במסגרת מיזם “מדד הביטחוניסטים”, מחקר מתמשך בחברה הישראלית בנושאי ביטחון, צבא וחברה, בדקנו הפעם סוגיה שעלתה למרכז הבמה לאחר אירועי השבעה באוקטובר: תפקידו של האזרח באסטרטגיית הביטחון הלאומי.
בסדרת הכתבות הקרובה נסקור את ממצאי הסקר ואת התובנות העולות ממנו. בכתבה הקודמת התמקדנו באופן שבו הציבור בישראל תופס את תפקידו של האזרח בשמירה על הביטחון הלאומי בשגרה ובחירום, ובדעת הציבור על גיוס חרדים ועל מעורבות הנוער. בכתבה הנוכחית נבחן באופן ממוקד את האופן שבו הציבור הישראלי תופס את תרומתן של ההתיישבות, החקלאות והתעשייה לאסטרטגיית הביטחון הלאומי.
הסקר נערך במהלך חודש מאי 2024 בליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,453 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, והוא עבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי.
עבור המדגם המשולב (1,453 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.6% בהסתברות של 95%; עבור המדגם היהודי (1,079 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%; עבור המדגם הערבי (374 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±5.1% בהסתברות של 95%.
תורמת או לא תורמת? ההתיישבות היהודית ביו”ש, בעזה ובסמוך לגבולות
בסקר נשאלו המשתתפים סדרת שאלות הבודקת את התייחסותם להתיישבות, בסמוך לגבולות ובעוטפים, ולמידת תרומתה לביטחון המדינה. בנוגע לשאלה אם ההתיישבות בסמוך לגבולות המדינה תורמת לשמירה על הביטחון הלאומי. 70% מכלל הנשאלים ו-83% מהיהודים ענו בחיוב. פילוח אידיאולוגי חושף פערים משמעותיים: בימין %92 חושבים שההתיישבות בסמוך לגבולות תורמת לביטחון, במרכז %72 ובשמאל %65.
עוד נשאלו המשתתפים אם ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון תורמת לשמירה על ביטחון המדינה.% 53 מכלל הנשאלים ו-65% מהיהודים השיבו בחיוב. בשאלה זו הפערים האידיאולוגיים שהתגלו בין הקבוצות הפוליטיות השונות משמעותיים אף יותר: בימין 88% סבורים שההתיישבות ביו”ש תורמת לביטחון, במרכז 42% ובשמאל רק 17%.
המשתתפים נשאלו גם אם ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון תורמת לביטחון תושבי גוש דן. על כך השיבו 58% מכלל הנשאלים ו-70% מהיהודים בחיוב.
סוגיית ההתיישבות היהודית ברצועת עזה נבחנה גם היא במסגרת הסקר. מהתוצאות מתברר כי 49% מהנשאלים ו-58% מהיהודים סבורים שהתיישבות יהודית בתוך רצועת עזה תגביר את ביטחונם של תושבי הדרום. בהסתכלות אידיאולוגית מתגלים הפערים בין הקבוצות הפוליטיות: בימין 81% מאמינים שהתיישבות ברצועת עזה תגביר את ביטחונם של תושבי הדרום, במרכז 32% חושבים כך, ובשמאל רק 14%.
במסגרת השאלות הנוגעות להתיישבות גם נשאלו משתתפי הסקר אם לדעתם מדינת ישראל צריכה לחמש יישובים בקווי העימות. %85 מכלל הנשאלים ענו בחיוב, אך בהסתכלות לפי שיוך לאומי נמצא הבדל ניכר. 93% מהיהודים חושבים שהמדינה צריכה לחמש יישובים בקווי העימות, ורק 57% מהערבים חושבים כך גם הם.
מכל הקשת הפוליטית: תמיכה רחבה בענף החקלאות
המדד בחן גם את ענף החקלאות ואת מידת תרומתו לביטחון הלאומי.
מהתוצאות עולה שהישראלים מוצאים קשר הדוק בין החקלאות לבין העצמאות הלאומית וההגנה על המדינה: 82% מכלל הנשאלים מאמינים שהחקלאות הישראלית חשובה לחיבור אזרחי המדינה לארצם; 79% סבורים שמדינת ישראל צריכה להסתמך פחות על יבוא ויותר על ייצור מקומי של מזון; ו-75% מהנשאלים חושבים שהחקלאות חשובה לשמירה על גבולות המדינה. באופן דומה, 78% מהנשאלים ציינו שמדינת ישראל צריכה לעודד צעירים לעסוק בחקלאות ו-77% ציינו שהמדינה צריכה לעודד הקמה של בתי ספר חקלאיים.
ההיגדים השונים הניבו תוצאות יחסית דומות בין ימין, מרכז ושמאל, אך בפילוח לפי לאום התגלו פערים. כך, למשל, מתברר כי 86% מהיהודים מאמינים שהחקלאות מחברת את האזרחים לארצם, לעומת 63% מהערבים. כמו כן, 83% מהיהודים חושבים שהחקלאות תורמת לשמירה על גבולות המדינה, אך רק 53% מהערבים מסכימים עם כך.
מבתי ספר מקצועיים ועד להיי-טק: תרומת התעשייה הישראלית לביטחון
לסיום עסק הסקר בתעשייה הישראלית ובתרומתה לאסטרטגיית הביטחון הלאומי. גם התעשייה, בדומה לחקלאות, רשמה אחוזי תמיכה גבוהים: 90% מכלל משתתפי הסקר סבורים שהמדינה צריכה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות הייטק ובינה מלאכותית לצורכי ביטחון, ו-83% חושבים שהמדינה צריכה לפתח יכולת ייצור עצמית של פגזים ותחמושת.
אחוזי התמיכה הגבוהים בפיתוח הטכנולוגיה והתעשייה הם ככל הנראה תוצר ישיר של לקחי המלחמה. במהלך מלחמת חרבות ברזל התברר עד כמה התלות ביבוא אמצעי לחימה ממדינות אחרות מגבילה את ישראל, ונראה שכעת הציבור מבין שיש לשאוף לעצמאות גם בשדות הפיתוח והייצור.
באופן דומה, נראה שהציבור מבין שבשביל להגיע לאותה עצמאות יש צורך בכוח אדם מקצועי ומוכשר. מהנתונים עולה כי 84% מכלל הנשאלים סבורים שהמדינה צריכה לעודד פתיחת בתי ספר מקצועיים להכשרת עובדי תעשייה, ו-81% חושבים שהמדינה צריכה לעודד צעירים להיכנס לענף הבנייה כדי להפחית תלות בעובדים זרים. מעניין לראות שהיהודים והערבים תומכים בהקמת בתי ספר מקצועיים ובשילוב צעירים בענף הבנייה כמעט באותה המידה, כך שנראה שמדובר באינטרס שמשרת את שני המגזרים.
ביטחון הוא הרבה מעבר לצבא: סיכום ומסקנות
מדד הביטחוניסטים האחרון נועד לבדוק עד כמה האזרח הפרטי יכול לתרום לאסטרטגיית הביטחון של המדינה, מתוך הבנה שהביטחון נוגע לתחומי חיים רבים. כדי לבסס תמונה רחבה נבחנו שלושה תחומים אזרחיים מרכזיים אשר עשויים להשפיע על הביטחון הלאומי: התיישבות, חקלאות ותעשייה.
אחרי אסון השבעה באוקטובר, נראה שהציבור הישראלי מבין שמדינת ישראל מוכרחה לצמצם את התלות במדינות אחרות. לצורך כך, המדינה צריכה לחזק את ענפי החקלאות התעשייה והבנייה, וגם לדאוג להכשרת כוח אדם מקצועי.
גם בתחום ההתיישבות ניכר שינוי תפיסתי מהותי. חרף המחלוקות הפוליטיות, נראה שרוב הציבור היהודי תומך בהתיישבות יהודית – גם ביו”ש ובעזה – ורואה בה חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל.
“הרעיון לשלב אזרחים במאמץ הצבאי יכול להישמע מוזר ואף צורם לאנשים רבים, אך במציאות הביטחונית של מדינת ישראל השילוב הזה הוא הכרחי”, אומר תא”ל (מיל’) אמיר אביבי, יו”ר תנועת הביטחוניסטים. “חשוב להדגיש שלא מדובר ברעיון חדש. כבר אבות תנועת העבודה, ובראשם בן-גוריון, הבינו את החשיבות של התיישבות יהודית רחבת היקף. באופן דומה היה ברור למנהיגים בראשית המדינה שלנוכחות של החקלאי הישראלי יש תפקיד מהותי בקביעת הגבולות ובהשלטת ריבונות. באשר לתעשייה, גם כאן מדובר בנושא שנידון כבר לפני שנים. בעבר מדינת ישראל השקיעה רבות בתעשייה האזרחית והביטחונית, מתוך הבנה שככל שנהיה פחות תלויים במדינות אחרות כך נהיה יותר עצמאיים. עם השנים חלה התרחקות מהתפיסה הזאת והתעשייה הישראלית החלה להתבסס יותר ויותר על יבוא. המלחמה הנוכחית הבהירה שעלינו לחזור לייצור עצמי, במיוחד בכל הקשור לפיתוח נשק ואמצעי לחימה. הציבור כבר מבין זאת, עכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות יפעלו בהתאם”.
