התוכנית לארכיטקטורה חדשה של הרשות הפלסטינית בעזה חלק ב’ – חמאס

המלחמה ברצועת עזה העלתה מחדש את העניין הפלסטיני לסדר היום העולמי – ובעיקר הערבי. לצד האיום החמור על שלום האזור, מדינות ערב המתונות רואות במלחמה גם מנוף לפתרון כולל ל”בעיה הפלסטינית”, תפיסה העולה בקנה אחד עם חזון הממשל האמריקאי להביא לכינונה של רשות פלסטינית מתחדשת.

נייר זה יציג שורת התפתחויות ויצביע על המהלכים הנרקמים מאחורי הקלעים של התוכנית לארכיטקטורה חדשה של הזירה הפלסטינית. חלקו הראשון עסק ברשות הפלסטינית; בחלק זה נעסוק בחמאס.

האמריקאים לוחצים על קטאר לסלק את חמאס

מהדיווחים בתקשורת הערבית עולה שארה”ב לוחצת על קטאר לסלק את הנהגת חמאס משטחה, אלא שמקורות ערביים אומרים לנו שקטאר מנסה להפוך את השבת החטופים שבידי חמאס לגלגל הצלה שיבטיח את עתידה הפוליטי של חמאס בקטאר. להערכתם, חילוקי הדעות ומאבקי הכוח הפנימיים בחמאס מצביעים על מוטיבציה רבה של חמאס להפוך מישות פוליטית בחסות קטאר לזרוע צבאית בחסות איראן.

גורמים בישראל מעריכים כי בקרוב צפויים בכירים נוספים בחמאס השוהים בקטאר לעזוב את המדינה ולעבור לאלג’יר, לתורכיה וללבנון. על פי מקורות ערביים, עזיבתם היא חלק מתהליך התרחקותה של חמאס מהחסות הקטארית ופנייתה אל הציר האיראני. בעוד קטאר פועלת זה שנים לקנות בכסף את החמאס ולייסד את מדינת האחים המוסלמים ברצועת עזה, קונה איראן בכסף ובנשק את הפרוקסי הג’יהאדי בעזה הגורר את ישראל למלחמה שבחסותה ממשיכה איראן לקדם את תוכנית הגרעין שלה.

“קטאר נמצאת תחת לחץ כבד מאוד מצד ארצות הברית, שדורשת ממנה לשנות כיוון מול חמאס והיא כבר עומדת להטיל על חמאס שורה של סנקציות כבדות”, אומר לנו גורם ערבי המעורה בשיחות. “הסיכויים גדולים מאוד לכך שבקרוב תבקש קטאר מאיסמעיל הנייה ומצוות ההנהגה לעזוב את המדינה, אלא שבינתיים היא מנסה לרכך את הלחץ על ידי שחרור חטופים”.

להערכתו של אותו גורם, “הנייה לא יוכל להתמקם אלא בלבנון, באין מדינה אחרת לארח אותו”. הוא העיר גם ששאלת מושבו של ראש המחנה הקטארי בחמאס, ח’אלד משעל, שאיננו אהוד על החיזבאללה והציר האיראני, עולה מחדש על השולחן.

“דולר אחד לא יזרום כל עוד חמאס בשלטון”

בשיחות שמארחת קטאר מקדמים בכירים ערביים את הקמתו של גוף פלסטיני חדש שישלוט ברצועת עזה. מדינות אלה לוחצות על חמאס לפנות את הדרך כדי לאפשר את שיקומה של הרצועה תוך איום מפורש כי תחת חמאס יימנעו המדינות מכל מעורבות וסיוע לשיקום הרצועה.

“דולר אחד לא יזרום כל עוד אתם שולטים ברצועה”, נאמר להנהגת חמאס – כך אומר לנו גורם ערבי שמוסיף כי המדינות הערביות לוחצות באותה מידה גם על אבו מאזן לפנות את מקומו. המטרה היא לאפשר את הקמתו של גוף אש”פי חדש, שיקבל לידיו את האחריות לניהול הרצועה בחסות סיוע כלכלי משמעותי מצד מדינות ערביות ומפרציות, ובראשן קטאר.

גורמים ערביים שלקחו חלק בשיחות בקטאר, במצרים ובסעודיה אומרים לנו כי בשיחות שקיימו נציגים פלסטינים, בהם נאסר אל-קדווה, נציגיו של מחמד דחלאן ששוהה באמירויות לאחר שהודח על ידי אבו מאזן מהפת”ח וגורמים נוספים, התרשמו רבים מהנוכחים כי בחמאס השלימו עם העובדה שהתנועה לא תישאר בעזה ביום שאחרי המלחמה.

המקורות דיווחו על שיחות רשמיות וחצי רשמיות שהתקיימו באחרונה בין מדינות ערביות לנציגי הרשות הפלסטינית ונציגי חמאס בשאלת היום שאחרי המלחמה בעזה. בשיחות היו שותפים בין היתר נציגים ממצרים, סעודיה, האמירויות וקטאר, וחלקן התקיימו הן במצרים והן בקטאר, שאירחה גורמים פלסטיניים מהרשות הפלסטינית ומפת”ח לשיחות עם הנהגת חמאס.

השיחות האלו עסקו בין השאר ובעיקר ביום שאחרי המלחמה ברצועה, וגורם ערבי שלקח בהן חלק אמר לנו: ”ניכר שחמאס מפנימה את העובדה שהיא תצטרך לוותר על השלטון שלה ברצועת עזה ואף למסור את המפתחות לישות פלסטינית חדשה שתתבסס בעיקר על אחדות לאומית באש”ף”.

הגורם הדגיש כי ”הבנות אלה מגיעות בעיקר מהקבוצה הקטארית בחמאס, ושותפים לה ח’אלד משעל, מוסא אבו מרזוק וגורמים נוספים”. אלה התראיינו באחרונה וחזרו ואמרו כי אם יצטרפו לאש”ף, יכירו בהסכמים הנלווים והחתומים, והם אף הדגישו: “לישראל זכויות, אם כי לא על חשבון הפלסטינים”.

בכירים בחמאס מוכנים להצטרף לאש”ף

”הופתענו מאוד לראות עד כמה הרחיקו אנשי החמאס שנמצאים בקטאר והתקרבו לעמדות הפת”ח ואש”ף”, אמר לנו אחד הגורמים שהשתתף בפגישות. ”בכירי החמאס מביעים נכונות רבה להצטרף לאש”ף וכעת נותר לסכם בעיקר את התנאים לכך”. אלא שלצד זאת הוא הדגיש: ”יחיא סינואר, שמייצג את הקו האיראני בחמאס, זועם על עמיתיו שנמצאים בקטאר ואוסר עליהם לקיים את השיחות האלה”.

זו גם הסיבה לכך שסינואר שיגר באחרונה איגרות להנהגת חמאס בקטאר, שבהן התכוון לשכנע את הנהגת חמאס בקטאר כי הוא שולט היטב במצב ברצועת עזה. “סינואר אוסר כל דיון בשאלת היום שאחרי שלא מתקיים בהסכמתו או בנוכחותו”, אומר לנו הגורם הערבי.

אבל אחת ההפתעות בעניין הזה היו דברים שאמר זאהר ג’בארין, סגנו ומחליפו של סאלח עארורי, שהיה ממונה על הפעילות ביהודה ושומרון עד שחוסל. לדבריו, תנועת חמאס מוכנה לדון ברעיון של ממשלת אחדות פלסטינית ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה.

עוד הוסיף הגורם הערבי, כי בשיחות נאמרו מספר דברים המצביעים על האפשרות שחמאס עשויה בעתיד, ביום שאחרי המלחמה ברצועה, לוותר על שלטונה ולהפוך למפלגה. זאת, גם לנוכח ההבנה שאף אחת מהמדינות הערביות לא תסכים לממן את שיקום רצועת עזה כל עוד חמאס שולטת שם. גם מממשלו של אבו מאזן דורשים הערבים, בלחץ אמריקאי, לערוך רפורמות משמעותיות.

“יחיא סינואר לא יתייצב כנגד שיקום רצועת עזה תחת השלטון הפלסטיני החדש”, הוסיף הגורם. “בשיחות התקבלו אינדיקציות כי סינואר יתמוך במסירת המפתחות בעזה לידי הרשות הפלסטינית החדשה ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה”.

“סינואר סבור כי הוא השיג את ההישג ההיסטורי בפלישה ליישובי הנגב המערבי”, אמר הגורם הערבי, “וכעת הוא מאותת כי הוא מעדיף ישות פלסטינית מאוחדת שתשלוט ברצועת עזה ובשטחי יהודה ושומרון. סינואר איננו אידיאולוג שרואה במדינת חמאס ברצועת עזה את פסגת השאיפות הפלסטיניות, ובשנים האחרונות הוא נחשב לבעל עמדות לאומניות הרבה יותר מאשר איסלאמיות, וקרוב לעמדות פת”ח המסורתיות”.

“על החמאס להכיר במדינת ישראל”

גם איחוד האמירויות לוחץ על חמאס להפוך לארגון מפורז ולפנות את הדרך לממשל חדש ולשיקום הרצועה. באחרונה הגבירו האמירויות את הסיוע לרצועת עזה, ולדברי הגורם הערבי “אין מדובר במהלך מקרי, שכן באמירויות מאותתים כי המועמד שלהם לניהול הרצועה הוא מחמד דחלאן”.

דברים אלו מתיישבים עם המאמץ האמריקאי המופגן להטיל שורת סנקציות כלכליות על בכירי חמאס, בהם כאלה היושבים בקטאר. סנקציות הוטלו על איסמעיל ברהום, תושב עזה, חבר הלשכה המדינית של חמאס, שמשמש ראש אגף הכספים. השני הוא הארון נאצר אלדין, תושב תורכיה, אחד הפעילים הפיננסיים של חמאס שהשתתף ברשת שהעבירה כספים מתורכיה ומעזה למרכז הפיקוד של חמאס בחברון.

‏הניו יורק טיימס חשף שחמאס החזיקה בקרן השקעות ונכסים בשווי של חצי מיליארד דולר. בפורטפוליו ההשקעות שניהל חמאס נכללו גורדי שחקים באיחוד האמירויות, נדל״ן באלג’יריה, חוות חקלאיות בסודן, וכן חברת כרייה וחברה ענקית להשקעות נדל״ן בתורכיה, הנסחרת בבורסה התורכית. המרכז הפיננסי של קרן ההשקעות של חמאס היה בתורכיה.

כדי להצדיק את עמדותיה ואת תמיכתה בחמאס, מנסה כעת קטאר להציג את חמאס באור מתון, ואף לשלב אותה באש”ף. רק כך אפשר להסביר את הדברים שאמר באחרונה מוסא אבו מרזוק, שנחשב לראש המחנה הקטארי, בהתבטאות חריגה: “על חמאס להכיר במדינת ישראל”. בריאיון מדוחא הוא הוסיף, “יש לכבד את העמדה הפלסטינית הרשמית שאש”ף הכיר במדינת ישראל, שכן לישראלים מגיעות זכויות, אם כי לא על חשבונם של אחרים”.

גורמים מקטאר הודפים את הטענות שנשמעות בישראל ובארה”ב בדבר הגיבוי שקטאר מעניקה לחמאס, ואומרים שמשרד החמאס נפתח בשנת 2012 לבקשתה של ארצות הברית ובתיאום עם הממשלים השונים בבית הלבן מאז. קטאר טוענת שארה”ב ביקשה ממנה לארח את חמאס כדי לשמר את ערוצי הקשר האחרונים לתנועה, שהחלה לפנות לכיוון איראן ועמדה להשתקע בלבנון ובאיראן. בקטאר מוסיפים כי נענו לבקשה האמריקאית לבסס יציבות ברצועת עזה כבר משנת 2007, בעקבות ההפיכה שביצעה שם חמאס.

ראש ממשלת קטאר, שנפגש לא מזמן פעמיים עם ראש ה-CIA ועם ראש המוסד הישראלי, חוזר ואומר באחרונה שמשרד חמאס בקטאר הוקם כדי לבסס את היציבות באזור. דוברים אחרים חוזרים ומסבירים כי גם הכסף שהועבר בשנת 2018 לחמאס בעזה הועבר בידיעה מלאה ובתיאום מוחלט עם ישראל וארצות הברית, מתוך הנחה שאפשר יהיה להביא לרגיעה באזור. מהדברים הללו עולה כי הקונספציה שבחסותה פרצה המלחמה האחרונה החלה לפני הרבה מאוד שנים והיו שותפים לה גם הקטארים והאמריקאים.

אבל מעל לכול עומדת לקטאר יכולת התיווך הנדירה, כאמצעי לשימור תנועת חמאס ולהסרת ההתנגדות האמריקאית להמשך נוכחותה של חמאס בקטאר. נודע לנו, על פי מקורות ערביים, שקטאר עסוקה כעת עד מעל הראש במאמצים להביא לשחרור חטופים. מהלך זה נועד לרכך את הלחץ האמריקאי ולשמר לפחות את המחנה הקטארי שבחמאס.

עסקת חטופים תכריע את גורל חמאס בקטאר

קטאר נהנית משורת הצלחות במשימות תיווך עבור ארה”ב, וכעת היא מנסה להביא להצלחה נוספת על ידי שחרור החטופים שבידי חמאס. כזכור, קטאר היא שעמדה מאחורי התיווך בין ארה”ב לאיראן בסוגיית השבויים האמריקאים, ומאחורי התיווך בין הטליבאן לבין האמריקאים. היא אף תיווכה כדי להביא לשחרורם של חטופים שהוחזקו על ידי הקבוצות החמושות ועל ידי דאע”ש בסוריה ובעיראק.

מקורות ערביים מעריכים שעתידה של חמאס בקטאר תלוי במידה רבה בהצלחת העסקאות הבאות לשחרור החטופים. נראה שכל חטוף נוסף שיחזור לישראל יקדם את הסיכוי להישארותה של חמאס בקטאר. לצורך זה מפעילה קטאר כעת את כל קשריה וכישוריה להביא לעסקת שחרור חטופים נוספת. גוף ממשלתי מיוחד בקטאר עוסק בעניין הזה, והוא מנצל את הקשרים המיוחדים שרקם עם חמאס ואת תלותה של חמאס בכסף הקטארי. ואולם, סינואר פועל בתקופה האחרונה כמי שנאמן ביותר למחנה האיראני, ומתריס כלפי קטאר.

קטאר אומנם מאותתת לארה”ב שאין בכוונתה להפסיק את הסיוע לעזה, ולפני כמה שבועות היא שלחה את השרה לשיתוף פעולה כלכלי כדי לבקר בשטחי הרצועה, אבל ככל שהדברים אמורים במערכת היחסים עם הנהגת חמאס עזה, הנשענת על הזרוע הצבאית, קיימים פערים גדולים מאוד ואפילו איבה מוסתרת בין השלטון הקטארי לבין מטהו של יחיא סינואר.

נראה כי הלחץ שמפעילה ארה”ב על קטאר ומאמצי התיווך של קטאר נתקלים במחלוקות הקשות שבהנהגת חמאס. על פי מקורות שונים נוטה איסמעיל הנייה לתמוך בעסקאות נוספות לשחרור חטופים כדי לסייע למארחיו הקטארים במאמציהם, אלא שמנגד ניתק יחיא סינואר את הקשר איתם והוא אינו מוסיף לשתף פעולה בעניין זה.

גורם ערבי מעריך כי צעד זה מוכיח שהנהגת חמאס בקטאר מחפשת כל דרך להבטיח את עתידה הפוליטי במדינה, אלא שמנגד מדווח כי סינואר רותח במקום מחבואו בעזה על המגעים שמנהלים חבריו בקטאר ותובע מהם לחדול מכך. גם בישראל אישרו את הדברים הללו.

קטאר, לפי מקורות אלה, לוחצת על הנהגת חמאס לשתף פעולה עם הרעיונות לגבי היום שאחרי, תוך שהיא מאיימת עליהם כי היא לא תוסיף לארח את הנהגת חמאס בשטחיה אחרי המלחמה. לפני כמה חודשים התרחש סכסוך גלוי בין החמאס לבין קטאר, שעצרה את הכספים לרצועת עזה, בעקבות שורה של הצהרות שהשמיע סינואר בזכות החזרה של חמאס לסוריה, צעד שעורר זעם והתנגדות בקטאר.

סכסוך בין מחנה איראן למחנה קטאר בחמאס

ניצני הסכסוך בין המחנה הקטארי לבין המחנה האיראני בחמאס כבר נראו בעבר. בשנת 2019 אותתה קטאר לזרוע הצבאית של חמאס כאשר שגריר קטאר בעזה, מחמד עמאדי, הטריח את עצמו לחברון, שם פגש את עזיז דויכ, מראשי ההנהגה של החמאס בגדה המערבית, ועודד אותו להתמודד בבחירות לרשות הפלסטינית, כדי לנסות ולהתברג בראשות ההנהגה הפלסטינית ככל האפשר. דויכ וחבריו להנהגת הגדה דחויים בעיניה של הזרוע הצבאית בעזה, ולא היו מיוצגים אלא על ידי סאלח עארורי שחוסל וזאהר ג’בארין, אלא שג’בארין ממילא לא שוהה בשטחי יהודה ושומרון אלא בציר שבין בירות לטהראן.

סינואר לא שכח, ונקם בקטאר ואף גרם לה למבוכה רבה מאוד כאשר אילץ אותה לשלוח נציג מיוחד למעבר רפיח, שידבר על ליבו רק כדי לקיים את אחת מבין פעימות שחרור החטופים על פי מה שהוסכם מראש. גורם ערבי מעריך כי רק לחץ מצרי שכנע את סינואר לבסוף שלא להפר את ההסכמים. כל זה קרה כאשר ראש הלשכה המדינית, הנייה, שוהה בעצמו בקטאר.

ההערכה הרווחת כעת היא שסילוק הנהגת החמאס מקטאר עומד על הפרק אף שאולי יתקיים באופן הדרגתי ואיטי או ייעצר רק בעיצובם של היחסים מחדש. ההערכה היא שהדבר יימנע אם תצליח קטאר לשכנע את ארה”ב להתפשר בעניין הזה – מה שעשוי להתרחש במקרה שקטאר תקדם שחרור חטופים כפי שעשתה רק לפני מספר חודשים כאשר הביאה לשחרור שבויים הדדי בין איראן לארה”ב.

אלא שכאן נכנסות המחלוקות שבין קטאר לאיראן. בין המדינות יש אי הסכמות באשר לאופיין של העסקאות לשחרור החטופים שהתקיימו עד כה ובוודאי לגבי אלו הבאות, וכן לגבי מעמדה של חמאס ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. לא בכדי מצא לנכון שר החוץ האיראני לבקר בקטאר כאשר זו אירחה את המגעים להשבת החטופים משבי החמאס.

מתח בין סינואר והנייה וסכסוכים נוספים

ממקורות שונים עולה כי סינואר מבין שכל עסקה נוספת לשחרור חטופים משרתת את המחנה הקטארי, אלא שהוא נענה לתכתיבים המגיעים מאיראן. מנגד, איסמעיל הנייה, היושב עדיין בקטאר, תומך בעסקאות נוספות מתוך ההבנה שהדבר יסייע להמשך נוכחותו במדינה, ובין השניים יש מתח רב. ביטוי לכך אפשר היה לראות כאשר בזמן ההפוגה נאלצו הקטארים לשגר שליח לרצועת עזה כדי לשכנע את סינואר להמשיך לקיים את עסקת שחרור החטופים כלשונה ולא לחרוג מההסכמות. מקורות ערביים וישראליים טוענים כי רק לחץ מצרי הביא אותו בסוף לפעול בהתאם, ולא הלחץ הקטארי.

לסינואר הייתה מחלוקת קשה עם מי שהיה עמיתו ל”הנהגת הגדה”, סאלח עארורי, שחוסל בבירות, וזאת משום שאיסמעיל הנייה הבטיח להעביר לעארורי את הבכורה בבחירות הבאות, בשנת 2025, כחלק מ”הסכם רוטציה” בין השניים. הדבר הרתיח את סינואר ואת ניזאר עוודאללה, היושבים בעזה, והם העבירו את תמיכתם לסגנו של עארורי, זאהר ג’בארין, כמנהיג הגדה הבא של חמאס. הסכסוכים בצמרת חמאס מוצאים ביטוי בסדרה של התפתחויות. ממקורות שונים עולה כי איסמעיל הנייה כבר מינה את מחמד נאצר, בכיר חמאס, להיות שליחו המיוחד לתיאום המהלכים מול סוריה.

נאצר, מקורבו של סינואר, אינו מקובל על הקטארים, ובשל פעילותו משטחה סגרה קטאר את הברז להנהגת החמאס בעזה. צעד זה של הנייה עורר כעס רב אצל ח’ליל אל חיה, סגנו של סינואר בהנהגת חמאס עזה. אל חיה הוא שמופקד על תיק התיאום עם המדינות הערביות ולכן החל לפעול באחרונה כדי להבטיח את האופציה לארח את מפקדת חמאס באלג’יר ומינה לכך את יוסף חמדאן כנציגו המיוחד. ייתכן שהדבר מסביר את הדיווחים שלפיהם צפויה הנהגת חמאס לעבור מקטאר לאלג’יר.

מחלוקת אחרת מתקיימת בין הנייה, שתומך בחבירת חמאס לאיראן, לבין ח’אלד משעל, שטוען כל הזמן שיש לחזק את היחסים עם המדינות הערביות המתונות. מסיבה זו מסרבת איראן לקבל את משעל, וגם כאשר ביקר בלבנון הוחרם על ידי חיזבאללה.

ההשפעה הקטארית על חמאס דועכת

כך בהדרגה הלכה חמאס והתבססה תחת איראן כשלוחת טרור ברצועת עזה, ונראה שההשפעה הקטארית שהאמריקאים וישראל ראו בה לפני 20 שנה גורם ממתן הולכת ופוחתת. המחנה הקטארי בחמאס הולך ודועך והשפעתו נחלשת ככל שמחזקת חמאס את קשריה עם איראן ועם חיזבאללה בלבנון.

הזרוע הצבאית של חמאס נחושה לחזק את קשריה עם חיזבאללה ואיראן, למרות סדרה של פסקי הלכה שעוצרים את הדבר בשל חלקו של בשאר אסד בטבח מוסלמים. ח’אלד משעל, ראש המחנה הקטארי ומי שעמד במשך שנים רבות בראשות הלשכה המדינית, מאבד מכוחו, והדבר פותח לחמאס את הדרך חזרה לסוריה שסילקה את משעל כאשר תקף אותה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.

מנגד הפך סינואר לגורם המרכזי בהנהגת חמאס והוא שמנהל את המהלכים ומקבל את ההחלטות הקשות בסופו של דבר. בעוד קטאר מנסה לייסד בכסף את מדינת האחים המוסלמים היחידה בעולם, איראן כבר הצליחה לקנות בכסף את הפרוקסי החמאסי, ובאמצעות המלחמה שהוא כפה על ישראל בעזה היא יכולה כעת להמשיך ולהתמקד בפיתוח פרויקט הגרעין שלה ולהתבסס במרחב הלבנוני והסורי.

חמאסלנד בדרום לבנון?

לצד אלו הולכת חמאס ומתבססת בדרום לבנון, שכבר נתפסת כ”חמאסלנד”. חיסולו של סאלח עארורי, מטר מחדר השינה של נסראללה, הוא נקודת שיא בתהליך התבססותה של חמאס בלבנון. עארורי הוא שאחראי על האסטרטגיה החדשה של חמאס ועל בניית הבסיסים והמפקדות שלה בדרום לבנון בתיאום עם חיזבאללה ואיראן, והסתלקותו לא תפריע למפעל חייו להימשך.

חמאס לבנון הפכה לפרוקסי של ממש בידי חיזבאללה. נסראללה, שמקפיד על כללי המשחק מול צה”ל, מפעיל את חמאס כשהוא צריך לפגוע בעורף הישראלי – כך פעם אחת בהפצצה של נהריה וכך פעם אחרת בקריית שמונה.

חמאס הפכה לגורם פופולרי מאוד בלבנון והיא נטועה עמוק במחנות הפליטים הפלסטיניים. סקר מצביע על 79 אחוזי תמיכה בארגון בדרום לבנון. נסראללה מבסוט: הרבה שנים הוא מחפש שותף פלסטיני סוני שישלוט במחנות הפליטים האלימים והתוססים בדרום לבנון. גם חמאס מרוצה, כי נסראללה פותח עבורה את הדלת ללבנון ובקרוב גם לסוריה.

באחרונה החלה חמאס לגייס צעירים פלסטינים לארגון חדש שהקימה, “חלוצי מבול אל אקצא”, כשמה של המלחמה הנוכחית. בלבנון זעמו על הקמתה של עוד מסגרת טרור, אחת מני רבות, וחמאס מיהרה להכחיש ולהבהיר כי אין מדובר בארגון צבאי אלא בארגון נוער, אבל רבים בלבנון עדיין זוכרים לרעה את ה”פתחלנד” והם לא רוצים כעת “חמאסלנד” במדינה המתפרקת.

חמאס כאמור מיהרה להכחיש כי מדובר בארגון צבאי אבל לא כולם השתכנעו מההסברים, והחשש מההתגייסות הנרחבת של פלסטינים לשורותיה של חמאס הוא גדול. הנוצרים שחוו על בשרם את תוצאות מלחמת האזרחים של שנות ה-70 חוששים מהתופעה החדשה, ובעיקר מהאורחים הבלתי רצויים ששוב הגיעו מדרום. אפילו בעלי הברית הפוליטיים של נסראללה, כמו ג’בראן בסיל, מודאגים מהחברים החדשים שלו, בעוד הוא כאמור נהנה מאוד מחברתם.

הלוויות ההרוגים שחוסלו בדאחיה בבירות הכו את דרום לבנון בהלם בעקבות השתתפותם של המונים במפגני הכוח הגלויים של חמאס ברחובות. כל הלוויה הפכה למפגן כוח, תוך שחמאס מאותתת כי היא כאן כדי להישאר, אולי כהשלמה עם האובדן הצפוי של רצועת עזה.

עיקר הכוח של חמאס כאמור הוא במחנות הפליטים. אלפים לקחו חלק בהלוויות. במחנה בורג’ אל שמאלי אירע לפני שנתיים פיצוץ במחסן תחמושת של חמאס, ובמחנה הפליטים עין אל חילוה הביסה החמאס את כנופיות הפת”ח, עדות למתיחות במחנות.

בלבנון לא רוצים לשלם מחיר בגלל האורחים מהדרום

לפני מספר שנים קיבל אבו מאזן דוח מודיעין חשאי שבו הצביעו אנשיו על התבססות חמאס במחנות הפליטים תוך שהפת”ח נדחקת משם. לא רק בג’נין או בשכם, גם בדרום לבנון ניגף הפת”ח מול חמאס. מאז הוגש הדוח, אפשר למצוא סימנים רבים שמעידים על הפיכת המחנות הללו לאחד מבסיסי הכוח המשמעותיים ביותר של חמאס. בלבנון אומרים שחמאס כל כך נטועה שם, עד שאנשיה משתתפים אפילו בטקסי דת של השיעים. הדבר מטריד את הלבנונים, ואפילו אנשי דת מודאגים מעליית כוחו של ארגון הטרור הפלסטיני.

פרשנים לבנוניים מזהירים מפני חזרה לתקופות אפלות; אחרים חוששים מהסתבכות במלחמה רק כנקמה על הרג פלסטיני, חשוב ככל שיהיה, ואחרים פשוט כבר שבעו ממלחמות שהרסו את המדינה. באחרונה אותתה חיזבאללה לחמאס שאין בכוונתה להצטרף למלחמה כוללת מול ישראל והעלתה את מפלס הלחץ בקרב השותפים הפלסטיניים. מאז מנסה חמאס להסתיר את המתח ולשמור על יחסים טובים עם הבוס שמארח אותה.

החלטת חמאס להתבסס בלבנון היא התפתחות משמעותית ביותר בתולדות ארגון הטרור וצעד חשוב של ציר הרשע האיראני. לא במקרה חמאס כבר מקימה שלוחה נוספת בסוריה. אבל מנגד, בלבנון מבינים התושבים שהם עלולים לשלם פעם נוספת מחיר כבד רק בגלל אורחים לא רצויים שמגיעים מדרום.

על פי גורמים בלבנון הקימה חמאס מנגנון גיוס רחב היקף שמתבסס בעיקר על מחנות הפליטים, והוא שאחראי על גיוס צעירים בגילאים 17 עד 20 למסגרות צבאיות. עדות ראשונה לכך שחמאס פועלת להקים כוח צבאי נצפתה כאשר באחת מפעולות צה״ל חוסלה בדרום לבנון חוליה שהתברר כי כללה את סגן מפקד חמאס בלבנון, ח’ליל ח’ראז, ולצידו פעיל צבאי מלבנון ושני פעילים צבאיים מתורכיה.

יש להעריך כי נוכחות חמאס במחנות הפליטים משרתת את חיזבאללה, שמבקשת לשלוט בכוח שיוכל לרסן את מאות אלפי הפליטים הפלסטינים במחנות, ואילו לחמאס יש אינטרס בהקמת עורף אסטרטגי חדש לפעילותה לקראת היום שאחרי המלחמה בעזה.

כל זה קורה למרות שישראל פועלת לשנות את המציאות הביטחונית בדרום לבנון, וחיזבאללה ממתינה לשעת הכושר ונערכת להתשה ממושכת. מאז החלה המלחמה ברצועת עזה מנסה ישראל לשנות את המציאות הביטחונית גם בדרום לבנון, מתוך ההבנה שחיזבאללה מסוגלת להפעיל את כוחות רדואן באופן דומה לטבח שביצע החמאס ביישובי העוטף ואף באופן חמור יותר. ממקורות לבנוניים עולה כי ישראל גבתה מחיזבאללה ומדרום לבנון מחיר משמעותי מאז החלה המלחמה.

המחיר על הפנייה של חמאס לאיראן

סיכומו של דבר: פנייתה של חמאס לציר ההתנגדות האיראני, על חשבון הציר הסוני, עלולה לגבות ממנה מחיר כבד. זאת, בעיקר לאור ההבנה שהמדינות הסוניות המתונות הגיעו לכלל מסקנה, על פי מקורותינו, שחמאס צריכה להיפרד מהשלטון ברצועת עזה.

מנגד, קטאר עדיין לוחצת לשימורה של הנהגת חו”ל ובין השאר היא מקדמת את כניסתה לאש”ף, כמקלט מדיני; זה מה שמסביר את הצהרותיהם של מוסא אבו מרזוק וח’אלד משעל בדבר הצורך בהצטרפות לאש”ף.

אבו מאזן, לפי מקורותינו, מבין שכניסת חמאס לאש”ף עלולה להיות לו לרועץ ובבחינת סוס טרויאני, ולכן הוא מציב שורה של תנאים קשים ובעיקר את ההכרה בכל ההסכמים שעליהם חתם אש”ף, לרבות הסכם אוסלו – הכול כדי למנוע מחמאס להצטרף לארגון הגג הפלסטיני.

הסכסוכים הפנימיים בחמאס, החלוקה בין המחנה הקטארי למחנה האיראני, הלחץ המדיני הערבי, הלחץ הכלכלי האמריקאי, הלחץ הצבאי הישראלי ושורת תוכניות אלטרנטיביות – כמו זו של דחלאן שעליה דיווחנו בפרק הקודם – עשויים להביא בסופו של דבר לדחיקתה של חמאס אל מחוץ לרצועת עזה.

הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף בהכרח את עמדת התנועה.