץ לתחומי סמכותה של הרשות הפלסטינית.
- הרשות נכשלה במבצע להשלטת חוק וסדר באזור ג’נין ובהדרגה היא נהדפת דרומה תוך שצה”ל נאלץ לפעול בתוך הערים הצפוניות והכפרים (מבצע “שובר גלים” למעצר מבוקשים פעילי טרור).
- גדודי ”חללי אל אקצא” של הפת”ח חזרו למעגל הטרור, לצד גורמים בתוך מערכת הביטחון הפלסטינית, בדר”כ פעילים זוטרים. אחדים מהמחבלים שפעלו נגד צה״ל הם בנים של קצינים בכירים במנגנוני הביטחון הפלסטינים.
- מחוז חברון מפגין עוינות רבה מול הרשות הפלסטינית ועניינים מקומיים רבים נפתרים על ידי ראשי החמולות. בחברון, כמו במקומות נוספים, הרשות הפלסטינית איננה נחשבת למשטר לגיטימי וראשי החמולות מתריסים מולה.
כל אלו כרסמו בלגיטימציה של שלטונו של אבו מאזן ולצד ההתפרקות הפת”ח וקרבות הירושה, החלה למטה תופעת שבירת הנאמנות לרש”פ ויצירת נאמנויות חדשות לשכונה, למחנה הפליטים, לחברים ולקבוצות החמושות המקומיות, שהפכו לקבוצות טרור.
רבים שואלים לפשר ההידרדרות הביטחונית וחולשת הרש”פ דווקא עכשיו ומנסים לאתר את הסיבה למצב החדש. בניסיון לתת תשובה סבירה, יש לציין, כי המצב הוא תוצאת גל הטרור שהפתח מג’נין, אירוע חמור שגרר את צה”ל למבצע הממושך, ”שובר גלים” לאחר כשלון הרש”פ לפעול מול מוקדי הטרור בג’נין. התסיסה שהחלה שם מאז הבריחה מכלא גלבוע, הפכה למסכת פעולות טרור, תחת הובלת ארגון הג’יהאד האסלאמי, ייתכן בסיוע ובמימון איראני, תוך שחמאס משקיעה משאבים רבים ב”גדה” לצד שימור ה”רגיעה” ברצועה. לראייה, ניתן לציין את עובדת מעצרם של יותר מ-50 פעילי חמאס בתשתיות טרור באיו”ש, בשנה החולפת ואת מאמצי חמאס טורקיה להקים תשתיות גם במזרח ירושלים.
לאור כל אלו אומרים לנו בכירים ברשות הפלסטינית כי מאבקי הירושה משפיעים יותר מכל על היציבות המתפוגגת בזירה הפלסטינית ובמידה רבה מאוד מסכימים לכך גם בכירים ברמאללה שאומרים כי אנו נמצאים כבר באשמורת האחרונה של היום האחרון של עידן אבו מאזן. דברים אלה מהדהדים את אמירתו בזמן האחרון של ראש אמ”ן האלוף אהרון חליוה: “בזירה הפלסטינית נכון יותר להביט על העתיד הרחוק יותר, על היום שלאחר אבו מאזן ועל מאבקי הירושה שיחלו בעקבות כך”.
פרק 1: מחאה אזרחית-חברתית
הלכי רוח שליליים
סקרים חוזרים ונשנים בקרב הפלסטינים בשנים האחרונות, כולל סקר אחרון מדצמבר 2022, מעידים באופן ברור על קריסת מעמדה הציבורי של הרשות הפלסטינית:[2]
- כ-80% מהנסקרים חוזרים ואומרים כי הרשות הפלסטינית היא ישות מושחתת,
- למעלה מ-60% קוראים לאבו מאזן להסתלק
- כ 70% סבורים כי הרשות הפלסטינית הפכה להיות נטל על העם הפלסטיני והיא איננה יותר הישג לאומי.
הסקרים גם מצביעים על “נדנדת יחסי הכוחות” בין החמאס לפת”ח כאשר פעמים רבות החמאס זוכה לעדיפות וכך גם אסמעיל הניה על פני אבו מאזן.
הסקרים מצביעים על תופעה נוספת מעניינת שמדאיגה בכירים בפת”ח: כאשר בוחנים הסוקרים את שיעור התמיכה במרואן ברגות’י, לצד מחמוד עבאס ואסמעיל הניה, זוכה ברגות’י לתמיכה של יותר מ-70% ומשאיר פירורים בלבד למנהיג הרשות הפלסטינית ולמנהיג החמאס, מה שמלמד על המגמות ברחוב הפלסטיני לקראת הבאות.
גם הסקר האחרון שערך המרכז הפלסטיני למחקרים בחודש יוני העלה כי שיעור שביעות הרצון מתפקודו של אבו מאזן נמצא בשפל של 23% מול רוב גדול של 73% שהביעו חוסר שביעות רצון משלטונו. הסקר העלה ש-77% מתושבי הרשות תובעים את התפטרותו של היו”ר בעוד שרק 18% העדיפו את הישארותו בתפקיד.
54% מהנשאלים אמרו כי הם אינם מאמינים שצפויות בחירות לפרלמנט ולנשיאות בקרוב ועוד עלה כי אילו היו מתקיימות הבחירות כעת, היה מקבל אבו מאזן 33% תמיכה מול 55% למנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, יריבו.
כאשר נשאלו במי יתמכו אם יצטרף מרואן ברגות’י, בכיר הפת”ח שמרצה מאסר עולם בישראל, לרשימת המתמודדים, אמרו 61% שיתמכו בברגות’י מול 34% בלבד, שיתמכו במנהיג החמאס, הניה. מרואן ברגות’י הוא גם הפייבוריט במצב בו לא יתמודד אבו מאזן בבחירות והוא זוכה לרוב של 39% כאשר אחריו איסמעיל הניה, עם 17% בלבד.
הסקרים מראים גם את הייאוש והרצון להגר בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. כמו בסקרים קודמים, גם הפעם הביעו 24% את רצונם להגר משטחי הרשות. בעזה עומד שיעורם של אלו על 30%.
חשוב לא פחות, בהתייחסות לפתרון המדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני, 66% הביעו התנגדות לפתרון שתי המדינות ורק 25% הביעו תמיכה בו.
מפולת בלגיטימציה של הרש”פ
לאחר שאיבד אבו מאזן את הלגיטימציה ועורר עליו ביקורת רבתי בפת”ח, בארגונים אחרים ובעיקר ברחוב הפלסטיני, והביא את יריביו להכריז על הקמת “קואליציות לעומתיות” לשלטונו, ספגה הרשות הפלסטינית מהלומה נוספת למעמדה הציבורי והפוליטי כאשר אנשי הביטחון שלה הרגו במכות, במהלך חקירה, את הפעיל הפוליטי מחברון, נזאר בנאת.
הפגנות המחאה שפרצו מיד לאחר מכן, כך גם אמרו בפנינו גורמי ביטחון ישראלים, היו למעשה “קו המשווה” של הלגיטימציה לשלטון הרש”פ ואירוע מכונן מבחינת השפעתו על הלגיטימציה האבודה של אבו מאזן.
הצטרפה לכך שורה ארוכה מאוד של גילוי שחיתות ברשות הפלסטינית ובהם מינויים בלתי הגיוניים, נפוטיזם, טענות למנויים תמורת שוחד מיני של בכירי הרשות הפלסטינית, ובעיקר בתחום הסגל הדיפלומטי, מעילות בכספים, רכישת קרקעות ונדל”ן, גם של בכירי מערכת הביטחון ועוד גילויים רבים מאוד.
הדבר הביא אפילו את ארצות הברית ובריטניה לדרוש מאבו מאזן באחרונה, להקים מנגנון דמוי מח”ש הישראלי, כזה שיהיה שקוף לחלוטין, וזאת במטרה למנוע את הסחף והמפולת של הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית.
המחאה התפשטה גם למישור הדיפלומטי-בינלאומי. קרוב למאה דיפלומטים זרים ביקרו בבית האבלים של משפחת נזאר בנאת והצביעו בכך נגד הפגיעה בזכויות האדם בשטחי הרשות הפלסטינית. קדמה לכך גם הזמנתה של משפחת אל כורד משיח’ ג’ראח, שאחת מבנותיה, מונא, הפכה לדוברת המאבק נגד פינוי המשפחות ולאייקון פלסטיני, לאירוע שנערך במזרח ירושלים אליו הוזמנו כל הסגלים הזרים והשגרירויות. לאירוע לא הוזמן ולו נציג אחד של הרשות הפלסטינית, מה שהביא את הדוברים, בהיותם “משוחררים בלשונם”, לתקוף את הרש”פ בחריפות מול המוזמנים ולהטיח ביקורת חריפה ביותר, לדברי אחד העדים, ביקורת “חסרת תקדים” נגד אבו מאזן.
קמפיין “עבאס תסתלק”
הביקורת על ההנהגה הפלסטינית תחת אבו מאזן גוברת, אך ברמאללה אומרים שחמאס עומדת מאחורי גלי המחאה מסיבות פוליטיות. ברחוב הפלסטיני כבר תובעים במופגן את סילוקו של אבו מאזן, כפי שהעיד הקמפיין רחב ההיקף שהושק באוגוסט ודרש את הסתלקותו של ראש הרשות הפלסטינית.
הקמפיין מתקיים תחת האשטאג “#”עבאס_תסתלק” (#ارحل_يا_عباس) שמופץ ברשתות החברתיות וכבר זכה לעשרות אלפי תגובות תוך הפצת תמונות וסרטונים שמותחים ביקורת על אבו מאזן ותוקפים את פעילותו והחלטותיו שרבים מתארים ככאלו שפוגעות בעם הפלסטיני.
ברשות אומרים כי מדובר במסע הסתה מטעמה של חמאס אולם הקריאות לעזיבתו של אבו מאזן גוברים בשל שורה ארוכה של מעשי שחיתות, היעדר תפקוד של הממשלה, חולשת המשילות ופגיעה בזכויות אדם. המקרה החמור ביותר אירע אנשי ביטחון פלסטינים הרגו בחקירה את מתנגד המשטר הבולט, ניזאר בנאת בחברון, שעות לאחר שנעצר לחקירה ולאחר שעבר עינויים קשים.
“מי שהפיץ כאוס בגדה, מי שירה בפרופסורים באוניברסיטה, הוא שחייב להסתלק”, מצייצים ברשתות. “תסתלק, אל קודס הוא ערבית ואסלאמית ועלינו להתאחד ולקרוא לו להסתלק”, “מי שהדביק את עצמו לנשיאות 17 שנה ולא עשה כלום למען הפלסטינים חייב להיעלם”, “מי שהפך את האוניברסיטאות בגדה לאזורי מלחמה וערך התקפות על הסגל והסטודנטים חייב להסתלק”, “מי שהרג את הפעיל ניזאר בנאת ואת הבנים של “חללי אל אקצא’ בכלא ג’ניד חייב להסתלק”.
בתוך כך מחריף איגוד עורכי הדין הפלסטינים את מחאתו נגד הרשות ואנשיו הם שעומדים מאחורי הקמפיין שמטריד את רמאללה. בימים האחרונים יצאו עורכי הדין בשורה של הפגנות ומחאות בערים השונות וברמאללה ודרשו את הסתלקותו של אבו מאזן. ברקע לכך עומדת שורת החלטות וחוקים שעורכי הדין מתנגדים להם ובעיקר בתחום סדרי המשפט.
לשכת עורכי הדין הפלסטינים הודיעה באחרונה על השעיית העבודה והייצוג מול בתי המשפט דרישת האיגוד להשעות את תוקף ההחלטות שקיבל אבו מאזן בהיעדר פרלמנט חוקי. ההפגנות של איגוד עורכי הדין נערכו תחת אבטחה כבדה בשל החשש מהתפרצות אלימה מול מוקדי השלטון הפלסטיני ברמאללה. האיגוד קורא לתושבים להשתתף באופן פעיל במחאה כדי להגן על זכויותיהם ולהסיר את העוול הנובע מהתיקונים הבלתי חוקיים שתיקן אבו מאזן.
הקולות שקוראים להסתלקותו של יו”ר הרש”פ גברו בשנה האחרונה ובעיקר מאז הורה על ביטול הבחירות בשנת 2021 תוך שהוא מחזיק בכיסאו ללא בחירות כבר יותר מ-17 שנה וקיים “שיטות דיקטטורה ודיכוי” כפי שטוענים רבים ברחוב הפלסטיני.
החיפוש אחר החלופות
על רקע המצב המידרדר קוראים כעת בשטחי הרשות להקמת “חזית הצלה לאומית“: קבוצה של 65 דמויות פלסטיניות, אישים מהזרם הלאומי ופעילים חברתיים, שהתאחדו תחת חבר הוועדה המרכזית לשעבר של פת”ח, נאצר אל קדוה, אחיינו של ערפאת ומי שהודח ע”י אבו מאזן בעקבות הקמת רשימת בחירות נפרדת וסולק מתפקידיו בקרן יאסר ערפאת. יוזמה פוליטית חדשה זו נועדה לדבריהם לתקן את הבית הפנים פלסטיני, להביא לסיום הפילוג בין שטחי הרש”פ לרצועה ולבניית אש”פ מחדש.
היוזמה מציגה חזון לשינוי ומתכוונת ליצור שינוי ע”י בנייה מחדש של המוסדות הפלסטיניים ואש”פ בראשם, ע”י הקמת מועצה לאומית חדשה שתקום לאחר הבחירות הכלליות. החזון כולל גם את סיום הפילוג, השבת האחדות הפלסטינית וגם הקמת ממשלה חדשה.
“החזון דורש הסכמה לאומית ומחויבות לדמוקרטיה וליסודות של ממשל תקין וגם פעולה שתעמוד מול האתגרים הקיימים מול ישראל וכל זאת ע”י מפגש ודיאלוג לאומי שיובילו לקונצנזוס”, אומרים תומכי היוזמה החדשה”.
“פעילים רבים בשטחי הרשות מסכימים כי המערכת הפוליטית הפלסטינית מאבדת את הלגיטימיות שלה במהירות בשל היעדר בחירות לנשיאות מאז 2005 ובחירות לפרלמנט מאז 2006, לצד הידרדרות חריפה בתפקוד המוסדות, סממני שלטון דיקטטורי מצד אבו מאזן, היעדרו של שלטון חוק והתפשטות השחיתות”, אמר לנו בכיר פלסטיני.
האישים קוראים כעת לבנות מחדש את אש”פ כדי לשמור על תפקידו וסבורים כי אם לא ניתן יהיה לקיים בחירות באזורים מסוימים, כמו עזה שתחת חמאס, יש לפחות להביא לבחירת שני שלישים מחברי האסיפה הלאומית.
חבר המועצה המהפכנית של פת”ח, עבד אל פתאח חמאיל, אמר לתקשורת “חזית ההצלה הלאומית היא ביטוי לדרישה עממית רחבה בעם הפלסטיני ומבטאת זרם לאומי מקיף ורחב הקורא לשינוי. הקריאות להקמת החזית הגיעו לאחר סדרה של מגעים”. מאהר חרב, בכיר החזית העממית, תומך ברעיון ואומר “עלינו לפעול ליצירת חזית רחבה במהירות כדי לשקול מחדש את מרכיבי העניין הפלסטיני ובעיקר את תפקוד אש”פ.
כל הסימנים לעיל מעידים על התפוררות שיטתית, עמוקה ורבת-שנים במעמדה של הרשות הפלסטינית בעיני הרחוב, המעמד הפוליטי והפלגים הצבאיים. ניתן אולי לתחזק “גוויה חיה” זו על מכונת הנשמה מלאכותית, בעודה שולטת על רמאללה ושטחים מצומצמים אחרים ומאבדת את אחיזתה הן באיזרים גיאוגרפיים והן לכל אורך הקשת העממית הפלסטינית, כפי שמעידים סקרי דעת קהל, מחאות חברתיות מועצמות, וכפי שנראה בפרקים הבאים – גם קרעים פוליטיים פנים-פת”חים משמעותיים, נסיגת פת”ח אל מול נסיקת חמא”ס, והתעצמותם של הפלגים הצבאיים בשטח.
הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה
[1] “המרכז הפלסטיני למדיניות ולחקר סקרים”, סקר מדצמבר 2022, https://pcpsr.org/ar/node/927
[2] https://pcpsr.org/ar/node/927
